ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
המלחמה פרצה לא בגלל סיבות רוחניות-אידיאולוגיות. לא אנחנו יזמנו את המלחמה עם מצרים, וכל שכן לא עם ירדן. אך למפרע התברר שהמלחמה הייתה בעלת משמעות רוחנית עליונה עבורנו. התוצאות הרוחניות של המלחמה נמשכות והולכות ומתגברות. כיבוש ירושלים העתיקה, הר הבית והכותל, כיבוש חברון ומערת המכפלה, קבר רחל, שכם ויריחו, החזיר אותנו אל עברנו. המפגש החי עם מקומות הקודש האלו עשה מהפכה בלבבות. לא רק המפגש הראשון, אלא מאז ואילך, הביקורים במקומות קודש אלו ובעיקר בכותל המערבי, מעוררים זיק פנימי החבוי גם בלבבות הרחוקים ביותר. מכל רחבי העולם היהודי נמשכים ובאים יהודים אל הכותל. אין זה חזון נדיר לראות בן קיבוץ חילוני מניח תפילין ליד הכותל או בן למשפחה מתבוללת מזיל דמעה בין אבני הכותל וקורא קריאת שמע, אולי לראשונה בימי חייו. מאז מלחמת ששת הימים חל שינוי ממשי חיובי אל המסורת, אל האמונה.
מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים ומרחבי ארץ ישראל עוררו את יהודי הגולה מתרדמתם. אחרי המלחמה החלה עליה משמעותית מארצות המערב. הניצחון הגדול והמרשים של ישראל גרם להתעוררות יהודית ברוסיה ויהודים רבים דרשו לעלות לארץ ישראל. הלחץ גרם ששערי רוסיה נפתחו, עשרות אלפי יהודים עלו לארץ ישראל ויהודים רבים שלא קיבלו רשות לעלות, נאבקו בעוז למען עלייתם. כל ההתעוררות הזאת באה כתוצאה ממלחמת ששת הימים. ההתעוררות של אז הייתה ההכנה וההכשרה לקראת העלייה הגדולה שבאה שנים אחר כך. למלחמת ששת הימים הייתה השפעה עצומה על כל העם היהודי בכל הארצות. ההזדהות עם ישראל גברה, נהיה כבוד להיות יהודי. ההתבוללות נעצרה, התחזק הקשר לאמונה ולמסורת.
תוצאות רוחניות גדולות היו ויש גם היום לניצחון ולשחרור ירושלים ומרחבי יהודה ושומרון, עזה והגולן. אולם עצם העניין עולה על הכול, עצם החזרה שלנו הביתה לירושלים היא העיקר. שובנו למקומותינו אינו אמצעי לאיזה מטרה גשמית או רוחנית. שובנו לבית אבותינו, לארץ אלוקינו היא המטרה עצמה והיא עולה על כל התוצאות. גדולה ישיבת ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה. עצם השיבה היא העיקר, ומגודל העיקר הזה נמשכות מעלות רבות, גדולות ועצומות. היום, רואים אנו את גדולתה של מלחמת ששת הימים יותר מאשר אז. מתוך כך פורצת הודאה מכל הלב, הודאה להקב"ה המצליח דרכינו, ותודה וברכה לכל צבא ה' שלחם בעוז ובגבורה, והוקרה וזיכרון לכל שזכו במסירות נפשם להביא את הניצחון הגדול והמתמשך עד היום הזה ועד בכלל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














