ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
בני עשו ובני ישמעאל למרות היותם צאצאי אברהם ויצחק אינם ראויים ואינם מתאימים וכל שכן שאר האומות. אלא שיש לשאול מדוע נאמר בפסוק תחילה שעיר ואחר כך ישמעאל. והרי ישמעאל שהינו בן אברהם בלבד, מתאים פחות מאשר עשו שהוא בנו של יצחק ונכד אברהם. ואם עשו, אינו מקבל התורה בודאי שאין ישמעאל מקבלה? אולם כבר אמרו פרשנים קדמונים, ישמעאל דבק במידת החסד של אברהם ואילו עשו דבק במידת הדין של יצחק. עשו שהינו חומרי, לפי מידת הדין אין התורה מתאימה לו. אמנם עדיין ישנה אפשרות שישמעאל הדבק במדת החסד שעיקרה התחשבות בזולתו, ובמידה מסויימת היא ויתור בענייני עצמו, יהיה ראוי לתורה. ואכן במשך הדורות אנו רואים שבני עשו לא האמינו ביחוד ה' יתברך בורא שמים וארץ בעוד הישמעאלים מאמינים באלהים חיים ומלך עולם.
ועוד, הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק עשירי הלכה ה) כתב:
"אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבא אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה. והואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל במילה בשמיני ואין נהרגין עליה", עכ"ל.
יתכן שהפסוק המדבר על הופיע מהר פארן מכוון למקום מושבם של בני ישמעאל שהתערבו בבני קטורה, ובני קטורה שנתחייבו במילה שהיא חותם אות ברית קודש להיות עבדי ה', ושמא להם ראויה התורה יותר מבני עשו שלא נצטוו במילה. ועם כל זאת רק לישראל ניתנה התורה. כי המידות הטובות שנחלו אומות העולם אינן בשלמות. חסד בלא דין אינו חסד שלם ודין בלא חסד אינו טוב בעולם הזה. ישראל שיש להם חסד ודין שהוא האמת נמצאים בשלמות נפשית אשר התורה ראויה להם.
ומסיים הפסוק, מימינו אש דת למו התורה ניתנה מתוך האש. ומדוע? אלא כשם שהאש הינה המניע של העולם ומקור האנרגיה העיקרי, מהשמש שהיא כדור אש ועד חום הגוף המעכל את האוכל הבא אל פיו. כך התורה הינה מקור החיות והכוח בעולם. וזוהי מעלתם של ישראל שהם עורק החיים המרכזי בבריאה אשר מהם ומתורתם נמשך השפע בעולם. לזה כוונו חז"ל במדרש בראשית רבה שאמרו:
וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם עתיד אדם כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי אני, משם הוא מתחיל. כיון שעמד משה רבינו פתח להם בוְזֹאת הַבְּרָכָה. אמר להם הברכות האלו אימתי מגיעות אתכם משעה שתקבלו את התורה שכתיב בה, וְזֹאת הַתּוֹרָה וגו'.
קבלת התורה על ידי ישראל מהווה שלמותם ומכאן הם ראויים להצלחת דרכם בכל אשר יפנו כדברי יעקב אביהם.
עוד אמרו במדרש שם דברים (יא, ג),
וְזֹאת הַבְּרָכָה, זה שאמר הכתוב (משלי, לא, כט), רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה מהו ואת עלית על כולנה? מדבר במשה על שנתעלה יותר מן הכל. כיצד? אדם הראשון אומר למשה אני גדול ממך שנבראתי בצלמו של הקדוש ברוך הוא, אמר לו משה, אני נתעלתי יותר ממך, אתה כבוד שניתן לך ניטל ממך אבל אני זיו הפנים שנתן לי הקדוש ברוך הוא עמי הוא וכו'. דבר אחר, נח אומר למשה אני גדול ממך שנצלתי מהמבול, אמר לו משה, אתה הצלת עצמך ולא היה בך כח להציל בני דורך אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כליה בעגל. דבר אחר, אברהם אמר למשה, אני גדול ממך שהייתי זן לעוברים ושבים. אמר לו משה, אתה היית זן בני אדם ערלים ואני הייתי זן בני אדם מהולים. ולא עוד אלא אתה זנת בישוב ואני הייתי זן במדבר. דבר אחר, יצחק אמר למשה, אני גדול ממך שפשטתי צוארי על גבי המזבח וראיתי את פני השכינה, אמר לו משה, אתה ראית וכהו עיניך אבל אני הייתי מדבר עם השכינה פנים בפנים ולא כהו עיני. יעקב אמר למשה אני גדול ממך שנתפגשתי עם המלאך ונצחתי אותו, אמר לו משה, אתה נפגשת עם המלאך בפירבורין שלך (ברשות שלך, בארץ) ואני עולה אצלן בפירבורין שלהן והן מתיראין ממני וכו'. לפיכך אמר שלמה רבות בנות עשו חיל וגו', אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל ונתעלה מן הכל הוא יברך את ישראל, וזאת הברכה.
נראה מדברי המדרש שאילמלא היה משה רבינו מתעלה מן הכל לא היה זוכה לברך את ישראל. ולכאורה אינו מובן שהרי יעקב אבינו ברכם אף על פי שלא התעלה על הכל? ואין לומר שיעקב ברך את בניו ועדיין לא נולד עם ישראל ואילו משה ברכם כאשר היו עם של ששים ריבוא, כי הרי אין ברכת יעקב לבניו ברכה פרטית להם, כי ודאי שזו ברכה לצאצאיהם אחריהם כאשר יהיו קהל וגוי (עיין בדברינו לפרשת ויחי). אלא, ברכתו של יעקב אבינו היא בצד הגשמי, כמו אב המחלק את נחלתו לבניו כן יעקב חלק את הארץ לבניו ונתן את השלטון עליהם ליהודה. כל זאת מתוקף היות הדברים הניתנים ברשותו ובבעלותו של יעקב אבינו. מה שאין כן משה שברכתו מהצד הרוחני, מצד התורה. וכשם שחלוקת הנכסים יכולה להעשות על ידי האב שהוא בעל הנכסים, כך העברת הברכות הנובעות מקבלת התורה על ידי משה רבינו לעם ישראל יכולות להעשות רק על ידי מי שהוא כביכול בעליהם.
לפיכך רק משה שנתעלה על הכל שכולו רוחני מיוחד, איש האלהים, הוא בלבד ראוי לברך את ישראל. וזה שאמר יעקב אבינו לבניו, ממקום שפסקתי אני משם הוא מתחיל, כי ברכותיו של יעקב הן בגדר הכנה הצריכה השלמה והשלמתן היא ברכותיו של משה רבינו.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
