בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • חגים וזמנים
  • בין המ×Ļרים
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • זמנים
  • ×Ļומו×Ē ×”×—×•×¨×‘×Ÿ
undefined
9 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

ר' אברהם בן דוד

א - ×Ē×§× ×Ē ×”×Ļומו×Ē
לאחר שנחרב בי×Ē ×”×ž×§×“×Š הראשון, ×Ēקנו הנביאים ×Ļומו×Ē ×–×›×¨ למאור×ĸו×Ē ×”×¨×ĸים של חורבן הבי×Ē ×•×’×œ×•×Ē ×™×Š×¨××œ, כדי ל×ĸורר א×Ē ×”×ĸם לה×Ļט×ĸר ולה×Ēאבל ×ĸל החורבן והגלו×Ē, ומ×Ēוך כך לחזור ב×Ēשובה ול×Ēקן א×Ē ×”×ž×ĸשים הר×ĸים שגרמו לכל ה×Ļרו×Ē ×Š×¤×§×“×• א×Ē ×™×Š×¨××œ מאז ו×ĸד היום.
ביום ה×ĸשירי בחודש טב×Ē ×Ēקנו ×Ļום, מפני שבאו×Ēו היום החל נבוכדנא×Ļר מלך בבל א×Ē ×”×ž×Ļור ×ĸל חומו×Ē ×™×¨×•×Š×œ×™×. בחודש ×Ēמוז ×Ēקנו ×Ļום, מפני שבו הובק×ĸה חומ×Ē ×”×ĸיר ירושלים. ב×Ēשי×ĸי בחודש אב ×Ēקנו ×Ļום, מפני שבו נחרב בי×Ē ×ž×§×“×Š× ×•. בשלישי בחודש ×Ēשרי ×Ēקנו ×Ļום, ×ĸל הריג×Ē ×’×“×œ×™×” בן אחיקם, מנהיג היהודים שנו×Ēרו ביהודה אחר החורבן, ובהריג×Ēו × ×Ēבטלה הגחל×Ē ×”××—×¨×•× ×” של שלטון ישראל באר×Ļו.
וכך ה×Ē×ĸנו במשך כשב×ĸים שנו×Ē ×’×œ×•×Ē ×‘×‘×œ. וכשזכו לבנו×Ē ××Ē ×‘×™×Ē ×”×ž×§×“×Š השני, ה×Ē×ĸוררה שאלה, האם ×Ļריך להמשיך לה×Ē×ĸנו×Ē ×‘××•×Ēם הימים. וי×ĸן זכריה הנביא (ח, יט): "כÖŧֹה אָמַר ה' ×Ļְבָאוֹ×Ē: ×Ļוֹם הָרְבִי×ĸִי (ב×Ēמוז) וְ×Ļוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' באב) וְ×Ļוֹם הַשÖŧְׁבִי×ĸִי (ג' ב×Ēשרי) וְ×Ļוֹם הָ×ĸֲשִׂירִי (י' בטב×Ē) יִהְיÖļה לְבÖĩי×Ē ×™Ö°×”×•Öŧדָה לְשָׂשׂוֹן וÖŧלְשִׂמְחָה וÖŧלְמֹ×ĸֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמÖļ×Ē ×•Ö°×”Öˇ×ŠÖŧָׁלוֹם אֱהָבוÖŧ". וכך במשך ימי בי×Ē ×”×ž×§×“×Š השני או×Ēם הימים נהפכו לימים טובים של שמחה וששון.
