ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
מדוע נעלם ממנו הקץ?
מובא בגמרא (פסחים נו.):
"ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד - כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
מדוע חשד יעקב בבניו שיצא מהם פסולת, וכי לא הכיר בצדקת בניו?
נראה שחשש שמא עדין נשארו שרידים של המחלוקת שהיתה בין האחים, שיעקב טעם את טעמה המר, וראיה לכך, שהתוכחה לראובן היתה לפי חז"ל על שבלבל יצועי אביו, שזה קשור למתח שהיה בין הבנים בענין היחס אל אמותיהם. ולכן אומר להם יעקב "האספו ואגילה לכם" ופרשו חז"ל (בראשית רבה, פרשה צו):
"האספו ואגידה לכם - ר' פינחס הכהן בר חמא ור' יהודה הלוי בר' שלום אמרו מהו האספו הטהרו כדאיתא תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף (במדבר יב יד), ד"א האספו העשו אסופות אסופות, מה עשו כיון שניכנסו התחיל מקנתרן ראובן בכורי אתה...".
היינו שכנס אותם להתאחד, וזוהי טהרתם, חסידים פרשו את ההלכה "אסיפתן זוהי טהרתן", שהאחדות היא יסוד הטהרה.
וכך נראה לפרש את המדרש הבא (בראשית רבה פרשה צ"ח):
"אלעזר בן אחוי אמר מכאן זכו ישראל לקריאת שמע, בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו אמר להם שמעו אל ישראל שבשמים אביכם שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה א"ל (דברים ו) שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה, כך אין בלבנו מחלוקת אלא ה' אלוקינו ה' אחד אף הוא פירש בשפתיו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל הדא הוא שישראל משכימים ומעריבים בכל יום ואומרים שמע ישראל אבינו ממערת המכפלה אותו דבר שצויתנו עדיין הוא נוהג בנו ה' אלוקינו ה' אחד".
יעקב פחד שמא יש בלבם מחלוקת על הקב"ה, ויש להבין מה משמעות הביטוי "מחלוקת על הקב"ה", נראה שכוונתו למחלוקת בין האחים, שהיא כאילו מחלוקת על הקב"ה, מפני שבחירת ישראל כוללת כל שבטי י-ה, ואם חלילה יחסר אחד מהם, יחסר פן אחד בהכרת ה', ולכן חזקה שלא יכלה שבט מישראל, ולכן תשובת האחים היתה על האחדות "ה' אלוקינו ה' אחד", היינו, כיון שהם מאוחדים ביניהם מתגלה ה' אחד.
הגמרא בפסחים ממשיכה ומבארת מדוע אנו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש:
"אמרי רבנן: היכי נעביד? נאמרוהו - לא אמרו משה רבינו, לא נאמרוהו - אמרו יעקב. התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי. אמר רבי יצחק, אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה, אם תאמר - יש לה גנאי, לא תאמר - יש לה צער. התחילו עבדיה להביא בחשאי".
צריך להבין את הנמשל, מדוע נמשלה אמירה זו לציקי קדרה (תבשיל מתובל), שיש בושה לקחת ממנו בגלוי?
