ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • שב×Ē ומו×ĸדים
  • בין המ×Ļרים
  • הלכו×Ē ×Ē׊×ĸה באב
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • זמנים
  • ×Ļומו×Ē החורבן
undefined
494731
32 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē שי×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

חנה ב×Ē חיים

אזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
שי×ĸורי הרב אלי×ĸזר מלמד לימי בין המ×Ļרים



א - ×Ēקנ×Ē ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב
כפי שלמדנו (ל×ĸיל ו, א), לאחר חורבן בי×Ē המקדש הראשון, ×Ēקנו הנביאים ל×Ļום ארב×ĸה ×Ļומו×Ē, והחמור שבהם ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב, שבו נחרב בי×Ē המקדש (×ĸוד ×ĸל מ׊מ×ĸו×Ē ה×Ļום ל×ĸיל ו, ד). ×Ļומו×Ē אלו × ×Ēקנו כדוגמ×Ē ×Ļום יום הכיפורים, שנמשך יממה שלימה, ואסורים בו בחמישה דברים. לאחר שנבנה בי×Ē המקדש השני, בטלו ה×Ļומו×Ē והפכו לימי ששון ושמחה. וכשנחרב בי×Ē המקדש השני, חזרו ארב×ĸ×Ē ה×Ļומו×Ē לקדמו×Ēם.
לאחר ׊נץ×Ēיימה ×Ēקופ×Ē הגזירו×Ē הקשו×Ē, והגי×ĸו ימים שבהם מ×Ļד אחד בי×Ē המקדש ×ĸדיין ×ĸמד בחורבנו ומ×Ļד שני לא היו ×ĸלינו גזירו×Ē קשו×Ē, אמרו חכמים שדין שלושה מה×Ļומו×Ē: ×ĸשרה בטב×Ē, י"ז ב×Ēמוז ו×Ļום גדליה, ×Ēלוי בר×Ļונם של ישראל, "ר×Ļו - מ×Ē×ĸנין, ר×Ļו - אין מ×Ē×ĸנין".
אבל ב×Ē׊×ĸה באב, שנכפלו בו ה×Ļרו×Ē ושני ב×Ēי המקדש ׊×ĸמדו לישראל חרבו בו, חייבים ל×Ļום בכל מ×Ļב. וא×Ŗ בימי שלווה, אין דינו ×Ēלוי בר×Ļונם של ישראל, אלא כל זמן שבי×Ē המקדש חרב, חייבים ל×Ļום בו כפי ×Ēקנ×Ē הנביאים (ר"ה יח, ב).
וזה יסוד ההבדל בין ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב ל×Ļומו×Ē הקלים. ב×Ē׊×ĸה באב חייבים ל×Ļום ×ĸל פי ×Ēקנ×Ē הנביאים, לפיכך כל דיני ה×Ļום חלים בו במלואם. ואילו ב×Ļומו×Ē הקלים אנחנו חייבים מפני שכך נהגו וקבלו ישראל ל×Ļום בהם ×ĸד שיבנה בי×Ē המקדש, ומ×Ēחיל×Ē הקבלה ל×Ļום בהם, לא נהגו להחמיר בהם ככל חומר×Ē ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב (כמבואר ל×ĸיל ז, א). 1

ב - כללי ה×Ļומו×Ē
שלושה הבדלים הלכ×Ēיים ישנם בין ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב ל×Ļומו×Ē הקלים: א)×Ļום ×Ē׊×ĸה באב נמשך יממה שלימה, משקי×ĸ×Ē החמה ו×ĸד ×Ļא×Ē הכוכבים; ואילו ה×Ļומו×Ē הקלים נמשכים יום בלבד, מ×ĸמוד השחר ו×ĸד ×Ļא×Ē הכוכבים. ב)ב×Ļום ×Ē׊×ĸה באב אסורים בכל חמש×Ē ה×ĸינויים, שהם: 1) אכילה וש×Ēייה, 2) רחי×Ļה,
3) סיכה, 4) × ×ĸיל×Ē הסנדל, 5) ×Ēשמיש המיטה. ואילו ב×Ļומו×Ē הקלים אסורים רק באכילה וש×Ēייה. ג)מ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב רק חולים פטורים, ואילו מה×Ļומו×Ē הקלים גם מ×ĸוברו×Ē ומיניקו×Ē פטורו×Ē.
ככלל, ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב שווה ל×Ļום יום הכיפורים, שכל מה ׊×Ēקנו חכמים ב×Ē׊×ĸה באב, ×Ēקנו כ×ĸין מה ׊נ×Ļטווינו ב×Ēורה ביום הכיפורים, ובכלל זה החובה לה×Ē×ĸנו×Ē בחמש×Ē ה×ĸינויים. אמנם, כיוון ׊×Ļום ×Ē׊×ĸה באב מדברי חכמים, דיניו קלים יו×Ēר בשני ×ĸניינים ×ĸיקריים: א) ב×Ē׊×ĸה באב לא חייבו חכמים א×Ē החולים ל×Ļום, ואילו ב×Ļום יום הכיפורים גם חולים חייבים, ורק מי שה×Ļום ×ĸלול לסכן א×Ē נפשו - פטור מה×Ļום. ב) בכל מקום של ץפק, ב×Ļום יום הכיפורים יש להחמיר וב×Ļום ×Ē׊×ĸה באב אפ׊ר להקל. שכך הכלל, שבכל ץפק בדברי ×Ēורה יש להחמיר, ואילו בספק בדברי חכמים הלכה כד×ĸ×Ē המקילים.
אולם מ×Ļד אחר ישנה חומרה ב×Ļום ×Ē׊×ĸה באב ×ĸל פני יום הכיפורים, שב×Ļום ×Ē׊×ĸה באב יש גם חיוב אבלו×Ē, ולכן יושבים ×ĸל האר×Ĩ, ואין אומרים שלום זה לזה, ומחשיכים א×Ē האור בלילה, ואסורים בלימוד ×Ēורה משמח. ואילו ביום הכיפורים החובה היא לה×Ē×ĸנו×Ē בלבד, אבל מחו×Ĩ לחמש×Ē ה×ĸינויים הוא נחשב ליום חג, ולובשים בו בגדים נאים, ויושבים ×ĸל הספסלים, ושרים בו ומברכים לשלום וכמובן ׊×ĸוסקים ב×Ēורה בלא הגבלה. (שלא בהקשר ל×ĸינוי, יום כיפור אסור במלאכה ככל דיני שב×Ē).

ג - איסור אכילה וש×Ēייה ודין חולים ויולד×Ē
איסור אכילה וש×Ēייה × ×Ēבאר בהלכו×Ē ה×Ļומו×Ē הקלים (ל×ĸיל ז, ה-ז), וכפי שכבר למדנו ישנו הבדל, שה×Ļומו×Ē הקלים מ×Ēחילים ב×ĸמוד השחר, ואילו ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב מ×Ēחיל משקי×ĸ×Ē החמה. אבל ב×ĸ×Ļם איסור אכילה וש×Ēייה אין הבדל.
וכבר למדנו שחולים פטורים מ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב (גדר חולה × ×Ēבאר ל×ĸיל ז, ז), ואין ×Ļורך שיאכלו פחו×Ē מכשי×ĸור, מפני ׊רק ב×Ļום יום הכיפורים שהוא מן ה×Ēורה, גם חולים מסוכנים שפטורים ממנו, ×ĸדי×Ŗ כשאפשר, שיאכלו פחו×Ē מכשי×ĸור. אבל מ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב חולים פטורים לגמרי, ולכן אין ×Ļורך שיאכלו פחו×Ē מכשי×ĸור, וגם אין ×Ļורך שי×Ē×ĸנו כמה ׊×ĸו×Ē. אמנם כמה אחרונים כ×Ēבו, ׊אם אפ׊ר, נכון שהחולים יחמירו ולא יאכלו ויש×Ēו בליל ×Ē׊×ĸה באב, כדי שיש×Ē×Ēפו ב×Ļ×ĸר ה×Ļיבור, אבל בבוקר החולים רשאים לאכול ולש×Ēו×Ē כפי ×Ļורכם בלא הגבלה. 2
יולד×Ē ×ĸד שלושים יום מליד×Ēה נחשב×Ē חולה, מפני ׊×ĸוד לא ה×Ēחזקה מספיק מהלידה, ולכן פטורה מן ה×Ļום (שו"×ĸ ×Ēקנא, ו). וכבר מ׊×ĸה שאחזו בה ×Ļירי לידה או מ׊×ĸה ׊×Ļריך להבהילה לבי×Ē חולים, היולד×Ē פטורה מה×Ļום. 3
מי שהפילה א×Ē ×ĸוברה, אם היא מרגישה חולשה במשך שלושים הימים שאחר הפל×Ēה, דינה כיולד×Ē ופטורה מ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב.
הפטורים מה×Ļום, יזהרו לאכול ולש×Ēו×Ē דברים פשוטים ל×Ļורך בריאו×Ēם ולא דברי מו×Ēרו×Ē ופינוקים כדי ל×ĸנג ×ĸ×Ļמם. ונחלקו הפוסקים אם אומרים 'נחם' בברכ×Ē המזון. 4

ד - מ×ĸוברו×Ē ומיניקו×Ē
אחד ההבדלים בין ה×Ļומו×Ē הקלים ל×Ē׊×ĸה באב, ׊מ×ĸוברו×Ē ומיניקו×Ē פטורו×Ē מה×Ļומו×Ē הקלים וחייבו×Ē ב×Ē׊×ĸה באב, מפני שב×Ē׊×ĸה באב רק חולים פטורים, ומ×ĸוברו×Ē ומיניקו×Ē, למרו×Ē שהן סובלו×Ē ממיחושים שונים, אינן נחשבו×Ē חולו×Ē (שו"×ĸ ×Ēקנד, ה; ל×ĸיל ז, ח). אבל אם הן סובלו×Ē מחולשה מיוחד×Ē, דינן כחולו×Ē שפטורו×Ē מ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב.
למשל, מ×ĸובר×Ē שסובל×Ē מאוד מהקאו×Ē או סחרחורו×Ē, נחשב×Ē חולה ופטורה מה×Ļום. וכן מ×ĸובר×Ē הסובל×Ē מחולשה גדולה, כגון שחסר לה דם (פחו×Ē מ-10 גר' המוגלובין), פטורה מה×Ļום. וכמובן שאין ל×Ļום כאשר יש חשש שה×Ļום יגרום להפלה. ומי שיש לה ץפק אם היא נחשב×Ē חולה, ×Ē×Ēחיל ל×Ļום, ואם ×Ēרגיש חולשה גדולה, הרי שהיא ×ĸברה ממ×Ļב של מ×ĸובר×Ē רגילה למ×Ļב של חולה ו×Ēאכל ו×Ē׊×Ēה. 5
כפי שלמדנו, מינק×Ē חייב×Ē ב×Ļום ×Ē׊×ĸה באב, וא×Ŗ שה×Ļום קשה יו×Ēר למינק×Ē, מפני שההנקה גורמ×Ē לאיבוד נוס×Ŗ של נוזלים, מכל מקום היא לא נחשב×Ē חולה. וגם ה×Ēינוק אינו סובל מה×Ļום, מפני ׊אם אימו היא מהמיניקו×Ē שחלבן אינו מ×Ēמ×ĸט ב×Ļום, ודאי לא ירגיש דבר; ואם חלבה של אימו מ×Ēמ×ĸט ב×Ļום, ×Ēוכל להוסי×Ŗ לו מים ממו×Ēקים או דייסה, וכך לא יסבול ב×Ļום. וה×ĸ×Ļה הטובה לרוב הנשים שחלבן מ×Ēמ×ĸט, שידלגו ×ĸל ׊×Ēי הנקו×Ē לסירוגין. כלומר, אשה שמיניקה כל שלוש ׊×ĸו×Ē, ×Ēניק ב×ĸ׊ר בבוקר, ובש×ĸה אח×Ē ×Ēי×Ēן לו ×Ēחלי×Ŗ, ושוב ×Ēניק בארב×ĸ, ושוב ×Ēי×Ēן ×Ēחלי×Ŗ בש×ĸה שב×ĸ. וכך לא ×Ēסבול כל כך מה×Ļום וחלבה לא י×Ēמ×ĸט. ואם המינק×Ē ×Ēרגיש ב×Ļום חולשה ×ĸד ׊×Ē×Ļא מגדר מינק×Ē ו×Ēהיה כחולה - מו×Ēר לה לאכול ולש×Ēו×Ē. 6

ה - רחי×Ļה
כל רחי×Ļה של ×Ē×ĸנוג אסורה ב×Ē׊×ĸה באב, בין במים חמים ובין במים קרים, ואפילו מק×Ļ×Ē גופו אסור לרחו×Ĩ, ואפילו להושיט א×Ļב×ĸ אח×Ē קטנה ל×Ēוך מים אסור. אבל מי ׊נ×Ēלכלך בבו×Ĩ או ×Ļואה או ׊נט×Ŗ דם מחוטמו, רשאי לרחו×Ĩ א×Ē המקום המטונ×Ŗ, מפני שאינו מ×Ēכוון ל×Ē×ĸנוג (שו"×ĸ או"ח ×Ēקנד, ט). וכן הורים שמחליפים חי×Ēול של ילדם, ירח×Ļו א×Ē המקום המלוכלך למרו×Ē ׊×Ēוך כדי כך ירח×Ļו א×Ē הידיים. ואם הלכלוך או ריחו הר×ĸ אינו יורד במים בלבד, יש להש×Ēמ׊ בסבון.
וכן אשה שמכינה מאכלים לקרא×Ē סו×Ŗ ה×Ļום או לילדיה, רשאי×Ē לשטו×Ŗ לשם כך מאכלים וכלים, מפני שאין זו רחי×Ļה של ×Ē×ĸנוג. וא×Ŗ שבכל רחי×Ļה להסר×Ē לכלוך יש גם ק×Ļ×Ē הנאה, מכל מקום כיוון ׊×ĸיקר הכוונה להסר×Ē לכלוך, אין היא נקרא×Ē רחי×Ļה של ×Ē×ĸנוג.
מי שהזי×ĸ מאוד, ×ĸד שהוא טרוד וסובל מאוד, רשאי לרחו×Ĩ א×Ē מקום הזי×ĸה, מפני שאינו מ×Ēכוון ברחי×Ļ×Ēו ל×Ē×ĸנוג (מ"ב ×Ēריג, ב, ׊×ĸה"×Ļ ד).
וכן מי שהוא רגיש במיוחד, וד×ĸ×Ēו אינה מ×Ēיישב×Ē ×ĸליו בלא שישטו×Ŗ א×Ē פניו בבוקר, רשאי לשטו×Ŗ א×Ē פניו במים. מי ׊נ×Ļטבר לו אחר השינה לכלוך בזוויו×Ē ×ĸיניו, והוא רגיל ×Ēמיד להסירו במים, רשאי להסירו במים (שו"×ĸ ×Ēקנד, יא, מ"ב כב).
אסור לשטו×Ŗ א×Ē הפה ב×Ē׊×ĸה באב, ומי שי×Ļט×ĸר מאוד אם לא ישטו×Ŗ א×Ē פיו, יכול א×Ŗ ב×Ē׊×ĸה באב לשטו×Ŗ א×Ē פיו ול×Ļח×Ļח א×Ē שיניו בלא משחה (ו×ĸי' ל×ĸיל ז, ה, 6). אבל ביום הכיפורים, שחיוב ה×Ļום מה×Ēורה, אין להקל בזה.
כלה שהיא ב×Ēוך שלושים יום מנישואיה, רשאי×Ē לרחו×Ĩ א×Ē פניה ולסוך בגופה א×Ē מה שהיא מוכרחה, כדי שלא ×Ē×Ēגנה ×ĸל ב×ĸלה (מ"ב ×Ēקנד, כט, ׊×ĸה"×Ļ לח).
מו×Ēר ליטול מגב×Ē שיש בה לחו×Ē מו×ĸטה, ולה×ĸבירה ×ĸל הפנים הידיים והרגליים, מפני שבלחו×Ē מו×ĸטה שכזו אין איסור רחי×Ļה. וב×Ēנאי שאין בה 'טופח ×ĸל מנ×Ē להטפיח', היינו שאין בה לחו×Ē כזו שיכולה ללחלח א×Ē היד באופן ׊×Ēוכל אח"כ ללחלח דבר אחר (רמ"א ×Ēקנד, יד; מ"ב כז).

