ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
לקראת יום השנה לפטירתו של הגאון הרב אליעזר ולדנברג זצ"ל, שנסתלק לבית עולמו בל' מרחשון תשס"ז בהיותו כבן 91, אכתוב מעט הלכות ודברים לזכרו.
הרב וולדנברג היה מהפוסקים החשובים שבדור. ספר תשובותיו 'ציץ אליעזר' הוא מספרי השו"ת החשובים שנתחברו בדור האחרון. אלפי תשובות כתב בכל תחומי ההלכה, ואף התמודד עם שאלות חדשות שהתעוררו בדור האחרון, במיוחד בתחום הרפואה. גם בנושאי דת ומדינה הרבה לעסוק, ובנוסף לתשובות העוסקות בענייני המדינה חיבר ספר גדול בנושא זה - 'הלכות מדינה'.
אגב, לפעמים באים עמי הארץ מן הציבור החרדי וטוענים כלפי תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל: "גדולי התורה אינם תומכים בשיטתכם". והנה דוגמא אחת מיני רבים לאחד מיוחד מגדולי הדור הקודם שבירר באופן שיטתי את עמדת התורה, ומוכיח מראשונים ואחרונים את יסודות המצווה הגדולה ליישב את הארץ, וממילא את המצווה שבהקמת המדינה והשירות בצבא.
יחסו למרן הרב קוק זצ"ל

רביבים (818)
הרב אליעזר מלמד
205 - הלכות שביתה
206 - מאורחותיו ופסקיו של ה'ציץ אליעזר'
207 - לא לעקוף את התורה
טען עוד
כשהוא מזכיר בתשובותיו את מרן הרב קוק זצ"ל, הוא מזכירו בכבוד מיוחד. ובמענה להערה שהעיר מו"ר הרב צבי יהודה קוק, כתב: ""החיים והשלום אל הוד כבוד ידידי וידיד ה' עמו וארצו הרב הגאון הנעלה בנם של קדושים וכו' מוהר"ר צבי יהודה הכהן קוק שליט"א" (ציץ אליעזר ח"ד ה, ב).
מצוות יישוב הארץ
בסימן ארוך מבאר הרב ולדנברג את גודל מצוות יישוב הארץ, שיש בה שני חלקים: "א' מצווה כללית, שהיא חובה על עם ישראל לבוא ולהתנחל בארץ ולהיות בה עם קדוש. ב' מצווה פרטית, שהיא חובה על כל אדם מישראל לעלות לארץ ולהיאחז בה". והמצווה הכללית נפסקה עם חורבן מקדשנו, "אבל מאז פקד אותנו ה' לטובה ליתן לנו שם ושארית בארץ קדשו, להיות אדונים בה... בחלק מארצנו, ושערי הארץ נפתחו לרווחה... נתחדשה במצוות העלייה גם החיוב הכללי על כל בית ישראל ועל כל קיבוץ יהודי הנמצא אי שם בתפוצות לקום במרוכז ולבוא ולהתנחל בארץ חמדתנו".
וממשיך לבאר "שאין מקום כלל לסירוב לעלות לארץ משום שהנהגת המדינה נמסרה ברובה בידי פורקי עול בעוונותינו הרבים, וגם לא לטענה לומר שבלתי אפשרי שתוכל הישועה השמימית לצמוח על ידי אלה האנשים אשר אין יראת אלוקים בליבם..." ומוסיף על כך שני ביאורים: א' אם היו יותר יהודים יראי שמים עולים לארץ, המצב היה הרבה יותר טוב. ב': אין לנו עסק בנסתרות וכבר היו דברים מעולם, שמלכים רשעים הושיעו את ישראל והרחיבו את גבולות הארץ.