מובא במדרש (בראשית רבה, פרשה צו):
"ויקרא יעקב אל בניו - זהו שאמר הכתוב: מסיר שפה לנאמנים (איוב יב כ) זה יצחק ויעקב ששניהם ביקשו לגלות מיסטירין של הקב"ה, יצחק קרא לעשו בקש לגלות לו את הקץ, וגנזו הקב"ה ממנו שנאמר ויקרא את עשו בנו הגדול (בראשית כז א), ואף יעקב ביקש לגלות את הקץ לבניו שנאמר האספו ואגידה לכם..., למה הדבר דומה לעבד שהאמינו המלך על כל מה שיש לו, בא אותו העבד למות, קרא לבניו לעשותן בני חורין ולומר להן היכן הוא דייתיקי שלהן והאוני שלהן, ידע המלך ועמד לו מלמעלה ממנו, ראה אותו העבד והפליג את הדבר שהיה מבקש לגלות להן, התחיל אמר להם בבקשה מכם עבדים שלמלך אתם, היו מכבדין אתו כדרך שהייתי מכבדו כל ימיי, כך יעקב אבינו אמר אקרא לבניי להודיע להן אימתי הוא הקץ, מיד נגלה עליו הקב"ה ואמר לו לבניך את קורא, ולי לאו, שכן ישעיה אמר "ולא אתי קראת יעקב" (ישעיה מג כב), כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר לבניו בבקשה מכם היו מכבדין להקב"ה כדרך שכיבדוהו אבותיי שנאמר האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו... (בראשית מח טו), אמרו לו יודעין אנו מה בלבך שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד (דברים ו, ד), כיון ששמע יעקב כן נשתחוה שנאמר וישתחו ישראל על ראש המטה (בראשית מז, לא), התחיל אומר בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אמר לו הקב"ה כבוד אלוקים הסתר דבר (משלי כה ב), אין המידות הללו שלך שנאמר הולך רכיל מגלה סוד... (משלי יא, יג)".
כמה תמיהות יש כאן:
א. המדרש משווה את יצחק ליעקב ברצון לגלות את הקץ, והנה אצל יעקב נאמר שרוצה לומר להם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, אך היכן מצאנו זאת אצל יצחק?
ב. המשל אומר, שאוהבו של מלך רצה לגלות לבניו שטרי אוני שלהם, דהיינו שטרי שחרור, מה הנמשל לזה, האם שייך שחרור מן הקב"ה חלילה.
ג. כיצד עלה על דעתו של אוהבו של מלך לגלות את המסתרין שלו בלא רשות? וכשהתגלה אליו המך התבייש ולא גלה, ומעיקרא מאי קסבר?
ד. כיצד מתפרש הנמשל, שאמר יעקב "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש, מדוע זה נחשב לציקי קדרה?
נראה שהברכות שיצחק ויעקב רוצים לברך את בניהם, זה גלוי הקץ. מפני שבברכות הם מבארים לבנים את תכלית יעודם, למה שעליהם לשאוף עד קץ הימים. וכמו שיצחק לא ראה את סוד אמיתו של יעקב אבינו, כך נסתם מיעקב קץ תכלית ברכות בניו. והסיבה לכך, מפני שזה תלוי בעבודה שיעבדו כל חייהם, ולאורך כל הדורות, על מידותיהם ומעשיהם עד שיגיעו לתיקונם השלם, אפשר להגדיר את ההבדל בין המצב של בית יעקב עד בוא הגאולה השלמה, כהבדל שבין עבד לבן, עד בא קץ הימים אנו יותר קרובים לבחינת עבדים, והעבד צריך לקבל עליו עול אדונו, ולעתיד לבא נהיה בבחינת בנים, והבן מרגיש קרוב לאביו עד שיודע בעצמו מה רצון אביו, והוא כבן חורין לעשות מה שלבו חפץ, כי זה משתלב עם רצון אביו. יעקב אבינו בקש לגלות לבניו את הקץ, להראות להם שהם בנים למקום, וזהו שטרי שחרור שלהם, כמו שיהיה לעתיד לבא שיהיו כבנים, ואז הציץ אליו הקב"ה, ונתמלא יראה מלפניו, והתבייש לדבר לפניו על מצב של קרבת בן, שאין זה מתאים להם בדרגה שהיו אז בגלות מצרים, בבחינת עבדים, ואמר להם הזהרו בכבודו של מלך, ולכן קרא עמם "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", והנה מיד כשקבלו עליהם עול מלכות שמים, נצנץ בלבם הארה של לעתיד לבא, כיצד הם קרובים למלך עד שהם כבנים, ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
מה משמעות אמירה זו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"?
