ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה
לפני כמה חודשים יצא לאור הספר 'במלכות הקדושה' - ביקור בהיכלו של האדמו"ר מהוסיאטין - אדמו"ר ציוני בתל אביב, מאת הרב ד"ר יהודה ברנדס. הספר עוסק בבירור משנתו של האדמו"ר רבי יעקב פרידמן (תרלט-תשיז), על פי ספרו 'אהלי יעקב'. יש לציין כי כבר חותנו, האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין (תריד-תשט), שנחשב כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו ואדמו"רים ורבנים חשובים שחרו לפתחו, נודע בתמיכתו בעלייה לארץ ובתנועה הציונית, ואף תמך בפועל בתנועת המזרחי. בהוראת חותנו הגדול היה האדמו"ר רבי יעקב פרידמן אומר תורות וכותבן, והן קובצו בספרו 'אהלי יעקב'.
מרוב חיבת הספר, שבו בירורים נפלאים על עבודת ה', נפש האדם, כלל ישראל, ארץ ישראל והתקופה, הקדשתי לפני כשנה וחצי מאמר שבו הבאתי מתורותיו של ה'אהלי יעקב'. בנוסף לחיבת הספר, משפחת סבי מצד אבי היתה מקושרת עם בית הוסיאטין שבתל אביב. דודנו הזקן, הגאון רבי שלום מלמד זצ"ל (הרב מאומן), היה מחסידיו הגדולים של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, ששנים רבות נחשב זקן וגדול אדמו"רי בית רוז'ין. הדוד רבי שלום היה ראשון החותמים על צוואתו, לפיה חתנו, בעל 'אהלי יעקב', יירש אותו באדמו"רות.
בבהירות ועמקות מגיש הרב ברנדס את תורתיו של ה'אהלי יעקב', תוך שהוא עומד ברגישות על נקודות מסוימות, עד שהדברים יוצאים מאירים ומלובנים. כדי שהדברים יובנו בשלמות מקדים הרב ברנדס פרקים קצרים וחשובים אודות שושלת רוז'ין, הנהגותיה והשקפותיה, שהאדמו"ר מהוסיאטין הוא אחד מנציגיה המובהקים.
יחסה של תנועת החסידות לארץ ישראל ולציונות
רביבים (813)
הרב אליעזר מלמד
251 - בית רוז'ין וארץ ישראל
252 - קדושה ומלכות
253 - הכישרון מחייב
טען עוד
חסידות וארץ ישראל וציונות - בית רוז'ין
ככלל, תנועת החסידות לא תמכה בתנועת שיבת ציון. כמובן שכל יהודי שעוסק בתורה ומתפלל קשור במידה זו או אחרת לארץ ישראל, ובוודאי שגם רבים מגדולי החסידות היו מקושרים לארץ ישראל מצד קדושתה ומצד הרעיונות שבאים בה לידי ביטוי. ראש לכולם היה רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שוויתר על מעמדו כמנהיג הדור השלישי בחסידות, ובמסירות נפש עלה לארץ בשנת תקל"ז. בעקבות עלייתו נוסדו קהילות החסידים בארץ, ונוצר קשר משמעותי בין תנועת החסידות לארץ ישראל.
אבל מההיבט הלאומי, מנהיגי החסידות לא עסקו כמעט בשאלת קיבוץ גלויות והרחבת ההתיישבות בארץ. דווקא מקרב הרבנים שלא היו מקושרים לחסידות נמצאו התומכים הגדולים בהתיישבות החדשה, מהם: הרב קלישר, הרב גוטמאכר, הרב מוהליבר, הרב ריינס, הנצי"ב, הרב קוק, בן הנצי"ב ומנהיג המזרחי - הרב מאיר בר אילן. כך בפועל יצא שתנועת החסידות כתנועה לא תמכה בתנועת 'חובבי ציון', שחלק ממנהיגיה היו רבנים, וקל וחומר שלא תמכה בתנועה הציונית, שמנהיגיה היו חילוניים לחלוטין.
היו אדמו"רים בודדים שבאופן אישי, בלי קשר לתנועה הציונית, עודדו עלייה, או לכל הפחות לא התנגדו, כדוגמת האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי זצ"ל.
