ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
תספורת
נה. נוהגין לא להסתפר ולהתגלח בשבוע שחל בו תשעה באב. ונוהגים שלא לקצוץ שער מכל מקום בגוף. ומנהג האר"י לא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן נהגו אשכנזים. והעושה כן תבוא עליו ברכה. (שו"ע שם סע' יב. כה"ח שם ס"ק פ. בא"ח שם יב).
נו. אסור לגדולים לספר את הקטנים. (שו"ע שם סע' יד).
נז. אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון, או שחל ביום ראשון, מעיקר הדין לפוסקים כבית יוסף מותר להסתפר בשבוע קודם תשעה באב, אך ראוי להחמיר גם בשבוע שקודם לו ולא להסתפר ולהתגלח כדי להכנס לתשעה באב כשהוא לא מסופר. (שו"ע שם סע' ד. עיין בא"ח דברים יב).
נח. שיער הזקן המעכב את האכילה, מותר לגוזרו אפילו בשבוע של תשעה באב. (שו"ע שם סע' יג כה"ח שם ס"ק קע).
נט. אבל שחל יום ל' שלו בשבוע שחל בו תשעה באב - יגזור שיער אחרי השלושים בסכין אך לא יעשה תספורת נאה. וירחוץ בגדיו במים ללא אבקות כביסה. ומראש חדש יש מקילים (עיין שו"ע שם סע' טו. כה"ח שם ס"ק פב).
גזיזת ציפורניים
ס. שעודפים על הבשר מותר לגוזזם גם בשבוע שחל בו תשעה באב כי ציפרנייים אלו נותנים מקום לשליטת החיצוניים באדם (בא"ח דברים יג).
סא. אדם שיצא מבית האסורים יכול לגוזזם אפילו בערב תשעה באב.
סב. אשה לצורך טבילתה מותרת לגזור ציפורניה גם בתשעה באב. גם מוהל יכול לתקן ציפורניו לצורך הפריעה. (עיין כה"ח תקנא ס"ק מט).
סג. אין מקדשין את הלבנה עד לאחר תשעה באב, וטוב לטעום קודם לכן כדי לברך בשמחה (עיין רמ"א שם סע' ח. כה"ח שם ס"ק קיז. תכו סע' ב. מ"ב שם ס"ק ח. כה"ח שם ס"ק כה).
כיבוס בגדים
סד. אין מכבסין בשבוע שחל בו תשעה באב, מגבות וגרביים כיפות וכובעים ואפילו חלוק או בגד שאינו רוצה ללבשו ויש מחמירים מר"ח וכן נוהגים האשכנזים (עיין שו"ע ורמ"א תקנא סע' ג. בא"ח דברים ו. סידור חוקת עולם).
סה. כביסה במכונת כביסה שלנו אף על פי שאין בה כל כך טירחה הרי היא בכלל גזירת חז"ל ואסורה.
סו. גיהוץ של ימינו דינו ככיבוס ואסור.
סז. כאשר תשעה באב חל ביום חמישי אין לכבס ולספר בו אפילו לאחר חצות היום ואפילו שהוא לצורך שבת.
סח. חיתולים ובגדים של ילדים קטנים שמלכלכין אותן תדיר ןאין לו אחרים - מותר לכבס בצנעה. וכיום שיש חיתולי נייר עדיף להשתמש בהם. (עיין בא"ח דברים ו).
סט. יש נוהגין היתר בכיבוס בגדי קטנים בני שלוש שנים ואין למחות בהם, ורק צריך להזהירם שלא יכבסו הרבה ביחד וגם יכבסו בצנעה (בא"ח שם).
ע. אשה שצריכה ללבוש לבנים לספור ז' נקיים, מותרת לכבס, ללבוש ולהציע מצעים נקיים (רמ"א שם).
עא. אסור למסור בשבוע זה בגד למכבסה של יהודים ולא של נכרים ויש אוסרים מראש חודש (שם).
עב. אפילו אלה שאוסרים כיבוס מר"ח יכולים לתת בגדים למכבסה של נכרים קודם ר"ח אף על פי שמכבסים אחר ר"ח.
