ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- קניני מכר, מציאה וגניבה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
בברייתא בסוגיה בבבא מציעא דף י' ע"ב מובא שיש לימוד מיוחד שגם "חצירו" של הגנב - "קונה" עבורו את הגניבה:
"...והתניא: ' בְּיָדוֹ' - אין לי אלא ידו, גגו חצירו וקרפיפו מנין? תלמוד לומר 'המצא תמצא' - מכל מקום.
בסוגיה משמע שרבינא מסכים עם הברייתא, והוא הסביר ש"חצירו" של הגנב קונה לו מדין "שליחות". אולם בסוגיה בכתובות דף ל"א משמע שרבינא חולק לגמרי על הברייתא הזו; וזו לשון הסוגיה:
"ודאפקיה להיכא? אי דאפקיה לרשות-הרבים, איסור שבת איכא, איסור גניבה ליכא! אי דאפקיה לרשות היחיד, איסור גניבה איכא, איסור שבת ליכא! ... רבינא מתני: לעולם דאפקיה לרשות-הרבים, וברשות-הרבים נמי קנה . ותרוייהו בדיוקא דהא מתני' קמיפלגי, דתנן: 'היה מושכו ויוצא ..."
רבינא סבור שם שגנב שמשך והוציא את הגניבה לרשות-הרבים - התחייב בגניבתה. אולם רשות-הרבים אינה נחשבת ל"חצירו" של אדם, והוא אינו יכול לקנות שם חפץ מחבירו; ומשמע שרבינא חלוק על הברייתא שבסוגיה בבא מציעא דף י' ע"ב, וכך נראה משיטת הרי"ף.
הרי"ף פסק בהלכותיו למסכת בבא בתרא (דף לח עמוד ב מדפי הרי"ף) שבדיני מכירה , משיכה קונה רק בסימטא - שנחשבת ל"חצירו" של אדם. מאידך, הנמוק"י על הרי"ף בבבא-קמא (בדף כ"ט ע"ב) כתב, שהרי"ף פסק כדעת רבינא בכתובות דף ל"א - שמיד שהוציא הגנב את הגניבה לרשות-הרבים קנאה. נמצא שהרי"ף הכריע שקנייני גניבה שונים מקנייני מכירה.
לשיטה שקנייני הגנב שונים מקניינים רגילים יש השפעה על סוגיות נוספות, וכדלקמן.
הוציאוה ליסטים
במשנה בבבא קמא (דף נה, ב) נאמר:
"הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי, ויצאה והזיקה - פטור... הוציאוה לסטים - לסטים חייבין."
בסוגית התלמוד (דף נ"ו ע"ב) מבואר שאם הליסטים הוציאוה בידם ממש, פשוט הדבר שהם קנו את הצאן בקנייני גניבה - והם חייבים בנזקיה; ולפיכך הסוגיה מעמידה את המשנה בחידוש דין:
" הוציאוה לסטים - לסטים חייבין : פשיטא, כיון דאפקוה קיימא לה ברשותייהו לכל מילי ! ... אמר ליה אביי לרב יוסף: הכישה אמרת לן, ולסטים נמי דהכישוה".
סוגיה דומה נמצאת בהמשך בבבא קמא דף ע"ט ע"ב:
"ראוהו שהטמין בחורשין וטבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. אמאי? הא לא משך ! אמר ר' חסדא: שהכישה במקל".
מפשטות הסוגיות האלו משמע שגנב קונה את הגניבה בקניינים רגילים. פעולת "הכשה" על הבהמה גורמת לבהמה לנוע קדימה, והיא סוג של קנין משיכה. וכשם שאדם רגיל קונה מחבירו בקנין כזה - גם גנב "קונה" ב"הכשה" כדי להתחייב בשמירתה ובאונסיה. וכן כתב שם הרא"ש בפסקיו (ו, ג): - "... כיון שעשה לה דבר הקונה במקח וממכר והיא עתה ברשותו חייב בשמירתה".
אולם הרי"ף השמיט את הסוגיות הנ"ל. לשיטתו, סוגיות אלו סבורות שקנייני גנב דומים לקנייני אדם רגיל. אך לשיטתו, הלכה כדעת רבינא בכתובות דף ל"א - שהכריע שקנייני הגנב הם שונים. לפיכך, גנב לא קונה ב"הכשה" למרות ש"הכשה" קונה במכירה.
צריך לברר כיצד מבין הרי"ף את קנייני הגנב.
