ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ [ו, יא].
"אם נזיר חוטא הוא וצריך כפרה, משום שציער עצמו מן היין, והאדם צריך לתן דין וחשבון על כל מה שראה ולא נהנה ממנו, ובשביל כך "הוה ר' אלעזר מצמית פריטי, והוה זבין מכל מין ומין" - ק"ו שחטא גדול ועצום הוא מי שמצער את חושיו הרוחניים, את הרגשותיו העדינות ואת שכלו, ומונע מהם אותה ההרחבה והרגשת העונג העליון והנעים של ידיעות נחמדות ושל הרגשות עדינות. וכמו שהיסוד בהנאות החושים הוא שיהיו נערכות בדרך תמים, בהתעלות מוסרית ורוחנית, בהמשכה אל היושר והצדק, אל המוסר הטוב ואל הרחמים, בין כלפי העולם כולו בין כלפי עצמו, ובזה מתכשרות ההנאות הכשרות כולן - כמו כן עולות הן ההנאות הרוחניות במעלתן ע"י הזיכוך המוסרי היותר עליון. וכפי מדה העליונה של האמת והטוב המבורר בנשמה, ככה עולה הוא ומתלהב האור הבהיר, התופס את כל האמת, הטוב והחסון, האזור באזירת הגבורה העליונה, וממולא בהוד תפארת המסולאה, ועל פיהם הכל מתקדש מתטהר, משתגב ומתערץ. וההארה העליונה משפיעה קרני הוד, שעל ידם כל חמדת הידיעות וכל שפעת ההרגשות בוקעות הן וחודרות אל תוכיותה של הנשמה העליונה, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, גדולי הגיון וטובי לב, אשר לאמת ואמונה יגברו תמיד באוצר מלא של חכמה ודעת, שחוסן יראת אלהים אמת הוא מעוזם" [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים', קובץ ג' פסקה יב].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק י"א)
בשנות כהונת מרן הראי"ה כרבה של ירושלים וכראש הרבנים בא"י, נמצאו מתי מעט אנשים אשר לא קיבלו ברצון את רבנותו, וניסו לערער את מעמדו בפרט ואת מעמד רבני ירושלים בכלל, בדרכים שונות ומשונות.
במסגרת זו ניסו אותם אנשים מתבדלים להכתיר רבנים מקבוצתם כ'רבני ירושלים', ולהציגם בפני יהודי חו"ל כמנהיגי הציבור, תוך שהם מכתירים אותם בתארים לא להם: "מארי דארעא קדישא", "רבני ירושלים", ועוד ועוד. בחלק מן המקרים היה זה אפילו בניגוד לרצונם של אותם הרבנים שזכו להכתרה מפוקפקת זו. בנוסף לכך, הוציאו המתבדלים דיבה על ספריו הקדושים של מרן הראי"ה.
כמובן, יושבי ירושלים, אשר הכירו מקרוב את המציאות האמיתית, הבינו מייד את הזיוף שבטענות המתבדלים. אך התעורר חשש כי אנשי חו"ל התמימים, בהיותם רחוקים מחיי ירושלים ואינם בקיאים בטיב מעלליהם של אותם מתבדלים, יתפתו להאמין לטענותיהם, ועל ידי כך יתערער מעמד התורה בארה"ק ח"ו. לשם כך פרסמו רבני ירושלים את המציאות האמיתית בירושלים, והודיעו מי הם הרבנים מנהיגי-הציבור באמת.
'קופת הרבנים'
והנה באחד הימים שלחו המתבדלים מכתבים לחו"ל הקוראים לתרום ל'קופת רבנים' העומדת תחת רשותם, באשר היא כביכול אוספת כסף לטובת ת"ח נצרכים שבירושלים. על המכתבים הופיעה חותמת של 'ועד העיר האשכנזי' (הישן), אודותיו סיפרנו בהרחבה בגליונות הקודמים.
רבני ירושלים, שהבינו כי מדובר בסך הכל בהמצאה נוספת פרי דמיונם של המתבדלים, מיהרו למחות כנגדה, במכתב-גלוי שהודבק על קירותיהם של מאות בתי הכנסת ובתי המדרש בירושלים.
