ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
החסידים נדהמו מבקשת רבם וניסו לרדת לסוף דעתו. הם סברו כי רבם רוצה להפליא במעלתו של הרבי מברדיטשוב, ולהוכיח כי אין איש בעולם המסוגל ללמד עליו חוב, ולכן לא השיבו.
"נו", דחק בהם רבי ברוך, "מצפה אני לשמוע עליו דבר-מה רע!"
תמהו מאוד החסידים על רבם, אבל כשהבינו שזה רצונו האמיתי, ניסו לדלות מזיכרונם איזה דבר שלילי ששמעו אי-פעם על הרבי מברדיטשוב, אבל לא הצליחו להשביע את רצון רבם.
לאחר שעה של ניסיונות כושלים, כאשר תמיהתם של החסידים הרקיעה שחקים, הסביר רבי ברוך את פשר בקשתו המוזרה:
"דעו לכם כי מלאכי מעלה מתקנאים ברבי לוי יצחק מברדיטשוב, אשר נתקיים בו בשלמות הפסוק 'ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם'. הוא כה שלם בלימוד התורה, ביראת שמים, באהבת המצוות ובאהבת ישראל, עד שהמלאכים מתקנאים בו. כתוצאה מכך נוצר עליו קטרוג גדול ונשקפת סכנה לחייו. מוכרח אני למצוא בו איזה חיסרון כדי לצנן את קנאת המלאכים".
כאשר הבינו החסידים מה פשר רצונו התמוה של רבם, ניסו בכל מאודם למצוא איזה חוב ברבי לוי יצחק, בידיעה שבכך יצילו את חייו.
תוך כדי כך נכנס לבית המדרש סוחר אמיד, תושב מז'יבוז', שנהג לבלות את רוב זמנו במסעות בין הערים השונות לרגל עסקיו הרבים. כאשר שמע על מה משוחחים הרבי ותלמידיו ניצת אור בעיניו. הוא המתין לרגע של שתיקה ואמר:
"אני יכול לספר בגנותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב!"
כולם הפנו את מבטם לעבר הסוחר שהשמיע את דבריו בחדווה. רבי ברוך הביט בו במבט חודר ואמר: "אם כן, ספר את סיפורך!"
הסוחר החל בדבריו:
"לפני כמה שבועות הזדמנתי לברדיטשוב לרגל עסקיי. התעוררתי בשעת בוקר מאוחרת משנתי בבית המלון ופניתי לבית הכנסת של העיירה. בגלל השעה המאוחרת כל המניינים הסתיימו. לפתע ראיתי כי בפינת בית הכנסת עומד רבי לוי יצחק כשהוא שקוע כולו בתפילת שחרית. שמעתי בבירור כי הוא נמצא בברכת 'יוצר אור'. עמדתי על המפתן והתכוננתי להיכנס פנימה כדי להתפלל ביחידות. לתדהמתי ניגש אלי רבי לוי יצחק ואמר:
'מה יאמר המלאך מיכאל?! ומה יאמר המלאך גבריאל?!'
מיד לאחר מכן חזר הרבי למקומו והמשיך להתפלל כרגיל".
הסוחר התבונן בפני שומעיו והגביה את קולו:
"ובכן, מה תאמרו על התנהגותו המוזרה של רבי לוי יצחק?! מה כל זה נוגע אליי?! מה למלאכים מיכאל וגבריאל באמצע התפילה?!", אמר הסוחר בחיוך מלא בוז, "והעיקר: מאימתי מותר להפסיק בדיבור באמצע יוצר אור?!"
החסידים הביטו מופתעים בסוחר שמצא פגם של ממש ברבי לוי יצחק והיו דרוכים למוצא פיו של רבם. רבי ברוך פתח את פיו:
"בברכת 'יוצר אור', כאשר אנו מגיעים למילים 'יוצר משרתים', המלאכים מיכאל וגבריאל עומדים להמליץ טוב באותה שעה על עם ישראל. באותה שעה מצטרף אליהם רבי לוי יצחק ואף הוא מלמד זכות על בני ישראל".
הרבי הטה את ראשו לעבר הסוחר ומיקד את עיניו החודרות בעיניו:
"כאשר רבי לוי יצחק ראה שנכנסת לבית הכנסת עם תיק התפילין, כאשר בכיס מעילך נמצא כף כסף שגנבת באותו בוקר מבית מלונך, חיפש ללמד עליך זכות ולא הצליח, מפני שאתה סוחר עשיר, ואין שום סיבה בעולם שתגנוב".
רבי ברוך לא הסיר מהסוחר את עיניו והגביה את קולו:
"משום כך ניגש אליך רבי לוי יצחק! הוא ידע שאפילו המלאכים לא ימצאו עליך שום זכות ולכן קרא 'מה יאמר המלאך מיכאל?!' ו'מה יאמר המלאך גבריאל?!'"
החיוך הזחוח של הסוחר התחלף בסומק שהפך בהדרגה לחיוורון. נשימתם של החסידים נעתקה לנוכח גילוי רוח הקודש של רבי לוי יצחק ושל רבי ברוך.
כעבור רגע התרכך מבטו של רבי ברוך וגם קולו שכך:
"אם הינך חפץ בכפרה", אמר לסוחר, "עליך לשוב לברדיטשוב, להחזיר את החפץ לבעליו, לגשת לצדיק ולבקש סליחה על הזלזול בכבודו, ולהתחנן לקדוש ברוך הוא שיעזור לך לחזור בתשובה".
דברי רבי ברוך חדרו כחץ ללבו של הסוחר. הוא קם ויצא ללא אומר ודברים מבית המדרש במז'יבוז' כשפניו מועדות לברדיטשוב, ולבו נחוש לתקן את דרכיו. בסופו של דבר הסוחר חזר בתשובה שלמה, ורבי לוי יצחק מברדיטשוב ניצל מקנאת המלאכים.
במלואת מאתיים שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורם של ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