ו - רחי×Ļה של מ×Ļווה
ל×Ļורך מ×Ļווה מו×Ēר ליטול ידיים, מפני שאין זו נטילה של ×Ē×ĸנוג, לפיכך רשאים הכהנים ליטול א×Ē כל כפו×Ē ידיהם לקרא×Ē ברכ×Ē כהנים (רמ"א ×Ēריג, ג, שו"×ĸ קכח, ו). אבל אין הי×Ēר לטבול ב×Ē׊×ĸה באב. 7
בבוקר לאחר הקימה מהשינה ×Ļריך כל אדם ליטול א×Ē ידיו שלוש פ×ĸמים ×ĸד סו×Ŗ פרקי הא×Ļב×ĸו×Ē, מפני שרוח ר×ĸה שורה ×ĸל הידיים לאחר שינ×Ē הלילה, והיא ×ĸלולה להזיק לפ×Ēחי הגו×Ŗ, וכדי להסירה ×Ļריכים ליטול כל יד שלוש פ×ĸמים לסירוגין. ולאחר הה×Ēפנו×Ē בשירו×Ēים יש לחזור ליטול א×Ē הידיים פ×ĸם אח×Ē ולברך '×ĸל נטיל×Ē ידיים', מפני שנטילה זו היא מ×Ļווה, ׊×Ēקנו חכמים ליטול ידיים בברכה לקרא×Ē ×Ēפיל×Ē שחרי×Ē. וא×Ŗ שבכל יום אנו רגילים להדר בכל הנטילו×Ē ליטול א×Ē כל כ×Ŗ היד, ב×Ē׊×ĸה באב יש ליטול ×ĸד סו×Ŗ קשרי הא×Ļב×ĸו×Ē בלבד, מפני ׊מ×ĸיקר הדין, נטילה זו מספיקה הן כהכנה ל×Ēפיל×Ē שחרי×Ē והן להסר×Ē הרוח הר×ĸה (שו"×ĸ ×Ēריג, ב). 8
א×Ŗ שבכל השנה, לכ×Ēחילה נוטלים ידיים לקרא×Ē כל ×Ēפילה, ב×Ē׊×ĸה באב, אין נוטלים ידיים לקרא×Ē ה×Ēפילה, כיוון שאין בזה חיוב. אבל מי שנג×ĸ במקומו×Ē מטונפים שבגופו, ורו×Ļה אח"כ לומר דברים שבקדושה, יטול א×Ē ידיו, מפני שהוא נוטלם לשם מ×Ļווה ולא לשם ×Ē×ĸנוג (מ"ב ×Ēריג, ה-ו; כה"ח ו).
ה×Ē×ĸורר ץפק לגבי דינו של מי שה×Ēפנה בלא שנג×ĸ בידו במקומו×Ē מכוסים שבגופו, שאולי הוא אינו ×Ļריך נטילה מפני שלא נג×ĸ בידיו במקום מטונ×Ŗ. כדי ל×Ļא×Ē מהספק, נכון שהמ×Ēפנה יג×ĸ בידו במקום מכוסה שבגופו, היינו במקום שיש בו מלמולי זי×ĸה, ואח"כ כשי×Ļא, יוכל לכל הד×ĸו×Ē ליטול א×Ē ידיו ×ĸד סו×Ŗ קשרי א×Ļב×ĸו×Ēיו, כדי לברך בנקיו×Ē 'א׊ר י×Ļר' (שו"×ĸ ×Ēריג, ג, מ"ב ד). 9

ז - סיכה, בשמים ו×ĸישון
אסור לסוך אפילו מקום קטן שבגו×Ŗ בשמן או משחה, וכן אסור להש×Ēמ׊ במו×Ļרי קוסמטיקה כאבקו×Ē ומשחו×Ē לייפוי ה×ĸור או לריח טוב. ודווקא סיכה של ×Ē×ĸנוג אסורה, אבל סיכה ל×Ļורך רפואה מו×Ēר×Ē. לפיכך, מו×Ēר למרוח ווזלין לסדקים בשפ×Ēיים, וכן מו×Ēר למרוח משחה נגד גירוד (שו"×ĸ ×Ēקנד, טו). וכן מו×Ēר למרוח משחה נגד י×Ēושים. 10
אין מריחים בשמים ב×Ē׊×ĸה באב, מפני שיש בזה ×Ē×ĸנוג, ו×Ļריך אדם למ×ĸט מ×Ē×ĸנוגו ביום שנחרב בי×Ē מקדשנו. ואמנם יש שהקילו בזה מפני שאינו אחד מחמש×Ē ה×ĸינויים (מ"א), אבל ד×ĸ×Ē רוב הפוסקים להחמיר ב×Ē׊×ĸה באב (שו"×ĸ ×Ēקנט, ז, ׊×ĸה"×Ļ ×Ēקנו, א). ל×ĸניין ×ĸישון ראו בה×ĸרה. 11

ח - × ×ĸיל×Ē הסנדל
אסור ב×Ē׊×ĸה באב לנ×ĸול סנדל או × ×ĸל. ב×ĸבר היה מקובל ל×ĸשו×Ē × ×ĸליים וסנדלים מ×ĸור, מפני שמחומרים אחרים לא יד×ĸו להכין × ×ĸליים וסנדלים טובים, שיהיו חזקים, ×ĸמידים וגמישים כאחד. ונחלקו הפוסקים בדין סנדלים שאינם מ×ĸור. יש ראשונים שהחמירו ואסרו ללכ×Ē בהם ב×Ē׊×ĸה באב, כל זמן שבפו×ĸל הם מגנים ×ĸל הרגל מפני קושי הדרך (ר׊"י, רמב"ם, ×Ēוס' ורי"ו). ויש ראשונים שה×Ēירו ללכ×Ē בהם גם כאשר הם מגנים ×ĸל הרגל מקושי הדרך (רמב"ן, רא"׊, רשב"א). וכן הורו רוב האחרונים למ×ĸשה (שו"×ĸ ×Ēריד, ב).
אולם נראה בבירור, שד×ĸ×Ē המקילים ה×Ēבססה ×ĸל המ×Ļיאו×Ē לפיה, כל הנ×ĸליים והסנדלים שהיו ×ĸשויים מחומרים אחרים לא היו נוחים להליכה, ו×ĸל כן היה ני×Ēן לומר שאינם נחשבים כנ×ĸליים. אבל כיום שרגילים ל×ĸשו×Ē × ×ĸליים וסנדלים טובים מחומרים שונים שאינם ×ĸור, כל סוגי הנ×ĸליים והסנדלים שרגילים ללכ×Ē בהם במשך השנה בחו×Ĩ במקום שיש בו אבנים, אסורים ב×Ē׊×ĸה באב, ואין זה משנה מאיזה חומר הם ×ĸשויים. ואמנם בדור הקודם, כש×ĸוד לא היו רגילים ל×ĸשו×Ē × ×ĸליים וסנדלים טובים מחומרים אחרים, היו פוסקים שה×Ēירו ללכ×Ē בהם, אבל ככל ׊×ĸובר הזמן ויו×Ēר רגילים להכין × ×ĸליים מ×Ļוינו×Ē מ׊אר חומרים, מ×Ēמ×ĸטים המ×Ēירים ללכ×Ē בהם.
לפיכך, אסור ללכ×Ē ב×Ē׊×ĸה באב בנ×ĸליים וסנדלים שרגילים ללכ×Ē בהם בחו×Ĩ במקום שיש בו אבנים, ואין זה משנה מאיזה חומר הם ×ĸשויים. אבל מו×Ēר ללכ×Ē בנ×ĸלי בי×Ē מבד או מגומי פשוטו×Ē, שאין רגילים ללכ×Ē בהן בחו×Ĩ במקום שיש בו אבנים, מפני שמרגישים בהן א×Ē קושי האר×Ĩ. ומכל מקום כיוון שיש ×ĸדיין מקילים בנ×ĸליים או סנדלים שאינם מ×ĸור, אין למחו×Ē ביד הרו×Ļים לסמוך ×ĸליהם. 12
מו×Ēר לחולה או יולד×Ē ׊×ĸלולים לחלו×Ē מחמ×Ē ה×Ļינה אם ילכו יחפים ×ĸל האר×Ĩ לנ×ĸול × ×ĸליים מ×ĸור. וכן מו×Ēר למי שהולך במקום שיש בו חשש סכנה מ×ĸקרב וכיו×Ļא בו לנ×ĸול × ×ĸליים מ×ĸור. וכן מו×Ēר למי שהולך במקום רפ׊ וטיט לנ×ĸול א×Ē מנ×ĸליו כדי שרגליו לא יטנפו. וכן חייל בשירו×Ē מב×Ļ×ĸי, יכול לנ×ĸול × ×ĸלי ×Ļבא (שו"×ĸ ×Ēקנד, יז, ×Ēריד, ג-ד). מפני שאיסור × ×ĸיל×Ē הסנדל הוא רק כאשר נו×ĸלים א×Ē הסנדלים או הנ×ĸליים ל×Ļורך הליכה נוחה, אבל כאשר × ×Ļרכים לנ×ĸול או×Ēם לסיבה אחר×Ē - אין איסור.
מי ׊נ×Ļרך למדרסים ובל×ĸדיהם הוא סובל, גם כשהם ×ĸשויים מ×ĸור, מו×Ēר לו להניחם ב×Ēוך × ×ĸל בי×Ē או ב×Ēוך × ×ĸל גומי פשוטה שאין רגילים ללכ×Ē בה כל השנה. וזא×Ē מפני שאינו נוטלם ל×Ļורך הליכה נוחה אלא כדי להסיר סבל, ובנוס×Ŗ לכך, כיוון שהמדרס אינו מחובר לנ×ĸל אפ׊ר לומר שאינו חלק ממנו (חלק×Ē י×ĸקב ב, פג; ׊׊"כ לט, לז).

ט - ×Ēשמיש המיטה
ה×ĸינוי החמישי הוא ×Ēשמיש המיטה. וכדי להרחיק א×Ē האדם מה×ĸבירה, ×Ļריכים לנהוג בלילה של ×Ē׊×ĸה באב כפי שנוהגים ב×ĸ×Ē שהאשה נידה, לא יג×ĸו זה בזה, ולא ישנו באו×Ēה מיטה, ולא י×ĸבירו דבר מידו לידה או להיפך. וביום אין חובה להיזהר בכל מה שנזהרים בזמן נידה. אבל נגי×ĸה של חיבה אסורה גם ביום, וכן אסור לישון ביום באו×Ēה מיטה. 13

י - ×Ēלמוד ×Ēורה
בנוס×Ŗ לחמש×Ē האיסורים שישנם ב×Ē׊×ĸה באב, ישנם איסורים הקשורים לכך ׊×Ē׊×ĸה באב הוא יום אבל, ונ×Ēחיל לבארם: כשם שאסור לאבל ללמוד ×Ēורה בימי השב×ĸה, כך אסור ללמוד ×Ēורה ב×Ē׊×ĸה באב, כדי שלא להסיח א×Ē הד×ĸ×Ē מהאבלו×Ē. ו×ĸוד, שדברי ×Ēורה משמחים, ׊נאמר (×Ēהלים יט, ט): "פÖŧִקÖŧוÖŧדÖĩי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמÖŧְחÖĩי לÖĩב", ולכן אסור ללומדם בימי אבל. גם בהרהור אסור ללמוד, כי גם הרהור בדברי ×Ēורה משמח. אבל מ×Ļווה ללמוד בדברים ×ĸ×Ļובים ׊×ĸוסקים בפור×ĸנו×Ē ישראל ובייסורי האדם, שהם מ×Ēאימים ל×ĸניינו של יום. ואין ללומדם ב×ĸיון, מפני שהלימוד ב×ĸיון משמח, אבל אם ה×Ē×ĸוררו ללומד חידושים ×Ēוך כדי לימוד פשוט, אין בזה חשש, שכך הוא דרך הלימוד (×ĸרוה"׊ ×Ēקנד, ד). ואם ×ĸלה בד×ĸ×Ēו חידוש חשוב והוא חושש שישכחנו ×ĸד מו×Ļאי ה×Ļום, מו×Ēר לכו×Ēבו בקי×Ļור (×ĸי' כה"ח ×Ēקנד, קי).
אלו הדברים המו×Ēרים בלימוד: ב×Ē× "ך מו×Ēר ללמוד א×Ē מגיל×Ē איכה ופרקי החורבן שבספרי מלכים ודברי הימים, וכן נבואו×Ē החורבן שהם רוב ץפר ירמיהו, חלק מיחזקאל ומ×ĸט מיש×ĸיהו ו×Ēרי ×ĸ׊ר. אבל אין ללמוד א×Ē נבואו×Ē הפור×ĸנו×Ē והחורבן של הגויים הרש×ĸים, שהם שמחה ל×ĸולם. וכן מו×Ēר ללמוד א×Ē ץפר איוב ׊×ĸוסק בייסורים, וא×Ē סיומו אין ללמוד. וכן מו×Ēר ללמוד ב×Ēורה א×Ē דברי ה×Ēוכחה והפור×ĸנו×Ē מפרשו×Ē בחוקו×Ēי, כי ×Ēבוא והאזינו. מו×Ēר ללמוד א×Ē הפסוקים ×ĸם פירוש, כדי להבין א×Ē הפשט אבל לא כדי לה×ĸמיק.
באגדו×Ē חז"ל מו×Ēר ללמוד א×Ē אגדו×Ē החורבן ממסכ×Ē גיטין (נה, ב - נח, א), וא×Ē מדרש איכה רבה, בלא המדרשים ׊×ĸוסקים בנחמה ׊×ĸליהם ×Ļריך לדלג. וכן מו×Ēר ללמוד פרק שלישי ממסכ×Ē מו×ĸד קטן ׊×ĸוסק בהלכו×Ē אבלו×Ē ונידוי, וכן א×Ē הגמרא בסו×Ŗ מסכ×Ē ×Ē×ĸני×Ē ׊×ĸוסק×Ē בדיני ×Ē׊×ĸה באב.
בהלכה, מו×Ēר ללמוד א×Ē הלכו×Ē ימי בין המ×Ļרים ו×Ē׊×ĸה באב (שו"×ĸ או"ח ×Ēקנ - ×Ēקץא), וכן א×Ē הלכו×Ē אבלו×Ē (שו"×ĸ יו"ד שלד - ×Ēג). רב שנשאל שאלה שאינה סובל×Ē דיחוי בהלכו×Ē שאסורו×Ē בלימוד - י×ĸנה ×ĸליה בלא לבאר א×Ē ט×ĸמי ההלכה (מ"ב ×Ēקנד, ה).
מו×Ēר ללמוד ספרי מוסר, וא×Ŗ שמובאים בהם פסוקים ודברי חז"ל, כיוון שמגמ×Ēם ל×ĸורר א×Ē האדם ל×Ēשובה ×ĸל חטאיו, אין בכך שמחה רגילה שבלימוד ×Ēורה. 14
לכ×Ēחילה יש להקפיד בדינים הללו מח×Ļו×Ē היום של ×ĸרב ×Ē׊×ĸה באב. אבל כבר למדנו, שהחושש שההגבלה ללמוד דווקא בנושאים אלו ×Ēגרום לו ביטול ×Ēורה, ×ĸד ×Ē׊×ĸה באב מוטב שילמד במקום שליבו חפ×Ĩ (רמ"א ×Ēקנג, ב, ומ"ב ח, ול×ĸיל ט, ג).
אסור לקרוא ב×Ē׊×ĸה באב ספרים מר×Ēקים או ×ĸי×Ēונים או ללמוד ׊אר חכמו×Ē, כדי שלא להסיח א×Ē הד×ĸ×Ē מהאבלו×Ē (×ĸרוה"׊ יו"ד שפד, ט). אבל מו×Ēר וא×Ŗ ראוי לקרוא ספרי היסטוריה ×ĸל החורבן והגלו×Ē וה×Ļרו×Ē והייסורים ׊×ĸברו ×ĸל ×ĸם ישראל.

יא - שאל×Ē שלום
כשם שאבל ׊נפטר לו אחד מקרוביו אינו שרוי בשלום ואסור בשאל×Ē שלום (שו"×ĸ יו"ד שפה), כך ביום שאנו מ×Ēאבלים ×ĸל חורבן בי×Ē מקדשנו איננו שרויים בשלום, ולכן אסור ב×Ē׊×ĸה באב לשאול בשלום, כלומר לומר שלום איש לר×ĸהו (שו"×ĸ או"ח ×Ēקנד, כ).
במיוחד ×Ļריכים להקפיד ×ĸל כך בין לומדי ה×Ēורה שיוד×ĸים א×Ē ההלכה. אולם כאשר אדם שאינו מכיר א×Ē ההלכה שואל בשלום, ×ĸונים לו בשפה רפה ובכובד רא׊, כאדם שטרוד במחשבו×Ē של אבלו×Ē ו×Ļ×ĸר, ×Ēוך זהירו×Ē שלא לפגו×ĸ בו. ואם השואל בשלום הוא אדם החפ×Ĩ ללמוד ×Ēורה ואין חשש שיפג×ĸ, מבארים לו שאין שואלים שלום ב×Ē׊×ĸה באב.
לד×ĸ×Ē רוב הפוסקים, גם אמיר×Ē 'בוקר טוב' או '×ĸרב טוב' אסורה (מ"ב ×Ēקנד, מא; כה"ח ×Ļ). ויש אומרים ׊רק אמיר×Ē 'שלום' אסורה, אבל מו×Ēר לומר 'בוקר טוב' וכיו×Ļא בזה (לקט יושר). וכבר למדנו, שבש×ĸ×Ē ה×Ļורך כדי לא לפגו×ĸ באדם מו×Ēר ל×ĸנו×Ē שלום, וכיוון שיש סוברים שאין איסור לומר 'בוקר טוב' או '×ĸרב טוב', ×ĸדי×Ŗ להש×Ēמ׊ בלשונו×Ē אלו מא׊ר לומר 'שלום'. 15
הפוגש א×Ē חבירו שה×Ēח×Ēן או שנולד לו ילד, רשאי לברכו ב'מזל טוב', שכן ברכה אינה אסורה כשאל×Ē שלום (פץ"×Ē ×Ēקנד, יט). וא×Ŗ לחי×Ļ×Ē יד אינה בכלל איסור שאל×Ē שלום (הר ×Ļבי יו"ד ר×Ļ).
כשם שאין שואלים בשלום, כך אין שולחים מ×Ēנו×Ē ב×Ē׊×ĸה באב (מ"ב ×Ēקנד, מא). אבל ×Ļדקה אינה נחשב×Ē כמ×Ēנה, ולכן מו×Ēר וא×Ŗ מ×Ļווה לשלוח מאכלים לנזקקים, כדי שיהיה להם מה לאכול בסיום ה×Ļום (×ĸי' כה"ח ×Ēקנד, ×Ļא).

יב - טיול והליכה לכו×Ēל המ×ĸרבי
×Ļריך אדם להימנ×ĸ מלטייל ב×Ē׊×ĸה באב, כדי שלא יסיח א×Ē ד×ĸ×Ēו מהאבלו×Ē. וגם יימנ×ĸ משיח×Ē ר×ĸים, כדי שלא יגי×ĸ לשחוק וקלו×Ē רא׊ (שו"×ĸ ×Ēקנד, כא). וטוב לשוחח ×ĸל החורבן וייסורי ישראל, ו×ĸל דרכי ×Ēשובה לכלל ולפרט.
וא×Ŗ הנוהגים ללכ×Ē לבי×Ē הקברו×Ē לאחר הקינו×Ē, ×Ļריכים להיזהר שלא ללכ×Ē בחבורה גדולה, ׊מא יסיחו א×Ē ד×ĸ×Ēם מהאבלו×Ē (רמ"א ×Ēקנט, י, מ"ב מא).
אולם ברור שאין להימנ×ĸ מללכ×Ē לכו×Ēל המ×ĸרבי מחשש ׊מא יפגוש ׊ם חברים וישמח. וכך ׊מ×ĸ×Ēי מאבי מורי, שאין ×Ēיקון גדול יו×Ēר ל×Ē׊×ĸה באב מא׊ר ללכ×Ē לכו×Ēל המ×ĸרבי, ולה×Ēפלל ×ĸל בי×Ē המקדש שיבנה במהרה בימינו. ואדרבה, זה שבאים לשם הרבה אנשים, מגדיל א×Ē כוחה של ה×Ēפילה ומרבה כבוד שמיים. ×ĸוד הוסי×Ŗ, שכמו שאין לומר שאסור לבנו×Ē א×Ē בי×Ē המקדש ב×Ē׊×ĸ×Ē הימים, מפני שהוא בניין של שמחה, כך אין לומר שאסור לבוא לכו×Ēל המ×ĸרבי ב×Ē׊×ĸה באב ׊מא יפגוש ׊ם חברים. אלא כשיפגשם, ימנ×ĸ מאמיר×Ē שלום, ויכול ללחו×Ĩ א×Ē ידם באהבה ולה×Ēפלל ×ĸמהם ×ĸל בניין בי×Ē המקדש.

יג - ישיבה ושכיבה ×ĸל האר×Ĩ
מ×Ļד הדין אין חובה לישון ולשכב ×ĸל האר×Ĩ ב×Ē׊×ĸה באב, מפני שמה שאמרו חכמים (×Ē×ĸני×Ē ל, א): "כל מ×Ļוו×Ē הנוהגו×Ē באבל נוהגו×Ē ב×Ē׊×ĸה באב", חל רק ×ĸל איסורי האבלו×Ē, כמו רחי×Ļה, סיכה, × ×ĸיל×Ē סנדל, ×Ēשמיש המיטה, אמיר×Ē שלום ו×Ēלמוד ×Ēורה. אבל מ×Ļוו×Ē שהאבל חייב בהן, כמו כפיי×Ē המיטה והישיבה ×ĸל האר×Ĩ, מ×Ļד הדין אינן חלו×Ē ב×Ē׊×ĸה באב (טור או"ח ×Ēקנה). וא×ĸ"פ כן נהגו לבטא אבלו×Ē ב×Ē׊×ĸה באב גם בשכיבה ובישיבה, אלא שכיוון שיסוד הדין ממנהג, דיניו קלים יו×Ēר:
שכיבה: יש נוהגים לישון ×ĸל האר×Ĩ, ויש שנוהגים לישון בלא כר, ויש שמניחים אבן ×Ēח×Ē מראשו×Ēיהם (שו"×ĸ ×Ēקנה, ב). ומי שקשה לו לישון באופן זה, רשאי לישון כדרכו (מ"ב ×Ēקנה, ו). ורבים מקיימים א×Ē מנהג האבלו×Ē ×ĸל ידי הורד×Ē המזרן לאר×Ĩ, ואזי אין ×Ļורך להסיר א×Ē הכר. והמהדרים מניחים אבן ×Ēח×Ē המזרן. בדרך זא×Ē מקיימים א×Ē מנהג האבלו×Ē ואין כל כך קושי להירדם.
ישיבה: נוהגים לשב×Ē ×ĸל האר×Ĩ כמנהג אבלים. אולם כיוון שאין בזה חיוב מהדין, אין מחמירים בזה ×ĸד סו×Ŗ ×Ē׊×ĸה באב (ב"ח ×Ēקנט, א). יו×Ļאי אשכנז וחלק מיו×Ļאי ספרד נוהגים להחמיר בזה ×ĸד ח×Ļו×Ē היום, ויש מיו×Ļאי ספרד שמחמירים בזה ×ĸד ×Ēפיל×Ē מנחה (שו"×ĸ ורמ"א ×Ēקנט, ג). הישנים אחר ה×Ļהרים אינם ×Ļריכים להוריד א×Ē המזרן לאר×Ĩ. 16
יש נוהגים ×ĸל פי הקבלה שלא לשב×Ē ×ĸל הקרק×ĸ בלא ח×Ļי×Ļה של בד או ×ĸ×Ĩ (ברכ"י ×Ēקנה, ח), אבל ×ĸל גבי מר×Ļפו×Ē לד×ĸ×Ē רבים, גם לפי הקבלה, אין ×Ļריך להקפיד בזה. ויש מקפידים להניח ח×Ļי×Ļה גם ×ĸל גבי מר×Ļפו×Ē.
כיוון שאין חיוב מהדין לשב×Ē ×ĸל האר×Ĩ, מו×Ēר לשב×Ē ×ĸל כר, ו×ĸדי×Ŗ שלא יהיה גבוה יו×Ēר מטפח מהקרק×ĸ. כשקשה לשב×Ē נמוך כל כך, אפ׊ר להקל לשב×Ē ×ĸל כסא נמוך שאינו מגי×ĸ לגובה של שלושה טפחים. וכשגם זה קשה, אפ׊ר להקל לשב×Ē ×ĸל כסא שגובהו מ×ĸט יו×Ēר משלושה טפחים. 17
ישיבה ×ĸל מדרגו×Ē נחשב×Ē כישיבה ×ĸל הקרק×ĸ, כיוון שדורכים ×ĸליהן (מקו"ח לחו"י).
מ×ĸוברו×Ē, זקנים, חולים והסובלים מכאבי גב, שקשה להם לשב×Ē ×ĸל כסא נמוך, רשאים לשב×Ē ×ĸל כסאו×Ē רגילים (×ĸרוה"׊ יו"ד שפז, ג).

יד - ×ĸשיי×Ē מלאכה
אמרו חכמים: כל ה×ĸושה מלאכה ב×Ē׊×ĸה באב אינו רואה ממנה סימן ברכה ל×ĸולם (×Ē×ĸני×Ē ל, ב). והט×ĸם, מפני שהוא מסיח א×Ē ד×ĸ×Ēו מהאבלו×Ē. אבל כיוון שאין ×Ēקנ×Ē חכמים מפורש×Ē לאסור מלאכה ב×Ē׊×ĸה באב, היו מקומו×Ē שנהגו לאסור והיו מקומו×Ē שנהגו לה×Ēיר. ואמרו חכמים, שמנהג המקום מחייב, ובמקום שנהגו שלא ל×ĸשו×Ē מלאכה ב×Ē׊×ĸה באב, אסור ל×ĸשו×Ē מלאכה (פסחים נד, ב). וכבר נהגו כל ישראל שלא ל×ĸשו×Ē מלאכה ב×Ē׊×ĸה באב ×ĸד ח×Ļו×Ē היום. וגם אחר ח×Ļו×Ē נכון להימנ×ĸ ממלאכה, כדי שלא להסיח א×Ē הד×ĸ×Ē מהאבלו×Ē, ורק ל×Ļורך גדול ×ĸושים מלאכה אחר ח×Ļו×Ē (×ĸי' שו"×ĸ ורמ"א ×Ēקנד, כב, כד, מ"ב מט). אמנם מלאכה שדחיי×Ē ×ĸשיי×Ēה ×ĸלולה לגרום להפסד מ׊מ×ĸו×Ēי, כדרך שמו×Ēר ל×ĸשו×Ēה בחול המו×ĸד כך מו×Ēר ל×ĸשו×Ēה ב×Ē׊×ĸה באב לפני ח×Ļו×Ē (שו"×ĸ ×Ēקנד, כג).
מלאכו×Ē האסורו×Ē ב×Ē׊×ĸה באב הן מלאכו×Ē שיש שיהוי ב×ĸשיי×Ēן והן טורדו×Ē א×Ē המחשבה. כגון ×Ēפירה, ×Ēיקון בגדים, רהיטים ומכשירי חשמל, וכן מסחר. אבל מלאכו×Ē שאין שיהוי ב×ĸשיי×Ēן, כהדלקה וכיבוי, קשירה וה×Ēרה, נסי×ĸה ל×Ļורך וכיו×Ļא בזה - מו×Ēרו×Ē, מפני שאינן מסיחו×Ē א×Ē הד×ĸ×Ē מהאבלו×Ē.
כ×Ēיבה בכלל המלאכו×Ē האסורו×Ē, מפני שהיא מסיחה א×Ē הד×ĸ×Ē, אבל מו×Ēר לה×ĸ×Ēיק דברים ה×ĸוסקים ב×ĸנייני ×Ē׊×ĸה באב. 18
מכיר×Ē מו×Ļרי מזון מו×Ēר×Ē, כדי שיהיה לאנשים מאכלים לס×ĸודה שאחר ה×Ļום. וכן מו×Ēר מח×Ļו×Ē היום ואילך להכין א×Ē הס×ĸודה שלאחר ה×Ļום. יש נשים שנוהגו×Ē לטרוח אחר ח×Ļו×Ē היום בשטיפ×Ē הבי×Ē, ניקויו וסידורו, מ×Ēוך ×Ļיפייה למשיח שנולד ב×Ē׊×ĸה באב, ואין למחו×Ē בידן (ברכ"י ×Ēקנט, ז).
מו×Ēר ליהודי להורו×Ē לגוי ל×ĸשו×Ē ×ĸבורו מלאכה ב×Ē׊×ĸה באב, אבל מלאכו×Ē ׊נ×ĸשו×Ē בפרהסיא, כמו בניי×Ē בי×Ē או מסחר בחנו×Ē - אסור, מפני ׊×ĸשיי×Ēן נראי×Ē כזלזול באבל הרבים (מ"ב ×Ēקנד, מו).

טו - קריא×Ē איכה והחשכ×Ē האור
קוראים 'איכה' אחר ×Ēפיל×Ē ×ĸרבי×Ē. לד×ĸ×Ē ראשוני אשכנז מברכים ×ĸל קריא×Ēה, כפי שמבואר במסכ×Ē סופרים, שמברכים ×ĸל קריא×Ē המגילו×Ē (יד, א). ויש אומרים שדווקא כאשר המגילה כ×Ēובה ×ĸל קל×Ŗ כספר ×Ēורה, מברכים ×ĸל קריא×Ēה, אבל אם אינה כ×Ēובה ×ĸל קל×Ŗ, אין מברכים ×ĸל קריא×Ēה. מנגד, יש אומרים שגם כשהיא כ×Ēובה ×ĸל קל×Ŗ אין לברך ×ĸל קריא×Ēה, הואיל וברכה זו לא נזכרה ב×Ēלמוד (ב"י ×Ēקנט, ב). וכך הורו הרבה אחרונים מחמ×Ē הספק. למ×ĸשה, למנהג יו×Ļאי ספרד ורבים מיו×Ļאי אשכנז ובכללם כל החסידים, קוראים איכה בלא ברכה. ולמנהג חלק מיו×Ļאי אשכנז, ובמיוחד הנוהגים ×ĸל פי הגר"א, לקרוא איכה מ×Ēוך מגיל×Ē קל×Ŗ כשרה בברכה (פנה"ל מו×ĸדים ב, י). 19
נוהגים להחשיך א×Ē בי×Ē הכנס×Ē בליל ×Ē׊×ĸה באב, כמו ׊נאמר (איכה ג, ו): "בÖŧְמַחֲשַׁכÖŧִים הוֹשִׁיבַנִי". וכן מובא במדרש (איכ"ר א, א), ׊אמר הקב"ה למלאכי השר×Ē בש×ĸ×Ē חורבן הבי×Ē: מלך בשר ודם כשהוא אבל מהו ×ĸושה? אמרו לו: מכבה א×Ē הפנסים שלו. אמר להם: אני א×ĸשה כן, ׊נאמר (יואל ב, י): "׊ׁÖļמÖļ׊ׁ וְיָרÖĩחַ קָדָרוÖŧ".
כבר מ×Ēחיל×Ē הלילה מכבים מק×Ļ×Ē מאורו×Ē בי×Ē הכנס×Ē, וגם בב×Ēים ראוי למ×ĸט א×Ē האורו×Ē. ו×ĸיקר ההקפדה, להחשיך א×Ē האור לקרא×Ē קריא×Ē מגיל×Ē איכה, שאז נהגו לכבו×Ē א×Ē כל הנרו×Ē, זול×Ē נרו×Ē בודדים לקריא×Ē מגיל×Ē איכה (שו"×ĸ ×Ēקנט, ג). כיום שאנו רגילים להש×Ēמ׊ ב×Ēאור×Ē חשמל, יש נוהגים לפני קריא×Ē איכה לכבו×Ē א×Ē כל נורו×Ē החשמל ולהס×Ēיי×ĸ בנרו×Ē בלבד. ורבים נוהגים להשאיר מ×ĸט נורו×Ē חשמליו×Ē.
×ĸיקר קריא×Ē איכה ב×Ļיבור נקב×ĸה בלילה, כנאמר (איכה א, ב): "בÖŧָכוֹ ×ĒִבְכÖŧÖļה בÖŧַלÖŧַיְלָה" (שו"×ĸ ורמ"א ×Ēקנט, א-ב). אולם רבים נוהגים לקוראה גם אחר הקינו×Ē ביום. במקום שאין ה×Ļיבור קורא א×Ē מגיל×Ē איכה ביום, טוב לכל יחיד לקוראה ל×ĸ×Ļמו (מ"ב ×Ēקנט, ב).

טז - ×ĸננו, נחם, ברכ×Ē כהנים ו×Ēחנון
דין אמיר×Ē '×ĸננו' כדין אמיר×Ēו בשאר ×Ē×ĸניו×Ē ×Ļיבור (כמבואר ל×ĸיל ז, י). בחזר×Ē הש"×Ĩ החזן אומרו בשחרי×Ē ובמנחה. ולגבי ×Ēפיל×Ē הלחש נחלקו המנהגים: למנהג יו×Ļאי ספרד אומרים '×ĸננו' במשך כל ה×Ļום, היינו בכל שלוש ×Ēפילו×Ē הלחש. ולמנהג יו×Ļאי אשכנז, אומרים '×ĸננו' ב×Ēפיל×Ē מנחה בלבד.
×ĸוד ×Ēקנו לומר ×Ēפיל×Ē 'נחם' בברכ×Ē 'בונה ירושלים'. למנהג חלק מיו×Ļאי ספרד אומרים או×Ēו בכל ×Ēפילה שאומרים '×ĸננו'. ולמנהג יו×Ļאי אשכנז וחלק מיו×Ļאי ספרד, אומרים או×Ēו במנחה בלבד. בכל מקום שאומרים 'נחם' משנים גם א×Ē ח×Ēימ×Ē הברכה: "מנחם ×Ļיון ובונה ירושלים" (לנוסח אשכנזים וחלק מספרדים), "מנחם ×Ļיון בבניין ירושלים" (לנוסח חלק מספרדים). 20
ואמנם יש בנוסח 'נחם' משפטים שאינם מ×Ēאימים לירושלים של זמננו, כמו: "האבלה מבלי בניה... והשוממה מאין יושב. והיא יושב×Ē וראשה חפוי כאשה ×ĸקרה שלא ילדה". אולם אין בידינו כוח לה×Ēקין לכל ה×Ļיבור נוסח חדש בשונה ממטב×ĸ ׊×Ēקנו חכמים. ו×ĸוד, שלדאבון לבנו אפ׊ר לומר זא×Ē ×ĸל הר הבי×Ē. ו×ĸוד, של×ĸומ×Ē מה שהיה ראוי, שירושלים ×Ēהיה ביר×Ē ה×ĸולם, כליל×Ē יופי משוש כל ה×ĸמים, היא נחשב×Ē חריבה ושוממה. והרב גורן ז×Ļ"ל ה×Ēקין נוסח ׊מ×Ēאים לזמנינו, והרו×Ļה לאומרו רשאי.
אין אומרים ×Ēחנון ב×Ē׊×ĸה באב, וא×Ŗ במנחה של ×ĸרב ×Ē׊×ĸה באב אין אומרים ×Ēחנון, מפני ׊×Ē׊×ĸה באב נקרא 'מו×ĸד', ׊נאמר (איכה א, טו): "קָרָא ×ĸָלַי מוֹ×ĸÖĩד לִשְׁבÖŧ֚ר בÖŧַחוÖŧרָי" (שו"×ĸ ×Ēקנט, ד). (כלומר מו×ĸד הוא זמן מיוחד, זכינו - × ×ĸשה יום טוב, לא זכינו - × ×ĸשה אבל).
למנהג יו×Ļאי אשכנז וחלק מיו×Ļאי ספרד, הכהנים אינם נושאים א×Ē כפיהם בשחרי×Ē, כנאמר (יש×ĸיהו א, טו): "וÖŧבְפָרִשְׂכÖļם כÖŧ֡פÖŧÖĩיכÖļם א֡×ĸְלִים ×ĸÖĩינַי מִכÖŧÖļם". וכדרך שכהן אבל אינו נושא כפיו מפני שאינו שמח ואינו יכול לברך בשלום. ולמנהג חלק מיו×Ļאי ספרד הכהנים נושאים כפיהם בשחרי×Ē (×ĸי' כה"ח ×Ēקנט, ל). במנחה שלפנו×Ē ×ĸרב לכל המנהגים נושאים כפיים (ל×ĸיל ז, יב).
נוהגים לומר א×Ē ה×Ēפילה כדרך אבלים, במ×Ēינו×Ē, בקול חלש ובלא חזנו×Ē (רמ"א ×Ēקנט, א).

יז - הסר×Ē הפרוכ×Ē, טלי×Ē ו×Ēפילין
לפני ×Ēפיל×Ē ×ĸרבי×Ē מסירים א×Ē הפרוכ×Ē מלפני הארון, וכדרך ׊נאמר (איכה ב, יז): "×ĸָשָׂה ה' אֲ׊ׁÖļר זָמָם בÖŧÖ´×ĻÖŧÖˇ×ĸ אÖļמְרָ×Ēוֹ", ופרשו חז"ל שכביכול קר×ĸ ה' א×Ē גלימ×Ēו. ובזה אנו מבטאים א×Ē שפלו×Ēנו מאז שנחרב בי×Ē המקדש (רמ"א ×Ēקנט, ב). ולפני ×Ēפיל×Ē מנחה מחזירים א×Ē הפרוכ×Ē למקומה (כה"ח יט).
רבים נוהגים שלא לה×Ē×ĸט×Ŗ בטלי×Ē גדול ולא לה×Ē×ĸטר ב×Ēפילין ב×Ēפיל×Ē שחרי×Ē; וכדרך שהקב"ה כביכול "בÖŧÖ´×ĻÖŧÖˇ×ĸ אÖļמְרָ×Ēוֹ" - קר×ĸ גלימ×Ēו, כך אנו איננו מ×Ē×ĸטפים בטלי×Ē; וכדרך ׊נאמר (איכה ב, א): "הִשְׁלִיךְ מִ׊Öŧָׁמַיִם אÖļרÖļ×Ĩ ×ĒÖŧִפְאÖļרÖļ×Ē יִשְׂרָאÖĩל", אלו ×Ēפילין של הקב"ה, כך אנו איננו מ×Ē×ĸטרים ב×Ēפילין. אולם כיוון שלד×ĸ×Ē רוב הראשונים, יש מ×Ļווה לה×Ē×ĸט×Ŗ בטלי×Ē ולהניח ×Ēפילין ב×Ē׊×ĸה באב כבשאר הימים, לפיכך מ×Ē×ĸטפים בטלי×Ē ומניחים ×Ēפילין בש×ĸ×Ē המנחה. ובחרו להימנ×ĸ מהמ×Ļווה בשחרי×Ē, מפני שאז אנו מבטאים א×Ē שיא האבל וה×Ļ×ĸר באמיר×Ē הקינו×Ē, ואילו בש×ĸ×Ē מנחה כבר מקבלים ק×Ļ×Ē נחמה. וכך מנהג כל קהילו×Ē יו×Ļאי אשכנז והרבה קהילו×Ē מיו×Ļאי ספרד (שו"×ĸ ×Ēקנה, א). אבל טלי×Ē-קטן לובשים כבר בבוקר, אלא שה×Ē×ĸורר ץפק אם לברך ×ĸליו, ו×ĸל כן ×ĸדי×Ŗ לישון בליל ×Ē׊×ĸה באב ×ĸם הטלי×Ē-קטן, וכך לא י×Ļטרכו לברך ×ĸליו בבוקר. ולפני ×Ēפיל×Ē מנחה מ×Ē×ĸטפים בטלי×Ē-גדול בברכה.
ויש מדקדקים שאינם רו×Ļים לקרוא קריא×Ē ׊מ×ĸ של שחרי×Ē בלא טלי×Ē ו×Ēפילין, ו×ĸל כן נוהגים להניחם לפני ×Ēפיל×Ē שחרי×Ē בבי×Ēם, ולקרוא בהם קריא×Ē ׊מ×ĸ, ואח"כ הולכים לה×Ēפלל ×ĸם ה×Ļיבור בלא טלי×Ē ו×Ēפילין. ויש קהילו×Ē ספרדיו×Ē שנהגו לה×Ē×ĸט×Ŗ בטלי×Ē ולהניח ×Ēפילין בשחרי×Ē. וכל קהילה ×Ēמשיך במנהגה. 21

יח - דברי ×Ēורה שב×Ēפילה וברכ×Ē '׊×ĸשה לי כל ×Ļרכי'
רוב הפרקים שאנו אומרים בסדר הקרבנו×Ē נקב×ĸו משני ט×ĸמים: א) כ×Ēחלי×Ŗ לקרבנו×Ē וכהכנה ל×Ēפילה, ב) כדי שכל יהודי יזכה ללמוד ×Ēורה בכל יום - בדברי מקרא, משנה ו×Ēלמוד. וממילא ב×Ē׊×ĸה באב, שאסור ללמוד ×Ēורה, מ×Ē×ĸורר×Ē שאלה, האם אפ׊ר לומר א×Ē הפרקים הללו. לד×ĸ×Ē רבים כל מה שהוא חלק מסדר ה×Ēפילה, ×ĸיקר ×ĸניינו ל×Ļורך ה×Ēפילה, ו×ĸל כן מו×Ēר לאומרו גם ב×Ē׊×ĸה באב, וכך נוהגים רבים מיו×Ļאי ספרד וחלק מיו×Ļאי אשכנז. ויש אומרים, שלכל אדם מו×Ēר לומר ב×Ē׊×ĸה באב רק א×Ē מה שהוא רגיל לומר בכל יום בסדר ה×Ēפילה, אבל א×Ē מה שאינו רגיל לומר בסדר הקרבנו×Ē, לא יאמר ב×Ē׊×ĸה באב. 22
יש נוהגים לומר בכל יום כמה פרקי ×Ēהילים, וכך מסיימים בכל חודש א×Ē ץפר ×Ēהילים. וב×Ē׊×ĸה באב ×ĸדי×Ŗ שלא לאומרם, והרו×Ļה לסמוך ×ĸל המקילים לאומרם אחר ח×Ļו×Ē - רשאי (×ĸי' מ"ב ×Ēקנד, ז; כה"ח כ). 23
אח×Ē מברכו×Ē השחר היא ברכ×Ē '׊×ĸשה לי כל ×Ļרכי', ויש בה הודאה ×ĸל × ×ĸיל×Ē הנ×ĸליים. וא×Ŗ שאסור לנ×ĸול × ×ĸליים ב×Ē׊×ĸה באב ויום הכיפורים, נהגו יו×Ļאי אשכנז ומק×Ļ×Ē מיו×Ļאי ספרד לאומרה, מפני שהיא הודאה כללי×Ē ×ĸל מנהגו של ×ĸולם, ולא ×ĸל × ×ĸיל×Ē הנ×ĸליים של או×Ēו היום. ו×ĸוד, שגם בימי ה×Ļום מו×Ēר לנ×ĸול × ×ĸלי בי×Ē שמרגישים בהם א×Ē קושי הדרך. ו×ĸוד, שבמו×Ļאי ה×Ļום נו×ĸלים × ×ĸליים, ויש אומרים שההודאה שבברכו×Ē השחר חלה גם ×ĸל הלילה. אולם לד×ĸ×Ē האר"י, אין לברך ברכה זו בימים אלו, וכך נוהגים רוב יו×Ļאי ספרד. 24
בליל ×Ē׊×ĸה באב מו×Ēר לומר א×Ē כל סדר קריא×Ē ׊מ×ĸ ׊×ĸל המיטה, כי הפסוקים שבו נאמרים כדרך ×Ēפילה ולא כדרך לימוד.