כשנחרב בי×Ē ×”×ž×§×“×Š השני, חזרה ה×Ēקנה למקומה וה×Ē×ĸנו בכל ארב×ĸ×Ē ×”×Ļומו×Ē. אמנם ×Ēאריכו של ×Ļום אחד הש×Ēנה, והוא ה×Ļום ׊נ×Ēקן בחודש ×Ēמוז ×ĸל הבק×ĸ×Ē ×”×ĸיר, שבחורבן הבי×Ē ×”×¨××Š×•×Ÿ הובק×ĸה ה×ĸיר בט' ב×Ēמוז, ובו ×Ļמו במשך שב×ĸים שנו×Ē ×’×œ×•×Ē ×‘×‘×œ, אבל בחורבן השני הובק×ĸה ה×ĸיר בי"ז ב×Ēמוז, ובו ×Ļמים מאז ו×ĸד היום. ואת ׊×ĸ×Ļם ×Ē×§× ×Ē ×”×Ļומו×Ē ×ĸל ידי הנביאים נקב×ĸה ×ĸל חורבן בי×Ē ×”×ž×§×“×Š הראשון, ולכן אנו ×Ļמים ב×ĸשרה בטב×Ē, שבו הטיל נבוכדנא×Ļר מלך בבל מ×Ļור ×ĸל ירושלים בחורבן הראשון. וכן מ×Ē×ĸנים ב×Ļום גדליה שבו × ×Ēבטלה שארי×Ē ×Š×œ×˜×•×Ÿ ישראל ב×Ēום ×Ēקופ×Ē ×”×‘×™×Ē ×”×¨××Š×•×Ÿ. מכל מקום לגבי ה×Ļום ×ĸל הבק×ĸ×Ē ×—×•×ž×Ē ×”×ĸיר, כיוון ׊×Ļ×ĸר החורבן השני קרוב אלינו יו×Ēר, ×Ēקנו ל×Ļום בי"ז ב×Ēמוז, יום הבק×ĸ×Ē ×”×ĸיר בחורבן השני. וכן למדנו בפסוק כי ה×Ļום נקרא '×Ļום הרבי×ĸי', מ׊מ×ĸ ׊×ĸיקר ×Ē×§× ×Ēו שיהיה בחודש הרבי×ĸי הוא חודש ×Ēמוז, ולכן גם כששינו א×Ē ×™×•× ה×Ļום מט' ב×Ēמוז לי"ז ב×Ēמוז, לא שינו בזה א×Ē ×ĸ×Ļם ×Ē×§× ×Ē ×”× ×‘×™××™× ל×Ļום בחודש הרבי×ĸי ×ĸל הבק×ĸ×Ē ×”×ĸיר. ולגבי ×Ļום ט' באב לא חל שום שינוי, מפני ששני ב×Ēי המקדש, הראשון והשני, נחרבו באו×Ēו יום. 1

ב - ×ĸשרה בטב×Ē
ב×ĸשרה בטב×Ē ×Ēקנו ×Ļום, מפני שבאו×Ēו יום בא נבוכדנא×Ļר מלך בבל ×ĸם חילו×Ēיו ל×Ļור ×ĸל ירושלים, וממ×Ļור זה ה×Ēחילה הפור×ĸנו×Ē ×Š× ×Ą×Ēיימה בחורבן בי×Ē ×”×ž×§×“×Š הראשון וגלו×Ē ×”×Š×›×™× ×”. ואמנם בימי בי×Ē ×Š× ×™ המ×Ļור ה×Ēחיל ב×Ēאריך אחר, מכל מקום ×Ēחיל×Ē ×—×•×¨×‘×Ÿ בי×Ē ×”×ž×§×“×Š ומלכו×Ē ×™×Š×¨××œ הי×Ēה ב×ĸשרה בטב×Ē.
וכיוון שכבר נקב×ĸ ×Ļום ב×ĸשרה בטב×Ē, × ×Ļטרפו ל×ĸניינו של ה×Ļום ×ĸוד שני מאור×ĸו×Ē ×ž×Ļ×ĸרים שחלו סמוך לאו×Ēו יום, מי×Ē×Ē ×ĸזרא הסופר בט' בטב×Ē, ו×Ēרגום ה×Ēורה ליווני×Ē ×‘×—' בטב×Ē. ואת הרבנו×Ē ×”×¨××Š×™×Ē ×”×•×Ą×™×¤×” ו×Ēקנה, שיום זה יהיה יום הקדיש הכללי לכל קדושי השואה שלא נוד×ĸ יום פטיר×Ēם.
×ĸל ×ĸזרא הסופר אמרו חכמים, שהיה ראוי ׊×Ē× ×Ēן ה×Ēורה ×ĸל ידו אלא שקדמו משה רבינו (סנהדרין כא, ב). הרי שהוא שני למשה. ×ĸזרא הסופר ×Ēיקן ×ĸ׊ר ×Ēקנו×Ē ×™×Ą×•×“×™×•×Ē (ב"×§ פב, א), ובזה הניח א×Ē ×”×™×Ą×•×“ לפו×ĸלם של חכמי ה×Ēורה שב×ĸל פה, ׊×Ēקנו ×Ēקנו×Ē ×•×ĸשו סייגים ל×Ēורה. ×ĸוד אמרו חז"ל, כי ×ĸזרא הסופר ׊×ĸלה מבבל להקים א×Ē ×‘×™×Ē ×”×ž×§×“×Š השני הוא הנביא מלאכי (מגילה טו, א). כלומר, מ×Ļד אחד הוא אחרון הנביאים השייכים ל×Ēורה שבכ×Ēב, ומ×Ļד שני הוא ראשון חכמי ה×Ēורה שב×ĸל פה. נמ×Ļא שהוא גדול ישראל המשמש חוליי×Ē ×ž×ĸבר בין ה×Ēורה שבכ×Ēב ל×Ēורה שב×ĸל-פה. ואת הוא כמשה דאג לכלל ישראל, ונשא ב×ĸול הנהג×Ēם, והיה ממנהיגי ה×ĸלייה מבבל ומבוני בי×Ē ×”×ž×§×“×Š השני.
