ישיבה בית המדרש
מקים עולה של תורה
ימי נעורים בשכנותו של הרב עמיטל זצ"ל בשכונת גבעת מרדכי, הרב עמיטל מרומם את הציבור בתפילה ובשיעורי תורה...
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב יהודה עמיטל זצ"ל
זכיתי לגדול כילד וכנער בשכונת גבעת מרדכי שבירושלים. בטור הימני שבבית הכנסת המרכזי, על הספסל השלישי מהסוף, בצד הקרוב למעבר ישב הרב עמיטל זצ"ל. אחרי שלושה מקומות, בצד הסמוך לקיר, ישב אבי ואחריו אני.
דמותו של הרב עמיטל בתפילתו, בתורתו ובהנהגתו ליוותה את ילדותי. בכל אירוע של שבת וחג, שמחה ותורה, היה הרב עמיטל מרומם את הציבור בשירים ובדברי תורה. בתפילות חשובות בימים נוראים ובחגים היה עובר לפני התיבה, וברגש עצום מושך אחריו את הציבור להתעלות רוחנית. במסגרת השיעורים בימי החג שהיה מארגן רב השכונה, הרב איסר קלונסקי שליט"א, היה הרב עמיטל מעביר שיעורים בעיון.
רבים מבני השכונה היו עולים מהונגריה, רובם ניצולי שואה. הרב עמיטל, שאף הוא בא משם, היה צעיר מרובם, והיה מכבדם ומלמדם. קבוצה מיוצאי הונגריה שהתפללו בנוסח חסידים קיימו מניין בתוך צריף בחלק העליון של השכונה. שם בצריף היינו מתפללים לפעמים מעריב. לאחר התפילה היה הרב עמיטל מעביר שלוש פעמים בשבוע שיעור גמרא לבעלי בתים, והשיעור השיב את נפשם.
גם היה מגיע לפעמים לאירועים מיוחדים בישיבת 'מרכז הרב'. ולאחר שדרש הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל את דרשתו המפורסמת לפני מלחמת ששת הימים, דיבר הרב עמיטל בהתפעלות עם אבי על העוצמה הרוחנית האמונית של הרב, ואמר שאילולי באנו אלא לשמוע שחברון ושכם שלנו - דיינו.
כמה זכרונות אישיים לדוגמא: לבר המצווה שלי הביא הרב עמיטל 'שאגת אריה' במהדורה חדשה עם אותיות דפוס. ב'שלום זכר' של אחי ישראל לימד שיר - "הדודאים נתנו ריח ועל פתחנו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" (שה"ר ז, יד). ופעם הסיע את אבי ואותי ואת אחותי במכונית שלו לביקור בישיבה המתפתחת בגוש עציון. אחותי, שהיתה אז ילדה, נישאה לימים לאברך מישיבת הר עציון, הרב שמעון קליין, והתגוררה במשך כשנתיים באחת הדירות של הישיבה.
כשנתבקש אבי מורי לעבור לפני התיבה בתפילות הימים הנוראים בישיבת 'מרכז הרב' ובשכונה, הלך אצל הרב עמיטל שילמד אותו חלקים מהנוסח המיוחד שלו. מנגינותיו של הרב עמיטל ב'ונתנה תוקף', בסליחות הנאמרות בערבית של יום הכיפורים ובתפילת נעילה, משוקעות עתה בתפילות הימים הנוראים שבישיבת בית-אל ובתפילותיהם של בעלי התפילה שלמדו שם. ועוד ישנו אצל אבי חישוב הזמנים של תפילת נעילה שמסר לו הרב עמיטל. והוסיף הרב עמיטל שצריך להיזהר שלא להאריך את התפילה בסיום הצום, כי יש מהמתענים שסובלים. וסיפר לי אבי מורי שבכל פעם בסיום יום הכיפורים הוא משתוקק להאריך בתפילת נעילה ובערבית, כי מתוך שיא הדבקות של אותה שעה הוא אינו רוצה להיפרד מקדושת היום, אבל הוא נזכר בדברי הרב עמיטל על הסובלים בצום ומקצר.
