ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
כי אם מתחילים בתענית ביום חמישי הרי בסוף הצום רוצים לאכול וקונים סעודות של אחר הצום וגם קונים לסעודות שבת, וכשמתחילים לקנות בכמויות גדולות סבור העם שרעב בא לעולם, ומתחילים לייקר את השערים.
יש פירוש אחר של הרמב"ם בהקשר של הפקעת השערים, שהמוכרים אומרים: לולא הצורך הגדול לגשמים ולמטר, חכמים לא היו גוזרים תענית סמוך לשבת. ואם מתחילים ביום חמישי וגוזרים, משמע שהמצב הוא חמור מאוד ואז המוכרים מעלים מיד את המחירים. זהו ביאורו של הרמב"ם לאותה משנה.
ויש עוד פירוש שלישי שאפשר להסביר בו את תעניות בה"ב: אנשי הכפרים מביאים את המזון לאחיהם שבעיירות וכשהם באים ביום חמישי ורואים שהעם מתענה והם לא ידעו שהעם קיבל על עצמו תענית, וכשביום חמישי גדלה קניית התצרוכת לקראת הסעודה שלאחר התענית, והכפריים מביאים מזון רק לצורך השבת, וקונים מיד ארבע סעודות, שתי סעודות לאחר הצום ושתי סעודות לשבת, נראה שישנה בהלה גדולה של תצרוכת ומתייקר המזון לצורך שבת.
ועוד, שאם יתחילו דווקא ביום חמישי זה יראה אווירה קשה מאוד, והציבור יתהה למה קובעים תענית סמוך לשבת? הרי אפשר לחכות עד לאחר השבת, ויחשבו שאם קבעו תענית סמוך לשבת, משמע שהמצב חמור. אבל כשגוזרים תענית בשני, ובאים אנשי הכפרים ביום חמישי, הם יודעים שיש כאן סדרה של תעניות, ואינם מגדילים את השער.
הדגם הזה של תעניות ציבור בגלל מניעת גשמים בימים ב' ה' ו-ב' שאין מתחילים להתענות ביום חמישי, עבר לכל התעניות כולן, כדי שלא להפקיע שערים! חכמים לא רצו ליצור אווירה של מתח ובהלה, כי אם האווירה של התעניות תיצור דחיפות גדולה, לרכישת מזון רב זה ייקר את השער ותיווצר בהלה. לכן הקפידו עד כדי כך בקביעת התעניות ואמרו במשנה (שם): "אין גוזרים תענית על הציבור בתחילה בחמישי כדי שלא להפקיע השערים".
בה"ב - מפני הגשמים
הטעם המפורסם למנהג התעניות בימים שני, חמישי ושני (בה"ב), אחרי סוכות ואחרי פסח הוא, כי ימי המועד הם ימי משתה ושמחה, ויש לחוש שמא מתוך השמחה באו אנשים לידי עבירה, לכן נוהגים להתענות כדי לכפר עליה. וסמכו תעניות אלה על איוב, שהוא, לאחר ימי המשתה העלה עולות, "כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי" (איוב א, ה). לאחר חג השבועות, הנמשך יום אחד בלבד, אין לחוש לעבירה (מגן אברהם, אורח חיים ס' תצא) וכן בחנוכה אין לחוש, כי בימי החנוכה אין בני אדם פנויים ממלאכתם. אבל לאחר הרגלים יש לחוש, ואכן נאמר בתלמוד: "סקבא דשתא ריגלא" (קידושין פא, ע"א), כלומר, נקודת התורפה והקלקול של השנה, הם הרגלים. לכן העירו בעלי התוספות (שם ד"ה סקבא) שיש קבוצת אנשים ונשים, שבאים לשמוע הדרשה - ונותנים עין זה על זה, ויש אומרים: לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות. מכאן יוצא שצומות בה"ב נועדו לתקן את כישלונות העבר.
ואילו באמתחתם של חסידי אשכנז, מצאנו טעם אחר, אמנם ידוע פחות ופחות מפורסם מן הראשון, אך יש בטעם זה מגמה חיובית כלפי העתיד. לא מפני החטאים ובשביל כפרת העוונות נקבעו תעניות בה"ב - אלא מפני הגשמים. תעניות בה"ב נקבעו לשם עלייה והתקדשות, כדי שנהיה ראויים לגשמים ולברכת השנים.
"אבל אלו התעניות בשביל הגשמים במרחשון, מתענים בשבוע ראשון בעבור היורה, שיורה על הזרעים לברכה, ובאייר מפני שלא תלקה בשדפון ובירקון". (ספר חסידים, סימן רכז)
ומה שמתענים בימים ב' וה', ולא בימים אחרים בשבוע, זה מפני שהם ימי רצון. כי "כשעלה משה למרום בפעם השנייה לקבל לוחות שניים, עלה ביום ה' וירד ביום ב'". (טור אורח חיים ס' קלד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