לאחר מכן, בימי מלכו×Ē ×™×•×•×Ÿ, נגזרה ×ĸל ישראל גזירה קשה: ל×Ēרגם א×Ē ×”×Ēורה ליווני×Ē. והיה יום זה קשה לישראל כיום ׊נ×ĸשה בו ה×ĸגל, שכן ה×Ēורה שייכ×Ē ×œ×™×Š×¨××œ, וב×Ēרגומה ליווני×Ē × ×˜×Š×˜×Š יחודה והחלה להי×Ēפ׊ כדבר שכל אדם רשאי למשמש בו. והיה זה ביום ח' בטב×Ē, וירד חושך ל×ĸולם שלושה ימים. ולכן ב×Ļום ×ĸשרה בטב×Ē ×× ×• מזכירים גם א×Ē ×”××™×¨×•×ĸ המ×Ļ×ĸר הזה.
ואמר מו"ר הרב ×Ļבי יהודה קוק ז×Ļ"ל, שיש ל×Ēקן ב×ĸשרה בטב×Ē ×Š×œ×•×Š×” ×ĸניינים אלו. א) ל×ĸומ×Ē ×”×ž×Ļור ×ĸל ירושלים - לחזק א×Ē ×—×•×ž×•×Ē ×™×¨×•×Š×œ×™× ולבנו×Ē ××Ē ×”××¨×Ĩ ברוח ובחומר. ב) ל×ĸומ×Ē ×ž×™×Ē×Ē ×ĸזרא, יש להגדיל ×Ēורה ולהאדירה ×Ēוך ×ĸיסוק בקיבו×Ĩ גלויו×Ē ×›×“×¨×›×• של ×ĸזרא הסופר. ג) ל×ĸומ×Ē ×Ēרגום ה×Ēורה ליווני×Ē, יש להבריא א×Ē ×”×¨×•×— וה×Ēרבו×Ē ×”×™×Š×¨××œ×™×Ē ×”×ž×§×•×¨×™×Ē, ול×ĸקור ממנה א×Ē ×”×¨×•×—×•×Ē ×”×¨×ĸו×Ē ×Š×“×‘×§×• בה במשך הגלו×Ē ×•×Š×œ×˜×•×Ÿ הגויים.

ג - שב×ĸה ×ĸ׊ר ב×Ēמוז
אמרו חכמים במשנה (×Ē×ĸני×Ē ×›×•): "חמישה דברים ר×ĸים איר×ĸו א×Ē ××‘×•×Ēינו בשב×ĸה ×ĸ׊ר ב×Ēמוז: נ׊×Ēברו הלוחו×Ē, ובטל ה×Ēמיד, והובק×ĸה ה×ĸיר, ×•×Š×¨×Ŗ אפוסטמוס א×Ē ×”×Ēורה, וה×ĸמיד ×Ļלם בהיכל".
לאחר מ×ĸמד הר סיני וקבל×Ē ×”×Ēורה, שהה משה רבנו ×ĸל הר סיני ארב×ĸים יום וארב×ĸים לילה ולמד ×Ēורה מפי הגבורה. וכשירד מההר כשבידיו לוחו×Ē ×”×‘×¨×™×Ē ×Š×‘×”× חקוקים ×ĸ׊ר×Ē ×”×“×™×‘×¨×•×Ē, ראה והנה × ×ĸשה ×ĸגל זהב, וחלק מה×ĸם טו×ĸה ונוהה אחריו, מיד ×Ē׊׊ כוחו ושיבר א×Ē ×”×œ×•×—×•×Ē. כלומר, לא רק הלוחו×Ē × ×Š×Ēברו בי"ז ב×Ēמוז, אלא את חטא ה×ĸגל ×ĸ×Ļמו איר×ĸ בי"ז ב×Ēמוז.
