ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הסיפור שלנו מספר על חסיד שעלה לארץ ישראל, קבע את מושבו בירושלים, אולם קשיים אובייקטיביים לכאורה מנעו ממנו את המשך מגוריו שם, ולכן נאלץ לחזור לפולין. הלגיטימיות לעזוב את ירושלים בשל הקשיים הללו נראית בעיניו כה פשוטה, שהוא פונה אל הרבי המתגורר בירושלים לשם קבלת ברכה. תגובתו של הרבי משנה את נקודת המבט שלו על כל מה שעובר עליו בירושלים.
המסר העיקרי העולה מתוך תשובתו של הרבי לחסיד הוא שבעיותיו אינן בעיות אובייקטיביות. הבעיות נמצאות בראש של המתלונן. אמרו חכמים שישנו 'חן מקום על יושביו', כלומר שהמקום שבו יושב אדם מוצא חן בעיניו בדרך כלל. מסתבר שהמצב כאן הוא שירושלים איננה מוצאת חן בעיני החסיד.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
12 - הסוס נגד השבת
13 - חינה של ירושלים
14 - אור בחצות הלילה
טען עוד
נראה שבהדגשת העיקרון שהכול תלוי בצורת ההתייחסות של האדם למקום ישיבתו חוזר הסיפור של חטא המרגלים על עצמו. חז"ל מספרים שעל מנת שיושבי הארץ לא יחושו במרגלים מתו רבים מיושבי הארץ באותו הזמן, וכולם היו טרודים בלוויית המתים. המרגלים, שראו זאת, חזרו אל משה ואמרו לו: "ארץ אוכלת יושביה היא".
הבעיה היא בהסתכלות, בקבלת הדברים. כאשר הארץ מוצאת חן בעיני רואיה, כאשר ירושלים נושאת חן בעיני יושביה, לא יהיה קושי שבעולם שיעיב על האהבה הזו. אולם אם נתקלקל אותו חן, אז יצוצו הקשיים הטכניים כביכול ויתבעו את פתרונם.
הרבי איננו מסתפק בקביעה שהסיבה לכל קשייו של החסיד נעוצה בעובדה שירושלים אינה מוצאת חן בעיניו. הוא נותן את ההסבר לאי מציאת החן: "כפי הנראה לא מצאת חן בעיני ירושלים, שאילו מצאת חן בעיניה היתה ירושלים מוצאת חן בעיניך..."
הרבי מעניק ממד אנושי לירושלים. החסיד לא מצא חן בעיני ירושלים, ומשום כך ירושלים אינה מוצאת חן בעיניו. אנושיות זו של ירושלים כבעלת רגשות מזכירה לנו את שנאמר בתורה על ארץ ישראל: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאת את הגוי אשר לפניכם". ארץ ישראל יכולה להחליט להקיא את האדם היושב עליה; כך גם ירושלים יכולה לא לאהוב את יישובו של אדם זה או אחר עליה.
אמר שלמה בחכמתו: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". האדם הוא היוצר את היחס כלפיו. אדם שאין לו לב חם כלפי חברו יוצר מציאות שלבו של חברו לא יהיה חם אליו. אדם שאיננו חש בקרבה, באהבה, בחן, כלפי עיר הקודש, אדם שאהבתו לירושלים אינה מכסה על כל פגמיה של העיר, יוצר מצב שבו גם ירושלים איננה אוהבת אותו.
רעיון שכזה מצאנו בפרשת המקלל. חז"ל מספרים לנו על טענתו של המקלל, שבפרשיה שלפניו מוזכר עניינו של לחם הפנים; המקלל טען שכל פרשיית לחם הפנים אינה נראית לו, שהרי הלחם היה על השולחן כשבוע, ואין דרכו של מלך בפת צוננת אלא בפת חמה הבאה מן הנחתום.
מקשה ה'אמרי אמת', בנו של ה'שפת אמת': כיצד ייתכנו דברי המקלל, והרי בגמרא מסופר שכשהיו עולי רגלים עולים לרגל היו מראים להם את לחם הפנים שהוא חם והיו אומרים להם "ראו חבתכם לפני המקום לחם חם כיום הלקחו", ואיך יטען המקלל שהלחם היה קר?
משיב על כך ה'אמרי אמת', שמי שבא אל לחם הפנים בלב קר כלפי ריבונו של עולם היה רואה לחם קר, וממילא התעורר לשאלותיו ותהיותיו. אולם מי שהיה בא אל הלחם בלב חם כלפי ריבונו של עולם, היה הלחם מתגלה אליו במלא חומו. זה עניינו של לחם הפנים: כמים הפנים לפנים, וזה עניינה של ירושלים. כפי שהיא תמצא חן בעינינו כן נמצא אנו חן בעיניה, כמים הפנים לפנים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
