ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ומשם אלינו: "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך". יש לך שייכות אל ארץ מיוחדת, "לך" - לגילוי אמיתיות בריאתך. ושם, בארץ המיוחדת יתגלה, כי המיוחד שבך הוא, שאינך אישי פרטי, אלא צבור, עם, שאתה יסודו, "ואעשך לגוי גדול". צמיחת הגוי הגדול הזה, היא על גבי היסוד הכלל אנושי שבך. ומכאן הקשר הקוסמופוליטי של הגוי, אשר אתה יסודו - "ישראל לב שבאומות". אם הם לב, אז הם בעלי חשיבות וערך מיוחד, אבל לב אינו עומד לעצמו, הוא קשור ושייך לכל הגוף, "ונברכו בך כל משפחות האדמה". סיומו של הפסוק היסודי הזה שכל כמה מלים שבו הן שורש: "והיה ברכה", זהו ציווי וגם קביעת עובדה - כל מציאותך היא ברכה.
בפרקי אבות: מי שיש בו מידות אילו הרי הוא מתלמידיו של אברהם. עין טובה - סימפתיה לכל הבריות, לבריאה כולה, לשמים וארץ ומלואיהם. מכף רגל ועד ראש, אתה כולך ברכה. זו יהי מציאותך, טוב וחסד, "כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו" (ביצה ל"ב). אברהם הוא הגרעין היסוד, להמשך גילוי כל מידה טובה בעולם.
הפסוק הראשון, יסודי ביותר בהבהרת דמותו של אברהם אבינו. מי זה האיש הזה? מי זו דמות זו? ברמב"ם ראש הלכות ע"ז - "עד שהופיע עמודו של עולם". כל שמים וארץ קיבלו את זכות הקיום שלהם, את האור הפנימי שלהם, עם הופעתו של אברהם. "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" אומרים חז"ל "בהבראם" אותיות אברהם. הוא יסוד זכות בריאתו של עולם, המופיעה ב"אם אתם מקבלים את התורה הרי אני מקיים את העולם".
אברהם הולך, ומגיע לארץ, הוא יוצר במסעיו קשר עם עצם הארץ הזאת, וכאן מתגלית מגמת בריאתו: "ויקרא שם בשם ה'". לגלות ולפרסם בעולם את אחדותו של ה' צור העולמים. שתי הפרשיות - "לך לך" ו"וירא" - עוסקות בגילוי גדולתו ותמימותו-שלמותו של אברהם, ובגילויה כלפי חוץ באקטיביות הרבה שלו. "ויקרא שם בשם ה'" שוב ושוב.
היסוד, הגרעיניות, קיים בעצם יצירת הנשמה הזו, "בטרם אצרך בבטן" בעצם יצירת הזיווג המיוחד הזה, יצירת הבית הזה, "בית אברהם". הגרעין מתגלה עוד לפני ההגעה לארץ, "ואת הנפש אשר עשו בחרן", "אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים". ועוד בחז"ל: אברהם משבר את הצלמים. אלא, שמדרגות בגילוי האמת, בגילוי הפנימיות המיוחדת. והתמימות והשלמות מופיעה רק ב'ארץ אשר אראך' באווירה המיוחד, המחכים.
ומעלין בקדש עד - "לה' הנראה אליו", פגישה עם מראות אלוהים, ויותר שכלול, בהבטחת הארץ והזרע. בגמרא במסכת בבא בתרא (ק.): "קום התהלך בארץ" - מכאן לומדים שיש קניין בהליכה. אברהם עושה קניין בארץ...
--------------------
מתוך "התורה הגואלת" (לפרשת "לך לך").
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
ראש ישיבת מרכז הרב.
בנו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל.
לשיחות על דמותו לחץ כאן
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק צמח צבי: אגרות הרב צבי יהודה קוק לביאליק ולאז"ר
מתוך עלון איגוד ספרני היהדות - גיליון י'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