המקרה השני: בטל ה×Ēמיד. ה×Ēמיד הוא הקרבן החשוב ביו×Ēר שהיו מקריבים בבי×Ē ×”×ž×§×“×Š. חשיבו×Ēו נוב×ĸ×Ē ×ž×§×‘×™×ĸו×Ēו, שבכל יום היו מקריבים א×Ē ×”×Ēמיד, אחד בבוקר ואחד ב×ĸרב. ב×ĸ×Ē ×”×ž×Ļור הראשון ׊×Ļרו הרומאים סביב לירושלים, היו מספקים כבשים להקרב×Ē ×”×Ēמיד ×ĸד ט"ז ב×Ēמוז, וי"ז ב×Ēמוז היה היום הראשון שבו × ×Ēבטלו מלהקריב א×Ē ×”×Ēמיד (×ĸי' ב"×§ פב, ב).
המקרה השלישי: שריפ×Ē ×”×Ēורה ×ĸל ידי אפוסטמוס, אחד משרי רומא. המקרה הרבי×ĸי: ה×ĸמד×Ē ×¤×Ą×œ בבי×Ē ×”×ž×§×“×Š. יש אומרים שהיה זה בימי בי×Ē ×¨××Š×•×Ÿ ×ĸל ידי מנשה. ויש אומרים שהיה זה בימי בי×Ē ×Š× ×™ ×ĸל ידי אפוסטמוס הרש×ĸ (ירושלמי ×Ē×ĸני×Ē ×¤"ד ה"ה).
אולם הדבר ׊×ĸליו בסופו של דבר נקב×ĸ ה×Ļום, הוא האירו×ĸ החמישי: הבק×ĸ×Ē ×—×•×ž×Ē ×”×ĸיר ירושלים. כשלוש שנים ×Ļרו הרומאים סביב לחומו×Ē ×™×¨×•×Š×œ×™× ולא יכלו לה. ×•×œ×‘×Ą×•×Ŗ, בגלל ׊נא×Ē ×—×™× × ומלחמ×Ē ××—×™× נחלשו המגינים היהודים, והרומאים ה×Ēגברו, ×ĸד א׊ר ביום י"ז ב×Ēמוז ה×Ļליחו לבקו×ĸ א×Ē ×—×•×ž×Ē ×”×ĸיר ירושלים ולחדור פנימה. בהבק×ĸ×Ē ×”×ĸיר הוכר×ĸ למ×ĸשה גורל המ×ĸרכה לר×ĸ×Ēנו. ×ĸוד שלושה שבו×ĸו×Ē × ×ž×Š×›×• הקרבו×Ē ×‘×Ēוך ירושלים, ×•×œ×‘×Ą×•×Ŗ ב×Ē׊×ĸה באב, נכבש הר הבי×Ē ×•× ×Š×¨×Ŗ בי×Ē ×”×ž×§×“×Š השני, והחלה הגלו×Ē ×”××¨×•×›×”. 2
כשנ×Ēבונן נראה כי יש ק׊ר פנימי בין חמש×Ē ×”×“×‘×¨×™× שאיר×ĸו בי"ז ב×Ēמוז. בכולם יש ביטוי למשבר שפוג×ĸ ×Ēחילה בשורשים הרוחניים, סודק א×Ē ×—×•×ž×Ē ×”××ž×•× ×”, וגורם לפגי×ĸה קשה ׊אם לא ×Ē×Ēוקן בהקדם ×Ēגרום אח"כ לחורבן הגמור שב×Ē׊×ĸה באב. בחטא ה×ĸגל לא הי×Ēה כפירה גמורה, ×ĸדיין האמינו בה' בורא ה×ĸולם, אלא שסברו שגם ל×ĸגל יש כח מסוים. אך כיוון שהחלו לחטוא ב×ĸבודה זרה, לא היה בהם אח"כ כח ל×ĸמוד בפני ×ĸ×Ļ×Ē ×”×ž×¨×’×œ×™×, ומרדו בה' ובמשה ×ĸבדו, וחטאו כנגד המטרה שלשמה נו×Ļר ×ĸם ישראל, גילוי השכינה ב×ĸולם, באר×Ĩ שנו×ĸדה לכך - אר×Ĩ ישראל. וכן ביטול ה×Ēמיד, ה×ĸמד×Ē ×¤×Ą×œ בהיכל ושריפ×Ē ×”×Ēורה, אין בהם ×ĸדיין חורבן, אבל יש בהם פגי×ĸה שורשי×Ē ×‘×Ļד הרוחני, פגי×ĸה ׊אם לא ×Ē×Ēוקן, הבק×ĸ י×Ēרחב ×ĸד לחורבן גמור.

