ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
אם כן, מהי עצת הגמרא להגיע למעלה זו: "לקיים מילי דנזיקין". לקיים את הלכות הזהירות, שלא לגרום, אפילו בעקיפין, לשום נזק או צער לגופו של אדם או לממונו. ומכאן, כמה ראוי לאדם להיזהר לא לצער אדם, שכן זהירות זו מביאה את האדם לשיא המעלות.
בהמשך אומר רבא, אחד מגדולי האמוראים, שאם אדם רוצה לזכות לחסידות עליו לקיים את הכתוב במסכת אבות. במסכת זו, הנקראת בפי גדולי האחרונים, "משנת חסידים", מובאות הנהגות מוסריות אציליות, הבונות את קומתו הרוחנית והמידותית של האדם. כגון: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" 3 , "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, ויהיו כל מעשיך לשם שמים" 4 .
בגמרא מובאת דעה נוספת, שבכדי להיות חסיד יש לקיים הלכות ברכות. הלכות אלו קושרות את האדם בכל פעולותיו, הנאותיו והרגשותיו, עם הענין האלוהי הנותן חיים, אור וטוב, לכל היצירה וחלקיה.
לכאורה, מובאות בגמרא שלוש דרכים שונות כיצד להגיע אל השלמות, להיות חסיד:
א. לקיים מילי דנזיקין.
ב. לקיים מילי דאבות.
ג. לקיים מילי דברכות.
המהרש"א 5 רואה בשלוש הגישות שלושה צדדים, המשלימים זה את זה. באישיותו של האדם שלושה תחומים. התחום הבולט ביותר הוא אישיותו החברתית, והתנהגותו בין חבריו. התחום השני, התנהגותו המוסרית של האדם בינו לבין עצמו בתיקון אישיותו והעלאת צלם האלוהים שבו אל ראש סולם מעלות חייו. התחום השלישי, ראש הפסגה, הוא שלמות האמונה שבאדם והתייחסותו אל המרחב והגדלות האלוהית, שהם מעל החיים והם מקורם ומקור הבריאה גם יחד, כנאמר 6 : "כי עימך מקור חיים באורך נראה אור". כך, זהירות מנזיקין, מידות האבות וברכות, הם מרכיבי שכלול האדם והתעלותו בכל בחינותיו- בין אדם לחברו, בין אדם לנפשו ובין אדם לבוראו ולשורש נשמתו.
והנה, בחג הפורים, שהוא החג האחרון שיש לנו מתקופת התנ"ך, והוא המעבר בין קדושת התורה שבכתב לבין תחילת תקופת מוסרי התורה שבעל פה, והוא הזמן המיוחד שזכו ישראל לקבלת התורה מחדש בנדבת ליבם. וידוע שמידת החסידות היא מעלה עליונה שבה האדם זוכה לבטא את גודל אהבת נפשו לה' ולתורתו. ומכאן שבחג זה ראוי שישראל ינהגו במנהגי החסידות. ולכן בחג זה ובמצוותיו בנויים ומתוקנים כל שרשי החסידות ושלימות האדם מישראל.
חג הפורים מלמד אותנו ומורה לנו באצבע מכוונת את גודל השגחת ה' על ישראל בכל מקום, בכל זמן ועל ידי כל אחד ואחד. לא רק בארץ ישראל מקום חיותינו העיקרי, ככתוב בתורה 7 : "תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית השנה", אלא גם בארץ לא להם, במרחקים ובמרחבים, מהודו ועד כוש, רצים האחשתרנים רוכבי הרכש לבשר את ישועת ה'. לא רק בזמן גילוי דבר ה' על ידי נביאיו- שליחיו ובזמן עמוד הכהן לאורים ותומים, אלא גם בזמן האימה והחשיכה, כאשר המלך השולט בכיפה הוא מלך המשתאות שמבחר שריו ועבדיו עומדים לצפות ולהתבונן בגופות הנשים, וכל מה שממלא את דעתם וראש מאוויהם הוא מי האישה הנושאת חן בעיניהם. גם במשתה הזה חוט חן וחסד נמשך דוקא על הצנועה והיקרה- אסתר היא הדסה, שגם הפרוצים לא יכולים שלא להתפעל מזיו קדושתה ואצילותה. אפילו המלך המגושם, שנמשל בחז"ל לדב המסורבל, איננו יכול שלא להושיט לה את שרביט הזהב ולמלא את רצונה, הנמשך מהרצון של כנסת ישראל השמה בפי אסתר את דבריה: ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, בך בטחו אבותינו, בך בטחו ולא בושו. וכך אומרת אסתר: "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי" 8 . על ידי הכל עושה הקב"ה את שליחותו, ממוכן המוכן לפורענות הוא היועץ את העיצה שמביאה אסתר אל המלכות, המן במו ידיו מכין את העץ לתלייתו, וגם חרבונא סריס המלך מגיע ברגע הנכון ואומר בדיוק את מה שהיה צריך להגיד.