יט - דין יום ×ĸשירי באב
ביום השבי×ĸי לחודש אב כבשו הבבלים א×Ē בי×Ē המקדש, וב×Ē׊×ĸה באב לפנו×Ē ×ĸרב ה×Ļי×Ēו בו א׊, והיה נ׊ר×Ŗ במשך כל יום י' באב. ואמר רבי יוחנן, ׊אם היה חי באו×Ēו הדור, היה קוב×ĸ א×Ē ה×Ļום ליום י' באב, מפני שרובו של היכל נ׊ר×Ŗ בו. והיו אמוראים שנהגו להחמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמם לה×Ē×ĸנו×Ē ב×Ēשי×ĸי ו×ĸשירי באב. אולם הנביאים והחכמים קב×ĸו א×Ē ה×Ē×ĸני×Ē בט' באב, מפני שהכל הולך אחר הה×Ēחלה, וה×Ēחל×Ē הפור×ĸנו×Ē הי×Ēה בט' באב (×Ē×ĸני×Ē כט, א; ירושלמי פ"ד ה"ו).
אלא שהואיל ובפו×ĸל רובו של בי×Ē המקדש נ׊ר×Ŗ ב×ĸשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לש×Ēו×Ē יין ב×ĸשירי באב. למנהג חלק מיו×Ļאי ספרד האיסור נמשך כל היום (שו"×ĸ ×Ēקנח, א), ולמנהג יו×Ļאי אשכנז וחלק מיו×Ļאי ספרד ×ĸד ח×Ļו×Ē היום בלבד (רמ"א ׊ם, וכן מנהג טורקיה וחלק מקהילו×Ē מרוקו. בג'רבא וטריפולי הקלו במו×Ļאי ה×Ļום).
לד×ĸ×Ē רוב האחרונים, בנוס×Ŗ לאיסור לאכול בשר ולש×Ēו×Ē יין, ×ĸד ח×Ļו×Ē גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ואין להס×Ēפר ואין לשמו×ĸ מוזיקה משמח×Ē ואין לרחו×Ĩ בחמים. אבל לרחו×Ĩ בפושרים מו×Ēר. ויש מקילים וסוברים ׊רק מבשר ויין ×Ļריכים להימנ×ĸ ביום ה×ĸשירי, אבל מו×Ēר לרחו×Ĩ, להס×Ēפר ולכבס בלא הגבלה. לכ×Ēחילה יש לנהוג כמחמירים, ובש×ĸ×Ē הדחק אפ׊ר להקל. 25
וכן נוהגים שלא לברך 'שהחיינו' ביום ×ĸשירי באב, כדין שלוש×Ē השבו×ĸו×Ē (חיד"א, כה"ח ×Ēקנח, ח; ו×ĸי' ל×ĸיל ח, ז-ח).
כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר י' באב מו×Ēר לה×Ēכונן לשב×Ē ב×Ēספור×Ē, כביסה ורחי×Ļה. ואם הש×ĸה דחוקה, מו×Ēר ל×ĸרוך א×Ē ההכנו×Ē מיד במו×Ļאי ×Ē׊×ĸה באב (מ"ב ×Ēקנח, ג, ×ĸרוה"׊ ב. בהלכה הבאה יבואר דין מו×Ļאי ×Ļום שנדחה).
נוהגים לדחו×Ē א×Ē ברכ×Ē הלבנה ×ĸד לאחר ה×Ļום, מפני ׊×Ļריך לאומרה בשמחה, וב×Ē׊×ĸ×Ē הימים ממ×ĸטים בשמחה. ורבים נוהגים לאומרה מיד אחר ×Ēפיל×Ē ×ĸרבי×Ē שבסיום ה×Ļום, אבל לכ×Ēחילה אין ראוי לנהוג כן, מפני שקשה להיו×Ē אז בשמחה, ׊×ĸדיין לא הספיקו לש×Ēו×Ē ולאכול ולרחו×Ĩ פנים וידיים ולנ×ĸול × ×ĸליים. ולכן נכון לקבו×ĸ א×Ē זמן ברכ×Ē הלבנה כש×ĸה או ׊×ĸ×Ēיים אחר ×Ļא×Ē ה×Ļום, ובינ×Ēיים יאכלו וי×Ēרח×Ļו מ×ĸט, וכך יוכלו לומר א×Ē ברכ×Ē הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים ׊אם ידחו א×Ē ברכ×Ē הלבנה יהיו שישכחו לאומרה, אפ׊ר לאומרה מיד אחר ה×Ļום, וטוב שיש×Ēו וירח×Ļו א×Ē הפנים לפני כן. 26

כ - דיני ×Ē׊×ĸה באב שחל בשב×Ē ונדחה
×Ē׊×ĸה באב שחל בשב×Ē נדחה ליום ראשון, וביום השב×Ē אין מראים שום סימן אבלו×Ē, ואוכלים ושו×Ēים כבכל שב×Ē, ואפילו כס×ĸוד×Ē שלמה בש×ĸ×Ēו (×ĸי' ל×ĸיל ט, ד). 27
כפי שלמדנו (ל×ĸיל ד) מ×ĸוברו×Ē ומיניקו×Ē חייבו×Ē לה×Ē×ĸנו×Ē ב×Ē׊×ĸה באב. אבל ב×Ļום-נדחה דינן דומה יו×Ēר ל×Ļומו×Ē הקלים. אמנם מפני חומר×Ē חשיבו×Ē ה×Ļום, לכ×Ēחילה כשאין קושי, מוטב שגם מ×ĸוברו×Ē ומניקו×Ē י×Ļומו, אבל בכל קושי שהוא, נפטרו×Ē, למרו×Ē שאינן חולו×Ē. בפו×ĸל יו×Ļא שכ×Ē׊×ĸים אחוז מהמ×ĸוברו×Ē והמיניקו×Ē אפילו הנקה חלקי×Ē אינן ×Ļריכו×Ē ל×Ļום (×ĸי' באו"ה ×Ēקנט, ט, 'ואינו'; יחו"ד ג, מ).
ב×ĸלי ברי×Ē - חייבים ל×Ļום ב×Ē׊×ĸה באב. אבל אם ×Ē׊×ĸה באב חל בשב×Ē ו×ĸקב כך ה×Ļום נדחה ליום ראשון, דינו קל יו×Ēר, ולד×ĸ×Ē רוב הפוסקים מו×Ēר לב×ĸלי השמחה לה×Ēפלל מנחה אחר ח×Ļו×Ē היום ומיד אח"כ לקיים א×Ē הברי×Ē ולאכול ולש×Ēו×Ē. ויש מחמירים. למ×ĸשה, גם ב×Ļום שנדחה נוהגים כבכל ה×Ļומו×Ē, ×ĸורכים א×Ē הברי×Ē לקרא×Ē סו×Ŗ ה×Ļום ומקיימים א×Ē הס×ĸודה אחר ×Ļא×Ē הכוכבים. 28
כאשר ×Ē׊×ĸה באב חל בשב×Ē וה×Ļום נדחה ליום ראשון שהוא י' באב, מנהגי האבלו×Ē אינם נמשכים במו×Ļאי ה×Ļום, ומיד לאחר ×Ļא×Ē הכוכבים מו×Ēר להס×Ēפר, לכבס ולרחו×Ĩ בחמים. אמנם לד×ĸ×Ē רבים יש להימנ×ĸ ב×ĸרב מאכיל×Ē בשר וש×Ēיי×Ē יין, שהואיל והיו באו×Ēו היום ב×Ļום אין ראוי שמיד אחריו ישמחו בבשר ויין (רמ"א ×Ēקנח, א, מ"ב ד-ה; הרב אליהו הל' חגים כט, ט). ויש מקילים לאכול בשר ולש×Ēו×Ē יין מיד אחר ×Ļא×Ē ה×Ļום (ר"ח ויטאל, פר"ח).

כא - דין קטנים
כמו בכל המ×Ļוו×Ē כך מ×Ļווה לחנך א×Ē הקטנים למ×Ļוו×Ē הקשורו×Ē ב×Ē׊×ĸה באב והאבלו×Ē ×ĸל החורבן, אלא שמפני חולש×Ē הקטנים, אי אפ׊ר לחנכם ל×Ļום. ורק מגיל ×Ē׊×ĸ ומ×ĸלה נוהגים לחנכם ל×Ļום מספר ׊×ĸו×Ē ביום כפי כוחם, אבל לא י×Ē×ĸנו כל היום (רמ"×ĸ מפאנו קיא, ו×ĸי' כה"ח ×Ēקנד, כג). רבים נוהגים להדר לחנך קטנים שהגי×ĸו לגיל ׊׊, שלא לאכול ולש×Ēו×Ē בליל ה×Ē×ĸני×Ē.
כשמאכילים קטנים, נו×Ēנים להם מאכלים פשוטים בלבד, כדי לחנכם לה×Ēאבל ×ĸם ה×Ļיבור (מ"ב ×Ēקנ, ה).
מגיל חינוך, היינו מ×ĸ×Ē שהילד מ×Ēחיל להבין א×Ē מ׊מ×ĸו×Ē החורבן והאבלו×Ē, שהוא ב×ĸרך בגיל ׊׊, מחנכים א×Ē הקטנים שלא לנ×ĸול סנדלים או × ×ĸליים שרגילים ללכ×Ē בהם בחו×Ĩ ×ĸל אבנים. ושלא לסוך ושלא לרחו×Ĩ לשם ×Ē×ĸנוג. ויש נוהגים להחמיר בנ×ĸיל×Ē הסנדל א×Ŗ מגיל שלוש, וא×Ŗ שהם אינם מבינים א×Ē ×ĸניין האבלו×Ē, הדבר מבטא א×Ē ×ĸגמ×Ē הנפש של המבוגרים ×ĸל החורבן, שגם א×Ē ה×Ēינוקו×Ē מ׊×Ēפים במידה מסוימ×Ē באבל. 29
כשם שאסור לגדולים ללמוד ×Ēורה, מפני שהיא משמח×Ē, ורק בדברים הר×ĸים הקשורים לחורבן הבי×Ē והלכו×Ē אבלו×Ē מו×Ēר ללמוד (ל×ĸיל הלכה י), כך גם הדין לגבי גדולים הרו×Ļים ללמד קטנים, שמו×Ēר להם ללמד א×Ē הקטנים רק בדברים הקשורים לחורבן ולאבלו×Ē (ט"ז ×Ēקנד, א). ויש אומרים, שאפילו סוגיו×Ē הקשורו×Ē לחורבן והלכו×Ēיו אסור לגדולים ללמד א×Ē הקטנים, מפני שבש×ĸה שהגדול מלמד א×Ē הקטן, הגדול שמח, ורק לספר לו ×ĸל החורבן מו×Ēר (מ"א ×Ēקנד, ב). וכיוון שאלו ׊×Ēי ד×ĸו×Ē שקולו×Ē, רשאי כל אדם לבחור כי×Ļד לנהוג. ולכל הד×ĸו×Ē מו×Ēר לקטן ללמוד ב×ĸ×Ļמו בכל הדברים שמו×Ēרים לגדול.



