ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
יש ארבע שבתות בחדש אדר וסמוך לו שקוראים בשני ספרי תורה כל שבת, והם: שקלים, זכור, פרה והחודש. השבת היא השבת הראשונה מארבעת הפרשיות ונקראת שבת שקלים. ולעולם קוראים את פרשת שקלים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר או בר"ח, פרשת "זכור" לפני פורים, פרשת "פרה" אחרי פורים, ופרשת "החדש" שבת לפני ראש חדש ניסן או בר"ח ניסן (וסימן להפסקות הוא: "זטו בו דד וביו". היינו, ר"ח אדר יכול לחול רק בימי זבד"ו שהם שבת, שני, רביעי ושישי. האות הראשונה מציינת את היום בשבוע שבו חל ר"ח ושאר האותיות את תאריכי החדש שבהם תהיה הפסקה למשל "זטו" – אם ר"ח בשבת, מפסיקים בט"ו בחודש).
ר"ח אדר שחל בשבת – ג' ספרים
אם חל ר"ח אדר בשבת (כמו השנה) מוציאין שלשה ספרים. בראשון קורין ששה עולים את פרשת פקודי. בשני, קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת, עד "ונסכו", והמפטיר קורא בשלישי בפרשת "כי תשא" – פרשת שקלים.
פעם שאלו את הגאון מוילנא מה הדין אם הוציאו ג' ספרים, בראשון קראו פרשת השבוע, ובשני טעו וקראו פרשת שקלים, ובשלישי קראו ר"ח - איזה הפטרה יפטירו, כי בד"כ ההפטרה הולכת אחר ס"ת האחרון, האם יאמרו הפטרת שקלים או לא. ועל כן, יש להזהר בזה מאד ולקרא כסדר.
מי לא יראך
בשבת שמוציאים ג' ספרי תורה כגון: שבת ור"ח אדר שהוא גם שבת "שקלים" (כמו השנה), או שבת ור"ח ניסן שהוא גם שבת "החדש", או בשבת ר"ח וחנוכה, או בשמחת תורה, מנהג הספרדים לומר: "מי לא יראך מלך הגויים וכו' ושלטנה עם דר ודר", ואח"כ מוסיפים שמע ישראל, ה' מלך, ואנא ה' (ראה בסידור 'קול אליהו' עמוד 536). ויאמרו זאת ברתת ובזיע ובהתלהבות, כי זה מעמד מיוחד מאד, וטוב שגם אחינו האשכנזים יאמרו זאת.
פרשת שקלים
כמו שכתוב במשנה (מגילה כט.): "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים". ואומר רש"י: "קורין בפרשת שקלים – להודיע שיביאו שקליהם באדר". ועוד כתוב במשנה (שקלים פ"א מ"א): "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים". ומטרת ההכרזה היא כדי שכל אחד יכין את מחצית השקל שלו ותיתרם תרומת הלשכה, ומזה היו קונים קרבנות ציבור וכו'. החובה לתת מחצית השקל היא על כל איש מישראל, והגזבר יכול לכוף את מי שלא רוצה לתת ולהלקותו. גם הכהנים וגם הלויים היו צריכים לתת חצי שקל, אבל את הכהנים לא היו כופים במלקות.
הגזברים של בית המקדש היו צריכים להזהר שלא יחשדו בהם שמא לקחו כסף, ועל כן כשהם היו צריכים להכנס ולקחת כסף מהקופה לקנות קרבנות או שמן, היה הכהן נכנס עם מכנסיים שאין להם כיסים או קפלים כדי שלא יאמרו שהכניס במקומות אלו כסף, וכן הוא היה צריך ללבוש כיפה גדולה שלא יחשדו בו ששם בין שערותיו כסף, וכל הזמן הוא היה צריך לדבר שמא יכניס משהוא לתוך פיו.
