ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- קניני מכר, מציאה וגניבה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"בעי רבי אלעזר: האומר לחבירו... משוך בהמה זו וקני כלים שעליה, מהו? מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים, או לא? - אמר רבא: אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני כלים? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה. וכי תימא כשעמדה, והא כל שאילו מהלך לא קנה - עומד ויושב לא קנה. והלכתא - בכפותה ."
מהסוגיה משמע, שרבא חלוק על רבי אלעזר. ופשוט לרבא שמשיכת בהמה לא תועיל בשום פנים כדי לקנות את הכלים שעליה, ואפילו שירצה לקנות גם את הבהמה במשיכה זו. אולם רש"י מוציא מהפשטות הזו. וזו לשון רש"י שם:
" מי קני כלים - במשיכה דבהמה עם הבהמה, דמדקא מבעיא לך במוכר כלים בלא בהמה - מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמדקני בהמה קני כלים, משום תורת חצר, דקיימא לן חצרו של אדם קונה לו, ובהמתו כחצרו; והא חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא שמעינן דתקני; דכי אתרבאי (גיטין עז, א) מאם המצא תמצא בידו גגו חצרו וקרפיפו אתרבאי - דלא נייד, והוי משתמר. ...
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
הרמב"ם נקט שה"והילכתא" בה לפשוט את בעיית רבי אלעזר - ולפסוק שרק משיכת בהמה כפותה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אולם רש"י פרש באופן אחר ומחודש; ולפי דבריו ה"והלכתא" לא באה כאן לקבוע הלכה. משמע, שרש"י סבור שיש לפסוק שמשיכה מועילה בבהמה כדי לקנות את מה שעליה; ולכן הוא נדחק להוציא את הסוגיה מפשטותה.
סיוע להבנה הזו בשיטת רש"י - יש מדבריו במסכת עבודה זרה דף ע"ב ע"א, וזו לשונו:
" משך הימנו חַמָּרָיו ופועליו - הרי שהיה מביא חַמָּרָיו טעונין פירות ופועליו נושאים בכתף ומשכה חבירו ממנו והכניסן לתוך ביתו לאו משיכה, שאין משיכה קונה בבני אדם ופירות כל זמן שהן עלייהו לא קנה."
הַחַמָּרִין הם אנשים שמובילים סחורה על החמורים, ומדובר שם כשהם נכנסו כאשר הפירות טעונים עליהם ולא על חמוריהם. ורש"י מדגיש שהמשיכה לא קנתה שם את הפירות - מפני שהוא משך בני אדם, ולא משך את הבהמות עצמן. אך אם היה מושך את הבהמות עצמן הרי שהיה קונה את הפירות שעל גב הבהמות.
וכן מובאת גרסה דומה של רש"י בדברי הרשב"ם בב"ב דף פ"ה ע"ב, וזו לשונו:
"מצאתי מוגה בהגהת רבינו זקני מ"כ כן - משך חַמָּרָיו ופועליו והכניסן לוקח לתוך ביתו והתבואה על גבן.
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
ומשמע מלשונו, שאם היה מושך בהמה - וודאי שהיה קונה גם את הפירות שעליה; ואין פגם מצד "חצר מהלכת". וכן משמע, שקונה את הפירות שעליה - גם אם אינו רוצה לקנות את הבהמה.
רש"י סבור שהלכה כסוגיה שבמסכת עבודה זרה, שמשמע ממנה שמשיכת בהמה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אך כדי שה"והילכתא" שבסוגיה שבמסכת בבא-מציעא לא תסתור את הסוגיה שם, רש"י פירש אותה כרוצה לומר - מה היה פשוט לרבי אלעזר.
אולם התוס' בסוגייתנו (בד"ה "משוך בהמה זו וקני כלים שעליה") נקטו, שמשיכת בהמה לא תועיל כדי לקנות את מה שעליה.

קניני מכר, מציאה וגניבה מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב
בבא מציעא דף י; בבא קמא דף נה; סנהדרין דף פה; כתובות דף לא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.











