ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- תענית אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הזיכרון של פורים הוא כפול. אנו זוכרים שהיינו בצרה גדולה, ומפני חטאינו באה עלינו הצרה הגדולה. והזיכרון הזה מעורר אותנו לחשבון נפש, לבחון את דרכינו ולתקן את הטעון תיקון שלא ניפול חס וחלילה שוב.
אנחנו זוכרים שבימים ההם, בימי מרדכי ואסתר, כאשר נגזרה הגזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, אנחנו התפללנו וזעקנו אל ד', וד' שמע את תפילתנו והציל אותנו. זיכרון זה מביא אותנו לתפילה, זעקה ותשובה מחטאינו ושנינצל מכל הצרות הפוקדות אותנו כעת. ומאידך, אנו זוכרים את הנס, את ההצלה, ואנו מודים ומהללים להקדוש ברוך הוא ועושים יום משתה ושמחה.
שני הזיכרונות מחוברים יחד. זיכרון החטא והצרה והזעקה וזיכרון הישועה. זיכרון החטא והתפילה בתענית אסתר וזיכרון הישועה בפורים.
את רבי שמעון בר יוחי שאלו תלמידיו, מפני מה נתחייבו ישראל באותו הדור כליה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמר להם: אם כן אותם שבשושן יהרגו ושבכל העולם כולו אל יהרגו. אמרו לו: אמור אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם נבוכדנצר.
הוי אומר שישראל היו בשפל רוחני, התבוללות, השתחוויה לצלם, ואז באה הצרה וישראל התעוררו בתשובה ונושעו. ולא רק שניצלו מסכנת כליה, אלא "ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם".
בכל שנה, כאמור, תענית אסתר צמודה לפורים ונכנסים לפורים מתוך תענית ויש בזה משום סימן שעדיין השמחה אינה שלמה. יש שנים בהם התענית עומדת בפני עצמה. התענית ביום חמישי ופורים במוצאי שבת. מתוך השבת ניכנסים לפורים וכבר מתחילת הפורים השמחה שלמה.
בשנים אלו אנו מקווים שרמז יש בדבר שימים טובים שלמים לפנינו, ימים שאינם מעורבים ביגון ובצער, אלא שמחת עולם, שמחה שלמה של ישועה שלמה.
חייב אדם להתבסם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אמרו חכמים, כל המועדים עתידים להיות בטלים וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר "ולא יעבור". לכשתמצי לומר, יש לפרש ששמחה זו של פורים שבה מתרוממים למדרגה עליונה שלמעלה מהידיעה, למעלה מן השכל, ונאחזים בנצח, לשמחה זו אין הפסקה כי היא יונקת ממקור עליון נצחי, אין היא בטלה לעולם.
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו" - במהרה במהרה בימינו בקרוב אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
