ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
6:25 בבוקר. ב"ה היום הגעתי לבית הכנסת 5 דקות לפני התפילה.
אאאה, מה זה? למה התפילה החלה?
שוב שכחתי. היום ראש חודש, ובמניין שלנו השעה הקבועה היא שעת הסיום ולא שעת ההתחלה. בראש חודש מתחילים 10 דקות מוקדם יותר, ודואגים שהחזן יהיה אחד מהמהירים בחבורה. אין ברירה, אני מצטרף למלמול המהיר, חוטף הלל זריז, בולע את מוסף, ו... רץ לעבודה.
איפה ההלל המלווה בשירה ובזמרה של החגים? כיצד נציין את ראש חודש?
אאאה, מה זה? למה התפילה החלה?
שוב שכחתי. היום ראש חודש, ובמניין שלנו השעה הקבועה היא שעת הסיום ולא שעת ההתחלה. בראש חודש מתחילים 10 דקות מוקדם יותר, ודואגים שהחזן יהיה אחד מהמהירים בחבורה. אין ברירה, אני מצטרף למלמול המהיר, חוטף הלל זריז, בולע את מוסף, ו... רץ לעבודה.
איפה ההלל המלווה בשירה ובזמרה של החגים? כיצד נציין את ראש חודש?
"מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו"
הרב גדעון בנימין שליט"א - רב הישוב נוף איילון
בראש חודש קיים מנהג מאפיין, שמקורו בתשובות הגאונים והובא בשו"ע (סימן תכ"ג): "נוהגין לחלוץ תפילין כשרוצים להתפלל מוסף".
הטעם המוקדם למנהג זה הוא - כיוון שאומרים קדושת "כתר" בתפילת מוסף: "ואין נכון להיות אז כתר של תפילין עליו", דהיינו, שהקדושה שאנו זוכים אליה בראש חודש היא במעלה גבוהה יותר מקדושת התפילין! וכתב הלבוש, שאף שאין אנו (האשכנזים) אומרים "כתר", אנו חולצים את התפילין, כיון שתפילין הם אות, וראש חודש אף שאינו נקרא אות כמו יום טוב, אבל לפחות בשעת מוסף יש בכך בחינה של אות. בשערי תשובה (סימן כ"ה) הביא מחלוקת האם לאחר תפילת מוסף ישוב ויניחם או לא, דהיינו מחלוקת - האם קדושת ראש חודש היא בעצמותו של יום ואינה מחייבת הנחת תפילין מחדש, או שהיא קשורה דווקא לבחינה המיוחדת של קרבן מוסף ומכאן שלאחר גמר תפילת מוסף יניח שוב את התפילין.
בתנ"ך מצאנו שלראש חודש היה ערך מרכזי המקביל לערך החגים . נזכיר בקצרה - בתורה: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם", ובנוסף - בראש חודש יש קרבן מוסף כמו בחגים. בנביא: סעודת ראש חודש המוזכרת כמנהג ידוע בתקופת שאול ודוד, הקבלת פני הרב בתקופת אליהו ("לא חודש ולא שבת"), ואף שביתה ממלאכה - "מתי יעבור החודש ונשברה שבר".
ממילא עולה השאלה - מדוע כיום לא נשאר לנו כמעט שום זכר מכך, וודאי שלא כהלכה מחייבת ואף לא כמנהג מקובל?
בספר "טורי אבן" למסכת מגילה כתב, שדין שביתת מלאכה תלוי דווקא בקרבן ראש חודש. היות שישנה הלכה, שאדם המקריב קרבן אסור בעשיית מלאכה. אמנם ישראל מקריבים בכל יום את קורבן התמיד, אך אי אפשר שימנעו תדיר מעשיית מלאכה, לכן הסתפקו בשליחים שמייצגים את עם ישראל בהקרבה. אולם בראש חודש נשאר הדין שכל אדם אסור בעשיית מלאכה בזמן שקורבנו קרב! לפי הסבר זה נראה שאין לראש חודש משמעות של קדושת היום אלא בזמן שבית המקדש קיים.
הרב סולוביצ'יק בספרו "שיעורים לזכר אבא מרי", מצמצם עוד יותר את התפשטות קדושת ראש חודש. לדעתו: "קדושת ראש חודש היא במהותה קדושת היום הנוהגת במקדש ואין לה שום חלות וחשיבות הלכה למעשה בגבולין". על פי יסוד זה הוא מבאר מדוע אין חובת שמחה ואמירת הלל נוהגת בגבולין אף בזמן שבית המקדש קיים.
נמצא שהמשותף לכל הדעות - שערי תשובה, טורי אבן והרב סולוביצ'יק - קדושת ראש חודש עיקרה במקדש. לפי זה נבין היטב את דברי התפילה: "ראשי חודשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת" . להבדיל מיתר החגים שבהם העבודה במקדש היא אך חלק ממהות היום, הרי ראש חודש ללא עבודת המקדש אין בו אלא רשימו בלבד.
ואנו, בציפיה ובתחינה לה': "מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חודש נעלה עליו... אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור" במהרה בימינו אמן.
התחדשות לקראת גאולה
הרב ינון אילני שליט"א - ראש ישיבת 'חן במדבר', ערד
המצוה הראשונה שעם ישראל מקבל כעם (שמות י"ב) היא מצוות קידוש החודש. מהתורה קיימות ביום זה שתי מצוות ציבוריות - קידוש החודש על ידי בית הדין הגדול בירושלים וקרבן מוסף, לעומת זאת ליחיד אין שום מצוה. מכאן ניתן ללמוד כי עיקר עניינו של ראש חודש הוא במישור הציבורי, ומי שהיה רוצה לחוות את ראש חודש בזמן המקדש היה עליו להגיע לירושלים . (אמנם בטורי אבן [מגילה כ"ב] כתב, שאיסור מלאכה בראש חודש הוא על כל עם ישראל מדין מקריבי קרבן, אך גם הוא מודה שאין זו מצוה אישית אלא מצד הקרבת הקורבן).