ד - ×Ē׊×ĸה באב
אמרו חכמים במשנה (×Ē×ĸני×Ē ×›×•, ב): חמישה דברים איר×ĸו א×Ē ××‘×•×Ēינו ב×Ē׊×ĸה באב: "נגזר ×ĸל אבו×Ēינו שלא יכנסו לאר×Ĩ, וחרב הבי×Ē ×‘×¨××Š×•× ×” ובשניה, ונלכדה בי×Ēר, ונחרשה ה×ĸיר".
האירו×ĸ הראשון היה בדור המדבר. משה × ×ĸ×Ēר לבקש×Ē ×”×ĸם ושלח שנים ×ĸ׊ר מרגלים ל×Ēור א×Ē ××¨×Ĩ כנ×ĸן, ובשובם, ×ĸשרה מרגלים הו×Ļיאו דיב×Ē ×”××¨×Ĩ ר×ĸה, והמסו א×Ē ×œ×‘×‘ ה×ĸם, באומרם כי לא יוכלו לכבוש א×Ē ××¨×Ĩ כנ×ĸן מפני שיושביה גיבורים ו×ĸנקים. "וַ×ĒÖŧִ׊Öŧָׂא כÖŧָל הָ×ĸÖĩדָה וַיÖŧÖ´×ĒÖŧְנוÖŧ אÖļ×Ē ×§×•Öš×œÖ¸× וַיÖŧִבְכÖŧוÖŧ הָ×ĸָם בÖŧ֎לÖŧַיְלָה הַהוÖŧא. וַיÖŧִלÖŧֹנוÖŧ ×ĸ֎ל מ֚׊ׁÖļה וְ×ĸ֎ל אַהֲרֹן כÖŧֹל בÖŧÖ°× Öĩי יִשְׂרָאÖĩל, וַיÖŧֹאמְרוÖŧ א֞לÖĩהÖļם כÖŧָל הָ×ĸÖĩדָה: לוÖŧ מַ×ĒְנוÖŧ בÖŧְאÖļרÖļ×Ĩ מִ×Ļְרַיִם אוֹ בÖŧַמÖŧִדְבÖŧָר הַזÖŧÖļה לוÖŧ מָ×ĒְנוÖŧ. וְלָמָה ה' מÖĩבִיא א֚×ĒָנוÖŧ אÖļל הָאָרÖļ×Ĩ הַזÖŧ֚א×Ē ×œÖ´× Ö°×¤Öŧֹל בÖŧַחÖļרÖļב, נָ׊ׁÖĩינוÖŧ וְטַפÖŧÖĩנוÖŧ יִהְיוÖŧ לָבַז, הֲלוֹא טוֹב לָנוÖŧ שׁוÖŧב מִ×Ļְרָיְמָה. וַיÖŧֹאמְרוÖŧ אִישׁ אÖļל אָחִיו, × Ö´×ĒÖŧְנָה ר֚א׊ׁ וְנָשׁוÖŧבָה מִ×Ļְרָיְמָה" (במדבר יד, א-ד).
ואמנם יהוש×ĸ וכלב הוכיחום באומרם: "... טוֹבָה הָאָרÖļ×Ĩ מְאֹד מְאֹד. אִם חָפÖĩ×Ĩ בÖŧָנוÖŧ ה' וְהÖĩבִיא א֚×ĒָנוÖŧ אÖļל הָאָרÖļ×Ĩ הַזÖŧ֚א×Ē ×•Öŧ× Ö°×ĒָנָהÖŧ לָנוÖŧ, אÖļרÖļ×Ĩ אֲ׊ׁÖļר הִוא זָבַ×Ē ×—Ö¸×œÖ¸×‘ וÖŧדְבָשׁ. א֎ךְ בÖŧַה' א֎ל ×ĒÖŧִמְרֹדוÖŧ, וְאַ×ĒÖŧÖļם א֎ל ×ĒÖŧִירְאוÖŧ אÖļ×Ē ×ĸַם הָאָרÖļ×Ĩ כÖŧִי לַחְמÖĩנוÖŧ הÖĩם, ץָר ×ĻִלÖŧָם מÖĩ×ĸ֞לÖĩיהÖļם וַה' אִ×ĒÖŧָנוÖŧ א֎ל ×ĒÖŧִירָאÖģם" (במדבר יד, ז-ט). אבל דבריהם לא × ×Ēקבלו, אלא להיפך, "וַיÖŧֹאמְרוÖŧ כÖŧָל הָ×ĸÖĩדָה לִרְגÖŧוֹם א֚×Ēָם בÖŧָאֲבָנִים" (׊ם י).
