ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
"מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלקים, וזה שער השמים". 'נורא', כמו שאנו אומרים בתפילה: "הא-ל הגדול, הגיבור והנורא". יעקב קורא למקום הזה, בשם זה, "מה נורא המקום הזה"'. זה המקום שמייחד את ענינו של יעקב אבינו. יעקב אבינו, הבחיר שבאבות 1 . "והקדישו את קדוש יעקב" (ישעיה כט, כג). הוא מגיע לשיא הקדושה שבאבות, ומקומו כאן. זהו השיא, הקצה העליון שבסולם, שמסודר לפי חלק מהחכמים, כנגד המקום הזה, כנגד בית-אל. מפה אפשר לצפות לגובהי מרומים, עד לשער השמים. חשוב מאד לדעת, היכן הוא שער השמים, כי הכניסה לשמים היא רק דרך שער השמים. לא כל השמים פתוחים, שאפשר להכנס בכל מקום. יש שער לשמים. "פתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה י-ה, זה השער לד', צדיקים יבואו בו" (תהלים קיח, ט). ישנם שערים מיוחדים, שבהם אפשר להכנס אל השמים, ושאר המקומות סתומים. יעקב אבינו מגלה כאן, במקום הזה, את שער השמים. פה הקב''ה מגלה לו, ש"אין זה כי אם בית אלקים, וזה שער השמים".
חכמינו אמרו במסכת שבת (דף קיח): "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר (ישעיהו נח, יד) 'אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו''". ומבארים חכמים "לא כאברהם שכתוב בו (בראשית יג, יז): 'קום התהלך בארץ לארכה וגו''" - מקום מוגבל, "ולא כיצחק שכתוב בו (בראשית כו, ג): 'כי לך ולזרעך אתן את כל הארצֹת האל', אלא כיעקב שכתוב בו (בראשית כח, יד): 'ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה'" - נחלה בלי מצרים.
"ופרצת ימה" מתפרש על אוניית "ערוץ שבע". האונייה עוגנת כעשרים קילומטרים ויותר מן החוף, ומכאן, מבית-אל, היא מרוחקת כששים-שבעים קילומטרים. ובע"ה כן יהיה בקרוב גם לכיוון השני: "וקדמה"! גם לשם יגיע עם ישראל. נחלה בלי מצרים. בלי גבולות! - "צפונה ונגבה".
זהו מצד אחד. ומצד שני, אמרו חכמינו ז''ל במסכת פסחים (דף פח.): "ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב (ישעיה ב, ג) 'והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו'', 'אלהי יעקב' ולא 'אלהי אברהם ויצחק'? אלא: לא כאברהם שכתוב בו 'הר', שנאמר (בראשית כב, יד): 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה', ולא כיצחק שכתוב בו 'שדה', שנאמר (בראשית כד, סג): 'ויצא יצחק לשוח בשדה'. אלא כיעקב שקראו 'בית', שנאמר (בראשית כח, יט): 'ויקרא את שם המקום ההוא בית אל'".
מעניין מאד מה שכתוב כאן "והלכו עמים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל הר ד''. לכאורה, כשיש כיוון להר פתוח, ונראה מכל הצדדים, זה מה שיכול למשוך. אליו צריכים ללכת עמים רבים, "ואמרו לכו ונעלה אל ה ". אבל זה לא מסתיים בכך אלא - "אל בית אלוקי יעקב". יצחק, גם-כן קראו שדה . יש מרחבים, אפשר שם להכנס בהמונים. לא כאברהם, ולא כיצחק, אלא כיעקב שקראו בית . מסגרת, שבעצם חוסמת במידה מסוימת את השפע המתפשט, את האפשרות להתקרב. ודווקא זה מה שיאמרו עמים רבים. כשעם ישראל מגיע, למדרגה המגובשת שלו, לצורה המיוחדת שלו, במסגרת שלו, במהות הפנימית המיוחדת שלו, אז דווקא, "והלכו עמים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל הר ד', אל בית אלוקי יעקב".