במהלך הדורות מצאנו מנהגים נוספים שהנהיג עם ישראל בראש חדש, שנתנו צביון מיוחד ליום זה גם עבור העם שבשדות:
א. סעודת מצוה, דין זה נלמד מיהונתן שאומר לשאול בראש חודש, שדוד הלך לזבח המשפחה (ירושלמי מגילה א', ד').
ב. איסור עשיית מלאכה לנשים (עיין רש"י ותוספות מגילה כ"ב).
ג. הקבלת פני רבו , נלמד מהכתוב אצל האשה השונמית: "לא חודש ולא שבת היום". ובמלבי"ם שם מסביר שיש עניין ביום זה להיפגש עם השכינה ללמוד דרכי ד' ויקבלו שפע קדושה וברכה.
ד. אמירת הלל (תענית כ"ח).
ה. לבישת בגדי יום טוב (מובא במעשה רב).
בפועל - כמעט את כל המנהגים הללו עם ישראל מקיים בצורה מינורית, והדבר נובע מכך שעיקרו של היום בצורתו הלאומית חסר מן המציאות.
ואכן, מנוסח התפילה בראש חודש למדים אנו שהוא 'יום כפרה' וכן 'תחילה וראש לפדיון נפשנו', יום בקשה על גאולת ישראל . ומבאר המהרש"א בחולין שהקרבת השעיר בראש חודש נועדה להחליש את כוחו של עֵשו, ולהגביר את כוח מלכות ישראל. גם הרמב"ם בהלכותיו (קידוש החודש ב, ג) מדגיש את מחויבות כל ישראל לקבל את דינו של הסנהדרין, ובספר המצוות (עשה קנ"ג) מדגיש שקידוש החודש נובע אך ורק מכוחה של ארץ ישראל.
נמצאנו למדים, שעניינו של יום, הגברת כוחו של בית הדין בארץ ישראל, אשר גורם להחלשת כוחו של עשו והגברת כוח מלכות ישראל. על כן יש לעודד ולחזק את מנהג 'סיבוב השערים' בראש חודש סביב הר הבית, וכן לערוך במקום ימי עיון בהשתתפות גדולי תלמידי החכמים מכל החוגים בעם ישראל. ומתוך המפגש בין הזרמים השונים סביב יום זה, תלך ותיווצר אחדות בין הרבנים ונזכה להקמת הסנהדרין במהרה בימינו, "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה הרבה מאד", ונזכה לקיום הכתוב: "והיה מידי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני".
לחדש ולהתחדש
הרב שי גרין שליט"א - ראש מדרשת 'שילת', אלוני שילה
ראש חודש הוא יום מיוחד. כשם שהראש הוא האיבר המרכזי באדם, כך יש לראש חודש חשיבות מרכזית והשפעה על החודש כולו. ישנם כמה רבדים בהם אפשר להתייחס לראש חודש:
בראש ובראשונה מבחינה הלכתית - נפסק בשולחן ערוך (סימן תי"ט): "מצווה להרבות בסעודת ראש חודש", והטעם כי יום זה עשאוהו כיום טוב, וגם זכר לסעודה שהיו עושים לעדים שבאו להעיד על קידוש החודש.
מבחינה משפחתית - ראוי לציין יום זה כיום מיוחד בו מקפידים כל בני הבית על מפגש משותף שיתבטא בארוחה משותפת, לימוד משותף, ויש שנוהגים גם ללבוש בגדי חג.
מבחינה רוחנית - יום זה מהווה יום שמחה שמתבטא בתפילות ואף בלבוש. בחסידות משתדלים להסתכל על מעגל השנה בצורה של מעגליות והתחדשות, וראש חודש מהווה יום חשוב בחובה לעצור, לחשוב ולברר מה תפקידנו ושאיפתנו בחיים בכלל ובעבודת ה' בפרט.
הדרכה והכוונה זו היא לאנשים ולנשים כאחד. יש ביכולתה של אם הבית, עיקרו של בית, לחנך את ילדיה להכרת חשיבותו של יום זה, ולטפח בהם את ההכרה שחודש חדש מהווה סמל ליכולת לפתוח תמיד דף חדש ולהתחדש .
ואם בראש חודש ניסן עסקינן, הרי חודש ניסן הוא ראש חודשים לחודשי השנה, והוא חודש הגאולה והיציאה לחרות של עם ישראל. בימים אלו אנו עמלים לנקות ולהכין עצמנו ואת בתינו לליל הסדר, אך לעיתים שוכחים אנו להכין את נפשנו כראוי וכנדרש, לפיכך בהכנה זו אסור לנו לפסוח על החובה להודות ולהלל לבורא עולם על יציאתנו לחרות, וגם על החובה להעצים בתוכנו את השאיפה לגאולה אמיתית.
הדברים מקבלים משנה תוקף בשנה זו, מפני שההתמודדויות האמוניות במלחמתנו עם אויבנו רק מעצימות בתוכנו את הרצון לשמוח ולזכות לחרות אמיתית.
חודש זה צריך להוות סמן לבירור אמיתי ביחסנו לגאולה, זה מתאים ונכון בכל השנה אך לפחות בחודש זה ראוי להצטרף לסיבוב השערים, ולכל פעילות מיוחדת סביב הגאולה ובנין בית המקדש. מעשים אלו ובירור זה, יעוררו את הציפייה והתפילה לבורא עולם, והכמיהה הפנימית שיוציאנו לחרות אמיתית ושלימה במהרה בימינו.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