מחלוקת לשם שמים
לאחר מכן נפרדו הדרכים. שכונת גבעת מרדכי התגייסה לטובת גוש אמונים. אוטובוסים שלמים היו מסיעים את תושבי השכונה לצעדות, להפגנות ולעליה לקרקע, ומשפחות רבות עברו להתנחלויות. הורי יצאו בחשוון תשל"ח להקמת היישוב בית אל. ומנגד, עמדותיו המדיניות של הרב עמיטל השתנו, והדבר גרם לצער רב לרבים מאוהביו, ואף הרב צבי יהודה קוק הצטער על כך. אבל מעולם לא הפסיק אבי מורי לחבב את הרב עמיטל ולהעריך את מעלותיו, וכשדיברו בו, דיבר בשבחו. שכן ידע שכל כוונתו לשם שמים, למען העם, כדי למנוע שפיכות דמים. והקשר לא נותק. בחתונתי הרב עמיטל השתתף וקרא את הכתובה. אחותי נישאה לתלמיד ישיבת הר עציון. וכשהתמנה הרב עמיטל לשר בממשלת פרס, ביקש להסדיר באופן חוקי את שידוריו של ערוץ שבע. אלא שידם של המקטרגים גברה, ולא צלח הדבר בידו.
עמדותיו המדיניות של הרב עמיטל השתנו, והדבר גרם לצער רב לרבים מאוהביו, אבל מעולם לא הפסיק אבי מורי לחבב את הרב עמיטל ולהעריך את מעלותיו, וכשדיברו בו, דיבר בשבחו. שכן ידע שכל כוונתו לשם שמים
הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל וישיבות ההסדר
במידה רבה המשיך הרב יהודה עמיטל את חותנו, הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל, בנו של הגאון המפורסם הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל. בעת שהיה הרב צבי יהודה מלצר רבה של פרדס חנה, בנוסף לישיבת קלוצק שהחזיק כישיבה גבוהה, הוא יזם את הקמת הישיבה התיכונית הראשונה בארץ - מדרשיית נעם. לאחר שהתמנה לרבה של רחובות, העתיק הרב מלצר אליה את ישיבת קלוצק, ועוד הקים את ישיבת הדרום כישיבה תיכונית וסמינר למורים. לאחר מכן איחד את ישיבת קלוצק וישיבת הדרום. הוא אף הגה יחד עם חתנו הרב עמיטל את רעיון ההסדר, ותלמידי ישיבת הדרום היו בני הישיבה הראשונים ששילבו שירות צבאי עם לימוד בישיבה. סיפר הרב יהושע מגנס, ר"מ בישיבת מרכז הרב (בכתב עת 'המעיין'), שהרב מלצר סיפר שפעם שמע את אחד מנכדיו אומר: 'סבא מקדש ביידיש!' והדבר גרם לו לחשוב שהתפילה בהברה אשכנזית עלולה להיות חיץ בין בני דורו ובין בני הדור הצעיר. מאז התפלל תמיד בהברה ספרדית. הרבה מהשקפותיו של חותנו הגשים הרב עמיטל, ומעל הכל - הקמת ישיבת ההסדר.
הרב עמיטל ראה בישיבות ההסדר קידוש השם עילאי, והיה מתרגש עד דמעות מהתופעה שלא היה כמותה מאז תלמידי רבי עקיבא, שתלמידי ישיבה, שקדנים ומעמיקים, יוצאים לקרבות, מוסרים את נפשם על הגנת העם, וחוזרים ללמוד בשקידה בישיבה.
הרוצה להתרשם מעט מאישיותו, יכול לצפות בסרטון שמוצג בערוץ שבע "זוכרים את הרב עמיטל". ואף שיש בו שירה מותר לראותו בתשעת הימים, מפני שהוא מרגש עד דמעות.
בניין התורה
רצה הרב עמיטל זצ"ל שתהיה התורה של ארץ ישראל מופיעה בשלמות, בתפארת. בקדושה עליונה שמתגלה בטבע, בלישנא דאינשי, במוסר טבעי, ובכל ענייני החול. וזכה להקים ישיבה גדולה ומפוארת, שהעמידה תלמידים הרבה, ומהם מרביצי תורה, סוללי דרכים בתורת ארץ ישראל, ומקדשי השם בכל תחומי החיים.