ישנם זמנים, שצריך ליצור מסגרות של בית, ולפעמים צריך להתפרץ לכל הצדדים. זה מה שעשו אברהם אבינו, ויצחק. ויש פעמים, שהפעילות צריכה להיות בהתכנסות, ומתוך ההתכנסות הזו, אחר-כך באה ההשפעה על כל המרחבים. כמו שנאמר: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", וזה הולך יחד עם בית. מצד אחד בית, ומצד שני "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
אני מבקש לומר כמה מילים, על המצב שאנחנו נמצאים בו כעת. כולנו מהרהרים, וחושבים, כיצד להתבונן, כיצד להסתכל? מה רבש''ע עושה אתנו כעת? אני חושב, שמה שמתרחש כעת, זה מעין מה שמורנו ורבנו אמר בתקופה הקשה והנוראה, בתקופה של השואה. כמובן זה לא דומה בדיוק, אבל מעין מה שהוא אמר אז. הוא הוסיף מילה אחת, להגדרת החורבן הנורא הזה, להגדרת הקושי העצום הזה, של שואת אירופה. הוא אמר, שנחרבה הגלות. חורבן של הגלות. הוא הוסיף את המילה "גלות", ובכך שינה את כל ההסתכלות על מה שקרה. כלומר, זה ניתוח נורא כואב, איום ונורא! אבל זה ניתוח של מעבר. רבש''ע מעביר אותנו, מחוץ-לארץ לארץ-ישראל. עוקר אותנו עקירה כואבת מאד, עקירה נוראה מאד, אבל עוקר אותנו על-מנת להניח אותנו בארץ-ישראל. הוא מבטל את הגלות.
מבחינה מסוימת, אני חושב, שאנחנו יכולים להסתכל כך גם על הקשיים האלה, על המשבר הגדול הזה, על הצער שאנחנו מצטערים, בחולשה שסחפה את המדינה, את ראשיה ואת מנהיגיה. אפשר לומר על זה, שכאן אנחנו רואים משבר של החילוניות. משבר של הציונות החילונית. הציונות החילונית נהרסת. מכאיב מאד הדבר הזה. זה מזעזע! זה ממש חורבן! זה עושה קרעים נוראים! בארץ ובעם. אבל מה שקורה כאן, זה לא חורבן כללי, אלא זה חורבן מסוים, של המהלך החיצוני, המהלך החילוני, המהלך השטחי. וזה חורבן לצורך בנין. זה יביא את הבניה של התוכן הרוחני, הפנימי, האמוני, של האומה.
כבר אנחנו פוגשים מיני רעיונות. מדברים על מנהיגות אמונית וכו'. זה טוב ונכון. אך צריכים לראות את זה בגדלות. מנהיגות אמונית, אין פירושה רק כיפה על הראש! מנהיגות אמונית, פרושו של דבר, מנהיגות עם עוצמה של תורה! עוצמה רוחנית פנימית! עוצמה של עומק, של אמונה גדולה! כזו שתרומם את האומה. וזה מה שקורה עכשיו. כל ההנהגה, שאיננה מתוך גדולה של תורה, היא במכה של שבר. והשבר הזה נוגע לנו, כי זו כעת ההנהגה שלנו, ואנו כולנו נמצאים בצרה גדולה מאד. אבל צריכים לראות בזה, שבר של הקליפה החיצונית. של המהלך החיצוני שמיצה את עצמו, והגיעה העת להתרוממות רוחנית חדשה. צריך לראות בתוך השבר הזה כבר את הבנין. לראות, שאנחנו בעצם הולכים עכשיו לקראת מהלך רוחני חדש באומה, שההנהגה שלה תהיה הנהגה של תורה, הנהגה של אמונה, הנהגה של כל הכח של רבש''ע שמתגלה בתוכנו, הנהגה אלקית.
את זה אנחנו אומרים מתוך ייחודו של המקום הזה, שנקבע לו השם המיוחד הזה, ש"אין זה כי אם בית אלקים, וזה שער השמים".
בשם כל הציבור שלנו, אני מבקש להודות לכל האורחים, שבאו להשתתף אתנו ב"שבת בית-אל", שכולם הם חלק מאתנו, עצמנו ובשרנו. לחלקם הגדול של האורחים ישנם פה קרובים, והם מרגישים את עצמם חלק מהמקום. אף על פי כן אנחנו מרגישים שאין מקומנו מקום מצומצם, מקום מסוים, אלא שיש הרבה הרבה אנשים בכל רחבי הארץ, שקשורים ושומעים מכאן את קולו של יעקב, בכל המרחבים.
וחזק ונתחזק בעז''ה. עלה נעלה! אנחנו ראינו היום את הסולם המוצב ארצה, וראשו המגיע השמימה. נטפס ונטפס ובעז''ה נעלה מעלה מעלה. ובמהרה נראה את בית האלקים ממש, מבונה בהדרו ובתפארתו, בירושלים עיר קודשנו ותפארתנו, בעז''ה, במהרה בימנו אמן.
^ 1. בראשית-רבה עו, א "בחור שבאבות זה יעקב, שנאמר (תהלים קלה, ד): 'כי יעקב בחר לו יה'".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
