ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הגמרא במסכת ראש-השנה [דף י ע"ב] אומרת: "תניא, ר' אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם... בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. ר' יהושע אומר: בניסן נברא העולם... בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל". אם-כן צריך להבין - מהו המיוחד בחודשים אלו?
"החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". כאן מתחילה גאולת מצרים. עם-ישראל לא חי על-פי סדרי החיים של הגויים אלא על-פי זמן משלו. גאולה היא עצמאיות פיזית ורוחנית. חודש ניסן הוא מציאות מיוחדת של ישראל.
המהר"ל מעמיק בזה ומבאר ש"החודש הזה לכם" היא המצוה הראשונה שנצטוו ישראל כאומה. תחילת התורה בגילוי האלוקי לעם-ישראל היא להבין שישנה מציאות זמן מיוחדת להם. אמנם חז"ל אומרים שערכם של הימים הוא על-פי קרבתם אל השבת, אבל לכאורה המשמעות של הזמן, החודשים, היא טכנית בלבד!
קדושת ה"ראשית"
תשרי וניסן הם החודשים העיקריים מבחינת קדושת הזמן. המהר"ל בחידושי אגדות שם אומר שחודש ניסן הוא בחינת בכור . אנו רואים שכל עניין יציאת מצרים סובב סביב הבכור - מכת בכורות, " קדש לי כל בכור פטר כל רחם באדם ובבהמה לי הוא" וכו'. בכור הוא קדושה אלוקית הניתנת לפי סדר אלוקי. הרב אומר שלעתיד לבוא תחזור העבודה בבית-המקדש לבכורות, כיון שהעבודה ניטלה מהם בעקבות חטא העגל שיתוקן לעתיד לבוא. עם-ישראל בכלל נקרא "בני בכורי ישראל". גם בצומח יש בכורים. בכל "ראשית" יש קדושה. למציאות הראשונה יש תמיד חיבור מיוחד לקב"ה.
תשרי וניסן - הראש והלב
המהר"ל מבאר שניסן נקרא " ראש חודשים", כפי שבגוף ישנם חלקים עיקריים וחשובים יותר - הראש והלב. הראש הוא מקום המחשבה והלב הוא מפגש החיים.
חודש תשרי הוא בבחינת השכל . תשרי הם ימי הדין, ימים שבהם נותנים דין וחשבון מפורט על מיצוי החיים, הבחירה החופשית. כפי שהשכל, שהוא הכח הכי רוחני ועליון שבאדם, הוא קדוש - כך גם חודש תשרי. חודש תשרי הוא החודש השביעי - כידוע המספר שבע הוא מספר קדוש, כפי שמצינו במדרש "נבחר שבע לקדושה הן בימים הן בחודשים הן בשנים": בימים - שבת, בחודשים - תשרי, בשנים - שמיטה. אם-כן חודש תשרי הוא קדוש בקדושת המחשבה והשכל.
חודש ניסן הוא בבחינת הלב . הלב מחייה את הכל, שולח דם לכל האיברים. על ניסן נאמר " שמור את חודש האביב " המסמל את חזרת החיות לעצים לאחר שהם מתים במשך החורף. בחודש זה מברכים ברכת האילנות. ישנה שמירה שחודש זה יחול דוקא באביב (לצורך כך מעברים את השנה). בניסן כל העולם כולו מתחדש. זהו זמן שבו מתגלים חיים חדשים בבריאה.
שתי מדרגות בבריאת העולם
הגמרא שם בדף כז ע"א אומרת שהתפילה הנאמרת בראש-השנה "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום הראשון" היא כדעת ר' אליעזר שבתשרי נברא העולם. תוס' שואל שם - הא קי"ל כר' יהושע שבניסן נברא העולם "כדאמרינן בפ"ק לתקופות כר' יהושע"? ועונה שמדובר בפיוט על יום הדין ולא ממש על יום בריאת העולם. מכל מקום יוצא שהתוס' פוסקים כר' יהושע, שבניסן נברא העולם. ממשיך תוס' ושואל על מחבר הפיוטים ר' אלעזר הקליר, שבפיוטים לתפילת הטל בתשרי - חיבר פיוטים שמהם יוצא שבתשרי נברא העולם, כר' אליעזר. ובניסן - חיבר פיוטים שמהם יוצא שבניסן נברא העולם, כר' יהושע. לכאורה זו סתירה! ר"ת עונה שם ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים": בתשרי עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם, ובניסן נברא העולם ממש. כן מצינו באדם הראשון, שעלה במחשבה לפני הקב"ה להבראות שני אנשים, אך בפועל נברא אחד. יוצא לפי ר"ת שישנם שני מדרגות ושלבים בבריאת העולם: השלב הראשון היה בתשרי והוא בריאת העולם במחשבה הפנימית העליונה של הקב"ה, הימצאות של העולם בכח. השלב השני היה בניסן והוא הוצאת הכח אל הפועל, בריאת העולם ממש.
ניסן - נקודת החיבור
ר' אליעזר סבר שראוי שיברא העולם בתשרי בגלל קדושתו ומעלתו, שכמו שהשכל הוא הכי רוחני בחלקי הגוף כך חודש תשרי קדוש ורוחני וקרוב אל השי"ת ואז ראוי שיברא העולם.
לעומתו ר' יהושע סבר שראוי שיברא העולם בניסן כיון שהוא ראש החדשים, הוא "הראשית" של החדשים, הוא קרוב יותר משאר החודשים למקור ולשורש שמעל לזמן. זוהי קדושתו המיוחדת, שבזכותה הוא יותר קשור להשי"ת. חודש זה מופרש ונבדל משאר החודשים, שהם ביחס אליו המציאות החמרית והגשמית. אנו מונים את השנים מבריאת העולם לחודש תשרי, אבל במובן הפנימי של כנסת ישראל השנה מתחילה בניסן. כלומר, נקודת החיבור של השנה החדשה עם המקור האלוקי היא בניסן. מבחינתנו אנו יכולים לקדש כל יום בשנה על-ידי לימוד תורה, מסירות נפש וכו', אבל ישנה מציאות סגולית אלוקית שמצידה ניסן הוא שיא הדביקות האלוקית. זאת אומרת, יש לנו אפשרות לדביקות אלוקית גדולה יותר בניסן מבשאר החודשים.
כמו כן חודש ניסן, כשמו כן הוא [ניסים שלנו], מיוחד לניסים גלויים בגלל קדושתו המיוחדת. זאת משום שהוא נקודת החיבור בין מציאות הזמן למה שמעל הטבע. הנאצלים מתחברים למאציל. כן אומר הפיוט בהגדה - "אז רוב ניסים הפלאת בלילה". במשך ההסטוריה קרו הרבה ניסים דוקא בחודש זה.
כך גם הלחם שאוכלים בניסן - מצה - הוא לחם אלוקי. במצה אין שאור וחמץ המבטאים את יצר-הרע. זהו לחם שבו קדושה אלוקית. אי-אפשר להתקיים בלי לחם "ולחם לבב אנוש יסעד", אבל בניסן הלחם הוא אלוקי. ההבדל בין חמץ למצה הוא זמן האפייה. שוב רואים שבניסן ישנו שיא הקישור בין המציאות הטבעית למקור האלוקי ולכן הוא גם מיוחד לגאולה - "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" במהרה בימינו אמן.
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
