ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
"באחד בתשרי ראש השנה לשנים, למאי הלכתא? ... רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב (דברים יא) "מראשית השנה ועד אחרית שנה" - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא - דכתיב (שם, שם ד) "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו", איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פ"א ה) "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" " (ראש השנה ח ע"א).
לכאורה לפי גמרא זו רק הפסוק בתהילים הוא זה שמגלה לנו את עובדת היסוד שראש השנה הוא יום הדין. קשה, הרי לעקרון חשוב זה, סביבו סובב ציר התפילות ב"יום הרת עולם" היה צריך להיות מקור מבואר בתורה עצמה? יתכן ואמנם דווקא פרק זה בתהילים יבאר לנו את המקור בתורה. המשך הפרק בתהילים עוסק בגורלו של יוסף במצרים "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע: הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה" (שם, שם ו-ז). מסמיכות ענינים אלה למדו חז"ל "בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, מנלן? דכתיב (תהלים פא) תקעו בחדש שופר..." (ראש השנה יא ע"א). יוסף סבל מאוד בבית הסוהר כפי שמתואר גם במקום נוסף בספר תהילים " עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ": ( ק"ה יח ועיין רש"י שם). גם כאשר יצא היה זה באיחור של שנתיים, כעונש על חוסר "יראת שמים". לרוב מוסבר העניין כחוסר בטחון בד' וכתגובה על הפניה של יוסף לשר המשקים "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית מ' יד). וכמבואר במדרש:
"על ידי שבטח בשר המשקים שאמר לו ב' פעמים "כי אם זכרתני אתך ..., והזכרתני אל פרעה", א"ל הקב"ה אתה הבטחת שתי זכירות, חייך עשה עוד שתי שנים" (תנחומא פרשת מקץ סימן א).
והדבר קשה הרי הקב"ה הוא שזימן אותו לחברת שר המשקים ושלח לו את פתרון חלומו ולמה חסרון אמונה הוא להאמין בכך ולראות בשר המשקים שליח ההשגחה העליונה. עוד קשה מה פשר הביטוי "והזכרתני אל פרעה..." וכי פרעה הכירו ושכחו?!
בממשלתם של דוד ושלמה כיהן יהושפט בן אחילוד כמזכיר (שמו"ב ח' טז ועוד). קולמוסים רבים נשתברו כדי לנסות להסביר מה פשר תפקידו. רש"י במקום מסביר "מזכיר איזה דין בא לפניו ראשון לפוסקו ראשון". רד"ק מסביר "כתרגומו ממנא על דוכרניא כלומר ממונה על ספר הזכרונות". לפי שניהם, לכאורה קשה מדוע פקיד זוטר זכה להכלל ברשימת השרים הבכירים ביותר.
הרמב"ן בדרשתו לראש השנה (וגם ברמז בפירושו לתורה) טוען טענה מפתיעה. לשיטתו לפעל "זכר, בלשון תורה שתי משמעויות בבנין קל משמעותו ההפך מ"שכח" אבל בבנין הפעיל הוא מופיע תמיד במשמעות ובהקשר של דין משפט או תביעה. נביא כמה דוגמאות " הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק" (ישעיהו מ"ג כו) או "יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ" (יחזקאל כ"א כט) (עיינו שם בדבריו דוגמאות נוספות). לפי זה טוען הרמב"ן בכך שהתורה מכנה את ראש השנה "יום הזכרון" (ויקרא כ"ג כד) בכך היא מגדירה אותו כיום הדין. חידוש נפלא זה של הרמב"ן, מסביר גם סוגיות נוספות. ראשית, ברור עכשיו על מה נענש יוסף. שנתיים קודם לשחרורו ערב ראש השנה, מבקש יוסף "והזכרתני אל פרעה", לפי הרמב"ן משמעות בקשתו היא להשפט בבית דינו של פרעה האלילי ולהגיש שם את ערעורו על הרשעתו במעשה אשת פוטיפר. בכך מחליף יוסף את "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט" בערכאות של עובד אלילים. גם מעמדו של ה"מזכיר" ברור, הוא עומד בראש המערכת המשפטית וקובע את סדר יומה, תפקיד שמקנה לו מעמד חשוב בממשלתם של דוד ושלמה. לכן גם ברור מדוע נקרא הוא יהושפט, גם בגלל תפקידו וגם כדי להדגיש כי לד' המשפט והוא ורק הוא "שופט כל הארץ" כלשון שנקט יהושפט מלך יהודה כשהדריך את שופטי דורו " כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַה' וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט" (דברי הימים ב י"ט ה-יא עיין שם). אם כן גם הוא, יהושפט מלך יהודה, נקרא על שם מעשיו. עתה נתבאר כי גם רש"י ורד"ק מסכימים עם פרשנות הרמב"ן. ספר הזכרונות הוא ספר הפרוטוקולים של בית דינו של המלך. אחשורוש ששנתו נדדה בגלל נסיון ההתנקשות בחייו, ביקש להביא את ספר הזכרונות כדי לבדוק אם נעשה עוול במשפט ושמא נהגו עם אחד מאזרחיו או שריו שלא כדין. עתה גם ברורה יותר הגדרתו של חושן המשפט "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות כ"ח כט).
הבה נתפלל כולנו לזכות בדין ולהזכר לטובה לפני שופט כל הארץ, "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
