ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- קניני מכר, מציאה וגניבה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"בעי רבי אלעזר: האומר לחבירו... משוך בהמה זו וקני כלים שעליה, מהו? מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים, או לא? - אמר רבא: אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני כלים? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה. וכי תימא כשעמדה, והא כל שאילו מהלך לא קנה - עומד ויושב לא קנה. והלכתא - בכפותה ."
מהסוגיה משמע, שרבא חלוק על רבי אלעזר. ופשוט לרבא שמשיכת בהמה לא תועיל בשום פנים כדי לקנות את הכלים שעליה, ואפילו שירצה לקנות גם את הבהמה במשיכה זו. אולם רש"י מוציא מהפשטות הזו. וזו לשון רש"י שם:
" מי קני כלים - במשיכה דבהמה עם הבהמה, דמדקא מבעיא לך במוכר כלים בלא בהמה - מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמדקני בהמה קני כלים, משום תורת חצר, דקיימא לן חצרו של אדם קונה לו, ובהמתו כחצרו; והא חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא שמעינן דתקני; דכי אתרבאי (גיטין עז, א) מאם המצא תמצא בידו גגו חצרו וקרפיפו אתרבאי - דלא נייד, והוי משתמר. ...
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
הרמב"ם נקט שה"והילכתא" בה לפשוט את בעיית רבי אלעזר - ולפסוק שרק משיכת בהמה כפותה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אולם רש"י פרש באופן אחר ומחודש; ולפי דבריו ה"והלכתא" לא באה כאן לקבוע הלכה. משמע, שרש"י סבור שיש לפסוק שמשיכה מועילה בבהמה כדי לקנות את מה שעליה; ולכן הוא נדחק להוציא את הסוגיה מפשטותה.
סיוע להבנה הזו בשיטת רש"י - יש מדבריו במסכת עבודה זרה דף ע"ב ע"א, וזו לשונו:
" משך הימנו חַמָּרָיו ופועליו - הרי שהיה מביא חַמָּרָיו טעונין פירות ופועליו נושאים בכתף ומשכה חבירו ממנו והכניסן לתוך ביתו לאו משיכה, שאין משיכה קונה בבני אדם ופירות כל זמן שהן עלייהו לא קנה."
הַחַמָּרִין הם אנשים שמובילים סחורה על החמורים, ומדובר שם כשהם נכנסו כאשר הפירות טעונים עליהם ולא על חמוריהם. ורש"י מדגיש שהמשיכה לא קנתה שם את הפירות - מפני שהוא משך בני אדם, ולא משך את הבהמות עצמן. אך אם היה מושך את הבהמות עצמן הרי שהיה קונה את הפירות שעל גב הבהמות.
וכן מובאת גרסה דומה של רש"י בדברי הרשב"ם בב"ב דף פ"ה ע"ב, וזו לשונו:
"מצאתי מוגה בהגהת רבינו זקני מ"כ כן - משך חַמָּרָיו ופועליו והכניסן לוקח לתוך ביתו והתבואה על גבן.
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
ומשמע מלשונו, שאם היה מושך בהמה - וודאי שהיה קונה גם את הפירות שעליה; ואין פגם מצד "חצר מהלכת". וכן משמע, שקונה את הפירות שעליה - גם אם אינו רוצה לקנות את הבהמה.
רש"י סבור שהלכה כסוגיה שבמסכת עבודה זרה, שמשמע ממנה שמשיכת בהמה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אך כדי שה"והילכתא" שבסוגיה שבמסכת בבא-מציעא לא תסתור את הסוגיה שם, רש"י פירש אותה כרוצה לומר - מה היה פשוט לרבי אלעזר.
אולם התוס' בסוגייתנו (בד"ה "משוך בהמה זו וקני כלים שעליה") נקטו, שמשיכת בהמה לא תועיל כדי לקנות את מה שעליה.

קניני מכר, מציאה וגניבה מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב
בבא מציעא דף י; בבא קמא דף נה; סנהדרין דף פה; כתובות דף לא

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?

איך ללמוד גמרא?

למה כולם נלחמים על ירושלים

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך ללמוד אמונה?

הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













