ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
ולכאורה הלא מצאנו שלא ניתנה מלכות למשה רבנו וכך אמרו חז"ל:
"בקש משה שיעמדו ממנו כהנים ומלכים, אמר לו הקב"ה: אל תקרב הלום, כלומר לא יהיו בניך מקריבין, שכבר מתוקנת הכהונה לאהרן אחיך. הלום- זו מלכות כמה דתימא כי הביאותני עד הלום… א"ל הקב"ה: כבר מתוקן המלכות לדוד, אעפ"כ זכה משה לשתיהן, כהונה- ששימש בז' ימי המילואים, מלכות- דכתיב : ויהי בישורון מלך".
ומפורש בתורה
"לא יסור שבט שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים" (בראשית מט, י)
משמע שהמלכות יועדה לשבט יהודה, ומתוכו נבחר דוד המלך וזרעו אחריו "עד כי יבא שילה" - הוא מלך שיקום מזרעו (רמב"ן שם). ואם כן קשה כיצד אפשר שמשה רבנו יהיה גואל אחרון?
נראה לומר שיש שני מיני גואלים, יש גואל שהוא בבחינת שבט, שנבחר להנהיג את ישראל כמלך. ויש גואל שהוא בבחינת מחוקק, שהוא סמכות תורנית גדולה, שדעתו מקובלת על כולם, והוא מנהיג את העם מכח התורה.
אפשר להוכיח זאת מהגמ' סנהדרין ה. שמשווה בין הנהגה של ישראל בגולה, לבין הנהגה של ישראל בארץ ישראל ע"י הנשיא וקובעת שיש תוקף יותר לריש גלותא שבבבל, שאם ראש הגולה נתן רשות לחכם לדון יש לו רשות לדון גם בארץ ישראל, אבל אם הנשיא שבארץ ישראל נתן לו רשות לדון, אין לו רשות לדון בבבל. והגמ' מנמקת זאת:
כדתניא: "לא יסור שבט מיהודה - אלו ראשי גלויות שבבבל שרודין את ישראל בשבט, ומחוקק מבין רגליו - אלו מבני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים".
והנה התוספות שם ד"ה "דהכא שבט" הקשה הלא לענין הלכה בני בבל כפופים לבני ארץ ישראל? ותירץ שלענין לפטור את הדיין מלשלם בני בבל עדיפי, שכח זה נובע מסמכות שלטונית, ולריש גלותא יש סמכות לרדות ולכפות יותר מנשיא שבאר"י.
משמע שיש שני מיני סמכויות של הנהגה ומשפט, כמו שדייקה הברייתא בפסוק: שבט- שרודין את העם בשבט, והוא הסמכות השלטונית, ומחוקק- שמלמדין תורה ברבים, שהוא הסמכות תורנית. והנה רש"י הסביר לנו מבחינה מעשית מדוע יש לריש גלותא סמכות שלטונית גדולה יותר מפני "שיש להם כח ורשות מאת מלכי פרס", ובזה הם עדיפים על בני ארץ ישראל. והתוס' שם הוסיף לנו טעם סגולי לכך ע"פ הירושלמי "והיינו טעמא, משום דראש גולה מזכרים, ונשיא שבארץ ישראל מנקבות". כלומר ראשי גולה מיוחסים למלכות דוד בן אחר בן, ולכן ירשו כח הנהגה שלטוני כזה. אבל נשיאים שבאר"י אינם מיהודה ולכן כח הנהגתם אינו מצד השלטון אלא מכח גדלותם התורנית.
דוגמא לדבר, כיצד מתמנה הנשיא שבארץ ישראל, אפשר ללמוד מהלל הזקן שהיה ראש שושלת הנשיאות בישראל. מצאנו שהלל הזקן קבל את הנשיאות בארץ ישראל מבני בתירא שראוהו גדול מהם ופנו לו את כסאם, כי הנשיא יונק את כוחו מאישיותו, וסמכותו הרוחנית התורנית.
לפי זה אפשר לתרץ את השאלה כיצד היו יכולים להיות שמעיה ואבטליון נשיא ואב בי"ד בישראל הלא הם היו גרים, ומלבד השאלה איך שמשו בסנהדרין, הא "ונשאו אתך" - "בדומין לך" וגר פסול לדון בסנהדרין? ועל זה אפשר לומר שהם רק לימדו את העם תורה, ולא ישבו בפועל בדין תורה. כמו שהתוס' (נדה נ.) עונה על דבורה שהיתה שופטת, והלא אשה פסולה לדון? אלא שלימדה את העם תורה. אבל קשה עוד כיצד הנהיגו את ישראל הלא הלכה "שום תשים עליך מלך מקרב אחיך"- ולא מקהל גרים? אלא שמנוי שלהם היה כשאר מנוי שלטוני אלא משום שלא היה כמותם גדול בתורה, ובכהאי גוונא אין אסור. וכמו כן מתרצים כיצד היתה דבורה שופטת, ותרצו שהנהגתה נבעה מאישיותה הגדולה שעיני כל ישראל היו אליה, ובכה"ג אין אסור "מלך ולא מלכה".
וכך מסביר ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק א' חנוכה) את הרמב"ן (ויחי) שקורא לחשמונאים קדושי עליון ואעפ"כ לא נשאר מזרעם שריד ופליט עד שאמרו "כל דאתי מבית חשמונאי עבדא הוא" "מפני שעברו על צוואתו של זקן" שאמר "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו", והם לקחו לעצמם כתר כהונה.
