^ 1 יסודות אלו באר היטב בעל פה ובכתב מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, למשל במאמרו "למצוות הארץ" (לנתיבות ישראל מהד' תשל"ט ח"א ע' קכ-קכב), ובאר תחילה גודל חשיבות המצווה, שהיא היחידה שדוחה שבות, שהתירו חכמים לקנות בשבת בית בארץ ישראל מגוי, כמבואר בגיטין ח, ב, וב"ק פ, ב, ובתוספות שם. וזה דבר גדול, שהרי בטלו חכמים תקיעת שופר ונטילת לולב כשחל ר"ה ויום ראשון של סוכות בשבת, אע"פ שמדובר במצוות דאורייתא. ואילו לצורך ישוב הארץ בטלו חכמים דבריהם והתירו איסור שבות שמקורו באסמכתא, ולדעת הסמ"ג אמירה לגוי אסורה מהתורה עי"ש. ועוד הוסיף כלפי המפקפקים בתוקף חיוב המצווה, שמה שמובא בתוס' כתובות קי, ב, בשם ר' חיים "שאינו נוהג בזמן הזה", כבר המהרי"ט (יו"ד כח) ועוד הרבה גדולי רבותינו האחרונים (עי' גליון מהרש"א כתובות שם, וחת"ס יו"ד רלד), קבעו שאיזה תלמיד טועה כתבו. ובתשובת הריב"ש שפ"ז כתב, שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מצווה לשעתה אלא מצווה המתקיימת לעולם ומצווה ותועלת לכל ישראל. וכתב שלא ניתן לחלק בין שני צדדי המצוות, היינו השלטון הכללי והישיבה הפרטית, וכמו שהכיבוש מצווה תמידית כך הישיבה. ולא היו מתירים חכמים לקנות בית בארץ ישראל בשבת ולעבור על שבות אם לא היה בזה מצווה מהתורה. ועוד שאמרו על מצוות ישוב הארץ שהיא שקולה כנגד כל המצוות, ולא יתכן לומר כך על מצווה דרבנן, (ודברי חכמים אלו נאמרו אחר חורבן ביהמ"ק השני). ומה שהרמב"ם לא מנה אותה במניין התרי"ג, אין זה מפני שהיא למטה מערכן של שאר מצוות אלא מפני שהיא למעלה מערכן הרגילה, ולכן אינה נמנית במנינן המפורט, וכפי שהשריש בשרשיו לספר המצוות, שאין ראוי למנות הציוויים הכוללים כל התורה, וכפי דבריו במצווה קנ"ג.
עוד נציין כי המצווה היא לרשת את כל הארץ לפי גבולות ההבטחה, וכן הזכיר הרמב"ן את הפסוק מדברים א, ז: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת".
^ 2 בנוסף לכך, ביום העצמאות אנו מודים לה' על הצלתנו מיד אויבינו מסביב. לאחר מכן מדינת ישראל שמשה מקלט לכל יהודי נרדף, ומציאותה של מדינת יהודים הרימה את קרן ישראל בגויים, והועילה להצלת חיי יהודים.
נמצא שיש שתי סיבות עיקריות לאמירת הלל ביום העצמאות: א' על עצם הקמת המדינה שהיא קיום המצווה באופן השלם. ב' על הצלת ישראל מיד אויביו. טעם זה היה מזכיר הרב גורן כטעם עיקרי. והרב צבי יהודה היה מדגיש שהנס היה בהתעוררות הגבורה היהודית בלבבות, להכריז על עצמאותנו ולהלחם על הגנת מולדתנו.
^ 3 כיוצא בזה אמרו בנדרים לב, א, על מצוות המילה, ובבא בתרא ט, א, על מצוות צדקה, ובשבועות כט, א, על מצוות ציצית, ובמנחות מג, ב, על תפילין. ובירושלמי נדרים פ"ג ה"ט על מצוות השבת, ושם פאה פ"א ה"א על גמילות חסדים. וכן אמרו על מצוות תלמוד תורה בכמה מקומות.
אולם מצוות ישוב הארץ יתירה על שאר המצוות שהתירו חכמים לקנות בשבת בית בארץ ישראל מידי גוי, ואף שיש בקנייה איסור מדברי חכמים, מפני חשיבות מצוות ישוב הארץ התירוה, כמבואר בשו"ע או"ח שו, יא. ואילו לגבי שאר מצוות, כולל מצוות מילה, התירו רק שבות דשבות לצורך מצווה, היינו איסור קלוש יותר, כמבואר בשו"ע או"ח שז, ה. והזכרתי בהערה 1 שמקור הדברים בב"ק פ, ב, וגיטין ח, ובתוספות שם. ודין זה ציינו גדולי ישראל האחרונים כשרצו לבאר מעלתה של מצוות ישוב הארץ על שאר המצוות.