ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
בשנים האחרונות אנו עדים לתמיכה הולכת וגוברת בישראל מצד נוצרים אוונגליסטים. הם רואים בהקמתה של מדינת ישראל את נס התגשמות חזון הנביאים שבתנ"ך. עם ישראל חוזר לארצו, הארץ נותנת את יבולה, "ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' (ישעיה נא, ג)". הם רואים את היישובים ואת הכרמים ומתרגשים, שהנה מתגשמת הנבואה: "ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פרים" (שם סה, כא). "ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם" (עמוס ט, יד). בעוד מדינות רבות תומכות בערבים בגלל אינטרסים כלכליים או מפני פחד או מפני דעות כוזבות, האוונגליסטים עומדים לצידנו באופן מובהק. ועמדתם חשובה מאוד, בהיותם מרכיב מרכזי בארה"ב, שהיא כיום המדינה החזקה בעולם.
אולם אצל רבים מתעוררת השאלה, כיצד להתייחס לנוצרים שהפכו פתאום לידידים. במשך קרוב לאלפיים שנה רדפו הנוצרים את העם היהודי, רצחו, בזזו, גירשו, אנסו להמיר דת, ופתאום נוצרים אוהבים אותנו? האם אפשר להאמין להם? ומה עושים עם מה שכתב הרמב"ם שהנצרות היא עבודה זרה?
מודעה וגילוי נאות
כדי שאהיה נקי ואוכל לכתוב את דבריי ללא נגיעות אישיות, הנני מתחייב בלי נדר שלא לקבל עבור עצמי ועבור הישיבה תרומות מנוצרים ידידי ישראל. בעבר, שלא בידיעתי השיג נציג הישיבה תרומה מכובדת מנוצרים אוהבי ישראל. לאחר שהסכימו לתרום כבר לא היה מנומס לסרב לקבל, אבל הננו מחפשים דרך לתרום סכום שווה לפעילות חיובית בקרב הגויים.
היחס לישראל
כמדומה שהכול תלוי ביחס לעם ישראל. החטא החמור ביותר של הנצרות היה כפירתה בבחירה האלוקית שבחר ה' בישראל להיות לו לעם סגולה, ובכל נבואות הגאולה שנאמרו על עם ישראל. הם חשבו להחליף את ישראל, ומתוך כך עשו לנו צרות איומות וגם התאמצו בכל כוחם להעביר יהודים על דתם. על כך תקנו חכמים את 'ברכת המינים', וכפי שכתב הרמב"ם (הל' תפילה ב, א): "היו מצירים לישראל ומסיתים אותם לשוב מאחרי השם".
לא מקרה הוא שאבן הבוחן בעולם - למוסר, לאמת ולאמונה - הוא היחס לישראל. האמונה התגלתה לעולם על ידי עם ישראל, על ידי אברהם יצחק ויעקב, יציאת מצרים ומתן תורה. ומאז ועד עתה מתגלה ה' לעולם על ידי קורות ישראל, בחסד ובדין, בשכר, בעונש ובנחמה, כדברי התורה והנביאים.
השינוי בדורות האחרונים
בדורות האחרונים אנו עדים לשינויים משמעותיים ביחס לישראל. החזרה שלנו לארצנו והתבססותנו בה, קיומינו הנצחי למרות הרציחות והשואה, הקמת המדינה, החקלאות הפורחת, העמידה מול אויבינו מסביב – כל אלה עוררו אצלם קושיות גדולות ומחשבות חדשות. חלקם נעשו שונאים לנו יותר, מפני שלהבנתם עצם קיומנו כאן מכחיש את אמונתם, ובתואנות שונות הם תמיד תומכים באויבינו. לעומתם ישנם לא מעטים שמאמינים כיום במידה זו או אחרת שעם ישראל הוא עם הסגולה, ועליו לחזור לארצו וליישבה ולעסוק בתורה ובמצוות. והם רואים לעצמם זכות לסייע להתגשמות הנבואות שבתנ"ך.