את מכתב המחאה הדפיס ופרסם 'ועד העיר לקהילות האשכנזים', אשר עמד תחת נשיאות הרי"ג הורביץ זצ"ל [על הקמת הועד סיפרנו בגליון הקודם]. בסופו של המכתב הובאו דברי מרן הראי"ה (דברים אלו לא נדפסו בשום ספר עד היום, ואנו מפרסמים אותם כאן בהשמטת שמו המלא של נשוא המכתב). והנה תוכן המכתב:
מכתב המחאה
של רבני ירושלים
"ב"ה פעיה"ק ירושלם ת"ו.
ברור דברים
בימים האלה שבו אלינו מכתבי-קריאה שנתפרסמו בשם ועד העיר למקהלות האשכנזים בעירנו הקדושה בבקשת כספים עבור "קופת הרבנים" אשר על יד ועדנו זה, ותהם כל העיר מי הוא אשר ערב לפרסם מכתבי בקשות כאלה בשם ועד העיר במקום שאנחנו מרגע הראשונה עשינו לנו עיקר גדול שלא לבקש שום עזרה ותמיכת כסף מן החוץ לא לעצמנו ולא לאחרים, וכאשר פרסמנו בראש ולא בסתר במכתב גלוי שהוצאנו תיכף אחרי בחירתנו הישרות.
בחקרנו על שורשם של מכתבי קריאה נודע לנו לדאבוננו כי האיש ר' ר"ש י', אשר אחרי הדחתו ממשמרתו בתור סופר באחד המוסדות שבפעיה"ק נכשלנו אנחנו בו ושרת בתור מזכיר הועד עד שמצאנו לנחוץ - מפני תעלוליו - לגלות דעתנו באסיפה רבה כי אין לו שום שייכות אל ועד העיר, והאיש הזה שנשאר בחוץ עם עוד איזה מחרחרי ריב משתמש באדריסות שונות ומפיץ המכתבים הללו בשם ועד העיר האשכנזי בתור מזכירו או בשם קהילות החרדים שזה חוצפה גדולה, וכדי להונות את בית ישראל הרחוקים מציג הוא לנס במכתביו אלה שמותיהם של אנשים שונים מבני כוללו כולל אונגארן ושלא מבני כוללו ועל גביהם את שמות הרה"ג הישיש ר' יצחק ירוחם דיסקין נ"י והרה"ג הישיש ר' חיים זאנענפעלד נ"י במקום שהכל יודעים שהרי"י דיסקין נ"י בזקנותו המופלגה קמו עיניו מלראות וגם הר"ח ז"פ [=הרב חיים זוננפלד] שיחי' הוא חלש מזקנה ואינם יכולים לישא עליהם אחריות צבורית, וגם כי מעולם לא התעסקו ברבנות, ושניהם ת"ל אינם זקוקים לעזרה של "קופת הרבנים" כי הרי"י דיסקין הוא גבאי של בית היתומים ומשכורתו שלמה לפי כבודו. והר"ח ז"פ הוא ראש לכולל אונגרן. וגם הרב משה נחום וואלענשטיין והרב ר' מרדכי ליב רובין מקבלים משכורתם מקופת הציונים, וכל הרבנים עמודי ההוראה בפעה"ק אינם חפצים ליהנות מקופה שכזו ונמצא קופת הרבנים אין כאן כ"א במת יחיד אשר בדה הפקיד הנז' לתועלתו ומגמתו הפרטית.
בשים לב לעלבון התורה והשפלת כבוד עיה"ק וכבוד רבניה אשר במכונה כזאת שכל יסודה הוא רק לסתור ולא לבנות ושעלולה לגרום נזק רב למוסדות התורה והיראה שבעה"ק, מוצאים אנו א"ע [=את עצמנו] מחויבים להודיע בשער בת רבים בשמינו ובשם כל רבני ירושלם להוקיע את הדברים נגד השמש כי ה' ר"ש י' אין לו שום יפוי-כח ושום זכות לדבר בשם ועד העיר אפילו חצי דבר, וקופת הרבנים הוא במת יחיד שלו המשתמש בהכסף רק לעניני מחלוקת ולבזות את עיה"ק ורבניה.
ואחב"י הנדיבים העושים והמעשים בכל מקום שהם ישימו נא לבם ויזהרו הזהר והשמר מהלכד ח"ו בהפח היקוש למו המזכיר שעבר, ובשום ענין ואופן לא יתנו לו יד לשלוח לו אפי' פרוטה לשם קופת הרבנים או לשם מטרה אחרת, לא על שמו ולא ע"ש ועד העיר לקהלות האשכנזים ולא ע"ש מי שיהי' כי הכל הולך למקום אחד להפוך ולבלבל שלום העיר. והרוצה שנדבתו יבוא למטרה רצויה ישלחו רק להמוסדות הקימות מכבר עפ"י אדרסתם ולא ע"י אלה שאין לנו בהם שום נאמנות.