ולכאורה קשה אם החשמונאים עברו על צוואת יעקב אבינו, בכך שלקחו מלכות לעצמם, איך אפשר לקרוא להם קדושי עליון? מתרץ ר' צדוק שדור ראשון של חשמונאים מלכו מכח גדלותם בתורה ובכח וצדקתם, כמנהיגים שהפיחו רוח יהדות בעם, ועוררו אותם בקריאה "מי לה' אלי", שימרדו ביוונים ובהתיונות. ומצד זה יכלו למלוך. אבל במשך הדורות החשמונאים כבר לא היו ראוים מבחינה רוחנית להיות מנהיגים, ולקחו שררה לעצמם, רק בזכות היותם בני החשמונאים, אז נחשב להם שלקחו מלכות הראויה לבית דוד, ועברו על "לא יסור שבט מיהודה".
ולפי כל זה מה שאמרו חז"ל על משה רבינו שהוא גואל ראשון והוא גואל אחרון רמוז בפסוק "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו" וכפי שהסברנו לעיל שבט- רומז לגואל מבית דוד, ומחוקק - רומז וגואל בחינת בחינת משה רבינו, שהפסוק מלמדנו שלא יסורו שני המנהיגים מישראל. ולעת"ל יהיה מנהיג בחינת שבט כדוד מזרע יהודה, ומנהיג בחינת מחוקק כמשה רבנו שנקרא מחוקק "כי שם חלקת מחוקק ספון". (וכן נאמר בתוס' פסחים שלעת"ל גם משה ואהרן יהיו עמנו). ואפשר שלעת"ל מלך המשיח עצמו יאחד בקרבו את שתי הכוחות הנ"ל של שבט ומחוקק, וכך משמע מדברי הרמב"ם הל' מלכים פי"א הל' ד':
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ותורה שבעל פה ויכול כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא מלך המשיח".
נמצא שמלך המשיח הוא אדם שעוסק בתורה בכל כוחו, ומחזק בדקה, ובזה ממלא תפקיד של "מחוקק", וכמו כן לוחם מלחמות ה', ובזה ממלא תפקיד של "שבט".
אמנם אין זה סותר את האפשרות ששני התכונות הללו התפצלו לשני אנשים כמו שכתב הרמב"ם לפני זה שר"ע חשב שבר כוכבא היה מלך המשיח, ובודאי שלא היה מנהיג מכח סגולת תורתו, אלא מנהיג הראוי ללחום מלחמות ה', בתפקיד של "שבט" . ור"ע שהיה נושא כליו היה ממלא חלק המנהיג בבחינת "מחוקק" הוגה בתורה תמיד.
ההבחנה המעשית בין מנהיגות של מחוקק ושבט
משה רבנו היה מנהיג בחינת "מחוקק". מנהיגותו התבטאה בכוחו להעביר לעם ישראל , ולאומות העולם את דבר ה' - זו הלכה. שלא היה כמותו מי ששמע דבר ה' והאמין בו, והיה יכול להקרין מאותה אמונה לאחרים. ולכן אנו מוצאים שכל דאגתו של משה שמא לא יוכל להעביר את דבר ה' לאחרים, וטען "לא איש דברים אנכי" "כי כבד פה וכבד לשון אנכי", ומפרש המהר"ל , שאין לומר על משה שהיה בעל מום, אלא שדרגתו הרוחנית היתה כהגבוהה, שאי אפשר היה להוריד את הדברים שקבל לדבור, ואפשר להוסיף שזה היה גם מקטנות המשיגים שא"א היה להוריד את דרגת נבואתו לרמתם.
לעומת משה רבנו אנו למדים על מנהיגותה של מרים שנקראת פרנס של ישראל, כמו שאמרו חז"ל "שלושה פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה אהרן ומרים", היא השפיעה על אביה לחזור ולקחת את אמה "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי", מתוך אמונה אגדולה בגאולתן של ישראל , ובטול קיום גזרתו של פרעה, אמרה: "פרעה רשע הוא וגזרתו ספק מתקיימת ספק אינה מתקיימת אבל אתה צדיק וגזרתך מתקיימת!" (שמו"ר א', י"ז), "הלכו כולם והחזירו נשותיהם", והנה עמרם היה ראש סנהדרין ובודאי ששיקוליו היו שקולים של הלכה, אבל מרים הנהיגה הנהגה של אמונה ב"נצח ישראל לא ישקר".
"ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו", אמרו חז"ל שבשעה שנולד משה, "נתמלא הבית הבית אורה", וראו שנתקיימה נבואתה של מרים, אבל כשנאלצו לזורקו ליאור "טפח לה אביה על ראשה ואמר לה מרים היכן נבואתך?" ואז נאמר "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו" האם היתה זו עמידה של ספק וחשש שמא לא תתקיים הנבואה? יש ללמוד ממה שאמרו חז"ל מדוע המתינו כל קהל ישראל למרים בזמן שנצטרעה שבעה ימים "עד האסף מרים". בגלל שהמתינה למשה שזרקוהו ליאור. וזכרו לה כולם את אמונתה זו, משמע שהיה זה אצלה בטוי של אמונה, שהחדירה אותה לכלל ישראל, וזהו לשון התיצבות ובטחון, "לדעה מה יעשה לו" ולא "אם" בכלל יעשה לו!
מידות אלו המיוחסות למרים התגלו ביתר שאת בדוד המלך. ואמנם דוד כלל בתוכו גם מנהיגות של תורה ומשפט, אבל הצד הבולט שלו היה בכוחו לפסוק בדרך של הוראת שעה, ואף בבחינת "מלך פורץ לו גדר ואין ממחה בידו", משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. ומבחינה זו היה ההיפך ממשה רבנו, ולעת"ל נזכה לראות עין בעין בשני משיחים אלו שבט ומחוקק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