החשיבות של לימוד אמונה

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד אמונה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך ללמוד גמרא?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.

כללי מלאכות האם מותר ליהנות מאיסור שבת בשוגג או במזיד?
הלכה למעשה
האם מותר לנו ליהנות ממאכל שבושל בשבת באיסור? מה הדין אם פתחנו את המקרר בשוגג והדלקנו את האור או המאוורר, והאם יש הבדל בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן? בשיעור זה צולל הרב משה בר ציון לתוך סוגיית "הנאה ממעשה שבת" במסכת חולין (טו ע"א), ומבאר את מחלוקות התנאים (רבי מאיר ורבי יהודה) והראשונים שנפסקו להלכה. במהלך השיעור נלמד: מהו זמן צאת הכוכבים המדויק ומדוע חשיבות תלמוד התורה ברבים משפיעה על קביעת זמני התפילות? ההבדל ההלכתי בדין מעשה שבת בין שוגג למזיד לדעת השולחן ערוך והגר"א. מהן שלוש הגדרות השונות ל"שוגג" בהלכה וכיצד הן מיושמות בחיי היום-יום? מעשה שבת במחלוקת הפוסקים (כמו חימום מרק לח שהצטנן) והאם ספק דרבנן לקולא במעשה שבת?

הלכות שלושת השבועות מדריך הלכתי לתשעת הימים: כל מה שמותר ואסור לעשות
הלכה למעשה
בשיעור זה, הרב משה בר ציון עושה סדר בהלכות תשעת הימים הלכה למעשה, ומסביר את היסוד הרוחני של האבלות על חורבן בית המקדש ואת הגבולות ההלכתיים שבין הרווחה לבין צורך הכרחי. בין הנושאים בשיעור: מהו היסוד של האבלות ואיך הרצון שלנו בונה את ירושלים? מיעוט משא ומתן וקניות (מתי מותר לקנות דירה, רכב או מכשירי חשמל?). הלכות בנייה ושיפוצים בתשעת הימים (קבלן יהודי לעומת נוכרי). דיני בשר ויין בסעודות מצווה ובחיי היום-יום. הלכות כיבוס ובגדים מכובסים (איך מכינים בגדים ללבישה?). הלכות רחיצה ומקלחות במזג האוויר החם בארץ.

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.