גודל המצווה
ועוד מבאר הרב ולדנברג את המצווה לעבוד בארץ ישראל, ומביא את דברי החתם סופר בחידושיו (סוכה לו) "שהעבודה בקרקע גופה מצווה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל זה ציוותה התורה 'ואספת דגנך', ובועז זורה גורן השעורים הלילה משום מצווה, וכאילו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכי נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה..." והוסיף הרב ולדנברג שדברי החתם סופר "נפלאים מאוד ומסולאים בפז... ונדמה שחובב ציון גדול ביותר שבמציאות לפי המושג בדורנו, שהוא עם זה גם יהודי חרדי, לא היה מעיז להעלות על דעתו ומכל שכן להוציא מפיו דברים כאלה, ועל אחת כמה להעלות על הכתב הגות לב מקוריים כאלה... ואם אנו שומעים בכל זאת כדברים האלה מפורש יוצאים בקדושה ובטהרה מפי הקנאי הגדול לוחם מלחמת ה' ביד חזקה בדור העבר ורבן של ישראל רבנו החתם סופר ז"ל, הרי יש בהם בהרבה לאין ערוך להוסיף עוז ועצמה..."
איסור הליכה לבית משפט חילוני
פעמים רבות כתב והתריע על האיסור ללכת לבתי משפט חילוניים, שאף אם השופטים יהודים, כל זמן שאינם דנים על פי כללי התורה, דינם כדין ערכאות של גויים. באחת התשובות המוקדשות לכך הביא מדברי הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, מחבר שו"ת 'הר צבי', שהוכיח עורך דין אחד שטען כי אחר שמדינת ישראל הקימה בתי משפט אלה, אפשר ללכת אליהם. והשיב כי להיפך, לאחר כל החסדים שעשה ה' עמנו, העוון בהקמת בתי משפט שאינם הולכים לפי דיני תורה חמור יותר. והרי זה ממש הרמת יד כנגד תורת משה, ועונשו גדול (ציץ אליעזר יב, פב).
דיבור אחר ברכת המפיל
נשאל האם מותר לאדם לדבר לאחר שבירך ברכת 'המפיל'. והשיב שאף כי לכתחילה טוב להחמיר בכך, מכל מקום מי שנצרך לאחר שאמר "שמע" ו"המפיל", לדבר או לאכול או לשתות או לסדר איזה דבר דחוף - רשאי, מפני שאין ברכת "המפיל" כברכת הנהנין שאסור להפסיק בין הברכה להנאה, אלא היא ברכת שבח על שינת הלילה, רק שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה (ציץ אליעזר ז, כז).
כוסות חד פעמיים לנטילה וקידוש
כידוע, נטילת ידיים צריכה להיעשות על ידי כלי. וכן בקידוש, צריכים להניח את היין בכלי. השאלה האם כוס פלסטיק או קרטון שנועדה לשימוש חד פעמי נחשבת ככלי. והשיב הרב ולדנברג שהואיל והיא טובה ככלי, שהיא מחזיקה את הנוזלים שבה כראוי, וכעקרון אפשר להשתמש בה פעמים רבות, היא כשרה לנטילה ולקידוש (ציץ אליעזר יב, כג). אמנם ברור שלקידוש טוב להדר ולקדש על כוס נאה ככל האפשר.
בעניין תפילת מנחה בערב שבת
לדעת בעל המשנה ברורה (רסג, ס), לאחר שאדם קיבל על עצמו 'תוספת שבת' בערב שבת, שוב אינו יכול להתפלל מנחה של חול. לפי זה, חובה לסיים את תפילת המנחה מספר דקות לפני שקיעת החמה, כדי שאפשר יהיה לקבל את השבת לפני השקיעה ולקיים בכך את המצווה החשובה של תוספת שבת. בפועל, רבים אינם מספיקים לסיים את תפילת מנחה לפני השקיעה, והשאלה האם יש למנהגם מקום בהלכה.
והשיב, תוך התבססות על כמה מגדולי האחרונים, שאפשר לקבל 'תוספת שבת' ואח"כ להתפלל מנחה של חול. שכן קבלת 'תוספת שבת' מחייבת רק הישמרות מכל איסורי השבת שמקורם בתורה, אבל כמו שמותר בזמן 'תוספת שבת' לעשות דברים שנאסרו בשבת על ידי חכמים, כך מותר גם להתפלל מנחה של חול. ורק מי שמקבל שבת עם הציבור, אסור לו להתפלל מנחה של חול. ואם כן, מי שעוד לא התפלל מנחה וזמן השקיעה קרב, יקבל תוספת שבת ואח"כ יתפלל מנחה של חול (ציץ אליעזר יג, מב).
