ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אדיר בן ברכה
"אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, כתיב הכא: וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת, וכתיב התם: ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וכתיב: בדעתו תהומות נבקעו, אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנאמר יהב חכמתא לחכימין וגו', שמע רב תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו אמר ליה אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה".
כלומר, בצלאל גילה כוחות יצירתיים בהקמת המשכן, הן במובן המחשבתי בכוונת צרוף האותיות שבהן נבראו שמים וארץ, והן במובן האומנותי בחכמה ובדעת. אמנם מן השמים סייעו בעדו ונתנו לו חכמה, אבל אין נותנים חכמה אלא למי שמבקש אותה.
וכן אמרו במדרש (תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סימן ה):
"אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם (איוב לב) וכל הבינה שבבצלאל מנשמת שדי שנתן בו, ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה שהיה חכם בתורה, בתבונה שהיה מבין בהלכה, ובדעת שהיה דעתו מלאה בתלמוד, ובכל מלאכה כמשמעו".
וזה כוחו של אומן, שיכול לבטא באומנותו מסרים שקלט בדרך עצמית. אם הוא מביע איזה רעיון בדרך ציור או שיר, הרי הרעיון עובר עבוד נפשי של האומן שמוציא אותו מן הכוח אל הפועל.
כך בצלאל ביטא באומנותו בחכמה בינה ודעת, עם כל הכוונות של צירוף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ.
יתרה מזאת, אנו מוצאים, שבצלאל השכיל לדעת אפילו דברים שלא ציווהו משה:
"רבי תנחומא משום רב הונא אמר: (שמות לח) ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את אשר צוה אותו משה לא נאמר, אלא 'את כל אשר צוה ה' את משה', אפילו דברים שלא שמע מפי רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני", ואף שינה ממה שציווה לו משה "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך, ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה - להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים. אמר לו: שמא בצל אל היית וידעת!"
כל זה מלמד עד כמה ניתן לו רשות לחדש חידושים של תורה שבעל פה במשכן שכולו נבנה כאשר ציווה ה' את משה.
מובא במדרש
"ראה קראתי בשם אמר רבי יוחנן ג' דברים מכריז עליהן הקב"ה בעצמו ואלו הן רעב דכתיב כי קרא ה' לרעב, ושובע דכתיב וקראתי אל הדגן והרביתי אותו. פרנס דכתיב ראה קראתי בשם בצלאל, אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכין בצבור שנא' ראה קראתי בשם בצלאל, אמר לו הקב"ה למשה משה הגון עליך בצלאל אמר לפניו רבש"ע אם לפניך הגון לפני לא כל שכן. אמר לו אף על פי כן אמור להן לישראל, הלך ואמר להן לישראל הגון עליכם בצלאל אמרו משה רבינו אם לפני המקום ולפניך הגון עלינו לא כל שכן".
מדוע נחשב בצלאל לפרנס אם הוא עשה רק מה שציווהו ה'? ולפי מה שהסברנו לעיל מובן, בצלאל עשה במשכן הרבה דברים ע"פ חכמתו, הוא נתבקש ליצור דירה לשכינה, ודבר זה יוכל להתגשם רק מתוך רצון והתבוננות של ישראל, ולכן בצלאל מביע במלאכת המשכן את רצון ישראל להשרות שכינה ביניהם, וכל אומנותו היא מושפעת מכוחם לכן הוא נחשב פרנס של ישראל ושלוחם לענין זה.
לפי זה מובן כיצד המשכן מהווה תקון לחטא העגל, כפי שאמרו במדרש (שמות רבה (וילנא) פרשה מח):
"ד"א ראו קרא ה' בשם, הה"ד (ישעיה נד) הנה אנכי בראתי חרש, זה בצלאל, נופח באש פחם, חטאו ישראל באש שנאמר (שמות לב) ואשליכהו באש ויצא העגל הזה, בא בצלאל ורפא את המכה, משל לתלמידו של רופא שנתן רטייה על מכה אחת ונתרפאת והיו מקלסין אותו אמר להם רבו קלסו לי שלמדתיו, כך היו הכל אומרים בצלאל בחכמתו ובתבונתו עשה את המשכן, אמר הקב"ה אני הוא שבראתיו ולמדתיו שנאמר הנה אנכי בראתי חרש לפיכך אמר משה ראו קרא ה' בשם".
מפני שעיקר חטא העגל הוא בכך שעשו דבר שלא ציווהו ה', ומאידך גיסא המשכן נעשה כולו כאשר ציווהו ה', אבל גם המשכן נעשה בחכמה ובדעת של בצלאל שהיתה מכוונת לרצון ה' ולכן היה בה תיקון לחטא העגל.
את התכונות האלו ירש בצלאל מסבתו מרים (שמות רבה (וילנא) פרשה מח):
"וכל השבח הזה מנין לו משבט יהודה ומהיכן זכה לכל החכמה הזאת בזכות מרים שנאמר (שם /שמות/ א) ויעש להם בתים, ומה היו הבתים בית הכהונה ובית המלכות, יוכבד נטלה כהונה ומלכות, אהרן כ"ג, משה מלך שנאמר (דברים לג) ויהי בישורון מלך, ומרים נטלה חכמה שהעמידה בצלאל ויצא ממנו דוד שהיה מלך שנא' (דה"א =דברי הימים א'= ב) ותלד לו (אפרת) את חור וכתיב (שמואל א' יז) ודוד בן איש אפרתי שבא מן מרים שנקראת אפרת".
מרים מתוארת במדרש כמי שנטלה חכמה, מצאנו שהיא גילתה מנהיגות והוכיחה את אביה על פי אמונתה, בדברים שלא שמעה ממנו אלא הבינה בעצמה שכך צריך לעשות, והצליחה לשכנע אותו בצדקתה, וכך גם בצלאל גילה מנהיגות ובנה משכן בחכמה בבינה ובדעת והצליח להשרות שכינה בישראל.

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

איך ללמוד אמונה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך ללמוד גמרא?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

סדרת החינוך של הטבע!

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









