ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שימו לב למבוי הסתום, לכאורה, שיש כיום בעניין מעמדה של העיר ירושלים במשא ומתן הישראלי-ערבי הרדום, אם לא המת. איכשהו "המומחים" המדיניים מאמינים שהפיתרון של שתי מדינות לשני עמים חל אוטומטית גם על העיר - ירושלים מערבית וירושלים מזרחית. יש כאן הנחה שירושלים תחולק באופן אנכי, בשטח באוכלוסייה. הבעיה היחידה היא שמעולם לא היתה חלוקה כזאת בתולדות הערים בעולם שהוכחה כפיתרון יעיל וקבוע. במקרה של ירושלים, כל המעורבים רוצים את ירושלים שעליה הם חולמים ולה הם מקווים, ורק אותה. וכאן נמצא השורש האמיתי של הבעיה.
ביהדות מוצגת חלוקה שונה לגמרי של ירושלים, חלוקה אופקית, בין מעלה ומטה, בין שמים וארץ, בין שני מרחבים דמיוניים, ולא בין שטחים על האדמה. חז"ל לימדו שירושלים של מעלה מרחפת ישירות מעל העיר הארצית. ירושלים של מעלה היא זו שמעוררת את כל הרכושנות ולהט היצרים שאופפים את ירושלים של מטה, ירושלים הארצית. ירושלים של מעלה היא זו שמעניקה לירושלים הארצית את תכונותיה הנצחיות ואת אווירתה המיוחדת. ירושלים של מעלה היא עיר של סובלנות, שלום והרמוניה, עיר משוחררת ממחלוקות מרות וממריבות מתמידות. היא המודל שאליו שואפת ירושלים של מטה השסועה, כתמיד, מחולקת למגזרים ולוקה בקנאות, בהתנהגות קטנונית ובהיעדר חזון. "קומי, ירושלים" מפציר בנו הנביא. אין הוא מתכוון רק לבנייה הגשמית של העיר שנחרבה פעמים רבות במאות שנות קיומה. הוא מתכוון גם להתמודדות עם האתגר של ההידמות לירושלים של מעלה, ירושלים השמימית.
כל זמן שנעסוק רק בירושלים הארצית כאילו זאת ירושלים היחידה שקיימת בשבילנו, רוב הבעיות שלנו לא ייפתרו אחת ולתמיד. רק אלה שרואים את ירושלים של מעלה יצליחו למצוא גם תקווה ומזור לירושלים של מטה. כשאנחנו מנסים להכניס את האווירה שירושלים של מעלה מייצגת לחיי היומיום של ירושלים של מטה ולהתנהגות שלנו, אנחנו מזהים את המציאות של קיומן של שתי ערים, אחת מעלה ואחת מטה, והמשימה שלנו היא לצמצם את ההבדלים בין השתיים. מי שעוסק רק בירושלים אחת, בין אם זו של מעלה ובין אם זו של מטה, בלי לקחת בחשבון את ירושלים האחרת, אינו מועיל לעצמו או לעיר הקדושה הזאת.
החיבור בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה הוא אתגר שנמשך כבר אלפי שנים. שתי המדינות היהודיות הקודמות שירושלים הייתה בירתן נכשלו בסופו של דבר כישלון טרגי במאמץ לחבר בין השתיים. עכשיו אנחנו עושים ניסיון נוסף לחבר ביניהן. הבעיות שהיו בשני הניסיונות הקודמים לחבר בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה קיימות גם היום, כמובן. ירושלים מוקפת אויבים מבחוץ ומלאה בסכסוכים פנימיים. יש בה מגוון רחב של אנשים וקבוצות, שרבים מהם משוכנעים שהם והם בלבד הדבר שהכי טוב לירושלים ולעם היהודי בכלל. לצערנו, אין מצב שבו ייתכן שכולם צודקים באותו הזמן, לכן קצת יותר ענווה וקצת פחות ודאות בוודאי יסייעו מאד לירושלים של מטה.
הגשר בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה נמצא ברגישות שלנו לזולת, הוא נמצא ביכולת להטיל ספק בצדקנות שלנו ובהחלטות שלנו, והוא נמצא באמונה האיתנה שלנו בקב"ה ובעם ישראל. כולנו צריכים לנסות להתהלך על הגשר הזה ולהתאמץ לחיות בירושלים של מטה וגם בירושלים של מעלה גם יחד ולתמיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