'בְּיָדוֹ'
במשנה בסנהדרין דף פ"ה ע"ב מופיע הדין הבא:
"הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו ..."
בעלי התוספות הקשו שם, שבסוגיה בבבא-מציעא דף נ"ו לגבי מי שגנב רכוש רגיל - יש רבוי מיוחד שריבה גם את " רשותו "; ומהו הלימוד המחייב גונב נפש אע"פ שלא נמצא בידו אלא ברשותו ; וכתבו: - "דלמא כאן נמי יש שום ריבוי ".
אולם רש"י כתב:
"ותניא במכילתא ... אין ' בְּיָדוֹ' אלא ברשותו וכן הוא אומר 'וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ' "
המילה 'יָדוֹ' שמופיעה בכתוב 'וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ' " מופיעה במשמעות של "שליטתו"; ולשיטת המכילתא זו גם משמעות המילה 'יָדוֹ' שמופיעה בכתוב "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ ...". רש"י פרש שהסוגיה סבורה כמכילתא, שכאשר התורה אמרה " בְּיָדוֹ " היא התכוונה מלכתחילה - לשליטתו ; וכאשר ה"איש הגנוב" נמצא ב" רשותו "(= שליטתו ) של זה שגנב אותו - הוא " בְּיָדוֹ "; 1 ואין צורך בריבוי.
הרי"ף נקט, שאע"פ שבבבא-מציעא דף נ"ו נדחתה דעת המכילתא; במסכת סנהדרין שהיא מאוחרת לבבא-מציעא - הוכרעה הלכה כמכילתא. לפי שיטת המכילתא גם המילה 'יָדוֹ' שמופיעה בכתוב "אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר..." - משמעותה " רשותו "(= שליטתו ) של הגנב; ואף על פי שהמקום אינו דומה לחצירו.
לשיטת הרי"ף, רבינא הכריע בסוגיה בכתובות דף ל"א - שהלכה כמכילתא, ודרשת - "אם המצא תמצא בידו הגניבה" - שראתה צורך לרבות את גגו וקרפיפו - אינה אלא אסמכתא. לפי הכרעת רבינא - הגנב קונה משום שהביא החפץ לשליטתו . לפי ההבנה הזו חצר-הגנב מסייעת לגנב לשלוט בגניבה מפני שהוא שולט שם ללא עזרה מבעליו הקודם של החפץ. אך הגנב חייב גם שהוא אוחז בבהמה והוציא אותה לרשות-הרבים; שהרי גם שם הגנב שולט בחפץ שליטה בלעדית - ללא עזרת הבעלים. 2 ויתכן שמשום כך השמיט הרי"ף בהלכותיו בבבא מציעא את דרשת חצר גנב מפני שהיא "אסמכתא".
ואמנם מדברי רב חסדא בסוגיה בב"ק דף ע"ט ע"ב - "שהכישה במקל", משמע שקניני גנב הם כקניני אדם רגיל; אולם הלכה כרבינא, ולפיכך הרי"ף השמיט את אותן סוגיות שבבבא-קמא.
שיטת הרמב"ם
מתחילה בפרוש המשניות הרמב"ם נקט כפשטות דברי רב חסדא - שגנב קונה בהכשה, ומכאן שקנייני הגנב דומים לקנייני מכירה; וכן משמע מדבריו בפרוש המשניות בפרק ז' בבבא-קמא ובפרק א' בקדושין. 3 הרמב"ם הסתייע לפסיקה הזו מדברי רבינו-חננאל בסוף מסכת שבועות שהביא ירושלמי שאמר - שאף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קנין.
אולם הרמב"ם חזר בו ב"יד החזקה"; ובהלכות גניבה פרק ג' הלכה ב' פסק כרבינא - שגנב קונה אם הוציא לרשות-הרבים; ונמצא שקניני אדם רגיל שונים מקניני גנב. וכשם שהרי"ף השמיט את דרשת "ידו" המרבה חצר לגנב, גם הרמב"ם השמיט דרשה זו מן ה"יד החזקה". וכן מבואר מדבריו בהלכות גזלה ואבדה פרק י"ז הלכה י'.