בית רוז'ין
אמנם ענף אחד חשוב בתנועת החסידות התייחד בייחסו החיובי לארץ ישראל ולהתבססות בה, הוא שושלת בית רוז'ין הענפה. ומהם: אדמו"רי בית סדיגורה, צורטקוב, הוסיאטין, בוהוש, בויאן, דרהוביטש ועוד, שככלל, מעת שנפתחו השערים לעלות לארץ, עודדו את חסידיהם לעלות ארצה.
הענף האגודאי
רוב אדמו"רי בית רוז'ין היו שותפים ב'אגודת ישראל'. מנהיגם היה האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב, שהיה מראשי 'אגודת ישראל'. כשבא לשכנע את קרוביו האדמו"רים להצטרף ל'אגודת ישראל', אמר להם "שכל מטרת 'אגודת ישראל' היא לפעול למען ארץ ישראל - ואתם תפעלו על הצד היותר טוב, וגם תמנעו ממתנגדי ארץ ישראל מלהשתלט עליה". חשוב לציין כי אכן חלקים נכבדים ב'אגודת ישראל' תמכו באופן קבוע בעלייה לארץ, ואף נוסדו לשם כך הכשרות להכנת בחורים ובחורות לעלייה לארץ. וכך היא עמדת בית רוז'ין עד היום, כאשר האדמו"ר מסדיגורה שליט"א, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, פועל תמיד למען ארץ ישראל ויישובה.
הוסיאטין ובוהוש
גם האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין השתתף בכמה כינוסים של אגודת ישראל בווינה, והיה מבקש שידברו על ארץ ישראל. אולם לאחר שבכינוס אחד לא דיברו על ארץ ישראל ויישובה, ואף היו שדיברו בגנותה, קם ועזב את 'אגודת ישראל'. כפי שהזכרתי, חתנו וממשיכו, בעל 'אוהלי יעקב' היה תומך במזרחי.
בעידודו של רבי יצחק מבוהוש (ענף נוסף מבית רוז'ין), אביו של 'אוהלי יעקב', קנו חסידיו אדמות בגליל, עלו לארץ מרומניה וייסדו את המושבה ראש פינה.
ענפים אלה לא הסתפקו בהכרה בערכו של התהליך החשוב של קיבוץ גלויות ויישוב הארץ, ובעידוד עולים ומתיישבים, אלא אף תמכו בגלוי בתנועה הציונית, שהובילה באותם ימים את העלייה וההתיישבות.
עידוד העלייה לארץ
מתוך עמדה זו עלה הרבי רבי ישראל מהוסיאטין לארץ עוד לפני השואה, ואף עודד והאיץ בחסידיו שיעלו לארץ.
סיפור מעניין זה מובא ב'מלכות הקדושה' (בהערה בעמוד 185): "שבת אחת, ערב ג' בחשוון, יום ההילולה של הר"י מרוז'ין, פגשתי בבית הכנסת מכר, תלמיד חכם וחסיד פולני, יושב ומעיין בספר רוז'ינאי ('נר ישראל'). שאלתיו: מה לך ולרוז'ין? אמר לי, אספר לך מעשה: הורי היו זוג צעיר, ועלו לארץ בשנות השלושים מפולין. בשנת תרח"ץ, כשהיתה אימי מעוברת לראשונה, נסעה חזרה לפולין כדי ללדת סמוך לאמה. בארץ לא היו להם קרובים, וגם פרנסתם לא היתה מצויה. אחרי הלידה כתבו לאב הצעיר שנשאר בארץ שיצטרף אליהם בפולין, ושם גם תימצא לו פרנסה בשפע. אבי נכנס אצל הרבי ישראל מהוסיאטין ליטול ממנו ברכת הדרך. שאלו הרבי: מפני מה אתה נוסע? אמר לו: קשיי פרנסה. אמר לו הרבי: פרנסה אפשר למצוא גם כאן, סוחרים בחמאה, סוחרים במלח, משהו יימצא. משהבין האב הצעיר שהרבי אינו מברך אותו לנסיעתו, החליט להישאר בארץ. אשתו והבן נאלצו להגיע גם הם. האב, האם והבן הם שלושה יחידים שנשארו מכל המשפחה שנהרגה בשואה. והבן הזה, סיים היהודי את סיפורו, הוא אני. עכשיו אתה מבין מה לי ולורז'ינאים?".