מכמה בחינו×Ē ×—×˜× המרגלים חמור מחטא ה×ĸגל, שבחטא ה×ĸגל לא כפרו לגמרי בה' ובמשה, רק ט×ĸו וחשבו כי אחר שמשה נץ×Ēלק, לא ימשיך לה×Ēגלו×Ē ××œ×™×”× ה' בכבודו וב×ĸ×Ļמו ויש לחפש אליל שישמש מ×Ēווך בינם לבין הבורא. ולכן אחר חטא ה×ĸגל סלח הקב"ה לישראל. אבל בחטא המרגלים כפרו ביכול×Ēו של ה' לפ×ĸול ב×ĸולם ולסיי×ĸ להם לכבוש א×Ē ×”××¨×Ĩ. ואת בגדו בשליחו×Ē ×”×ĸיקרי×Ē ×Š×œ×Š×ž×” נברא ה×ĸולם ונבחרו ישראל - לגלו×Ē ×Š×›×™× ×” ב×ĸולם הזה, דרך אר×Ĩ ישראל. ו×ĸל כן לא נמחל ×ĸוון המרגלים, ו×ĸל כל השו×Ēפים בחטא נגזר שימו×Ēו במדבר, ורק יהוש×ĸ בן נון וכלב בן יפונה שלא הש×Ē×Ēפו בחטא זכו להיכנס לאר×Ĩ.
ואו×Ēו הלילה שבכו ומאסו באר×Ĩ חמדה היה ליל ×Ē׊×ĸה באב, אמר הקב"ה: א×Ēם בכי×Ēם בכיה של חינם, ואני אקב×ĸ לכם בכיה לדורו×Ē (סנהדרין קד, ב). באו×Ēה ׊×ĸה נגזר ×ĸל בי×Ē ×”×ž×§×“×Š שיחרב (×Ēנחומא שלח).
ב×ĸטיו של חטא ה×ĸגל נפר×Ļה חומ×Ē ×”××ž×•× ×”, וב×ĸקבו×Ē ×›×š נפר×Ļה חומ×Ē ×™×¨×•×Š×œ×™×, ונבק×ĸ הסדק בכבוד ה×Ēורה ו×ĸבוד×Ē ×‘×™×Ē ×”×ž×§×“×Š. וב×ĸטיו של חטא המרגלים נחרבה האמונה היסודי×Ē ×‘×Š×œ×™×—×•×Ēם של ישראל לקדש ׊ם שמים ב×ĸולם, וכל ה×Ļרו×Ē ×Š× ×‘×ĸו מכך מ׊מ×ĸו×Ēם ביטול וחורבן היכול×Ē ×Š×œ× ×• לגלו×Ē ××Ē ×”×§×“×•×Š×” באופן קבו×ĸ באר×Ĩ. ×Ēחילה נגזר ב×Ē׊×ĸה באב ×ĸל או×Ēו הדור שלא יכנס לאר×Ĩ. וכיוון שלא זכינו ל×Ēקן א×Ē ×—×˜× המרגלים, גרם ה×ĸוון ונחרבו שני ב×Ēי המקדש. וגם אח"כ לא זכינו ל×Ēקן א×Ē ×—×˜× המרגלים, ונחרבה ה×ĸיר בי×Ēר ב×ĸ×Ē ×›×Š×œ×•×Ÿ מרד בר כוכבא, ונחרשה ה×ĸיר ירושלים. וכל אלו מאור×ĸו×Ē ×§×Š×™× שביטלו א×Ē ×’×™×œ×•×™ השכינה באר×Ĩ, ו×ĸל כך אנו מ×Ēאבלים ו×Ļמים ב×Ē׊×ĸה באב.

ה - ×Ļום גדליה
בשלושה ב×Ēשרי נהרג גדליה בן אחיקם. אחר חורבן בי×Ē ×”×ž×§×“×Š הראשון והגליי×Ē ×¨×•×‘ ה×ĸם לבבל, מינה מלך בבל א×Ē ×’×“×œ×™×” בן אחיקם למושל ×ĸל היהודים שנו×Ēרו ביהודה. בשארי×Ē ×”×¤×œ×™×˜×” שביהודה × ×Ēלו ×Ēקוו×Ē ×’×“×•×œ×•×Ē, ׊×ĸל ידי ה×Ēבססו×Ēם באר×Ĩ, יוכלו יחד ×ĸם השבים מבבל אחר שב×ĸים שנה להקים מחדש א×Ē ×‘×™×Ē ×”×ž×§×“×Š ולקומם א×Ē ×ž×œ×›×•×Ē ×™×Š×¨××œ. ואכן לזמן מה היה נראה כי דל×Ē ×”×ĸם שנשארו באר×Ĩ מ×Ēאוששים מהחורבן ומ×ĸבדים א×Ē ×Š×“×•×Ēיהם וכרמיהם.
