ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הדסה הינדה מלכה בת דוד אריה
הלכה יוצאת דופן זו, במציאות הרוחנית סוציולוגית של האנושות לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנה, אומרת דרשני (יחסם של היהודים לעבדיהם עורר פליאה אצל עמים רבים). כדי לנסות ולהבינה, נביא עוד כמה פרטי הלכות, שנוגעים לעניין זה.
א. לא מדובר אך ורק בשן ועין אלא בכל אחד מעשרים וארבע ראשי איברים (רש"י על פי הסוגיא בקידושין כד-כה).
ב. מדרש ההלכה מגדיר את האיברים שפגיעה בהם משחררת בדרך זו: "כי יכה" - כלל "שן ועין" - פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, שן ועין אין, מידי אחרינא לא! "לחפשי ישלחנו" - חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש מום שבגלוי ואינן חוזרים, אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין". (קידושין שם)
ג. "שורו שסימא את עין עבדו והפיל את שינו פטור והוא שסימא את עין עבדו והפיל את שינו חייב" (משנה ב"ק פ"ג מ"ט).
ה"חזקוני" במקום מסביר שהעבד משתחרר במקרה כזה ואיננו מקבל פיצוי, כיון שכל מה שקנה העבד קנה רבו, אין משמעות לתשלומים לעבד. לפי דבריו אין חידוש מיוחד בהלכה זו, אלא שהיא תוצאה הכרחית-טכנית. מה שלא ברור לשיטתו, הן שתי ההלכות האחרונות, מדוע הדין חל רק באיבר גלוי ומדוע האדון פטור על נזקי בהמתו שגרמה לתוצאה שכזו?
"אבן עזרא" (שם) מוצא יסוד מוסרי בדין "שן ועין" ומסביר: "צוה השם שיצא העבד חפשי תחת עינו או שינו, שלא יהא אדוניו אכזרי שיכנו מכה נמרצה". גם על פירוש האבן עזרא ניתן להקשות את אותן הקושיות. אומנם את הדין האחרון יכול הוא לתרץ שהדין לא חל אם השור עשה זאת כי אין כאן אכזריות מצד האדון.
על כן, ננסה להסביר את העניין בדרך מעט שונה. נוהג שבעולם, שהאדם מטביע את חותמו על רכושו, כדי לסמנו ולהקשות על גניבתו. בעבדים החשש הוא כפול ומכופל. לא רק שאחר יכול לגנוב את העבד, אלא שהעבד עצמו יכול לברוח ולטעון שהוא בן חורין. כדי לחסום את האפשרות הזו, נוהג שבעולם היה, שהאדון סימן את עבדו בדרך שהבהירה לכל רואיו כי הוא "עבד-עבדים" ואין הוא שייך למשפחת בני החורין. כדי למנוע הסרת הסימן, המנהג היה לחתוך את אחד מאיבריו הגלויים של העבד וכך כל נסיון בריחה לא יצלח. כל מוצאו יבין שמדובר בעבד הבורח מפני אדוניו. מנהג זה מנהג אכזרי הוא, שהרי לא רק שהוא מכאיב פיזית, אלא שנוטל הוא גם את כבודו של האדם. התורה אסרה על עם ישראל מנהג גויים זה וקנסה את הנוהג בו "מידה כנגד מידה". מי שינהג בעבדו בדרך זו יאבד את זכותו להיות אדון.
עתה כל ההלכות מתבררות. פיצוי כספי, גם אם ינתן "על מנת שאין לאדון רשות בו", לא יפצה על אובדן "כבוד האדם". כל סימון של איבר גלוי במום שאינו חוזר, גורר אחריו שחרור. דווקא אם הפגיעה נעשתה על ידי האדון, העבד משתחרר שהרי הפגיעה, מטרתה הייתה לסמנו כעבד. מה שאין כן, במקרה והפגיעה נעשתה על ידי שורו.
"הצד השני של המטבע" של הלכה זו, היא מצוות ה"מילה". לכאורה התורה מצווה אותנו לסמן כל יהודי בעשיית ברית מילה. צריך להבין את ההבדל.
אומנם, ברגע שנולד בן חדש לעם היהודי, אנו מסמנים אותו כעבד, אבל כעבדו של הקב"ה. הנימול איננו הופך לבעל מום ואין כאן כל אלמנט של אכזריות. הסימן הוא דווקא במקום נסתר כי זה סימן של "בן חורין". אין לך "בן חורין" אלא מי שמקבל עליו עול מצוות ויראת שמים. אי אפשר להיות יותר משוחרר מתאוות גשמיות, העלולות לשעבד את האדם לעולם החומר, ממי שנמול לשם מצוות קבלת עול מלכות שמים.
הבה נתפלל, כי כשם שרוב רובו של העם היושב בציון מקיים את מצוות המילה, כך יפנים הוא, גם את המסר הרוחני שהיא משדרת ומלמדת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
