ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ד' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה" (ויקרא כ"ג ב-ג). ומיד אחר כך: "אלה מועדי ד' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם" (שם, שם ד). הכפילות מצד אחד ומאידך גיסא הכללת השבת תחת הכותרת של "מועדי ד'" עוררה את תמיהתם של חז"ל והפרשנים בכל הדורות.
רש"י במקום מתרץ את הכפילות בכך שהפתיחה הראשונה קוראת לבית הדין לעבר שנים ובכך לדאוג שהמועדים יוחגו בזמנם ובמועדם הרצוי. לעומת זאת הפתיחה השניה באה להזהיר את בית הדין לקדש את החודש על פי ההלכה ובכך לקבוע את הזמן למועד. על השאלה השניה עונה רש"י בעקבות חז"ל בדרך זו "מה ענין שבת אצל מועדות ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאלו חלל את השבתות וכל המקיים את המועדות מעלין עליו כאלו קיים את השבתות".
בעל ה"כלי יקר" רוצה ללמוד מכך גם ענין הלכתי. רש"י בפרשת ויקהל (שמות ל"ה א-ג) מסביר למה קדמה פרשת שבת למלאכת המשכן לומר לך שאין מלאכת המשכן דוחה שבת. אצלנו "קריאת המועדים", גם קודמת לפרשת השבת וגם מאוחרת לה ואם כן לא ברור מי דוחה את מי. מתרץ ה"כלי יקר" שמכאן נלמד שהשליחים הבאים להעיד בפני בית הדין על המולד רשאים לחלל את השבת ולכן קדם הציווי על השבת לציווי על המועדים. הפניה השניה היא לבית הדין ששלוחיו הם היוצאים להודיע על המועדות, ולהם אסור לחלל את השבת. הסבר זה מתיישב עם פשט הפסוקים שהפניה הראשונה היא לבני ישראל והם אלה שאמורים לבא ולהעיד לפני בית הדין.
אם נעיין ברש"י נגלה שרש"י התייחס לתופעה והסבירה בדרך שיש לה נפקא מינא גדולה גם לדורנו. רש"י ד"ה "דבר אל בני ישראל" אומר "עשה מועדות שיהיו ישראל מלומדין בהם שמעברים את השנה על גלויות שנעקרו ממקומם לעלות לרגל ועדיין לא הגיעו לירושלים".
מה רוצה רש"י ללמדנו. הלכתית, ישנן שתי סיבות לעיבור השנה. האחת כדי לקיים את ציווי הבורא שהחגים יחולו בעונות השנה המתאימות, פסח באביב וכו'. השניה היא כאשר נוצרה בעיה לחלק מסוים של עם ישראל והוא איננו יכול להגיע בזמן לירושלים כדי לחגוג את פסח אזי דוחים את פסח על ידי עיבור השנה, למענם.
אם כך הפתיחה הראשונה באה ללמד שצריך לעבר את השנה מפני צרכיו של עם ישראל ולכן מודגש בה "דבר אל בני ישראל". הפתיחה השניה באה ללמד שצריך לעבר את השנה כדי שיהיו ב"מועדם" כפי שהקב"ה ציוה "שמור את חודש האביב". לפי הכלל שקבעו חז"ל ובעקבותיהם רש"י וה"כלי יקר" נוכל ללמוד מכאן שגם בהלכות שבת יש משמעות לצרכי עם ישראל ולהלכות ציבור.
כשם שבענייני קביעת המועד יש לצורכי רבים השפעה והמועד יקבע על פי צרכי הכלל כך גם בהלכות שבת שאיננה נדחית מפני צרכי היחיד אבל היא תדחה מפני צרכי ציבור. כאשר הכותרת היא "דבר אל בני ישראל" הכוונה היא להלכות צבור בשבת. לעומת זה כאשר הכותרת היא "אלה מועדי ד', הכוונה להלכות שבת שכל אדם חייב לשמרם. מי שביסס רעיון זה מבחינה הלכתית הוא מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל שהניח את היסודות ההלכתיים לפעולותיה הציבוריות של מדינת היהודים בשבת שלא באמצעות הפתרון של גוי של שבת.לכן עודד הוא שירותם של יהודים שומרי מצוות דווקא, בכוחות הביטחון של המדינה היהודית.
הבה נתפלל כולנו שמדינת ישראל מדינת היהודים תתחזק ותתנהל על פי הלכות ציבור של מדינה שומרת הלכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.

לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.

כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.