^ 1.. ראו ל×ĸיל ז, א-ב, וה×ĸרה 1, שגדר שלום הוא שבי×Ē המקדש בנוי, ורק אז י×Ēבטל ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב. ומה שכ×Ēב×Ēי ׊×Ļום ×Ē׊×ĸה באב אינו ×Ēלוי בר×Ļון ישראל, כ"כ הרמב"ן ב×Ēור×Ē האדם ×ĸמ' רמד. וכן ד×ĸ×Ē ר׊"י והאשכול וה×ĸיטור והסמ"ק ומ"מ ו×ĸוד. אמנם יש סוברים שבזמני הביניים, גם מ×Ē׊×ĸה באב פטורים אלא ׊ר×Ļו ישראל ל×Ļום ב×Ē׊×ĸה באב ×Ļום מלא כ×ĸיקר ה×Ēקנה מפני ה×Ļרו×Ē שנכפלו בו, וכ"כ הרשב"א והריטב"א. אבל מקובל כד×ĸ×Ē הסוברים, ׊×Ļום ×Ē׊×ĸה באב אינו ×Ēלוי בר×Ļון, אלא הוא חובה מ×Ēקנ×Ē נביאים.
^ 2.. יש אחרונים שסוברים שמלכ×Ēחילה גם ב×Ē׊×ĸה באב חולה יאכל פחו×Ē מכשי×ĸור, ובזה לא ישבור לגמרי א×Ē ה×Ļום ויוכל לומר '×ĸננו' (הובאו בשדי חמד, וב×Ļי×Ĩ אלי×ĸזר ח"י כה, פרק טז, ב). כיו×Ļא בזה כ×Ēב בבאו"ה ×Ēקנד, ו, בשם 'פ×Ēחי ×ĸולם', שבמקום שמחל×Ē החולר×ĸ אינה חזקה, והרופאים אומרים ׊×Ļריך לאכול כדי שלא להידבק מהמחלה, יש לאכול ב×Ē׊×ĸה באב פחו×Ē פחו×Ē מכשי×ĸור. כיו×Ļא בזה כ×Ēב במ"ב ×Ēקנד, יד, בשם א"ר, לגבי יולד×Ē, ׊אם ×Ēוכל, ×ĸדי×Ŗ ׊×Ē×Ļום כמה ׊×ĸו×Ē. וכ"כ בח×Ē"ץ או"ח קנז, ׊אם די לחולה בש×Ēייה לא יאכל, ואם די באכילה אח×Ē לא יאכל פ×ĸמיים. ולמהרי"ל דיסקין בקו"א ×ĸ"ה, יש מקום להחמיר בזה לא מ×Ļד חיוב ה×Ļום אלא כדי שלא לפרוש מה×Ļיבור. להלכה, חולה שיחמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמו ויאכל פחו×Ē מכשי×ĸור כזי×Ē ויש×Ēה פחו×Ē ממלא לוגמיו כל כ-7 דקו×Ē, לא יברך ברכה אחרונה ויוכל אח"כ לומר ב×Ēפילה '×ĸננו' (ראו ל×ĸיל ז, 14). ויש שנוהגים להדר בכך. אולם ההוראה למ×ĸשה, שאין ×Ļורך שהחולים ידקדקו בכך. וכ"כ ב×ĸרוה"׊ ×Ēקנד, סו"ץ ז. וא×Ŗ בבאו"ה לא דיבר שיאכל לשי×ĸורים אלא ×ĸל מי שלא נחשב כלל חולה. וכ"כ בנשמ×Ē אברהם ×Ēקנד, וב×Ļי×Ĩ אלי×ĸזר י, כה, פרק טז. אבל אם אפ׊ר, נכון שלא לאכול בלילה (×ĸי' מ"ב ×Ēקנד, יד; אבנ"ז ×Ēקמ; כה"ח ×Ēקנו, ט).
ל×ĸי×Ēים ישנם מ×Ļבים של ץפק חולי, ונראה ׊אם הספק נוב×ĸ מחולשה, שיש סבירו×Ē ׊×Ēגי×ĸ במשך ה×Ļום לחולי, כגון מ×ĸובר×Ē חלשה, נכון להורו×Ē לה×Ēחיל בבוקר לש×Ēו×Ē ולאכול לשי×ĸורים כדברי הבאו"ה. וכאשר הספק קשור לפחד, יש מקום להורו×Ē לה×Ēחיל ל×Ļום, ואם ה×Ļום יכביד כחולי - לאכול ולש×Ēו×Ē.
הפטורים מה×Ļום חייבים בשאר ה×ĸינויים שאינם × ×Ļרכים לבריאו×Ēם (ח×Ē"ץ או"ח קנז).
^ 3.. אמנם כ×Ēב הרמ"א ×Ēקנד, ו, שיולד×Ē אחר שב×ĸה ימים, כל זמן שאין לה ×Ļ×ĸר גדול ×Ē×Ē×ĸנה. וכ×Ēב במ"ב ×Ēקנד, יד, בשם מ"א ׊רק בט' באב נדחה ×Ēקל. אולם כ×Ēב ×ĸרוה"׊ ×Ēקנד, ז, שכיום חלילה ליולד×Ē לה×Ē×ĸנו×Ē ב×Ēוך שלושים יום מליד×Ēה. וכן מורים ×ĸוד פוסקים אשכנזים. והמקילה בזה לא הפסידה.
^ 4.. לד×ĸ×Ē רבים מפוסקי אשכנז, יאמרו 'נחם' לפני סיום ברכ×Ē 'ובנה ירושלים' (רמ"א ×Ēקנז, א). ויש שפקפקו בזה, שלא ×Ēקנו לאומרו (הגר"א, הביאו במ"ב ×Ēקנז, ה). ויש אומרים, שטוב לאומרו לאחר סיום הברכו×Ē יחד ×ĸם אמיר×Ē הרחמן (כה"ח ×Ēקנז, יא).
^ 5.. בימים חמים במיוחד (כשלא היה מזגן), יש שהורו ׊אם המ×ĸובר×Ē מ×Ļט×ĸר×Ē פטורה מה×Ļום (רשז"א). ויש מקילים יו×Ēר, לכל המ×ĸוברו×Ē, מפני החמסין או מפני החולשה שירדה ל×ĸולם (כמובא בהליכו×Ē בי×Ēה כה, ה×ĸרה ג). אולם כ×Ēב×Ēי למ×ĸשה כפי שור×Ē ההלכה כמבואר בגמרא פסחים נד, ב, בשו"×ĸ ובאחרונים. ו×ĸי' ב×Ēור×Ē המו×ĸדים ז, ג; בפס"×Ē ×Ēקנד, ה; בהלח"ב ז, ד; וב×Ēור×Ē היולד×Ē פרק מח, ד, ו.
^ 6.. כאשר ה×Ēינוק ניזון מחלב אימו בלבד, וחלבה הולך ומ×Ēמ×ĸט ב×Ļום, והיא אינה מ×Ļליחה ל×Ē×Ē לו לש×Ēו×Ē ×Ēחליפי חלב או מים ממו×Ēקים מבקבוק - ×Ēפסיק א×Ē ×Ē×ĸני×Ēה כדי להיניקו כראוי. וכן כאשר יש חשש שב×ĸקבו×Ē ה×Ļום חלבה יפסק ולא ×Ēוכל להניק יו×Ēר - לא ×Ē×Ē×ĸנה. והרו×Ļה להדר, ×Ē׊×Ēה לשי×ĸורים בהפסקו×Ē של דקה. ביום הכיפורים אין להקל בכך, הואיל ואין מדובר בפיקוח נפ׊ ל×Ēינוק (פנה"ל ימים נוראים ח, י).
^ 7.. המ×Ļווה לנידה לטבול בזמן הראשון שהיא יכולה להיטהר לפי ההלכה, אינה דוחה איסור רחי×Ļה ב×Ē׊×ĸה באב. וכן מי שרגיל לטבול לקריו, אינו רשאי לטבול ב×Ē׊×ĸה באב, שאין מנהג חסידו×Ē דוחה איסור רחי×Ļה (ב"י שו"×ĸ ×Ēקנד, ח, ×Ēריג, יא).
^ 8.. לד×ĸ×Ē רוה"פ, אין ×Ļורך ליטול ידיים אחר שירו×Ēים אלא פ×ĸם אח×Ē, ויש נוהגים שלוש פ×ĸמים (×ĸי' מ"ב ד, לט). והנוהגים ליטול ×Ēמיד שלוש פ×ĸמים, רשאים לנהוג כן גם ב×Ē׊×ĸה באב, מפני שזו נטילה לטהרה ומ×Ļווה ולא ל×Ē×ĸנוג. (ו×ĸי' בפנה"ל ×Ēפילה ח, ג-ה, 2).
^ 9.. אם נג×ĸ בא×Ļב×ĸ של יד אח×Ē במקום מכוסה שבגופו, יש אומרים שיטול רק ידו אח×Ē ×ĸד סו×Ŗ קשרי א×Ļב×ĸו×Ēיו (ח"א מ, יח, מ"ב ×Ēריג, ו), ויש אומרים ׊×Ļריך ליטול א×Ē ׊×Ēי ידיו (של"ה, יפה ללב, ו×ĸי' כה"ח ד, פו). וכן לגבי הנוג×ĸ בא×Ļב×ĸ אח×Ē בנ×ĸלו אפילו היא מבד, י"א שיטול יד אח×Ē וי"א ׊×Ēי ידיו. ויש בדינים אלו ×ĸוד ספקו×Ē רבים, לדוגמא, האם הנוג×ĸ במקום מכוסה שאין בו מלמולי זי×ĸה ×Ļריך נטילה (×ĸי' בפנה"ל ×Ēפילה ה, 2). לכאורה קשה, ׊מ×Ļד הדין מו×Ēר למי שנג×ĸ במקומו×Ē המכוסים שבגופו לשפש×Ŗ א×Ē ידיו ולומר דברים שבקדושה (שו"×ĸ ד, כג, ומ"ב ץא), ומדו×ĸ לא ננהג כך ביוה"כ ו×Ē׊×ĸה באב? ונראה למ×ĸשה, שבכל דבר שאדם רגיל להחמיר בכל השנה ליטול ידיים, גם ב×Ē׊×ĸה באב יטול, כי הוא נוטל לשם מ×Ļווה. וכך הדין לגבי הנוג×ĸ בא×Ļב×ĸ אח×Ē במקום מכוסה שבגופו או בנ×ĸליים, אם הוא ×Ēמיד רגיל ליטול א×Ē ׊×Ēי ידיו, גם ב×Ē׊×ĸה באב יטול א×Ē ׊×Ēי ידיו ×ĸד קשרי הא×Ļב×ĸו×Ē. ואם הוא רגיל ליטול יד אח×Ē, כך י×ĸשה ב×Ē׊×ĸה באב. ואם לפ×ĸמים הוא נוג×ĸ במקומו×Ē מכוסים וכדי לומר דבר שבקדושה הוא מס×Ēפק בשפשו×Ŗ ידיו בבגדיו, כך ינהג גם ב×Ē׊×ĸה באב. אבל אם הוא ×ĸומד לה×Ēפלל אחר שנג×ĸ במקומו×Ē המכוסים שבגופו, יטול ידיו, שכך הדין, כמבואר בפנה"ל ×Ēפילה ה, ב. והיו×Ļא משירו×Ēים ונג×ĸ ׊ם בא×Ļב×ĸ אח×Ē במקום המכוסה, נראה שלכל הד×ĸו×Ē יטול א×Ē ׊×Ēי ידיו, מפני שלד×ĸ×Ē רבים, גם היו×Ļא מבי×Ē הכסא בלי שה×Ēפנה ובלי שנג×ĸ במקום מכוסה, ×Ļריך ליטול א×Ē ׊×Ēי ידיו (ו×ĸי' בבאו"ה ×Ēריג, ג). ואם נג×ĸ בא×Ļב×ĸו בטיט, ירח×Ĩ א×Ē מקום הלכלוך בלבד, כי אין בזה רוח ר×ĸה ׊מ×Ēפ׊ט×Ē ×ĸל ׊אר היד. (ו×ĸי' בפנה"ל ימים נוראים ט, 5).
^ 10.. בבאו"ה ×Ēקנד, טו, מבאר שיש חילוק בין יוה"כ ל×Ē׊×ĸה באב ל×ĸניין איסור סיכה, שביוה"כ האיסור כולל גם סיכה שאין בה ×Ē×ĸנוג כמבואר בירושלמי, לפיכך אסור לסוך ביוה"כ ל×Ļורך הסר×Ē זוהמה. ואילו ב×Ē׊×ĸה באב איסור סיכה הוא כדין אבל, ולכן רק סיכה של ×Ē×ĸנוג אסורה, ואילו סיכה להסר×Ē זוהמא מו×Ēר×Ē. ודחה ד×ĸ×Ē המטה יהודה שהשווה דין ×Ē׊×ĸה באב לאיסור יוה"כ.
^ 11.. כ×Ēב שכנה"ג ×Ēקנא ו×Ēקסז, שאסור ל×ĸשן בימי ה×Ļומו×Ē, מפני שה×ĸישון משיב א×Ē הנפש מדאג×Ē החורבן, ויו×Ļר ×Ēחושה של שוב×ĸ, וא×Ŗ יש בו חילול השם, כי הגויים אינם מ×ĸשנים בימי ×Ē×ĸני×Ēם. ולד×ĸ×Ē רבים, אין איסור ל×ĸשן מ×Ļד ה×Ļום, ובמיוחד למי ׊נ×Ļרך לו כדי להפיג א×Ē ×ĸ×Ļבנו×Ēו. ובמ"ב ×Ēקנה, ח, היקל למי ׊נ×Ļרך ל×ĸשן אחר ח×Ļו×Ē ב×Ļ× ×ĸה. ורבים הקילו למי ׊נ×Ļרך ל×ĸשן ב×Ļ× ×ĸה גם לפני ח×Ļו×Ē, והביאם ביבי"א א, לג. וכבר נוד×ĸ שה×ĸישון מזיק לבריאו×Ē, ומי שרגיל ל×ĸשן מ×Ļווה שי×Ēאמ×Ĩ ככל יכול×Ēו להפסיק, אולם כל ×ĸוד הוא מכור לכך, מו×Ēר לו ל×ĸשן ב×Ļום כדי להקל א×Ē ×Ļ×ĸרו.
^ 12.. במהדורה הקודמ×Ē שנכ×Ēבה ב×Ē׊ץ"ה, כ×Ēב×Ēי שההוראה המקובל×Ē כד×ĸ×Ē המ×Ēירים, וא×ĸ"פ כן מי שיכול להס×Ēפק בנ×ĸלי בי×Ē או × ×ĸלי בד שאינן מגינו×Ē באופן שלם ×ĸל הרגל - טוב שיחמיר, ו×ĸ×Ēה כ×Ēב×Ēי ׊×Ļריך להחמיר, מפני שכך ×ĸולה בבירור מהסוגיה, וככל ׊×ĸובר הזמן יו×Ēר פוסקים כו×Ēבים כך למ×ĸשה. וכ"כ באהלה של ×Ēורה ב, פא; והלח"ב כב, כה, בשם ריש"א. וסוגיה זו מבואר×Ē בהרחבה בפנה"ל ימים נוראים ט, ה.
^ 13.. שו"×ĸ ×Ēקנד, יח. מיטו×Ē ×Ļמודו×Ē נחשבו×Ē כמיטה אח×Ē. כ×Ēבו האחרונים שכמו שביוה"כ (שו"×ĸ ×Ēרטו, א) יש להחמיר בכל ההרחקו×Ē שבזמן נידה כך גם ב×Ē׊×ĸה באב. ולד×ĸ×Ē רוה"פ יש להחמיר בזה ביום של יוה"כ כמו בלילה, ולד×ĸ×Ē הט"ז אין ×Ļריך להיזהר בזה ביום של יוה"כ. ולגבי ×Ē׊×ĸה באב כ×Ēבו הרבה אחרונים, שאין ×Ļריך להיזהר ביום, מפני שהם אבלים והאשה אינה מקושט×Ē, ואין לחוש שיגי×ĸו ל×Ēשמיש המיטה (מ"ב ×Ēקנד, לז, כה"ח פה). ויש שהחמירו בנגי×ĸה גם ביום (ק×Ļוש"×ĸ קכד, יב, הל' חגים כו, מט). ונראה שלכל הד×ĸו×Ē נגי×ĸה של חיבה אסורה גם ביום. וכן אסור לישון במיטה אח×Ē ביום.
^ 14.. שורש ההלכה ב×Ē×ĸני×Ē ל, א, ונ×Ēבאר בשו"×ĸ ×Ēקנד, א-ג. ספרי מוסר: י"א ׊אם יש בהם פסוקים ודברי חז"ל אסור ללומדם (×ĸי' פץ"×Ē ×Ēקנד, ב), אבל ה×ĸיקר שמו×Ēר, וכדברי המאירי (מו"ק כא, א). לימוד ×ĸיון שאסור הוא לימוד שמגמ×Ēו לחדש חידושים או להבין א×Ē ×ĸומק הפשט, אבל כאשר המטרה להבין באופן פשוט - מו×Ēר.
יש סוברים ׊מ×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה אינה חלה ב×Ē׊×ĸה באב ואינה חלה ×ĸל האבל בשב×ĸ×Ē ימי אבלו×Ē. ורבים סוברים שהיא חלה ×Ēמיד, אלא שבימים אלו ×Ļריך ללמוד בדברים הר×ĸים (×ĸי' ביבי"א ח"ח יו"ד לה, ובפס"×Ē ×Ēקנד, 2, 3).
ל×ĸניין לימוד ×Ēורה של ילדים קטנים, ראו להלן בהלכה כא.
^ 15.. ×Ēוספ×Ēא ×Ē×ĸני×Ē ג, יא: "אין שאל×Ē שלום לחברים ב×Ē׊×ĸה באב, ולהדיוט בשפה רפה". יש שהבינו שהאיסור הוא רק ל×Ē"ח שנקראים חברים, וכך מ׊מ×ĸ מהרמב"ם וכפי שהבין הב"ח. אולם המרדכי במו"ק ×Ē×Ē×Ļה, גרס ב×Ēוספ×Ēא "אין שאל×Ē שלום לחברו (מ׊מ×ĸ לכל אדם) ולהדיוטו×Ē משיבים בשפה רפה". וכן ד×ĸ×Ē שו"×ĸ ×Ēקנד, כ, וכמ×ĸט כל האחרונים. ומ"מ למדנו שאין לה×ĸיר למי שאינו בקיא בהלכה, כי י"א שאינו חייב בזה.