אולם מלך בני ×ĸמון ׊ר×Ļה להשבי×Ē ××Ē ×Š××¨×™×Ē ×™×Š×¨××œ, שלח א×Ē ×™×Š×ž×ĸאל בן × ×Ēניה לר×Ļוח א×Ē ×’×“×œ×™×” בן אחיקם. לישמ×ĸאל בן × ×Ēניה הי×Ēה גם סיבה אישי×Ē ×œ×‘×Ļ×ĸ א×Ē ×–×ž×ž×•, הוא היה ממשפח×Ē ×ž×œ×›×™ יהודה, וחשב בליבו כי לו ×ĸ×Ļמו מגי×ĸה הזכו×Ē ×œ×Š×œ×•×˜ ביהודה במקום גדליה בן אחיקם. כמה משרי החיילים שהיו ×ĸם גדליה בן אחיקם הזהירוהו מפני ישמ×ĸאל, ואת ה×Ļי×ĸו להרוג או×Ēו בטרם יב×Ļ×ĸ א×Ē ×–×ž×ž×•. אולם גדליה בן אחיקם לא האמין להם והאשימם כמי שטופלים ׊קר ×ĸל ישמ×ĸאל. "וַיְהִי בÖŧַחֹדÖļ׊ׁ הַשÖŧְׁבִי×ĸִי בÖŧָא יִשְׁמָ×ĸÖĩאל בÖŧÖļן × Ö°×Ēַנְיָה בÖļן אֱלִישָׁמָ×ĸ מִזÖŧÖļר֡×ĸ הַמÖŧְלוÖŧכָה, וְרַבÖŧÖĩי הַמÖŧÖļלÖļךְ וַ×ĸֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִ×ĒÖŧוֹ אÖļל גÖŧְדַלְיָהוÖŧ בÖļן אֲחִיקָם הַמÖŧÖ´×ĻְפÖŧÖ¸×Ēָה, וַיÖŧֹאכְלוÖŧ ׊ָׁם לÖļחÖļם יַחְדÖŧָו בÖŧַמÖŧÖ´×ĻְפÖŧָה. וַיÖŧָקָם יִשְׁמָ×ĸÖĩאל בÖŧÖļן × Ö°×Ēַנְיָה וַ×ĸֲשׂÖļרÖļ×Ē ×”Ö¸×Ö˛× Ö¸×Š×Ö´×™× אֲ׊ׁÖļר הָיוÖŧ אִ×ĒÖŧוֹ, וַיÖŧַכÖŧוÖŧ אÖļ×Ē ×’ÖŧְדַלְיָהוÖŧ בÖļן אֲחִיקָם בÖŧÖļן שָׁפָן בÖŧַחÖļרÖļב וַיÖŧָמÖļ×Ē ×Öš×Ēוֹ... וְאÖĩ×Ē ×›Öŧָל הַיÖŧְהוÖŧדִים אֲ׊ׁÖļר הָיוÖŧ אִ×ĒÖŧוֹ... וְאÖļ×Ē ×”Öˇ×›ÖŧַשְׂדÖŧִים אֲ׊ׁÖļר נִמְ×ĻְאוÖŧ ׊ָׁם" (ירמיהו מא, א-ג). ובזה × ×Ēבטלה הגחל×Ē ×”××—×¨×•× ×” של שלטון ישראל באר×Ĩ, ונ×Ēמלאה ץא×Ē ×”×’×œ×•×Ē. ו×ĸל כך ×Ēקנו הנביאים ×Ļום.
אמנם ישנו ץפק מסוים מ×Ēי בדיוק איר×ĸה ר×Ļיח×Ēו של גדליה. ב×Ēלמוד אמרו שביום ג' ב×Ēשרי נהרג גדליה בן אחיקם (ר"ה יח, ב; ירושלמי ×Ē×ĸני×Ē ×¤"ד ה"ה). אולם יש מן הראשונים שפירשו כי נהרג בא' ב×Ēשרי, ומכיוון שהוא יום טוב של רא׊ השנה, דחו א×Ē ×”×Ē×ĸני×Ē ×œ×’' ב×Ēשרי. 3
×ĸוד אמרו חכמים שני×Ēן ללמוד מ×Ē×§× ×Ē ×Ļום גדליה ששקולה מי×Ē×Ēן של ×Ļדיקים כשריפ×Ē ×‘×™×Ē ××œ×•×”×™× ×• (ר"ה יח, ב).