מובא בגמרא (תענית דף טז עמוד ב) שזה אמן שבמקדש:
"ומנין שאין עונין אמן במקדש - שנאמר (נחמיה ט') קומו ברכו את ה' אלוקיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהילה. יכול על כל ברכות כולן לא תהא אלא תהילה אחת - תלמוד לומר: ומרומם על כל ברכה ותהילה, על כל ברכה תן לו תהילה. ואלא במקדש מהו אומר? ברוך ה' אלוקים אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל, והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
וכך אמרו במקדש גם בזמן הזכרת השם המפורש (יומא דף מא עמוד ב):
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
כדי להבין מדוע אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" במקדש נעיין במקורות הבאים:
מובא במדרש (דברים רבא, ואתחנן)
"חביבה קריאת שמע שניתנה לישראל שהן משבחין תחלה ואח"כ מלאכי השרת שהן אומרים ה' אלוקינו ה' אחד, ואח"כ המלאכים אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וכן הוא אומר: בעמדם תרפנה כנפיהם, וכי יש ישיבה למעלה, והרי המלאכים אין להם קפצין, וכן הוא אומר: קרבת על חד מן [קאמיא] ומהו בעמדם, כשישראל אומרים שמע ישראל, דוממים ואומרים בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. באותה שעה הן מקלסין, וכן יחזקאל אומר, ואשמע אחרי (יחזקאל ג, יב), מאחר שקלסתי קלסו מלאכי השרת, ברוך שם כבוד מלכותו".
וכן מובא עוד במדרש (דברים רבא ואתחנן)
"ולמה ישראל אומרים אותו בלחישה אלא כשעלה משה למרום גנב אותו מן המלאכים ולימדה לישראל. אמר רב שמואל בר נחמן: למה הדבר דומה? - לבן בתו של מלך שהיתה לו בת בתולה, והיתה רואה בגדים נאים ואומרים לו קח את הבגדים הללו, והיה לוקח לה, פעם אחת נכנס לפלטין של מלך וראה קוזמירין של מטרונה וגנב אותה ובא ונתנה לבתו, התחיל מצווה ואומר לה, כל הבגדים שלקחתי ליך לבוש אותן בפרהסיא, אבל קוזמירין זה גנוב הוא, אל תלבשי אותו אלא מן הדלת ולפנים, כך אמר משה לישראל, כל המצוות שנתתי לכם ממה שקבלתי מן התורה, אבל השם הזה ממה ששמעתי ממלאכי השרת שבו הם משבחים להקב"ה ונטלתי אותו מהם, לכך תהיו אומרים אותו בלחישה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. למה הן אומרים אותו ביום הכפורים בפרהסיא אלא שהם כמלאכים, לובשים לבנים ולא אוכלים ולא שותין ואין בהם לא חטא ולא עון שהקב"ה סולח להם כל עונותיהם".
ומכל המקורות הללו למדנו שאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שייכת למלאכי השרת, שמשיגים את כבוד מלכותו יתברך. ואע"פ שהם משיגים זאת ולא אנחנו, כבוד מלכותו מתגלה גם להם מכח זה שאנו בני אדם שלמטה מיחדים שמו יתברך.
וכיון שאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", משמעותה גלוי כבוד שמו יתברך ומלכותו בכל העולמות, ולכן מתאים לומר זאת במקדש מפני ששם מתגלית הקדושה של השכינה, ובמיוחד בזמן הזכרת השם המפורש. וכן אנו אומרים זאת ביום הכפורים שבו כולנו דומים למלאכים. וכן אומרים זאת, במקום חשש לחלול השם ע"י הזכרתו לבטלה (תוספות מסכת ברכות דף לט עמוד א) "וכן נכון לומר על כל ברכה לבטלה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", הטעם לכך, כי במקום חשש חלול השם יש לקדש את השם באמירה זו. אולם בדרך כלל אין לומר בקול רם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", מפני שזה לא מתאים למציאות שלנו היום, שמלכות ה' נסתרת בעולם הזה, אולם אנו שואפים לכך שיתגלה עלינו כבוד מלכותו במהרה, כמו אותה מטרוניתא שמתאווה לאכול ציקי קדרה, ולכן אומרים זאת בלחישה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