^ 16.. בשו"×ĸ ×Ēקנט, ג, ו×ĸוד פוסקים כ×Ēבו שהמנהג לשב×Ē ×ĸד מנחה. ולרמ"א, מ"א ומ"ב יב, ×ĸד ח×Ļו×Ē, וכ"כ הרב אליהו בה×ĸרו×Ē לק×Ļוש"×ĸ קכד, טז. וכן ×ĸולה מספרי מנהגים מ×Ļפון אפריקה. ויו×Ļאי ספרד שנהגו להחמיר ×ĸד מנחה ומ×Ēקשים בכך, רשאים לסמוך ×ĸל המיקלים לשב×Ē ×ĸל כסא אחר ח×Ļו×Ē, או לפחו×Ē מח×Ļי ׊×ĸה אחר ח×Ļו×Ē שהוא זמן מנחה. ויש אומרים, שמיד אחר סיום אמיר×Ē הקינו×Ē, א×Ŗ לפני ח×Ļו×Ē, אפ׊ר לשב×Ē ×ĸל הכסא, וכ"כ בספר הברי×Ē וכך מ׊מ×ĸ ממס' סופרים יח, ז, והביאם בהלח"ב ז, 95, והמ×Ēקשים לשב×Ē ×ĸל האר×Ĩ רשאים לסמוך ×ĸל כך.
^ 17.. המהרי"ל ישב ממ׊ ×ĸל הקרק×ĸ. וכיוון שאין בזה חיוב, המ"א ×Ēקנט, ב, היקל בישיבה ×ĸל גבי כר. וכ×Ēב הבא"ח דברים כ', שלא יהיה גבוה מטפח. ורבים מקילים ×ĸד ג' טפחים, שהוא לבוד לקרק×ĸ. והחזו"א הקל ביו×Ēר מג' טפחים. ובמ"ב יא, ובש×ĸה"×Ļ ט, היקל בש×ĸ×Ē ה×Ļורך לשב×Ē ×ĸל גבי ספסל נמוך (ומס×Ēבר שהיה גבוה מג' טפחים). ל×ĸניין מנהג המקובלים, ×ĸי' בכה"ח ×Ēקנב, לט, שאין חובה להניח ח×Ļי×Ļה ×ĸל מר×Ļפו×Ē, ומ"מ היכא ׊אפ׊ר טוב להחמיר.
^ 18.. החילוק לפי השיהוי מבואר ב×Ēה"ד ורמ"א ×Ēקנד, כב, ויסודו, שהשיהוי מסיח א×Ē הד×ĸ×Ē מהאבלו×Ē. ולפיו יש לקבו×ĸ א×Ē הדין בכל שאלה. נחלקו האחרונים אם מו×Ēר לכ×Ēוב, כמובא בבאו"ה '×ĸל', וכה"ח קי. וכ×Ēב×Ēי לפי יסוד ההלכה, שהכל ×Ēלוי בהיסח הד×ĸ×Ē מהאבלו×Ē. וכשיש חשש שישכח א×Ē חידושו יכול לכו×Ēבו מדין מלאכ×Ē דבר האבד.
^ 19.. במסכ×Ē סופרים יד, א, מבואר שמברכים ×ĸל קריא×Ē המגילו×Ē, שיר השירים בפסח, רו×Ē בשבו×ĸו×Ē, איכה ב×Ē׊×ĸה באב, קהל×Ē בסוכו×Ē, אץ×Ēר בפורים. וכ"כ גדולי הראשונים באשכנז, מחזור ויטרי, הגה"מ בשם מהר"ם, או"ז, שבולי הלקט, מהרי"ל, מנהיג ו×ĸוד. ורדב"ז וב"י ×Ēקנט, ב, כ×Ēבו שנהגו שלא לברך. והרמ"א או"ח ×Ē×Ļ, ט, כ×Ēב שמספק אין לברך. וכ"כ ט"ז, פמ"ג וחק י×ĸקב. מנגד, לד×ĸ×Ē לבוש, ב"ח, מ"א ×Ē×Ļט, ט, יש לברך. והנוהגים לברך מקפידים לקרוא א×Ē המגילה מקל×Ŗ (×ĸפ"י ×Ēשובו×Ē רמ"א לה, מ"ב ×Ē×Ļ, יט). בפנה"ל מו×ĸדים ב, י, ובהרחבו×Ē ׊ם, ביאר×Ēי דין זה ×ĸל כל שיטו×Ēיו.
^ 20.. למנהג ×Ļפון אפריקה אומרים 'נחם' רק במנחה כאשכנזים (×Ēפיל×Ē החודש). וכ"כ הרב אליהו כז, ב, שמנהג ספרדים הרגיל. ומנהג מקובלי ישיב×Ē בי×Ē אל לומר 'נחם' גם בשחרי×Ē. גם מי שאינו ×Ļם אומר 'נחם' ב×Ēפילה למרו×Ē שאינו אומר '×ĸננו'. השוכח לומר ×Ēפיל×Ē 'נחם', יאמר או×Ēה בברכ×Ē ה'×ĸבודה' (באו"ה ×Ēקנז), ואם שכח יאמר ב'אלוהי × ×Ļור', ואם סיים א×Ē ה×Ēפילה, לא יחזור כדי לומר 'נחם'.
^ 21.. לראב"ד, אין להניח ×Ēפילין ב×Ē׊×ĸה באב, כדרך שאבל אינו מניח ×Ēפילין ביום הראשון לאבלו×Ēו. ויש אומרים, שאין חיוב להניח ×Ēפילין אבל גם אין איסור, וכ"כ המאירי שד×ĸ×Ē ק×Ļ×Ē חכמים, וכן באר המגיד משנה א×Ē ד×ĸ×Ē הרמב"ם (ל×ĸניין ×Ēפילין של רא׊). ולרמב"ן, רשב"א, רא"׊ ורוב הראשונים, חובה להניח ×Ēפילין ב×Ē׊×ĸה באב. והמנהג הרווח, כפי שכ×Ēב בשו"×ĸ ×Ēקנה, א, שלא להניחם בשחרי×Ē אלא רק במנחה. וכן מובא בשם מהר"ם מרוטנבורג ו×ĸוד ראשונים, שבשחרי×Ē יש לנהוג כמו באבלו×Ē של יום ראשון, אבל אחר המנחה - כמו באבלו×Ē ׊אר הימים, ׊×Ļריך להניח ×Ēפילין. ורבים מגדולי הספרדים ומק×Ļ×Ē מגדולי האשכנזים, דקדקו לה×Ē×ĸט×Ŗ בטלי×Ē ולהניח ×Ēפילין לפני ×Ēפיל×Ē שחרי×Ē, כדי לקרוא ק"׊ בהידור, ואח"כ הלכו לביהכ"×  וה×Ēפללו ב×Ļיבור בלא טלי×Ē ו×Ēפילין, וכך נהג מהר"ם גלאנטי. ויש שכ×Ēבו שכך ראוי שכולם ינהגו, וכ"כ בבא"ח דברים כה. ויש שנהגו לה×Ēפלל בבי×Ē ובאו לבי×Ē הכנס×Ē לקריא×Ē ה×Ēורה וקינו×Ē, וכך נהגו החיד"א ור"ח פלאג'י. ויש קהילו×Ē שה×Ēפללו במניין ×ĸם טלי×Ē ו×Ēפילין, וכ"כ הכנה"ג שמנהג מנטובה שבאיטליה, וכ"כ בשולחן גבוה שמנהג סלוניקי ואיזמיר, וכך נהגו מקובלי בי×Ē אל שבירושלים, כמובא בכה"ח ×Ēקנה, ד. מי שמנהג אבו×Ēיו להניח ×Ēפילין בשחרי×Ē בביהכ"× , והוא מ×Ēפלל במניין שאינם מניחים ×Ēפילין, יניח ×Ēפילין בבי×Ēו ויקרא בהם ק"׊, ואח"כ יבוא לביהכ"×  לה×Ēפלל ×ĸם ה×Ļיבור בלא ×Ēפילין.
^ 22.. בשו"×ĸ ×Ēקנד, ג, כ×Ēב שמו×Ēר לומר א×Ē כל סדר היום ואפילו מדרש ר' ישמ×ĸאל. וכ"כ ב×ĸרוה"׊ ×Ēקנד, ו. והרמ"א ×Ēקנט, ד, כ×Ēב שאין לומר פיטום הקטור×Ē. ו×ĸי' בהלח"ב ז, מד, שפירש שהכוונה לפיטום הקטור×Ē שבסו×Ŗ ה×Ēפילה, ו×ĸליו אמרו שאין כל אדם רגיל לאומרו. אמנם במ"ב ×Ēקנד, ז, מ׊מ×ĸ שמדובר בפיטום הקטור×Ē שלפני ה×Ēפילה. ומ"מ מ׊מ×ĸ מהמ"ב שהכלל הוא, שמה שרגילים לומר בסדר ה×Ēפילה בכל יום, אפ׊ר לומר גם ב×Ē׊×ĸה באב. וזו ד×ĸ×Ē הי"א שכ×Ēב×Ēי למ×ĸלה. מנהג רבים מ×Ļפון אפריקה ובבל, שאין אומרים ה×Ēוספו×Ē שבסיום ×Ēפיל×Ē שחרי×Ē שאחר קדיש ×Ē×Ēקבל.
^ 23.. הט"ז ה×Ēיר לומר שנים מקרא ואחד ×Ēרגום של או×Ēו יום, ויש שנהגו לפיו, וכן מנהג חסידי חב"ד ל×ĸניין ח×Ē"×Ē. אבל רוב ככל האחרונים לא קיבלו א×Ē ד×ĸ×Ēם, כמבואר בש×ĸה"×Ļ ×Ēקנד, יא. וכן אין לקרוא בסדר חוק לישראל ומ×ĸמדו×Ē, כמבואר בברכ"י ×Ēקנד, ה, ומ"ב ז. מי שיש לו חולה, מו×Ēר לומר ×ĸליו ×Ēהילים גם לפני ח×Ļו×Ē, כי זו ×Ēפילה ולא לימוד.
^ 24.. לד×ĸ×Ē רא"׊, ר"ן וטור או"ח ×Ēריג, מברכים '׊×ĸשה לי כל ×Ļרכי' ביוה"כ, וכ"כ במ"ב ×Ēקנד, לא. ולפי הרמב"ם הסובר שאין מברכים ×ĸל דבר שלא נהנים ממנו, אין לברך, כמובא בב"י ׊ם. וכן נהג הגר"א. אבל במו×Ļאי ה×Ļום ב×ĸ×Ē ׊נ×ĸל מנ×ĸלים בירך (מ×ĸשה רב ט). ומנהג האר"י, שככלל מברכים גם ×ĸל דברים שלא נהנים מהם (פנה"ל ×Ēפילה ט, ג), אבל ב×Ļומו×Ē אין מברכים, וכן נוהגים ההולכים אחריו, כמובא בכה"ח מו, יז. וברב פ×ĸלים ב, ח, כ×Ēב שגם במו×Ļאי ה×Ļום לא יברכו. ו×ĸי' ב×Ēור×Ē המו×ĸדים י, יד, ושם כ×Ēב א×Ē ההוראה המקובל×Ē א×Ļל הספרדים שלא לברך ב×Ļומו×Ē, אבל הוסי×Ŗ שהמברכים יש להם ×ĸל מה שיסמוכו, ושאביו הגר×ĸ"י נוהג לברך.
^ 25.. המחמירים: ר׊"ל, ב"ח, מ"א, א"ר ו×ĸוד. ואמנם נפו×Ĩ ב×Ļיבור כי האשכנזים מחמירים בזה והספרדים מקילים. אולם לא כן מבואר באחרונים. בין הספרדים רבים מחמירים גם בכיבוס, רחי×Ļה ו×Ēספור×Ē, ומהם: החיד"א במח"ב ×Ēקנח, א, ור"ח פלאג'י במו×ĸד לכל חי י, ×Ļב, וכה"ח ×Ēקנח, ו. וכנה"ג בהגה"ט, מאמ"ר, ויחו"ד ה, מא, הקילו. ובבאו"ה כ×Ēב שבש×ĸ×Ē הדחק אפ׊ר לסמוך ×ĸל המקילים. וכך ד×ĸ×Ē רוה"פ. והרב אליהו (הל' חגים כט, ג-ד) כ×Ēב שיש להחמיר ×ĸד ח×Ļו×Ē, ומי שמחמיר בכל הדברים כל היום ה×ĸשירי, הרי זה משובח. וכ"כ בכה"ח ×Ēקנח, י.
ככלל דין יום ה×ĸשירי כדין ×Ē׊×ĸ×Ē הימים למנהג אשכנזים, ומ×ĸט קל יו×Ēר. שב×Ē׊×ĸ×Ē הימים נוהגים ל×Ļמ×Ļם בהזמנ×Ē אנשים לס×ĸוד×Ē מ×Ļווה שאוכלים בה בשר ושו×Ēים יין, ואילו במו×Ļאי ×Ē׊×ĸה באב אין מ×Ļמ×Ļמים (מ"ב ×Ēקנח, ב). ויש חסידים שנהגו ל×ĸשו×Ē סיום במו×Ļאי ×Ē׊×ĸה באב, כי בפנימיו×Ē היום גנוזה שמחה שממנו מ×Ēחילה הגאולה (×ĸי' פץ"×Ē ×Ēקנח, 4). ו×ĸוד הקילו לאכול במו×Ļאי ה×Ļום ×Ēבשיל שיש בו ט×ĸם בשר (באו"ה ׊ם). ×ĸדי×Ŗ להימנ×ĸ מ×Ēשמיש המיטה בליל ×ĸשירי, אבל אם הוא יום טבילה או יו×Ļא לדרך, אין להימנ×ĸ (מ"ב ×Ēקנח, ב; כה"ח ז).
^ 26.. הלכה זו כבר הוזכרה ל×ĸיל א, טז. לד×ĸ×Ē מהרי"ל, יש לדחו×Ē א×Ē קידוש הלבנה ליום אחר. וכ×Ēב הרמ"א ×Ēכו, ב, ׊אם חל ×Ē׊×ĸה באב ביום חמישי, ידחו א×Ē קידוש הלבנה למו×Ļאי שב×Ē, ואם חל ביום אחר, ידחו א×Ē קידוש הלבנה ללילה הבא. ורוב האחרונים כ×Ēבו שאין לדחו×Ē א×Ē המ×Ļווה, אלא מיד במו×Ļאי ×Ē׊×ĸה באב ×Ļריך לקדש א×Ē הלבנה, וכ"כ כנה"ג, פר"ח, חיד"א, ח"א, מ"ב ×Ēכו, יא. ויש שהוסיפו ט×ĸם, שיש גם ק×Ļ×Ē שמחה במו×Ļאי ט' באב, ×ĸל משיח בן דוד שנולד בט' באב, ו×ĸל כן ראוי לקדש הלבנה. ומ"מ כ×Ēב מ"ב ׊ם ו×ĸוד אחרונים, שטוב לט×ĸום לפני כן ולנ×ĸול × ×ĸליים. ו×ĸי' ל×ĸיל א, טז.
^ 27.. כ×Ēב בשו"×ĸ ×Ēקנד, יט, שבשב×Ē שחל בו ×Ē׊×ĸה באב הכל מו×Ēר ואפילו ×Ēשמיש המיטה, ולרמ"א יש להימנ×ĸ מ×Ēשמיש המיטה, מפני שאבלו×Ē שב×Ļ× ×ĸא חלה, שאינה פוג×ĸ×Ē בכבוד השב×Ē. אבל בליל טבילה, גם לנוהגים ×ĸפ"י הרמ"א יש מ×Ļוו×Ē ×ĸונה (מ"ב מ, ×ĸפ"י השל"ה ומ"א). לאור זא×Ē בכל ×ĸ×Ē שיש מ×Ļוו×Ē ×ĸונה הרו×Ļה לסמוך ×ĸל השו"×ĸ רשאי.
^ 28.. בשו"×ĸ ×Ēקנט, ט, היקל לב×ĸלי הברי×Ē לאכול ולש×Ēו×Ē ב×Ļום נדחה, וכן ד×ĸ×Ē רוב הפוסקים, וכ"כ במ"ב ×Ēקנט, לה. אמנם יש שנהגו להחמיר, וכ"כ מ"א ×Ēקנט, יא. וכן נהגו למ×ĸשה בקהילו×Ē רבו×Ē. וכ"כ בכנה"ג שנהגו להחמיר בטורקיה, וכ"כ בשולחן גבוה שנהגו להחמיר בסלוניקי, וכן נהגו להחמיר ב×Ēימן, כמובא בשו"×Ē פ×ĸול×Ē ×Ļדיק ג, קמז. וכ"כ ×ĸרוה"׊ ×Ēקנט, ט, שלא ראינו ולא ׊מ×ĸנו מי ׊×ĸשה ץ×ĸודה ב×Ē׊×ĸה באב שנדחה, ואפילו לא בשאר ה×Ļומו×Ē הקלים.
^ 29.. אמנם לגבי יוה"כ פץק בשו"×ĸ ×Ēרטז, א, ׊רק בנ×ĸיל×Ē הסנדל הקטנים חייבים כי אין כל כך ×Ļ×ĸר בקיום האיסור, אבל מו×Ēר לרחו×Ĩ ולסוך או×Ēם. אלא ׊ט×ĸם ההי×Ēר מפני שנהגו לרחו×Ĩ ולסוך א×Ē הקטנים כדי לסיי×ĸ בגידולם, אבל כיום שאין נוהגים בזה, נראה שגם רחי×Ļה וסיכה אסורה כנ×ĸיל×Ē הסנדל. וכ"כ בנט×ĸי גבריאל ץט, ב; ×ĸג, ג. ואמנם בחכ"א קנב, יז, כ×Ēב ׊רק ביום הכיפורים מחמירים לחנך א×Ē הקטנים בנ×ĸיל×Ē הסנדל, אבל ב×Ē׊×ĸה באב ובאבלו×Ē, כיוון שיש בזה ק×Ļ×Ē ×Ļ×ĸר, אין ×Ļריך לחנכם. אולם ביאר מ"א ×Ēקנא, לח, שהואיל וזו אבלו×Ē של רבים - מחנכים בה א×Ē הקטנים. (כ×Ēב במ"ב ×Ēקנא, פא, שיש שני ט×ĸמים לאיסור ×Ēספור×Ē לקטן בשבו×ĸ שחל בו: א' מ×Ļד חינוך, ואזי האיסור מ×Ēחיל מגיל ׊׊. ב' מפני ×ĸגמ×Ē נפ׊ של הגדולים, ואזי הוא מ×Ēחיל לפני כן).
undefined