אם כן, כאשר מדובר בנוצרים שמאמינים שבחר ה' בישראל, ושכל הנבואות הטובות צריכות להתגשם בישראל, ואינם פועלים להעביר אותנו על דתנו ח"ו אלא לחזקנו, הרי שכל הדברים החמורים שנאמרו על הנוצרים לא חלים עליהם, ולהיפך - תיקון גדול הם מתקנים, והינם מחסידי אומות העולם, וה' ישלם שכרם.
טומי ולר
פגשתי לאחרונה נוצרי אמריקני, טומי ולר, ושאלתי אותו: אם יבוא לפניך יהודי וישאל מה עדיף, להיות יהודי או נוצרי, מה תגיד לו? השיב: אומר לו להיות יהודי. אמנם הוסיף שלא תמיד חשב כך. מתחילה כל נוצרי מעוניין שכולם יהיו נוצרים, אבל עמדה זו נובעת מבורות. לצערו מפרסמים כעת נגדו דברים שאמר אז. לאחר שביקר בארץ, התחיל להכיר בערכו הגדול של עם ישראל. הוא סיפר לי שקרא בישעיהו (סא, ה):
"ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר איכריכם וכורמיכם", וכולו התמלא התרגשות, ואמר לעצמו: אולי אני אזכה להגשים את הפסוק הקדוש הזה! והוא מעודד אנשים לבקר בארץ ולעזור בעבודת האדמה, תוך מודעות למה שנאמר בפסוקים הבאים על ישראל: "ואתם כוהני ה' תקראו, משרתי אלוקינו יאמר לכם... ונודע בגויים זרעם, וצאצאיהם בתוך העמים, כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ה'".
דברי מרן הרב קוק זצ"ל
"באמונות הנוטות מכלל התורה, כמו האמונה הנוצרית והמחמדנית (איסלאמית), אין עיקר הארס מונח במושג האלוהות שלהם, שהוא שונה ממה שהוא נכון להיות על פי יסוד אורה של תורה, כי אם במה שיוצא מזה - הריסת המצוות המעשיות, וביטול תקוות האומה ביחש לתחייתה השלמה" (שמונה קבצים, קובץ א' לב).
וכן למדנו בפרשה
כיוצא בזה למדנו בפרשת השבוע, שהיחס לאומות העולם נקבע לפי התייחסותם לישראל (דברים כג, ד-ט): "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם. על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך... לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם. לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. בנים אשר ייוולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'".
היחס לעמלק
וכן היחס החמור לעמלק נקבע מפני התנהגותו לישראל, כמו שנאמר (דברים כה, יז-יט): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים..." וכך גם להלכה, הכול תלוי ביחס לישראל, שכן לפני שיוצאים למלחמה בגויים צריך לקרוא להם לשלום, וכך הדין גם ביחס לעמלק. ואם יקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח מתוך אמונה בה' אלוקי ישראל ויסכימו לשלם מס - אין נלחמים בהם יותר להורגם (רמב"ם הל' מלכים ו, א-ד, וכס"מ שם). הרי שכל סיבת היחס החמור כלפי עמלק בהיותו עם שמגלם בתוכו שנאת ישראל תהומית.
הדעות בהלכה
נחלקו הפוסקים האם הנצרות היא ממש עבודה זרה. לדעת הרמב"ם הנצרות היא עבודה זרה, הואיל והם מאמינים שאותו האיש הוא אלוהים, ויש לכך משמעות הלכתית: אסור לקנות מהם ולמכור להם לעולם (רמב"ם ע"ז ט, ד). ולדעת התוספות (חולין יג, ב), אף שהם אומרים שהוא אלוהים, מנהג אבותיהם בידיהם, אבל באמת הם אינם מאמינים שהוא ממש אלוהים, ולכן מותר לשאת ולתת עמהם. וכל זה נאמר לגבי הקתולים, שיש להם צלמים. אבל לגבי הפרוטסטנטים, שאין להם צלמים, יש מקום לומר שאולי גם הרמב"ם יקל.