לבישת בגדים מכובסים
עג. אסור ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב. ואפילו סדינים אסור להחליף.
עד. איסור לבישת מכובסים לא נתקן על דבר מצוה, ועל כן אם אין לו טלית משומשת בין גדולה בין קטנה - מותר ללבוש טלית מכובסת.
עה. רופא, אחות, וכד' שצריכים לעבוד בבגדים נקיים מטעמי בריאות, יכינו בגדיהם כדלקמן, ואם לא הכינו לא ילבשו בגדים מלוכלכים כדי לא לגרום לזיהומים.
עו. יש לאדם להכין בגדים, סדינים, חולצות וגרביים וכל דבר שמחליפים הרבה מלפני שבוע שחל בו תשעה באב. וילבשם שעה אחת ואחר כך יסירם כדי שיוכל ללובשם בשבוע שחל בו תשעה באב. ואלה שמחמירים לאסור לבישת מכובסים מראש חודש, יש להם להכין כן מערב ראש חודש. ובפרט במקומות החמים (עיין בא"ח דברים ו. שו"ת רב פעלים ד, סי' כט).
עז. אם לא הספיקו להכין קודם ראש חודש - יכולים להכין בר"ח עצמו, ואם גם אז לא הכינו כל צורכם - מותר להם להכין אחרי ר"ח לצורך שבוע שחל בו תשעה באב, שהאיסור מר"ח אינו אלא חומרא ואילו שבוע שחל בו תשעה באב הוא מדינא דגמ'.
עח. הזמן שצריך ללבוש בגד להוציאו מגדר "בגד מכובס" אינו קבוע והעיקר הוא שהבגד יזיע קצת מהגוף. ונהגו ללובשו כשעה או מעט פחות.
עט. מי שלא הכין בגדים וצריך להחליף בגדיו בשבוע שחל בו - לא ישליך אותו לרצפה כדי שיתלכלך, אלא יקח בגד לא מגוהץ או שיקמט אותו מעט.
לבישת מכובסים בשבת
פ. לפי הרמ"א יש ללבוש בגדים לא משובחים (בגדי חול) בשבת חזון ולפי השו"ע מותר להשתמש בשבת חזון בבגדים מכובסים ובמפות מכובסות (תקנא סע' א). לפי האר"י אסור ללבוש בשבת בגדי חול. וכן דעת הגר"א וכן נהגו רוב ישראל וכן יעשה מי שאין לו מנהג קבוע. מי שנהגו במשפחתו בעניין זה כדעת הרמ"א - ימשיך כמנהגם (ועיין משנ"ב ס"ק ו וכה"ח ס"ק יג).
פא. מי שלא הכין בגדים לפני שבת ונזכר ביום שבת והוא מאלה שנוהגים ללבוש בגדים מכובסים בשבת, לא ילבש חולצה מכובסת שעה אחת ויפשטנה כדי ללבשה אחר שבת, דאם כן נמצא הוא מכין משבת לצורך חול. כיצד יעשה? יפשוט את החולצה שלובש אותה בליל שבת, וביום ילבש במקומה חולצה מכובסת, ותשאר החולצה עליו ולא יפשטנה ביום ההוא. את החולצה שפשט בליל שבת ילבשנה אחר שבת כי עדיין לא התלכלכה הרבה מזיעה ולכלוך כיוון שלא לבש אותה הרבה. וכן יעשה אם נח במשך השבת ופושט בגדיו. וכן יעשה בגרביים ושאר בגדים הצריך להם בשבוע זו (עיין בא"ח דברים ו).
פב. מה שאמרנו שיכול אדם ללבוש בשבת בגד למספר שעות זה דוקא בבגדי שבת, אבל אי אפשר ללבוש בשבת בגדי חול כיוון שאז ניכר עליו שמכין משבת לחול.
רחיצת הגוף
פג. אין רוחצים - את כל הגוף בשבוע שחל בו תשעה באב אפילו בצונן. ויש שנהגו לאסור רחצה מראש חודש. (בא"ח דברים טז).
פד. מי שרגיל להתרחץ כל יום - לא יחמיר מראש חודש אלא רק בשבוע שחל בו.
