ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
- ספריה
- משפחה
- צניעות ונישואין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כפי שידוע, המצווה הראשונה שנכתבה בתורה היא מצוות פרו ורבו, שנאמר בפרשת בראשית (בראשית א, כח) : "ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ", ועוד נאמר בפרשת נח (בראשית ט, א) : "ויברך אלהים את נח ואת בניו, ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ"
לפני שנרחיב את הדיבור על החשיבות הגדולה של המצווה הזו, נבאר מעט את גדריה. אמרו בית הלל במשנה במסכת יבמות (יבמות סא, ב), שכדי לקיים את מצות פרו ורבו, חייב אדם שיהיו לו לפחות בן ובת. אמנם לפי דעת בית שמאי, דווקא בשני בנים זכרים מקיימים את המצווה, אך להלכה לא נפסק כן, ורק כאשר יש לאדם בן ובת, הרי הוא מקיים את מצות פריה ורביה. ועוד תנאי חשוב להזכיר, שרק אדם שהוליד בן ובת שמסוגלים להוליד מקיים את המצווה, אבל אם אחד מהם עקר, לא קיים את המצווה, עד שיהיו לו בן ובת המסוגלים להוליד (שו"ע אה"ע א, ה)
וכמובן צריכים להוסיף ולומר, שאמנם על ידי בן ובת מקיימים את מצוות התורה - 'פרו ורבו', אבל אמרו חכמים שמצווה להרבות בבנים ובבנות עד כמה שאפשר
העולם הזה מיוסד על הבחירה החופשית הנתונה לכל אדם, לפעול לתיקון העולם או חס וחלילה לחורבנו. וממילא ברור שעל כל אחד ואחד מוטלת אחריות אישית על עצמו, על המין האנושי ועל העולם כולו, ואם זכה לפעול למען קיומו ושיכלולו של העולם, הרי הוא נעשה שותף כביכול עם הקב"ה בבריאת העולם, דומה שמכל תרי"ג המצוות שבתורה, המצווה שמבטאת בצורה הגלויה והברורה ביותר את השותפות שלנו בתיקון העולם, היא מצוות פרו ורבו, וחינוך הילדים שממילא מסתעף ממנה
כך כתב השולחן ערוך בהלכה הראשונה בחלק אבן העזר : "חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות. וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה, כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל"
2 - מצווה להרבות ילדים
כבר הזכרנו שמצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה שנזכרה בתורה, וכמובן אין זה מקרה, ודאי יש בכך כדי להראות לנו איזה ערך מייחסת התורה למצווה זו
אמנם מצד חיוב המצווה 'פרו ורבו', מי שיש לו בן ובת הראויים להוליד קיים את המצווה, אבל אמרו חכמים שככל שהאדם מוליד יותר ילדים כך הוא מקיים את המצווה בהידור גדול יותר, שזהו רצונו של הבורא, שנעסוק בישובו של עולם
וכן כתב הרמב"ם (רמב"ם, הלכות אישות טו, טז) : שאע"פ שקיים אדם פריה ורביה בבן ובת, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת מישראל כאילו בנה עולם. וכך אמרו חכמים (יבמות סא, ב ; סב, ב), שאדם שנולדו לו בן ובת ונפטרה אשתו, ישתדל אף הוא לישא אשה אחרת ולהוליד עוד ילדים. ושני טעמים לדבר. ראשית, משום שככל שיהיו לאדם יותר בנים ובנות, הרי הוא מקיים מצווה זו בהידור גדול יותר, שנאמר (קהלת, יא, ו) : "בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, כי אינך יודע אי זה יכשר - הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים". שנית, משום שהמצב הטבעי של האדם הוא להיות נשוי, שנאמר (בראשית ב, יח) : "לא טוב היות האדם לבדו", וכל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה ובלא ברכה ובלא טובה (יבמות סב, ב)
עוד צריך לדעת, שאדם שהוליד בן ובת עדיין לא בטוח שיקיים למעשה את מצוות פרו ורבו. משום שהמצווה מתקיימת רק אם בנו ובתו מתחתנים ויולדים לכל הפחות אחד בן והאחר בת, ואין זה משנה אם הבן הוליד את הנכד והבת את הנכדה או להיפך הבן את הנכדה והבת את הנכד. אבל אם למשל, הבן נפטר לפני שהספיק להתחתן, או שהתחתן אך לא נולדו לו ילדים, אף שהבת תתחתן ותוליד בן ובת, הסבא לא קיים מצוות פרו ורבו. משום שרק ילד אחד שלו ממשיך את זרעו, ונחשב הדבר כאילו הוליד בת בלבד. בקיצור, כדי לקיים את המצווה צריך שלכל הפחות יהיו לאדם בן ובת שיולידו לכל הפחות בן ובת, ואין זה חשוב אם לבן יוולד בן ולבת בת או להיפך, העיקר ששניהם ימשיכו את זרעו, בבן ובת (שו"ע אה"ע א, ו). בהלכה זו טמונה אולי עוד סיבה, מדוע חכמים המליצו שלא להסתפק רק בקיום המזערי של המצווה, של הולדת בן ובת בלבד, וזהו שנאמר: "כי אינך יודע איזה יכשר - הזה או זה"
נדמה שבדורנו, דור שלאחר השואה, נוספו עוד כמה טעמים למצווה זו. שונאינו ימח שמם, רצחו שליש מבני עמנו ואנו הנותרים צריכים להשלים את החסר, להציב להם זכרון, לומר לעולם כולו, שלא יצליחו לפגוע בנו, וככל שיענו אותנו כן נרבה וכן נפרוץ. לא משנה מאיזה חוג, דתיים או חילוניים, ימנים או שמאלנים, ספרדים או אשכנזים, העיקר שיהיו עוד יהודים בעולם, ועם ישראל יגדל. זוהי התשתית לגילוי כל האידאלים הגדולים שבתורה
3 - ערכה המרכזי של המצווה
בתלמוד במסכת ברכות (ברכות י, א) מובא מעשה המביע בצורה חריפה מאוד, את הערך המרכזי שיש למצוות פרו ורבו על פי התורה, ושכל מי שמרצונו החופשי אינו מקיים מצווה זו, אפילו יהיה צדיק גדול, אין לו חלק לעולם הבא
וכך מובא בתלמוד : ויהי בימים ההם, חלה חזקיהו למות
ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו : כה אמר ה' , צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה. ומבארת הגמרא, שכפל הלשון : מת אתח ולא תחיה, בא לומר, שמת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא
וכדי שנבין היטב את מלוא משמעותה של הבשורה המרה הזו, חייבים אנו לזכור, שלא היה כמעט מלך צדיק כחזקיהו אשר קרב את כל ישראל אל התורה והמצוות, עד שאמרו שבדורו לא נמצאו תינוק ותינוקת מדן ועד באר שבע שלא היו בקיאים בהלכות המסובכות של טומאה וטהרה. ואף על פי כן בא ומודיע לו ישעיהו הנביא, מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא
כמובן שנזדעק המלך חזקיהו ושאלו, מדוע נגזרה עלי גזרה קשה שכזו, ענה לו ישעיהו מפני שלא נשאת אשה ולא עסקת בפריה ורביה. ענה לו חזקיהו, הרי לשם שמים לא נשאתי אשה, שראיתי ברוח הקודש שעתידים להוולד לי ילדים רשעים, ולכן לא רציתי לשאת אשה ולהולידם, ענה לו ישעיהו הנביא : את חשבונותיו של הקב"ה אתה לא צריך לעשות, אלא הואיל ומוטלת עליך מצווה להוליד בנים, חובתך להתחתן ולהוליד בנים ואפילו אם יהיו רשעים גמורים
סופו של דבר הצליח חזקיהו בכח תשובתו לבטל את הגזרה והוסיפו לו עוד חמש עשרה שנים על שנותיו, ובהם נשא אישה והוליד בנים, ואמנם כן, בנו, מנשה המלך, היה רשע גמור, חטא והחטיא את ישראל. אבל מכל מקום שושלת זרע מלכות בית דוד נמשכה דרכו, והרבה צדיקי עולם יצאו מצאצאי חזקיהו המלך דרך בנו הרשע, מנשה. ולעניינינו, צריכים אנו ללמוד ממעשה זה עד כמה חשובה מצוות פרו ורבו, שגם מחשבה טובה כמחשבתו הראשונה של חזקיהו המלך אינה יכולה לעמוד בפניה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