דיון נוסף: האם בני נח נצטוו שלא לעבוד עבודה זרה בשיתוף? כלומר, כאשר הם מאמינים בה' אלוקי השמים והארץ ומשתפים גם אליל באמונתם, האם הם עוברים בזה על איסור עבודה זרה, שהיא אחת משבע מצוות בני נח; או שהם אינם נחשבים בזה עובדי עבודה זרה אלא רק טועים בדבר. מקובל להלכה שבני נח לא נצטוו על השיתוף (ר"ן, רבנו ירוחם בשם התוספות, רמ"א או"ח קנו, א).
האם הם עוברים בזה על איסור עבודה זרה, שהיא אחת משבע מצוות בני נח; או שהם אינם נחשבים בזה עובדי עבודה זרה אלא רק טועים בדבר
ויש שהקילו לגמרי, ולדעתם העמים המתוקנים במוסר, למרות שהם נוצרים קתולים, כיוון שככלל הם מאמינים בייחוד ה', דינם כגרים ותושבים, שזה המעמד הגבוה ביותר (מאירי, מהרי"ץ חיות). וההולכים בשיטתם רצו להקל כך גם ביחס לגרמנים, שהרי היו אומה נאורה ומתוקנת, ובאה המציאות וטפחה על פניהם. ומכל מקום כאשר מדובר באוהבי ישראל, בוודאי לדעתם ניתן להחשיבם כגרים ותושבים.
הרי שאפילו לשיטת הרמב"ם לא ברור אם הפרוטסטנטים נקראים עובדי עבודה זרה בשיתוף, ויותר מסתבר שלכל הדעות הם אינם מוגדרים כעובדי עבודה זרה, ודינם כמקיימי שבע מצוות בני נח ומאמיני הייחוד באופן כללי (מונותיאיסטים).
מי קרוב אלינו יותר
נוצרים אלו קרובים אלינו יותר מהשמאל הליברלי החילוני שבארצות המערב, הן מצד אמונתם בתנ"ך, והן מצד המוסר. כפי הנראה תפישתם את זכויות האדם עמוקה ומלאת משמעות יותר, לעומת התפישה השמאלית שלעיתים היא חיצונית וחלולה. רוממות זכויות אדם בגרונם, ובפועל הם תומכים בערבים ובמוסלמים שכיום הם הקבוצה המקפחת ביותר זכויות אדם.
הנה לדוגמא, מרטין לותר קינג, אחד מגדולי האומה האמריקנית מבחינה אנושית ומוסרית, שהיה כומר בפטיסטי (אחד הזרמים האוונגליסטים), ייצג באמת את ערכי האדם וזכויותיו. הוא ביסס זאת על האמונה התנ"כית, ובמקביל היה אוהב ישראל. במכתב משנת תשכ"ז כתב לידיד אנטי-ציוני: "בארצות המערב שוב אין זה פופולארי לתת פומבי לשנאת היהודים. כיוון שכך, האנטישמי מחפש תמיד צורות, דרכים ובמות חדשות לטפטף בהן את רעלו. לכן, הוא שוב איננו שונא יהודים. הוא בסך הכול אנטי-ציוני. אבל, ידידי... אין מקום לטעות. כאשר אנשים מטיחים האשמות בציונות - מטרתם האמיתית היא היהודים". עוד כתב מתוך כתלי הכלא שהוכנס לתוכו בעוון מאבקו לשוויון זכויות: "אני בטוח שאילו חייתי בגרמניה הנאצית בעת ההיא, הייתי עוזר לאחיי היהודים ומעודדם אע"פ שהיה בכך משום עבירה על החוק..."
חסידי אומות העולם
ועדיין יש מקום לשאול, אולי מתערבים בין אוהבינו מיסיונרים שרודפים את נשמותינו. אכן, כאשר הדבר מוכח - יש להילחם בהם. אבל כלפי מי שלא הוכח, עלינו לחזור ליחס הבסיסי הראוי - כבוד ואהבה. וכדברי מרן הרב קוק: "אהבת הבריות... צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות, דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים... רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית...".
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".

אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?










