ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
"באחד בתשרי ראש השנה לשנים, למאי הלכתא? ... רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב (דברים יא) "מראשית השנה ועד אחרית שנה" - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא - דכתיב (שם, שם ד) "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו", איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פ"א ה) "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" " (ראש השנה ח ע"א).
לכאורה לפי גמרא זו רק הפסוק בתהילים הוא זה שמגלה לנו את עובדת היסוד שראש השנה הוא יום הדין. קשה, הרי לעקרון חשוב זה, סביבו סובב ציר התפילות ב"יום הרת עולם" היה צריך להיות מקור מבואר בתורה עצמה? יתכן ואמנם דווקא פרק זה בתהילים יבאר לנו את המקור בתורה. המשך הפרק בתהילים עוסק בגורלו של יוסף במצרים "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע: הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה" (שם, שם ו-ז). מסמיכות ענינים אלה למדו חז"ל "בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, מנלן? דכתיב (תהלים פא) תקעו בחדש שופר..." (ראש השנה יא ע"א). יוסף סבל מאוד בבית הסוהר כפי שמתואר גם במקום נוסף בספר תהילים " עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ": ( ק"ה יח ועיין רש"י שם). גם כאשר יצא היה זה באיחור של שנתיים, כעונש על חוסר "יראת שמים". לרוב מוסבר העניין כחוסר בטחון בד' וכתגובה על הפניה של יוסף לשר המשקים "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית מ' יד). וכמבואר במדרש:
"על ידי שבטח בשר המשקים שאמר לו ב' פעמים "כי אם זכרתני אתך ..., והזכרתני אל פרעה", א"ל הקב"ה אתה הבטחת שתי זכירות, חייך עשה עוד שתי שנים" (תנחומא פרשת מקץ סימן א).
והדבר קשה הרי הקב"ה הוא שזימן אותו לחברת שר המשקים ושלח לו את פתרון חלומו ולמה חסרון אמונה הוא להאמין בכך ולראות בשר המשקים שליח ההשגחה העליונה. עוד קשה מה פשר הביטוי "והזכרתני אל פרעה..." וכי פרעה הכירו ושכחו?!
בממשלתם של דוד ושלמה כיהן יהושפט בן אחילוד כמזכיר (שמו"ב ח' טז ועוד). קולמוסים רבים נשתברו כדי לנסות להסביר מה פשר תפקידו. רש"י במקום מסביר "מזכיר איזה דין בא לפניו ראשון לפוסקו ראשון". רד"ק מסביר "כתרגומו ממנא על דוכרניא כלומר ממונה על ספר הזכרונות". לפי שניהם, לכאורה קשה מדוע פקיד זוטר זכה להכלל ברשימת השרים הבכירים ביותר.
הרמב"ן בדרשתו לראש השנה (וגם ברמז בפירושו לתורה) טוען טענה מפתיעה. לשיטתו לפעל "זכר, בלשון תורה שתי משמעויות בבנין קל משמעותו ההפך מ"שכח" אבל בבנין הפעיל הוא מופיע תמיד במשמעות ובהקשר של דין משפט או תביעה. נביא כמה דוגמאות " הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק" (ישעיהו מ"ג כו) או "יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ" (יחזקאל כ"א כט) (עיינו שם בדבריו דוגמאות נוספות). לפי זה טוען הרמב"ן בכך שהתורה מכנה את ראש השנה "יום הזכרון" (ויקרא כ"ג כד) בכך היא מגדירה אותו כיום הדין. חידוש נפלא זה של הרמב"ן, מסביר גם סוגיות נוספות. ראשית, ברור עכשיו על מה נענש יוסף. שנתיים קודם לשחרורו ערב ראש השנה, מבקש יוסף "והזכרתני אל פרעה", לפי הרמב"ן משמעות בקשתו היא להשפט בבית דינו של פרעה האלילי ולהגיש שם את ערעורו על הרשעתו במעשה אשת פוטיפר. בכך מחליף יוסף את "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט" בערכאות של עובד אלילים. גם מעמדו של ה"מזכיר" ברור, הוא עומד בראש המערכת המשפטית וקובע את סדר יומה, תפקיד שמקנה לו מעמד חשוב בממשלתם של דוד ושלמה. לכן גם ברור מדוע נקרא הוא יהושפט, גם בגלל תפקידו וגם כדי להדגיש כי לד' המשפט והוא ורק הוא "שופט כל הארץ" כלשון שנקט יהושפט מלך יהודה כשהדריך את שופטי דורו " כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַה' וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט" (דברי הימים ב י"ט ה-יא עיין שם). אם כן גם הוא, יהושפט מלך יהודה, נקרא על שם מעשיו. עתה נתבאר כי גם רש"י ורד"ק מסכימים עם פרשנות הרמב"ן. ספר הזכרונות הוא ספר הפרוטוקולים של בית דינו של המלך. אחשורוש ששנתו נדדה בגלל נסיון ההתנקשות בחייו, ביקש להביא את ספר הזכרונות כדי לבדוק אם נעשה עוול במשפט ושמא נהגו עם אחד מאזרחיו או שריו שלא כדין. עתה גם ברורה יותר הגדרתו של חושן המשפט "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות כ"ח כט).
הבה נתפלל כולנו לזכות בדין ולהזכר לטובה לפני שופט כל הארץ, "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