לפיכך, הרמב"ם הוסיף ב"יד החזקה" - אוקימתא לדברי רב חסדא; וזו לשון הרמב"ם בהלכות גניבה פרק ב' הלכה י"ז:
"היה העדר ביער כיון שהכיש את הבהמה - וטמנה בתוך האילנות והעצים - חייב בתשלומי כפל וכו'"
הרמב"ם מבאר כאן, שלמרות שהכשת בהמה באגם וביער 4 קונה - בקנייני מכירה של אדם מחבירו; גנב אינו קונה כך. הגנב צריך להכניס את הבהמה לשליטתו. ולכן הגנב צריך לטומנה באופן שלא תברח - וכעין "נאחז בסבך". ולכן אם הגנב הכישה וגרם לה לנוע, קניינו צריך להסתיים בשליטה - שהיא ההטמנה. והרמב"ם הוסיף את האוקימתא הזו לדברי רב חסדא, כדי שדבריו יתאימו לשיטת רבינא בכתובות.
^ 1.ונראה, שרש"י רמז לשיטה זו כבר בפרושו בב"מ דף י' ע"ב, וזו לשונו: - " משום ידה אתרבאי - דכתיב ונתן בידה, וידה רשותה משמע, כדכתיב 'ויקח את כל ארצו מידו'." ועיין גם במהדורא בתרא למהרש"א.
^ 2.וכן אם הגביה את החפץ בחצר הבעלים, נמצא ששולט בו באוויר ללא עזרת קרקע הבעלים, ולכן גם אז קנאו הגנב.
^ 3.וזו לשון הרמב"ם בפירוש המשניות בסוף פרק שביעי בבבא-קמא: - "לימד אותנו בזאת ההלכה שני עקרים האחד כי הגנב לא יקרא גנב עד שיביא אותו דבר הגנוב ברשותו, ויקנה אותו בדרך מדרכי קניות המטלטלין, וכבר קדם באורם בראשון מקדושין..."; ובפרוש המשניות שם בקידושין הרמב"ם באר, שמשיכה אינה קונה ברה"ר. ונראה שהרמב"ם קיבל אז את דרשת "אם המצא תמצא", שראתה צורך לרבות את גגו וקרפיפו.
^ 4.כמבואר בדברי הרמב"ם בפרוש המשניות במסכת קידושין, וברמב"ם בספר קנין.
^ 2.וכן אם הגביה את החפץ בחצר הבעלים, נמצא ששולט בו באוויר ללא עזרת קרקע הבעלים, ולכן גם אז קנאו הגנב.
^ 3.וזו לשון הרמב"ם בפירוש המשניות בסוף פרק שביעי בבבא-קמא: - "לימד אותנו בזאת ההלכה שני עקרים האחד כי הגנב לא יקרא גנב עד שיביא אותו דבר הגנוב ברשותו, ויקנה אותו בדרך מדרכי קניות המטלטלין, וכבר קדם באורם בראשון מקדושין..."; ובפרוש המשניות שם בקידושין הרמב"ם באר, שמשיכה אינה קונה ברה"ר. ונראה שהרמב"ם קיבל אז את דרשת "אם המצא תמצא", שראתה צורך לרבות את גגו וקרפיפו.
^ 4.כמבואר בדברי הרמב"ם בפרוש המשניות במסכת קידושין, וברמב"ם בספר קנין.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
רביבים חטא המרגלים כמבחן אמונה לדורות
כשם שצום תשעה באב חמור מצום י"ז בתמוז, כך מכמה בחינות חטא המרגלים חמור מחטא העגל | שני החטאים היסודיים של דור המדבר מלווים את ישראל בכל הדורות | המרגלים חטאו בכך שלא הבינו את ערכה של הארץ ולא אהבו אותה | מי שכופר בערכה של ארץ ישראל, כופר ביכולת לגלות את דבר ה' בארץ | רוב מי שמבינים את ערכה של ארץ ישראל, מוצאים דרכים מעשיות כיצד להחזיק בארץ וליישבה תוך התמודדות עם האתגרים הקשים נדמה שהוויכוח על ארץ ישראל מבוסס על טענות ריאליות, האם ויתור על שטחים ימנע מלחמה או יקרב מלחמה? האם ניתן להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון בלא לתת אזרחות לנוכרים שאינם מזדהים עם המדינה היהודית? אולם בפועל אנו מוצאים עובדה מעניינת. הרוב המוחלט של מי שאינם מבינים את ערכה המקודש של הארץ, מוצאים שיש קושי ליישבה ורוצים לסגת מחלקים ממנה, ולימים מתברר שהביאו אסונות על עם ישראל
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