הרב אלי×ĸזר מלמד

רא׊ ישיב×Ē הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדר×Ē ספרי "פניני הלכה".
  • שלא להיכנס לבי×Ē הכנס×Ē ל×Ļורך חול
    רביבים

    שלא להיכנס לבי×Ē הכנס×Ē ל×Ļורך חול

    ניסן ×Ē׊פ"ו
  • דרכו המיוחד×Ē של רבי ׊מ×ĸון בר-יוחאי
    רביבים

    דרכו המיוחד×Ē של רבי ׊מ×ĸון בר-יוחאי

    טו אייר ×Ē׊"×ĸ
  • ביאור ד×ĸ×Ē המחמירים בגיור
    רביבים

    ביאור ד×ĸ×Ē המחמירים בגיור

    סיון ×Ē׊פ"ב
  • א׊מ×Ēם של זקני ישראל
    רביבים

    א׊מ×Ēם של זקני ישראל

    סיון ×Ē׊×ĸ"ז
הלכו×Ē ×Ē׊×ĸה באב
הלכו×Ē ×Ē׊×ĸה באב
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב אליקים לבנון
     הרב אליקים לבנון
  • הרה"ג דוב ליאור
     הרה"ג דוב ליאור
  • הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל
     הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל
  • הרב הראשי ישראל מאיר לאו
     הרב הראשי ישראל מאיר לאו
  • הרה"ג שלמה פישר ז×Ļ"ל
     הרה"ג שלמה פישר ז×Ļ"ל
  • הרב ׊מ×ĸון קליין
     הרב ׊מ×ĸון קליין
  • הגאון הרב אברהם שפירא ז×Ļוק"ל
     הגאון הרב אברהם שפירא ז×Ļוק"ל
  • הרב אלי×ĸזר מלמד
     הרב אלי×ĸזר מלמד
  • הרב חנן פור×Ē ז"ל
     הרב חנן פור×Ē ז"ל
  • מדרג×Ē החסיד וראיי×Ē המלאכים
    48 דק'
    מאמר שלישי

    מדרג×Ē החסיד וראיי×Ē המלאכים

    מאמר שלישי המשך פסקה י"א

    השי×ĸור ×ĸוסק במדרג×Ēו הרוחני×Ē של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהי×Ē מ×Ēמד×Ē ומוד×ĸו×Ē ×ĸמוקה לבורא בכל ×Ēנו×ĸה ודיבור. מ×Ēוך כך נידונה המחלוק×Ē בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשו×Ē הה×Ēגלו×Ē של מלאכים ב×ĸולם והשג×Ēם ×ĸל ידי יחידי סגולה.

    הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ | כ"ו אלול ×Ē׊פ"ו
  • מביכורים לאחדו×Ē: כוחה של ×ĸרבו×Ē
    13 דק'
    ×ĸרב אבו×Ē ובנים - אלול ×Ē׊פ"ו

    מביכורים לאחדו×Ē: כוחה של ×ĸרבו×Ē

    השי×ĸור ×ĸוסק בחוב×Ē לימוד ה×Ēורה לדורו×Ē הבאים ובהכר×Ē הטוב ה×ĸולה ממ×Ļוו×Ē ביכורים, הן ×ĸל השפ×ĸ הגשמי והן ×ĸל הזכו×Ē הרוחני×Ē. מ×Ēוך כך הוא מ×ĸמיק ב×ĸקרון ה×ĸרבו×Ē ההדדי×Ē של ×ĸם ישראל כגו×Ŗ אחד, המהווה מפ×Ēח לני×Ļחון ולזכייה בדין לקרא×Ē רא׊ השנה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז אלול ×Ē׊פ"ו
  • ×Ēקי×ĸ×Ē שופר בשב×Ē
    34 דק'
    ×ĸרב אבו×Ē ובנים - אלול ×Ē׊פ"ו

    ×Ēקי×ĸ×Ē שופר בשב×Ē

    השי×ĸור ×ĸוסק בדין ×Ēקי×ĸ×Ē שופר כשראש השנה חל בשב×Ē, ×Ēוך בחינ×Ē יסודו×Ē האיסור וההבדלים בין גיש×Ē הבבלי (גזיר×Ē חכמים) לירושלמי (פטור מדאוריי×Ēא). בהמשך נסקרים הי×Ēר ה×Ēקי×ĸה בפני בי×Ē דין, שיט×Ē הרי"×Ŗ, והפולמוס ההיסטורי הסו×ĸר בירושלים סביב ניסיונו של הרב ×ĸקיבא יוס×Ŗ שלזינגר לחדש א×Ē המנהג.

    הרב רואי מרגלי×Ē | כ"ז אלול ×Ē׊פ"ו
  • איזון הרוח מול קידמ×Ē החומר
    12 דק'
    ×ĸרב אבו×Ē ובנים - אלול ×Ē׊פ"ו

    איזון הרוח מול קידמ×Ē החומר

    הרב ד"ר יוחנן קאפח בשי×ĸור ה×ĸוסק ב×Ļורך לה×ĸמיק ברוחניו×Ē וב×Ēורה כמשקל נגד לה×Ēפ×Ēחו×Ē הטכנולוגי×Ē והחומרי×Ē של ה×ĸולם, ×Ēוך שימוש בכלים מודרניים כדי ליי×ĸל ולה×ĸמיק א×Ē הלימוד. דרך דוגמאו×Ē כגון ריבוי ×Ēקי×ĸו×Ē השופר וה×Ēפ×Ēחו×Ē אמיר×Ē הקדיש, מודגש כי×Ļד ×ĸם ישראל מוסי×Ŗ ומחבב א×Ē המ×Ļוו×Ē מ×Ēוך אהבה ולא מ×Ēוך ×ĸול.

    רבנים שונים | כ"ז אלול ×Ē׊פ"ו
  • הדרכה מ×ĸשי×Ē בהרהור ×Ēשובה
    43 דק'
    אורו×Ē ה×Ēשובה - הרב הראל כהן

    הדרכה מ×ĸשי×Ē בהרהור ×Ēשובה

    אורו×Ē ה×Ēשובה פרק ז, ה1 ו'

    הרהור ×Ēשובה הוא הגר×ĸין שממנו ×Ļומח×Ē ה×Ēשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד או×Ēנו ×ĸל הגישה הבריאה אל ה×Ēשובה ׊×Ļריכה להיו×Ē בשמחה!

    הרב הראל כהן | כ"u אלול ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸרב רא׊ השנה ×Ē׊פ"ז - רא׊ השנה שחל בשב×Ē - מ×ĸלה מיוחד×Ē
    59 דק'
    קול ×Ļופיך - הרב שמואל אליהו

    ×ĸרב רא׊ השנה ×Ē׊פ"ז - רא׊ השנה שחל בשב×Ē - מ×ĸלה מיוחד×Ē

    הרב שמואל אליהו | אלול ×Ē׊פ"ו
  • אנשי הקודש ב×Ēחיי×Ē האומה
    39 דק'
    אורו×Ē ה×Ēחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

    אנשי הקודש ב×Ēחיי×Ē האומה

    אורו×Ē ה×Ēחיה -פסקה ג',ד'

    השי×ĸור ×ĸוסק במ×Ēח שבין ה×ĸיסוק המ×ĸשי בבניין האומה ואר×Ĩ ישראל לבין השמירה ×ĸל הגובה וה×ĸומק הרוחני שלה. דרך ×Ēור×Ēו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי ×Ēורה וחסידי ×ĸליון הוא ׊מאפ׊ר ל×ĸם לפ×ĸול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחני×Ē.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז אלול ×Ē׊פ"ו
  • מדו×ĸ לא ×Ēוק×ĸים בשופר בשב×Ē
    ראש השנה

    מדו×ĸ לא ×Ēוק×ĸים בשופר בשב×Ē

    הרב חגי פנחס בר גיורא (במברגר) | אלול ×Ē׊פ"ו
  • פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē-פ"׊ רא׊ השנה
    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē פ"׊

    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē-פ"׊ רא׊ השנה

    ×Ēרו×ĸ×Ē רא׊ השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַÖŧחֲ×ĻÖš×Ļְרוֹ×Ē וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִי×ĸוÖŧ לִפְנÖĩי הַמÖļÖŧלÖļךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדו×ĸ ×Ēוק×ĸים ×Ē׊ר"×Ē ולא ×Ēר׊"×Ē. מה הט×ĸם כשמזכירים זכו×Ē אבו×Ē מהפכים הסדר ומזכירים קודם א×Ē י×ĸקב ואח"כ א×Ē י×Ļחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם ׊×ĸמד×Ē לפני בדין היום הזה וי×Ļא×Ē בדימוס כך ×ĸ×Ēידין בניך ל×ĸמוד לפני בדין ביום זה ויו×Ļאין לפני בדימוס . והלא × ×Ēקלל וגורש מגן ×ĸדן, ונקנסה ×ĸליו מי×Ēה? ואיך אמר שי×Ļא בדימוס שהוא פטור גמור?

    רבנים שונים | אלול ×Ē׊פ"ו
  • ץ×ĸוד×Ē שב×ĸ ברכו×Ē וברי×Ē מילה משו×Ēפ×Ē בשב×Ē
    שו"×Ē "במראה הבזק"

    ץ×ĸוד×Ē שב×ĸ ברכו×Ē וברי×Ē מילה משו×Ēפ×Ē בשב×Ē

    מ×Ēוך ה×ĸלון חמד×Ē ימים | כסלו ×Ē׊"×ĸ
  • כוחה וייחודה של ×Ēפיל×Ē הסליחו×Ē
    8 דק'
    סליחו×Ē

    כוחה וייחודה של ×Ēפיל×Ē הסליחו×Ē

    הרב מאיר גולדויכט | אלול ×Ē׊פ"ו
  • הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē
    47 דק'
    הלכו×Ē רא׊ השנה

    הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē

    הלכה למ×ĸשה

    השי×ĸור מאיר א×Ē מהו×Ē רא׊ השנה מ×Ēוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה ל×Ļד כובד הראש והר×Ļינו×Ē הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכ×Ēי×Ē ומ×ĸשי×Ē לקרא×Ē החג שחל בשב×Ē, כולל ה×Ēר×Ē נדרים, הכנו×Ē מוקדמו×Ē, סדר ה×Ēפילו×Ē והקידוש, והלכו×Ē החג והשב×Ē בהרחבה.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē - מדריך מקי×Ŗ
    47 דק'
    הלכו×Ē רא׊ השנה

    הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē - מדריך מקי×Ŗ

    הלכה למ×ĸשה

    השי×ĸור סוקר א×Ē סדר ההלכו×Ē והמנהגים מליל ×ĸרב רא׊ השנה, ×Ēוך ה×Ēמקדו×Ē בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשב×Ē וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מ×ĸשיים לגבי ה×Ēר×Ē נדרים, הכנו×Ē מרא׊, שב×Ē ויום טוב, ×Ēפילו×Ē, קידוש וסדר הסימנים.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸליו×Ē ל×Ēורה של חולה ביום כיפור
    26 דק'
    הלכו×Ē יום הכיפורים

    ×ĸליו×Ē ל×Ēורה של חולה ביום כיפור

    רבי ×ĸקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול ל×ĸלו×Ē ל×Ēורה, כיוון שברכו×Ē הקריאה × ×Ēקנו ×ĸל יום ה×Ļום ומאחר שאכל – ה×Ļום אינו מ×Ēקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו הח×Ēם סופר סובר כי החולה רשאי ל×ĸלו×Ē ל×Ēורה, מכיוון שאכיל×Ēו הו×Ēרה ×ĸל פי דין ×Ēורה משיקולי פיקוח נפ׊, ולכן קדוש×Ē היום והחובו×Ē ההלכ×Ēיו×Ē שבו נשארו×Ē ב×Ēוקפן לגביו באופן מלא.

    הרב חיים כ×Ĩ
  • שו"×Ē בוגרים ×Ē׊פ"ו
    53 דק'
    כינוסי אברכים

    שו"×Ē בוגרים ×Ē׊פ"ו

    איך להמשיך ל×ĸלו×Ē בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפ×ĸר בין הה×Ļלחה לה×Ēיישבו×Ē לבין מינוי רבני ×ĸרים

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ ק"ל
    22 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ ק"ל

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ה אלול ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸומק הסליחה ומידו×Ē הרחמים
    18 דק'
    סליחו×Ē

    ×ĸומק הסליחה ומידו×Ē הרחמים

    שיחה לפני סליחו×Ē ×Ē׊פ"ו

    השי×ĸור ×ĸוסק במהו×Ē אמיר×Ē הסליחו×Ē לקרא×Ē הימים הנוראים, ×Ēוך בירור מקומו של ה×Ļדיק שאינו חוטא במזיד מול ×Ēבי×ĸ×Ē הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידו×Ē הרחמים, מודגש כי כוחה האמי×Ēי של ה×Ēשובה נוב×ĸ מה×Ļ× ×ĸ×Ē האדם ב×Ēוך הכלל ומהידמו×Ē מוסרי×Ē מ×ĸשי×Ē למידו×Ēיו של הבורא.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • שורשי האמונה ומשמ×ĸו×Ē החיים
    48 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    שורשי האמונה ומשמ×ĸו×Ē החיים

    אמונה כ"ג -כ"ה

    השי×ĸור ×ĸוסק בחשיבו×Ē החיבור לאמונ×Ē הילדו×Ē ה×Ēמימה כבסיס ×ĸמוק הנשגב מכל ×Ēובנה שכלי×Ē מאוחר×Ē. בנוס×Ŗ, מוסבר כי×Ļד הכר×Ē האמ×Ē האלוקי×Ē מ×ĸניקה ×ĸוגן, מ׊מ×ĸו×Ē ו×ĸרך ממשי לכל פי×Ēוחי ה×Ēרבו×Ē וקנייני החיים של האדם.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • הרמב"ם ו×Ēשוב×Ē החכמים המבזים
    ×ĸסקי גוג ומגוג

    הרמב"ם ו×Ēשוב×Ē החכמים המבזים

    הרמב"ם כ×Ēב שכל חכמי דורו של רבי ×ĸקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא ×Ēורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ץפרא וסייפא וה×Ēגייס ל×Ļבא בר כוכבא, חזרו ב×Ēשובה והסכימו ×ĸם רבי ×ĸקיבא.

    הרב מרדכי הוכמן | אב ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸבוד×Ē הלב: מהשכל אל הרגש
    25 דק'
    × ×Ļבים

    ×ĸבוד×Ē הלב: מהשכל אל הרגש

    שיח×Ē מו×Ļ"׊ פר׊×Ē ני×Ļבים - וילך

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēור×Ēו של הרב אליהו לופיאן לקרא×Ē יום הדין, ומדגיש כי קיום מ×Ļוו×Ē ומ×ĸשי חסד מ×Ēוך חובה שכלי×Ē אינם מספיקים לאדם. ×ĸיקר ה×ĸבודה הרוחני×Ē היא להפנים א×Ē הדברים ברגש ×ĸמוק, לפ×Ēח אהבה ו×Ē×ĸנוג פנימי ב×ĸבוד×Ē השם, ולחבר בין המושכלו×Ē למורגשו×Ē.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il