והשומע לנו ישכון בטח ויזכה להרים תרומתו להתכלית נרצה ולהקריב שי בבנין בית אלקינו שיבנה בב"א.
כעתירת החותמים בברכה בשם ועד העיר לקהילות האשכנזים בעיה"ק ירושלם ת"ו.
זלמן הכהן רובין, משה יצחק שו"ב מזכיר הכבוד.
(חותמת ועד העיר לעדת האשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו).
דעת תורה!
ב"ה.
אנחנו הבד"צ דפעה"ק ירושלם תוב"א מצאנו חובה להודיע בשער בת רבים, כי הרבנים והנגידים הרשומים בזה הם הם חברי ועד העיר האשכנזים נבחרי הקהל הירושלמי בבחירה צודקת וישרה, ולכן אין לשום לב לשום מכתב או קול קורא היוצא בשם ועד העיר האשכנזי מלבעדי חתימת החברים הנז', וכל מכתב שכזה הבא לבקש כספים בשם ועד העיר האשכנזי או בשם כל מי שהוא למטרה של פירוד, מצוה לדונו בשריפה כדין כתב פלסתר, וכל הנותן להם יד הוא בכלל מחזיק בידי בעלי מחלוקת מחללי כבוד ירושלם וכבוד התורה וקרן החרדים האמיתיים.
וה' ישמור רגלי חסידיו מהלכד, והיה מעשה הצדקה שלום. ובאעה"ח יום רביעי כ"ד תשרי תרפ"א
צבי פסח פראנק, ליפמאן דוד בהר"י ז"ל, רפאל יונה מבירז, פישל בערינשטיין, יוסף גרשון הורביץ, ישראל זאב מינצבערג" (חותמת הבד"ץ).
ב"ה
דברי מעלת כבוד אהובי נפשי הרבנים הגאונים בי דינא רבא לקהלא קדישא די בירושלם עה"ק תובב"א למקהלות הקודש האשכנזים פרושים וחסידים עליונים למעלה א"צ חזוק, והנני להוסיף ברכה לכל השומעים קול מורים, ינוחו על ראשיהם ברכות ממקור הברכות חיים עד העולם. כנפשם היקרה ונפש החותם בצפיית ישועה וגאולה קרובה מהר הקדש מירושלים, יום הנז'.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
עבד לעם קדוש על אדמת הקודש ורב ואב"ד פעה"ק ירושלם תובב"א
בבקשה להדביק מודעה זו בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות".
על המכתב
מכתב-גלוי זה, ייצג את דעת יושבי ירושלים, רבניה ועסקניה, שעמדו בפרץ מול אותם מתבדלים. בצד המכתב מופיע כיתוב רשמי וקבוע של חברי הועד ומנהליו, נביא להלן חלק מהשמות:
"ועד העיר לקהילות האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א. יו"ר: יוסף גרשון הורביץ, ד"ץ ומו"ץ. סגנים: זלמן הכהן רובין, ישראל זאב מינצברג. מזכיר הכבוד: משה יצחק שו"ב.
ועד הפועל - הרבנים והאדונים: אלי' ראם מבירז, אברהם חיים צוובנר, גדלי' נחמן ברדר, דוד ליב כהן, דוד ווינגארטן, זלמן סוליבייציג [...] יהושע מאיר רייכמן, יוסף זיו, ירחמיאל אמדורסקי, מנדל פרוש, שמחה מנדלבוים, שמואל קוק, שמואל אהרן ובר".
לאחר מכן הופיעה רשימת'שבעים הנבחרים' , הכוללת בין היתר את רבני ירושלים הבאים:
"אהרן עטינגר, דוב זקס, זרח עפשטיין, זלמן ריבלין, חיים ליב אויערבאך, יעקב משה חרל"פ מו"צ, יוסף בנימין שמעונוביץ, יהושע טשרוינסקי, ישראל פורת, ישראל איסר לוי, יעקב יצחק טייטלבוים, יחיאל מיכל טוקאצינסקי, יצחק דוד מן, יודא אהרן ויס, מנחם נתן אויערבאך מו"ץ, מאיר אדלר, פישל ברנשטיין ד"ץ, צבי פסח פראנק ראב"ד".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