ואף ליישוב הארץ תרומתה גדולה, שעל ידי מפעליה ובוגריה וקרני האור שהיא מפיצה על סביבתה, גדלו והתעצמו כל ישובי גוש עציון.
תשעה באב וכל הצומות לזכר השואה
לפני כמה חודשים כתבתי שרוח חכמים אינה נוחה ממה שקבעו את יום כ"ז בניסן כיום השואה והגבורה. שאל מתוך כאב אחד מוותיקי הקיבוץ הדתי, ניצול השואה: מהו היום שרוח חכמים נוחה לקבוע לזכר השואה? הרי לא קבעו שום יום לשואה, שהיתה האסון הנורא ביותר שפקד את עמנו מאז חורבן בית המקדש השני. ומה שתקנו שעשרה בטבת יהיה יום הקדיש הכללי, זה רק בשביל לומר קדיש על הקדושים שלא נודע יום מותם.
תשובה: אכן כוחם של חכמים מוגבל, וחשוב להודות בכך. וכפי שהסביר המהר"ל בהקדמתו לספר נצח ישראל, שכל עוד ישראל החיים בגולה קוראים למקומם גולה, מובטח להם שיחזרו לארצם, כי הם יודעים שאין שם מקומם. וכך כל עוד אנו יודעים שכוח חכמים מוגבל, וכדי שתתגלה התורה על ידם במלא אורה ותוקפה צריכים אנו לסנהדרין ובית המקדש ונבואה ומלכות, מובטח לנו שנמשיך להתפלל ולחתור לכך, עד שנזכה לגילוי שכינה מלא דרך חכמי ישראל והתורה שבעל פה.
ולא רק על השואה לא תקנו צומות, אלא אף על חורבן בית המקדש השני לא קבעו חכמים תעניות מיוחדות, אלא החזירו למקומן את אותן תעניות שכבר נקבעו על ידי הנביאים והחכמים על חורבן בית המקדש הראשון, למרות שהחורבן השני היה חמור וקשה מהחורבן הראשון (תשב"ץ ח"ב רעא).
וכך בימינו, צריך לנהוג שימי הצומות שתוקנו על חורבן הבית יהיו גם ימי אבל וזיכרון לאסון הנורא שפקד את עמנו - השואה. לומר בימים אלו את הקינות שנתחברו על השואה, לעסוק בסיפורה, ולזכור את הקהילות הקדושות ומיליוני הקדושים שמסרו נפשם על קדושת השם.
מורשת השואה - בדמייך חיי - פרו ורבו
חידוש גדול התחדש לי השנה בחומש הפקודים: מספרם של ישראל לא גדל במדבר. התחילו ששים ריבוא וסיימו ששים ריבוא. במצרים, בעת שהיו מעונים, פרו ורבו מאוד, וכל ארבעים שנה שילשו את מספרם. וכשהיו במדבר נתבטלו מהמצווה. והמחיר היה כבד: לא היה רבים דיים כדי למלא את הארץ, וכדי שלא תרבה עליהם חיית השדה לא זכו לכבוש את כולה. ולכן עבר הירדן לא נחשב כמקום ההתנחלות לכתחילה, כי לא היו ישראל מרובים מספיק כדי ליישבו (כדברי הרמב"ן). ולכן נחשב משה רבנו כמי שנשאר בחוץ לארץ, ולא נתקבלה תפילתו להיכנס לארץ, למרות שזכה להיכנס לעבר הירדן המזרחי. ועקב כך היתה אחיזתנו בארץ רופפת, ונחרב בית מקדשנו וגלינו מארצנו.
ואנו מתפללים שתתקיים בנו ברכת משה (דברים א, יא): "ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דיבר לכם".
אמרו חכמים (אליהו זוטא יד): "כמו שנגאלו ישראל ממצרים בזכות שהיו פרים ורבים, כמו כן יגאלו לעתיד בזכות שהם פרים ורבים. ומניין לך, תדע לך שהוא כן, שאין ישראל נגאלים אלא אם כן הם פרים ורבים ויהיו מלוא כל העולם, שנאמר (ישעיה נד, ג): כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש וערים נשמות יושיבו".
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית











