ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי בימי צעירותו חי ר' משה לייב מסאסוב עם אשתו ובניו בדחקות גדולה. אחד משכניו, איש אמיד, הציע לפניו סכום כסף כדי שייסע אל היריד ויקנה סחורה, ויעסוק אחר-כך במסחר בעירו. נסע ר' משה לייב עם שאר הסוחרים אל היריד. כשבאו לשם הלכו כולם לעסקיהם, ואילו הוא הלך לבית המדרש ושהה שם כמה ששהה, וכשבא לכיכר השוק כבר היו הסוחרים מכינים עצמם לחזור הביתה. כשאמר להם שיש בדעתו לקנות סחורה מילאו פיהם צחוק, וכך נסע עמהם הביתה. על פתח ביתו קיבלוהו ילדיו בקריאות: "אבא, מה הבאת לנו?" מיד נפל מתעלף. כששבה נפשו אליו, בא אותו שכן אמיד להיוודע על מעשהו. ראה אותו בשברון רוחו ושאל: "מה היה לו, רבי? אבד לו הכסף? אל ייפול לבו, ברצון אתן לו עוד פעם". נאנח ר' משה לייב: "אדם כי יבוא הביתה וישאלוהו מה הבאת לנו, מה יענה?" "אם כן", אמר השכן, "הרי מוטב לו שיעסוק בבית". מאותו יום ואילך נתגלתה לעולם צדיקותו של ר' משה לייב.
התבנית שעל-פיה בנוי הסיפור שלנו היא תבנית ידועה. בדברי חז"ל נמצאות השוואות רבות בין מהלך חייו של אדם למהלך יומו. כך אמרו במסכת אבות: "היום קצר והמלאכה מרבה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק". בסיפור שלפנינו מקבלת גישה זו גם גוון חסידי.
הדבר ששבר את לבו של ר' משה לייב היה קריאתם של ילדיו: "אבא, מה הבאת לנו?" יסוד החסידות הוא ההכרה כי "לית אתר פנוי מיניה", כלומר שאין מקום פנוי מנוכחותו יתברך. נוכחותו של הבורא וממלאת את המציאות כולה ומעניקה משמעות אלוקית לכל המציאות. כל נברא, כל יצור, כל חי, כל מחשבה, כל הלך רוח, כל אמירה - כולם מלאים את נוכחותו של הבורא. עלינו רק להקשיב.
הבעל שם טוב נהג לומר כי הוא יכול לשבת במסיבת מרעים, הללו ידברו דברים בטלים ואילו הוא יעסוק באותה שעה בייחודים עליונים. השאלה היא לא מה נאמר, אלא מה האדם שומע. מי שמכיר את נוכחותו של הבורא, הממלאת את כל המציאות כולה, שומע את התביעה הרוחנית גם מצעקתם של ילדים. זה מה שקרה לר' משה לייב מסאסוב. כשעמד הוא על מפתן ביתו שמע את קול ה' הקורא אליו "מה הבאת לנו?"
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
62 - יין המשומר
63 - הסחורה של ר' משה לייב
64 - מַן מן השמים
טען עוד
לאחר שעמדנו על הממד החסידי העמוק שבסיפור, נפנה אל הסיפור עצמו ונעמוד על משלו ונמשלו. ר' משה לייב הוא האדם המקבל הלוואה על מנת שילך ויעסוק בסחורה, ויביא פרנסה לביתו. כל אדם מקבל אשראי בטרם יצא לדרך חייו; אשראי מבורא עולם. אשראי של חיים, אשראי של יכולות. על האדם לצאת לדרך חייו כשהוא שם אל לבו את המטרה העיקרית של חייו - לנצל את האשראי שניתן לו ולהביא את הרווחים הביתה. הוא צריך להגיע למצב שבו יוכל להשיב תשובה לשאלת "מה הבאת לנו".
הסוחרים הנוסעים עם ר' משה לייב יודעים את מנהגו של יריד החיים: על האדם לנצל את הזמן. הסוחרים מגיעים ליריד ומיד מתחילים במסחרם. הם יודעים שזמנו של היריד קצוב, ועם רדת החשכה לא ניתן יהיה עוד לסחור. אך ר' משה לייב אינו פונה למסחר כשהוא מגיע ליריד. הוא פונה אל בית המדרש. לכאורה יש כאן מעשה של קדושה, אלא שבהקשר של המשל והנמשל, לפנינו התרשלות בעבודה. הסוחר בא ליריד כדי לעסוק במסחר. האדם בא לעולם כדי לעסוק בתורה ובמצוות. מה יענה מי שבא למקום בשל מטרה מסוימת, הזניח את המטרה ועסק בדבר אחר?
את פניו של ר' משה לייב מקבלים ילדיו. בקריאתם "אבא, מה הבאת לנו?" כאמור, שומע ר' משה לייב בקולם את קול התביעה האלקית מן האדם "מה הבאת לנו".
חז"ל מלמדים אותנו כי מיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה וניתנה לקטנים. הפתגם העממי אומר: "שוטים וקטנים אומרים את האמת". הקטנים אינם מתחשבנים. הם עדיין מביעים בצורה טבעית את אשר על לבם, את הקול הטבעי המפעם בהם. זהו מנהגם של קטנים בשעה שאביהם חוזר מן היריד. יש כאן תביעה טבעית ופשוטה שכל-כך הרבה געגועים ואהבה מזוגים בה.
כששומע ר' משה לייב את הקריאה הזו, מהדהדת באוזניו הקריאה הטבעית הקוראת בלבו של כל אדם, הקריאה אל השלמות, הקריאה לניצול הזמן, הקריאה לשימוש נכון באשראי שניתן לכל אחד ואחד.
ר' משה לייב איננו נוסע עוד אל היריד. את חכמת היריד כבר למד. מכאן ואילך יקדיש את חייו למטרת מסחרו, ל'מסחר' שאליו נועד, להיות רבי לחסידים. זהו המסחר שהוטל עליו, וזוהי התשובה שאותה יצטרך להשיב כשישאלו אותו במרום "מה הבאת לנו".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

איך להתכונן לחגים?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי עץ במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ואתחנן
וָאֶתְחַנַּן אֶל יְ-הֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (דברים ג כג) מה תלמוד לומר לֵאמֹר ? אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. איך הטיח חלילה משה רבינו כלפי מעלה כביכול להכריחו להשיב. וְאָהַבְתָּ אֵת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. מה הביאור בזה כיצד אפשר לעבוד את השם עם היצר הרע וכן ביחד עם שניהם. כיצד כרת ברית שלמה המלך עם חירם. והא כתיב 'לֹא תְחׇנֵּם'. סגולה בהפטרה - שבה מחכים האדם ומכניס יראת ה' טהורה בלבו אם יתמיד וירגיל עצמו בזה. (מהאריז"ל)

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם








