ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם נצבים היום לפני ה' אלוקיכם" - רמז לכך שאנו עומדים להתייצב לדין לפני הקב"ה. ובשבוע הבא כעת הזאת בליל יום שלישי בשבוע יהיה ראש השנה יום הדין, ובשעה זו כבר יתקיים בנו תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
אתם ניצבים היום כולכם
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (דברים כט, ט). היום - הכוונה לראש השנה. ביום זה הקב"ה רואה את כולם בסקירה אחת, אבל הוא דן כל אחד ואחד בנפרד. ולכאורה לשם מה צריך פעמיים? הרי הקב"ה יכול לראות את כולם כהינד עפעף, ומדוע כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון (ר"ה ט"ז ע"א)?
אלא מרוב אהבתו אותנו הוא רואה בתחילה את כל העולם וביניהם הרוצחים והגנבים וכו', ואח"כ כשרואה את היהודי היחיד שעשה איזו עבירה קטנה הוא מיד מוחל לו.
וכל זה טוב כדי ללמד סנגוריה, אבל אדם צריך להיות טוב לא באופן יחסי לגויים, אלא עליו להיות טוב ושלם עם עצמו. ועל זה אמרו בדרך רמז "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט) - הוא נידון באופן פרטי ולא בהשוואה לאומות העולם, וזו המעלה הטובה של עם ישראל.
מחוטב עציך עד שואב מימיך
כתוב בפרשה "מחוטב עציך עד שואב מימיך" (שם פסוק י'). הפשט הוא כולם, כמו "מדן ועד באר שבע" וכמו "המולך מהודו ועד כוש". והרי הודו וכוש היו סמוכות זו לזו? אלא שאם תעשה סיבוב מהודו ועד כוש מצד ימין או שמאל, אתה מקיף את כל העולם.
תשובה מצלת מן העונש
ואומר רש"י (דברים פרק כ"ט פסוק יב), וז"ל: "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי שכששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים (בפרשת כי תבוא), חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם. אמרו, מי יכול לעמוד באלו. התחיל משה לפייסם, אתם נצבים וכו' הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו". והדבר תמוה מאוד, כיצד אומר כן מרע"ה לישראל, והרי על ידי דברים אלו ירפו ידיהם בראותם שלא נעשה עמם דבר - משל למה הדבר דומה, לאבא שראה את בנו שאכל ולא בירך ברכת המזון, ואמר האב לבנו אני ממהר לתפלה, אבל כשאחזור אעניש אותך. הילד ששמע זאת החל לבכות. אמרה לו אמו אל תבכה, הרי יודע אתה שאביך לא יעשה לך דבר. הנה כל בר דעת מבין שאמא זו זאת מקלקלת את החינוך של בעלה. כך גם משרע"ה בראותו את פחדם הנורא של ישראל מהקללות שבפרשת כי תבא, התחיל לפייסם, ולכאורה אין נכון לעשות כן. אלא הביאור הוא, שכשראה משרע"ה שהוריקו פניהם והתחילו להרהר בתשובה ונשבר לבם בקרבם באמת, אמר להם אם כך, אתם יכולים להתפייס שתשובתכם הועילה לכם ונצלתם מן העונש כי אין דבר העומד בפני התשובה, וכל הברכות יכולות לחול על ראשכם.
מעלת מי שמזכה לחייביא
כתוב בפרשה "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו וכו' שורש פורה ראש ולענה. והיה בשומעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך וכו' לא יאבה ה' סלוח לו" (דברים כט, יז - יט).
נשאלת השאלה, מיהו האדם הזה המתואר בפסוק, שה' לא סולח לו? אלא בזהר הקדוש (פרשת וירא דף קד ע"ב, וכן בתרומה דף קכט ע"א) הפליג במעלת מי ש"מזכה לחייביא" - שרואה אדם ומקרב אותו ללימוד התורה וקיום המצוות. ואם אומר די לי שאני לומד תורה ומתפלל - "שלום יהיה לי", ולא אכפת לי מהרשע, אומר לו הקב"ה יש דין ערבות, ואתה חייב להוכיח וללמד גם את האחרים, "ואהבת לרעך כמוך", וכי אתה רוצה להיות בגן עדן והאחרים בגיהנם?! ואם חושב רק על עצמו, בבחינת אני את עצמי הצלתי - לא יאבה ה' סלוח לו.
הנסתרות לה' אלוקינו
כתוב "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו" (דברים כט, כח) - נקוד על "לנו ולבנינו".
וכתוב "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים לא, יח).
אומרים חז"ל גם זה ברכה - הכיצד? משל למלך שבנו התנהג לא כשורה, ובא השוטר והגיש תלונה כנגד הבן והשופט קצב את עונשו, למשל שיאכל מאכל יבש מאד. צועק הבן לאביו שיעזור לו, והמלך מיד נענה לכך ומבקש מהשופט שהבן יבצע את העונש בחדר שבו המלך נמצא, ויאכל לאט לאט. והנמשל, לעיתים הקב"ה מסתיר פניו, אך הוא שומע את צעקותינו ורואה את הצרות שלנו, וכשאנו צועקים הוא כביכול שומע מיד ומציל אותנו מכל צרה ומצוקה.
חזרה תשובה
בפרשה מוזכר כמה פעמים ענין התשובה: "והשבות אל לבבך", "ושבת עד ה' אלוקיך", "ושב ה' אלוקיך את שבותך", "ומל ה' אלוקיך את לבבך".
את השלב הראשון של החזרה בתשובה ניתן לעשות בקלות על ידי אמירה "חטאתי עויתי פשעתי", אבל כתב הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ב) שהחזרה בתשובה היא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" - ומי יכול להגיע לדרגה זו?
אלא שהאדם מתחיל, ומבקש שה' יסייע בעדו - "ה' יגמור בעדי", ולכן כתוב "ושב ה' אלוקיך את שבותך".
ובחרת בחיים
כתוב בפרשה (דברים ל, יט) "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך ברכה וקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
ואומר רש"י:
"העידותי בכם היום את השמים וגו' א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם כענין שנאמר (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש. הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים. ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות לא שינו את מדתם, אתם שאם זכיתם תקבלו שכר, ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה".
ועוד אומר רש"י:
" ובחרת בחיים - אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר (תהלים טז) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך".
משל לאדם שאמר לבנו יש לי בקופסא מספר פתקים, ובכל אחד מהפתקים כתוב סוג אחר של ממתק, והוא מכוון את ידו של בנו לדבר הטוב ביותר. אומר דוד המלך ע"ה "אתה תומיך גורלי", אתה תקח את הגורל שלי לכיוון הטוב ביותר.

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך עושים קידוש?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה מברכים על מנה אחרונה?

למה כולם נלחמים על ירושלים

הדלקה וכיבוי ביום טוב

פיתרון יוסף לחלומו של פרעה

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי עץ במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ואתחנן
וָאֶתְחַנַּן אֶל יְ-הֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (דברים ג כג) מה תלמוד לומר לֵאמֹר ? אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. איך הטיח חלילה משה רבינו כלפי מעלה כביכול להכריחו להשיב. וְאָהַבְתָּ אֵת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. מה הביאור בזה כיצד אפשר לעבוד את השם עם היצר הרע וכן ביחד עם שניהם. כיצד כרת ברית שלמה המלך עם חירם. והא כתיב 'לֹא תְחׇנֵּם'. סגולה בהפטרה - שבה מחכים האדם ומכניס יראת ה' טהורה בלבו אם יתמיד וירגיל עצמו בזה. (מהאריז"ל)

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם








