ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ירון יוסף בן מרים
הפרשנים נחלקו בהסבר התופעה.
רש"י באופן עקבי מסביר שכל הציטוטים הינם מן התורה עצמה או שאחרים יצטטו אותם מן התורה. וז"ל:
"על כן - על חניה זו ונסים שנעשו בה יאמר בספר מלחמות ה', כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו את והב וגו'" (במדבר כ"א יד) "יאמרו המשלים - בלעם ובעור" (שם, שם כז).
כך מסביר רש"י גם את הביטוי "ספר הישר" וז"ל "הלא היא כתובה על ספר בראשית שהיא ספר ישרים אברהם יצחק ויעקב" (יהושע י' יג) או "הלא היא כתובה - דבר זה נכתב בתורה" (שמו"ב א' יח) לפי זה יתכן ו"הישר" הוא מלשון "שירה" שהרי כל התורה נקראה שירה. זו היא גם דעתו של בעל "מצודת דוד" (עיין בפירושו ליהושע ושמואל שם).לעומת זה רמב"ן, אבן עזרא, ורלב"ג מסבירים בכיוון שונה לחלוטין. נדגים את דעתם בדוגמא אחת לכל מפרש. הרמב"ן מסביר - "ספר מלחמות ד'" ו"שירת המושלים":
"ודרך הפשט בספר מלחמות ה', שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים ספר המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והנצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה' כי לו המה באמת…" (במדבר כ"א יד-טו).
אבן עזרא מפרש- "ספר מלחמות ד' " ו"שירת המושלים":"ספר היה בפני עצמו, ושם כתוב מלחמות ד' בעבור יראיו. ויתכן שהיה מימות אברהם, כי ספרים רבים אבדו, ואינם נמצאים אצלנו, כדברי נתן ועדו ודברי הימים למלכי ישראל, ושירות שלמה ומשליו… המושלים הבודאים משלים מלבם" (במדבר כ"א יד, כז).
הרלב"ג מפרש -"ספר הישר":"והנה ספר הישר אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות וכבר רבו בו הפירושים לרבותינו ז"ל" (יהושע י' יג).
במה חולקים הראשונים. כנראה שלשיטת רש"י וסייעתו, לא יתכן שיש בתנ"ך ציטוט מתוך ספרי חול, כנראה שלדעתו אין כאן רק בעיה אמונית אלא גם עניין עקרוני. לדעתו התנ"ך מפרש את עצמו ולכן כל דמות שמופיעה במקום אחד בצורה אנונימית מפורשת במקום אחר בתנ"ך וכל ציטוט הוא דווקא התנ"ך עצמו.
לעומתם סיעת הרמב"ן סוברת שאין כאן כלל וכלל בעיה אמונית, שהרי ברגע שהקב"ה ציוה על משה רבנו לצטט ממקור חיצוני אותו חלק נתקדש בקדושת התורה וכנ"ל במקרה של נביא העושה זאת. לכן, לשיטתם אין כל בעיה באזכור אותם מקורות חיצוניים ואין כל חשש שהם יתקדשו כתוצאה מכך שחלק קטן מהם הפך להיות חלק מ"כתבי הקודש".
נסיים בהערה כי גם שמו של עם ישראל נדרש הן מלשון שיר והן מלשון ישר.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

בדיקת קורונה בשבת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

עבודת ה' לחופש

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

איך ללמוד אמונה?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