פה. מי שהתלכלך בעבודה או שמזיע הרבה - יכול לרחוץ את כל גופו. (עיין שו"ע תקנא סע' טז). ואם קשה לו לרחוץ בצונן - יכול אף בחמין, ומותר לרחוץ גם בסבון, ומכל מקום ימעט הנאתו ויתכוין רק להסיר הלכלוך.
פו. מותר לרחוץ לצרכים רפואיים. ולכן יולדת או מעוברת שקרובה ללדת שהרחיצה טובה לה - מותרת ברחיצה אפילו בחמין. וכן אדם חלוש שציווה אותו הרופא לרחוץ - מותר לרחוץ אפילו בחמין (בא"ח דברים טז).
פז. אחות שצריכה לעבוד בבגדים נקיים ומסודרים גם מטעמי בריאות, רצוי שתלבש אותם שעה קודם שבוע שחל בו כדלעיל, ואם לא הכינה - לא תלבש בגדים מלוכלכים. וצריכה לרחוץ ולשמור נקיון כמו יולדת וכדו' כדי לא לגרום לזיהומים.
פח. מי שנוהג לא לרחוץ כל תשעת הימים, אך רגיל לרחוץ בחמין בכל ערב שבת. יכול לרחוץ במים חמים בר"ח אב שחל בערב שבת וגם בערב שבת חזון. וכן אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לו לטבול גם בערב שבת חזון. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קפט. בא"ח שם).
פט. כאשר תשעה באב חל בשבת, (ונדחה ליום ראשון) מותר, למי שנוהג לטבול בכל שבת, לטבול גם בשבת זו.
צ. הרגיל לטבול בכל יום או בכל יום שבת בבוקר ואינו מבטל מנהגו, וכן הרגיל לטבול אחר תשמיש וכן מי שראה קרי או סנדק, יכולים לטבול אף בשבוע שחל בו תשעה באב. (עיין כה"ח שם ס"ק קצ. בא"ח דברים טז. שו"ת רב פעלים ד, סי' כט).
צא. מקוה שחייבים לרחוץ בו בסבון קודם הטבילה - מותר לרחוץ בו אף בסבון קודם הטבילה.
צב. מיום י"ז בתמוז עד תשעת הימים מותר ללכת לים או לבריכה אבל צריך זהירות מרובה כדלעיל מחשש סכנה. אבל בתשעת הימים - אסור.
צג. אשה - שלובשת לבנים יכולה לרחוץ כדרכה, כיוון שאינה עושה כן לתענוג. (רמ"א תקנא סע' טז).
צד. אשה שחל ליל טבילה באחד הלילות שמר"ח אב עד התענית מותר לה לרחוץ כל גופה כמנהגה בחמין ולטבול. (רמ"א שם. כה"ח שם ס"ק קצג).
צה. אשה הטובלת במוצאי תשעה באב מותר לה לרחוץ בערב תשעה באב אפילו במים חמים, ותחפוף שנית במוצאי תשעה באב ותטבול. (עיין שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק קצג, קצה).
מוהל, סנדק ואבי הבן
צו. מוהל סנדק אבי הבן - ואמו נוהגין ללבוש בגדי שבת, אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. וכן האשה שמגישה את התינוק, נוהגת ללבוש בגדי שבת כיוון שזאת כל מצוותה. אבל אסור לאיש המגיש את התינוק ללבוש בגדי שבת.
צז. אם הברית קודם שבת חזון, יש להתיר למוהל לסנדק ולאבי הבן אפילו להתגלח, מראש חודש אפילו אם כל שנה נהגו להחמיר ולא להסתפר ולהתגלח מראש חודש. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב - אין להקל (עיין שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק ו, ז, י ובמשנ"ב ושע"ת ס"ק ג).
צח. בשבת לובשים בגדים כמו כל שבתות השנה ואם רגיל ללבוש בגדים לבנים - ילבש. ואוכלים בשר ושותים יין כדרך כל השנה כולה. (עיין שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק יג. משנ"ב ס"ק ו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.