המקושרים לבית רוז'ין היו יותר ציוניים
אכן, רבים מגדולי התורה שהיו מקושרים לבית רוז'ין תמכו בציונות. ביניהם: הגאון המופלג רבי משולם ראטה, הרב ראובן מרגליות, ורבי שלום מלמד.
וכך מספרים בשם הרבי מדרוהוביטש (חתן של אחד מאדמו"רי רוז'ין), שלאחר מאורעות תרפ"ט שאלוהו: רבי, הנה גם בארץ ישראל הורגים בנו, האם נכון להמשיך לעודד עלייה? והשיב שלשתי הבעיות פתרון אחד, בחו"ל הורגים אותנו כי אנחנו יותר מדי, ובארץ ישראל הורגים אותנו כי אנחנו מעט מדי. וממילא מי שיעלו ימעטו את הסכנה שם וכאן.
הסיבה לעמדתה של תנועת החסידות
אפשר אולי לומר שההיפתחות של תנועת החסידות לטבע בחוץ לארץ, ליערות, לנחלים, לאגמים ולצמחים, היוותה תחליף להשתוקקות לאדמת הקודש של ארץ ישראל. שתיית המשקה החריף בחברותא היוותה תחליף לשמחה הממשית שבחיים לאומיים בריאים. כביכול נמצא מרפא לחולי הגלות. מה שהועיל ליהודי בגולה להפיג מעט את הצער והייאוש, ולנטוע בו אמונה בחיים היהודיים, החליש את הכיסופים הנדרשים לארץ ישראל ולגאולת העם. וכך יכלו להסתפק ב'בחינת ארץ ישראל' ו'בחינת ירושלים' ו'בחינת בית המקדש'. לכן לא הורגש החולי שבגלות, וכשנפתחו השערים לא הרגישו צורך לעלות לארץ.
בית רוז'ין ומידת המלכות
כמדומה שדווקא ההנהגה המלכותית של בית רוז'ין, שעוררה תמיהה בקרב רבים, היא ששימרה בבית רוז'ין את הגעגועים העצומים לבניין העם והארץ.
כידוע, ראש שושלת בית רוז'ין, רבי ישראל, נהג כמלך. היה נוסע על מרכבה מהודרת, ותזמורת נגנים היתה מלווה אותו. ביתו היה כארמון ורהיטיו מפוארים. בהיותו מיוחס לדוד המלך, ובהיותו נין למגיד ממזריטש, חש עצמו אחראי לכלל ישראל, סבל בסבלו של כל יהודי, וכבודו הוא כבודם של ישראל. וכך נהגו אחריו בניו ונכדיו.
השאיפה למלכותיות, לכבוד ישראל, שימרה את תחושת החיסרון שבגלות. מתוך השאיפה להופעה מכובדת, צער הגלות נקב עד תהום. אי אפשר היה להתעלם מההשפלה הנוראה של ישראל בהיותם בגלות, כפופים לשליטים רשעים.
השלטונות הרוסיים ראו בגינוני המלכות שלו איום, ואף הושיבוהו על כך בבית הסוהר למשך שנה וחצי, וכמעט עמדו להענישו בחומרה. בחסדי ה' הצליחו חסידיו למלטו. אך גם לאחר שיצא מהכלא והבריח את הגבול אל סדיגורה, שהיתה תחת שלטון קיסרות אוסטרו-הונגריה, לא הפסיק לנהוג במלכותיות. זו היתה שליחותו, לבטא את כבודם של ישראל.
שירי כיסופים לגאולה אצל הצדיק מרוז'ין
ואכן מסופר כי רבי ישראל מרוז'ין היה רגיל לשיר בהשתפכות הנפש ובדביקות רבה, בליווי המקהלה והתזמורת שהיתה תמיד בחצרו, שירי ערגה וכיסופים לקיבוץ גלויות וגאולת ישראל. בין השירים שהיה שר היו שירי רבי ישראל נג'ארה - "ידך תנחנו אל ארץ הקדושה", "חיש תן לנו חלק בדוד וגם נחלה בבן ישי".
מקוצר מקום, עוד אמשיך לברר בעז"ה את משמעות המלכותיות בשיטת רוז'ין, ואת השפעתה על היחס לארץ ישראל ולאחדות ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.