בגמרא כתוב (יומא דף ל"ח ע"א) על בית אבטינס שהיו יודעים לעשות מעשה הקטורת, ומזכירין אותן לשבח שמעולם לא יצאה כלה מבושמת מבתיהן, וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין לקיים מה שנא' והייתם נקיים מה' ומישראל . וכתוב שכל כלה בירושלים לא היתה צריכה לשים בושם, כי הריח של הקטורת היה מספיק. וביריחו הכלה היתה צריכה לשים הרבה בושם, אבל שאר הנשים לא היו צריכות לשים. ואם נשאל, הכיצד מותר ליהנות מזה? אלא כתוב (פסחים כ"ו ע"א) "קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה", ולפי זה מותר. אבל הרי כתוב שאין בזה משום מעילה, אבל איסור יש בזה? אלא כאן הקילו מכיון שההנאה באה מאליה בדרך אגב.
נתאר לעצמנו, אם אדם שמע ברדיו או בטיפ שירי עגבים או שאר דברים בטלים, לעתיד לבא כשיבא המשיח ויבנה בית המקדש הוא ירצה לבא ולשמוע את שירת הלויים, אבל לא יתנו לו להכנס ולראות אותם ויאמרו לו אזניך ששמעו דברים אסורים אינן יכולות לשמוע את שירת הלויים. ואם יאמר שברצונו לחזור בתשובה, זה כבר לא יעזור - "ושם ינוחו יגיעי כח". ומי שראה בטלויזיה דברים שהעין לא צריכה לראות (אם זה חדשות נשתוק לו), כשיבא המשיח והוא ירצה לראותו – יאמרו לו העיניים שראו דברים לא טובים, אינן יכולות לראות פני המשיח אלא תלך ותראה אותו בטלויזיה. על כן, יראה האדם לשמור את עיניו ואזניו שלא יראה או ישמע דברים אסורים.
נשאלת השאלה, כיון שאנו קוראים פרשת "שקלים", האם זה מדין "ונשלמה פרים שפתינו" או מצד תקנת חכמים שציוו לקרא? והאם בזמן שבית המקדש היה קיים היו קוראים פרשת שקלים או לא?
מהגמרא ומרש"י משמע שבזמן שבית המקדש היה קיים קראו פרשת שקלים כדי להזכיר לאנשים להכין את שקליהם. ובזמן הזה, אנו קוראים פרשת שקלים כ"זכר" לקריאה שהיתה בזמנם, בגין התקנה שתקנו ולא השתנתה. ולדעת הלבוש והמש"ב (סי' תרפ"ה ס"ק ב) "ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של 'כי תשא' דכתיב בה עניין השקלים". כיון שאנו לא יכולים לתרום שקלים ממש למקדש, לכן אנו קוראים בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" (עיין למקראי קדש עמוד ע"ו בהערות שם).
מחצית השקל
התורה אומרת "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש" (שמות ל, יג). ואין שני בני אדם יכולים להביא מטבע של שקל אחד, אלא כל אחד צריך לתת חצי שקל. והטעם לכך הוא משום שכשהיו מוכרים את השקלים לא היו מדקדקים כל כך במשקלם שיהיה בדיוק במשקל של חצי שקל, אלא היו מוסיפים מעט, ואותו המעט היה אמנם בכמות אפסית במטבע אחד (הנקרא קלבון), אבל בכלל המטבעות הרבות של חצאי השקלים של כל ישראל זה היה מצטבר למשקל משמעותי, והיו מכניסים את זה לקופת הלשכה, ואם היו משתתפים בשקליהם, היו מחסרים מאותה התוספת. וגם כיום, טוב לתת ערך של חצי שקל דהינו מחיר עשרה גרם כסף טהור עם מע"מ, שהוא 18 שקלים. וכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (שם, פסוק טו). וכל זה כדי שהעשיר לא יתגאה על העני. וכן כדי שתהיה הרגשה טובה לעני שהקרבנות קרבים באותה מידה של השקעה של העשיר או העני. ואומר האלשיך הקדוש, חצי שקל ועוד חצי שקל זה מראה סימן לאחדות של עם ישראל.
ויהי רצון שהקב"ה יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה עם אבותינו, יראו עינינו וישמח ליבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה בימינו אמן.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מי פה עבריין?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