שלימות זו של השגחת ה' בעליונים ובתחתונים היא המחנכת אותנו להשלים את עצמנו במעלות החסידות לבחינותיהם השונות. "ויכתוב מרדכי את אגרת הפורים דברי שלום ואמת" 9 : שלום מובן, אבל מה מקומה של האמת כאן? לימדונו חכמים שמגילת אסתר צריכה להיות כתובה בשרטוט הקלף "כאמיתה של תורה". התורה היא האמת הגדולה, דבר ה' החובק דורות עולם ועומד מעליהם ואיתם גם יחד. כגבוה שמים על הארץ כן גבהו מחשבות ה' ממחשבות האדם. ספר תורה צריך שרטוט, שכן התורה כולה נמשכת בשיטתיות ובקו ישר מתחילה ועד סוף. אמת זו של תורה, המיישרת את חיינו, נמשכת במגילת אסתר הממשיכה את אמונתנו בהשגחת ה' וביושר עבדיו, חכמי התורה- מרדכי היהודי ואנשי כנסת הגדולה.
חז"ל 10 מספרים שבעת ראיית הנס הגדול של פורים חזר באופן פנימי וחזק מעמד הר סיני של קבלת התורה, כנאמר במגילה 11 : "קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם". קריאת המגילה בלילה וביום, עם הברכות שלפניה ואחריה, הם המשכללים את חלק נשמתנו השמימית, וזהו צד המצוה של בין אדם למקום.
הקשר ההדוק בין אסתר למרדכי, אשר היתה עושה את מאמרו ואשר היתה באמנה איתו, הוא הקשר החזק ושמירת האחדות בתוך ישראל. גם כאשר אסתר היתה בבית המלך, אמר לה מרדכי: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים" 12 , קרי: גורל אחד לכולנו. אסתר מבינה ומוסרת את עצמה למען עמה ומולדתה, מבקשת את הגיבוי הרוחני שלהם: "וצומו עלי... לילה ויום... וכאשר אבדתי אבדתי" 13 . קשר זה אנו מחזקים ובונים במשלוח מנות איש לרעהו. איש איש שולח לרעהו שתי מתנות או מאכל ומשתה, כדי לדעת ולזכור כי אנשים אחים אנחנו, ואב אחד לכולנו ולא נבגוד איש באחיו. זאת גם לעומת התחרות בין שרי פרס ובין הנשים, אשר כל אחת שואפת להיות טובה מרעותה. נשי ישראל האופות ומבשלות ומכינות את הטוב שביכולתן, לא לביתן אלא דוקא לרעותיהן, הן המראות את יקר ישראל ותפארתו.
אין אחדות ישראל דבר שבמקרה. ושמא תאמר כי אדם שולח מנות כדי לקבל מנות טובות ויפות גם לעצמו? לכן, כדי לברר את שליטת אהבת ישראל האמיתית, ההלכה 14 קובעת שיש להרבות במשלוח מנות ובמתנות לאביונים שלא על מנת לקבל, אלא לתת בלבד. לשמח יתומים ואלמנות, עניים ואביונים, אשר אין להם כל. ובעת הזאת, העולים החדשים החוששים בליבם שמא אינם רצויים כאן, שמא הם למשא ולמעמסה. אדרבה נראה ונוכיח כי ברוכים הבאים הם, ובמה שאנו נותנים להם אנו גומלים חסד עם נפשותינו. וכך כתב הרמב"ם שאין שמחה מפוארה לפני המקום כמו מי שמשמח את אלו הזקוקים לשמחה: עניים, יתומים ואלמנות.
החלק האחרון של החסידות, שאנו משלימים במצוות הפורים, הוא תיקון האדם את עצמו וגופו פנימה. לשם כך חייב אדם לאכול ולשתות בפורים "עד דלא ידע". עלינו לחנך את עצמנו להיות בעלי גוף קדוש כך שגם במאכל ומשתה נשמור על קדושתנו, אף שנראה כאילו אנו ממלאים את רצון הגוף והנאותיו. נזכור שבשרנו בשר קודש, ולכן איננו אוכלים מסעודת אחשורוש ומאבדים את דעתנו במשתה היין, אלא אוכלים ושותים ומברכים את מי שעשה לנו ולאבותינו את הניסים האלה ומי שעתיד לעשות עמנו עוד גדולות ונצורות מאלו. ליהודים היתה ותהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
^ 1 דף ל ע"א
^ 2 תהילים פט, כ
^ 3 מסכת אבות פרק ב משנה א
^ 4 שם פרק ג משנה א
^ 5 אחד החשובים במפרשי אגדות חז"ל בתלמוד הבבלי.
^ 6 תהילים לו, י
^ 7 דברים יא, יב
^ 8 מגילת אסתר ח, ו
^ 9 שם פרק ט
^ 10 מסכת שבת דף פח ע"א
^ 11 שם ט, כז
^ 12 שם ד, יג
^ 13 שם ד, טז
^ 14 משנ"ב סי' תרצד ס"ק ג
^ 2 תהילים פט, כ
^ 3 מסכת אבות פרק ב משנה א
^ 4 שם פרק ג משנה א
^ 5 אחד החשובים במפרשי אגדות חז"ל בתלמוד הבבלי.
^ 6 תהילים לו, י
^ 7 דברים יא, יב
^ 8 מגילת אסתר ח, ו
^ 9 שם פרק ט
^ 10 מסכת שבת דף פח ע"א
^ 11 שם ט, כז
^ 12 שם ד, יג
^ 13 שם ד, טז
^ 14 משנ"ב סי' תרצד ס"ק ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
