ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
המלחמה פרצה לא בגלל סיבות רוחניות-אידיאולוגיות. לא אנחנו יזמנו את המלחמה עם מצרים, וכל שכן לא עם ירדן. אך למפרע התברר שהמלחמה הייתה בעלת משמעות רוחנית עליונה עבורנו. התוצאות הרוחניות של המלחמה נמשכות והולכות ומתגברות. כיבוש ירושלים העתיקה, הר הבית והכותל, כיבוש חברון ומערת המכפלה, קבר רחל, שכם ויריחו, החזיר אותנו אל עברנו. המפגש החי עם מקומות הקודש האלו עשה מהפכה בלבבות. לא רק המפגש הראשון, אלא מאז ואילך, הביקורים במקומות קודש אלו ובעיקר בכותל המערבי, מעוררים זיק פנימי החבוי גם בלבבות הרחוקים ביותר. מכל רחבי העולם היהודי נמשכים ובאים יהודים אל הכותל. אין זה חזון נדיר לראות בן קיבוץ חילוני מניח תפילין ליד הכותל או בן למשפחה מתבוללת מזיל דמעה בין אבני הכותל וקורא קריאת שמע, אולי לראשונה בימי חייו. מאז מלחמת ששת הימים חל שינוי ממשי חיובי אל המסורת, אל האמונה.
מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים ומרחבי ארץ ישראל עוררו את יהודי הגולה מתרדמתם. אחרי המלחמה החלה עליה משמעותית מארצות המערב. הניצחון הגדול והמרשים של ישראל גרם להתעוררות יהודית ברוסיה ויהודים רבים דרשו לעלות לארץ ישראל. הלחץ גרם ששערי רוסיה נפתחו, עשרות אלפי יהודים עלו לארץ ישראל ויהודים רבים שלא קיבלו רשות לעלות, נאבקו בעוז למען עלייתם. כל ההתעוררות הזאת באה כתוצאה ממלחמת ששת הימים. ההתעוררות של אז הייתה ההכנה וההכשרה לקראת העלייה הגדולה שבאה שנים אחר כך. למלחמת ששת הימים הייתה השפעה עצומה על כל העם היהודי בכל הארצות. ההזדהות עם ישראל גברה, נהיה כבוד להיות יהודי. ההתבוללות נעצרה, התחזק הקשר לאמונה ולמסורת.
תוצאות רוחניות גדולות היו ויש גם היום לניצחון ולשחרור ירושלים ומרחבי יהודה ושומרון, עזה והגולן. אולם עצם העניין עולה על הכול, עצם החזרה שלנו הביתה לירושלים היא העיקר. שובנו למקומותינו אינו אמצעי לאיזה מטרה גשמית או רוחנית. שובנו לבית אבותינו, לארץ אלוקינו היא המטרה עצמה והיא עולה על כל התוצאות. גדולה ישיבת ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה. עצם השיבה היא העיקר, ומגודל העיקר הזה נמשכות מעלות רבות, גדולות ועצומות. היום, רואים אנו את גדולתה של מלחמת ששת הימים יותר מאשר אז. מתוך כך פורצת הודאה מכל הלב, הודאה להקב"ה המצליח דרכינו, ותודה וברכה לכל צבא ה' שלחם בעוז ובגבורה, והוקרה וזיכרון לכל שזכו במסירות נפשם להביא את הניצחון הגדול והמתמשך עד היום הזה ועד בכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