^ 1.. ×Ēשב"×Ĩ ב, ר×ĸא, מבאר בהרחבה ׊×ĸיקר ה×Ļומו×Ē × ×Ēקנו ×ĸל החורבן הראשון, שבו היה ×ĸיקר הס×Ēלקו×Ē ×”×Š×›×™× ×”, ואז ×Ēקנו הנביאים א×Ē ×”×Ļומו×Ē. וחכמים שחיו אחר החורבן השני לא שינו מ×Ē×§× ×Ēם, הראיה שלא ×Ēקנו ×Ļום ×ĸל היום שבו ה×Ēחילו הרומאים במלחמ×Ēם ×ĸל ירושלים. ומה ׊×Ļמים בי"ז ב×Ēמוז ולא בט' בו מפני ׊×Ē×§× ×Ē ×”×Ļום ×ĸל הבק×ĸ×Ē ×”×ĸיר הי×Ēה בחודש ×Ēמוז ולכן אפ׊ר לה×ĸ×Ēיקו לי"ז ב×Ēמוז. אמנם הרמב"ן ב×Ēור×Ē ×”××“× (מהד' מוסה"×§ ×ĸמ' רמג) כ×Ēב ׊×Ļמים בי"ז ב×Ēמוז מפני שחורבן שני חמור לנו יו×Ēר (×ĸפ"י הגמ' ביומא ט, ב). ובירושלמי ×Ē×ĸני×Ē ×¤"ד ה"ה, מפר׊ ר' ×Ēנחום בר חנילאי שבאמ×Ē ×’× בבי×Ē ×¨××Š×•×Ÿ הובק×ĸה ה×ĸיר בי"ז ב×Ēמוז אלא שקלקול חשבונו×Ē ×”×™×”, שסברו ה×ĸם שהובק×ĸה בט', ולא ר×Ļה הפסוק (ירמיהו לט, ב; נב, ו) לשנו×Ē ×ž×ž×” שחשבו. אולם בבבלי ×Ē×ĸני×Ē ×›×—, ב, מפר׊ רבא, שאכן בבי×Ē ×¨××Š×•×Ÿ הובק×ĸה ה×ĸיר בט' ב×Ēמוז ובשני בי"ז ב×Ēמוז. וכ×Ēב ה×Ēוס' ר"ה יח, ב, 'זה', שנחלקו בזה הבבלי והירושלמי.
^ 2.. ×ĸי' בה×ĸרה 1, לגבי הבק×ĸ×Ē ×—×•×ž×Ē ×”×ĸיר בחורבן ראשון ׊נאמר בפסוק שהי×Ēה בט' ×Ēמוז, ומדו×ĸ ×Ļמים לפי ה×Ēאריך של חורבן שני. ×ĸ"×ĸ ב×Ēור×Ē ×”×ž×•×ĸדים (×™×•×Ą×Ŗ) ×ĸמ' ז' שהביא ד×ĸו×Ē ×Š×•× ×•×Ē ××™×ž×Ēי הו×ĸמד ×Ļלם בהיכל ואימ×Ēי × ×Ēבטל ה×Ēמיד.
^ 3.. כך כ×Ēב רבינו ירוחם (× ×Ēיב יח, ריש ח"ב). וכן פירשו האבן ×ĸזרא והרד"×§, שחודש מ׊מ×ĸו×Ēו בא' בחודש שהוא זמן ה×Ēחדשו×Ē ×”×—×•×“×Š. אלא שנדחה ה×Ļום לג'. ואת שאז נהגו רא׊ השנה יום אחד בלבד, לא ר×Ļו ל×Ļום מיד אחר יו"ט, ולכן דחוהו לג' ×Ēשרי. ואת אחר שה×Ēחילו לנהוג שני ימים של רא׊ השנה, נ׊אר ה×Ļום בג' ×Ēשרי. ולד×ĸ×Ē ×Ēשוב×Ē 'רא׊ ×™×•×Ą×Ŗ' כיוון ׊×Ļום גדליה נדחה, דינו קל, שמי שיש לו ברי×Ē ××™× ×• ×Ļריך להשלים ה×Ļום אלא יכול לאכול ץ×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה. אך הט"ז דחה א×Ē ×“×‘×¨×™×• (סי' ×Ēקמ"ט), וכן בבאו"ה ׊ם דחה א×Ē ×“×‘×¨×™×• ×ĸפ"י הריטב"א. והט×ĸם, ×Š××Ŗ אם נאמר שבאמ×Ē × ×”×¨×’ בא' ב×Ēשרי, כיוון שנקב×ĸ ה×Ļום לג', אינו נחשב כ×Ļום נדחה, אלא זה יומו.
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il