הסתכלות בראי בעת הנחת תפילין
נשאל האם נכון להסתכל בראי בעת הנחת תפילין של ראש, כדי לוודא שאכן התפילין מונחים באמצע הראש. והשיב כי אין בזה שום צורך, כי כל זמן שהתפילין מונחות בין העיניים יוצאים ידי חובה, ואפשר בקלות לוודא זאת על ידי משמוש היד (ציץ אליעזר ח"ז יב).
האם הנוגע בשערות הראש צריך לנטול ידיים
עוד נשאל, האם מי שנגע בשערות הראש תוך כדי הנחת התפילין צריך ליטול ידיים, כדברי בעל 'פרי מגדים' שמחמיר בזה. והשיב כי מי שנוגע בשערות מבחוץ אינו צריך ליטול ידיים, שכן מי שעוסק בענייני מצווה אינו צריך ליטול על כך ידיים.
ועוד הוסיף שרק מי שנגע בתוך השערות, במקום שיש מלמולי זיעה, צריך לרחוץ ידיו אח"כ, אבל הנוגע בשערות מלמעלה, כמו בעת הנחת תפילין, בוודאי אינו צריך ליטול ידיים.
עוד כתב (ח"ז ב, יד), שעיקר החיוב ליטול ידיים למי שנגע בשערות ראשו הכוונה למחכך באצבעותיו בשורשי שערותיו, ששם יש מלמולי זיעה. ואף המחכך שם, אם עשה זאת לאחר שחפף את ראשו ושערותיו נקיות, אינו צריך ליטול ידיו.
הגומל אחר ניתוח
פסק שאף כי הניתוחים כיום מסוכנים פחות, מכל מקום כל העובר ניתוח בהרדמה כללית צריך לברך 'הגומל' (ציץ אליעזר יב, יח).
המצווה לתרום דם
פסק שמצווה לתרום דם כדי לסייע להצלת חברו. ואדם חלש, כאשר ישנם אנשים אחרים שיכולים לתרום דם, יכול הוא לומר שעדיף שבריאים וחזקים ממנו יתרמו. אבל כאשר אין אחרים שיתרמו וחיי אדם בסכנה, חובה לתרום דם (עיין בשו"ת ציץ אליעזר טז, כג).
הפלת עובר חולה
אחד הפסקים החשובים שבעל 'ציץ אליעזר' התעצם לחזק, הוא בשאלה האם מותר לבצע הפלה כאשר ידוע שהעובר חולה בטיי-זקס, או כשיש חשש סביר שיש בו מום משמעותי, או כשהוא סובל מתסמונת דאון.
לדעת המחמירים, ובראשם הרב פיינשטיין זצ"ל, איסור הפלה הוא ענף מאיסור רצח, ואיסורו מהתורה. ולכן רק כאשר נשקפת לאם סכנת נפשות מהמשך ההיריון - יהיה מותר לבצע הפלה, אבל כאשר יש מום או מחלה בעובר - אין שום היתר לבצע הפלה, כשם שאסור לרצוח חולה שסובל ייסורים.
אולם הרב ולדנברג מבסס בהרחבה רבה את דעתו על דעות קדמונים, שאין איסור הפלה חמור כרצח, אלא הוא איסור מדרבנן (מהרי"ט), או איסור תורה של חבלה והשחתת זרע בלבד (חוות יאיר), ולכן לצורך גדול של מניעת סבל רב, מותר להתירו.
ולאחר שהמחמירים הקשו על דעתו, חזר וביסס את דבריו, שכאשר העובר חולה מאוד, או שהוא ממזר, מותר להפילו כדי למנוע ממנו סבל (עיין ציץ אליעזר ח"ט נא, ב-ג; יג, קב; יד, קא-קב; טו, מג; כא, כט).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.













