ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בספר "נוהג כצאן יוסף" מובא מנהג פרנקפורט "שאין מזמינים (במפורש) לשלום זכר, אלא מכריזים בבית הכנסת אחר קדיש של במה מדליקין". ובערוך השלחן מובא מנהג "שלום זכר" בשבת בבוקר, "ליתן מזל טוב וקוראים לזה שלום זכר, ונוהגים שלא לטעום כלום, ואומרים שזהו מתקנת המדינה, לבלי להכביד על בעל הבית".
הטעם : התכנסות זאת היא במקום סעודת הודיה להולדת הבן, ונעשית בליל שבת "דאז הכל מצויים בביתם".
ועוד , בגמרא מובא שבהיותו התינוק ברחם אמו "מלמדים אותו כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכיחו כל התורה כולה" (נדה ל ע"ב), לכן באים לבקרו בליל שבת, ולהשתתף בצערו ואבלו על ששכח את התורה, ואוכלים אז מאכל אבלים - קטניות.
ועוד , זכר לאותו מנהג עתיק יומין, המובא בארחות חיים (לר' אהרן בן יעקב הכהן מלוניל), "שמי שמל את בנו משלים עם כל שונאיו, וקורא אותם לאכול ולשמוח עמו, כדי שיברכוהו ולא יקללוהו, וגם מתקבצים כל הקהל בליל השבת ובליל השמיני, ואח"כ (בליל השמיני) בא הסנדק ונותן מעות ליולדת, ואח"כ כל אחד, נותן לפי מעלתו, ומנהג זה נהגו כדי ליתן לעניות, שלא תבושנה בלקחן מעות מיד אנשים ונשים".
ועוד , במדרש רבה מובא הטעם למצות עשה שבפרשת אמור (ויקרא כב, כז) שׁוֹר או כֶשֶׂב או עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לה' - משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר: כל אכסנאין (=אורחים) שיש כאן, לא יראו פני עד שיראו פני המטרונה תחילה, כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת, שאין שבעה ימים בלא שבת, ואין מילה בלא שבת".
כלומר, כשם שכל קרבן בבית המקדש, הותר להקריבו, רק אחרי שעברה עליו לפחות שבת אחת, כך ברית המילה, לא תתבצע עד שלא תעבור על התינוק לפחות שבת אחת.
הקשר בין קרבן לברית מילה, בא לידי ביטוי בדברי הנביא, שאותם אנו מזכירים בברית:
וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי (יחזקאל טז, ו) , ופירשו חז"ל (שמו"ר יז, ג) וכן תרגם יוב"ע, שכוונת "בדמייך" : דם קרבן פסח ודם מילה.
מקורות : רמ"א יו"ד סי' רסה סע' יב; תרומת הדשן סי רסט; דרישה יו"ד סו"ס רסד; אורחות חיים ח"ב הל' מילה; ט"ז יו"ד סי' רסה ס"ק יג; נוהג כצאן יוסף עמ' קז, ערוה"ש יו"ד רסה; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער א סי' א.
----------------------------------
"נָשִׂיחַ בְּחֻקֶךָ" - עיונים חדשים בפרשיות השבוע, מזוית שונה, על שבעים וחמשה נושאים, בפשט, דרש ומה שביניהם.
מחבר "לפשוטו של רש"י" ו"אוצר טעמי המנהגים".
450 עמ' בכריכת פאר, להשיג בחנויות הספרים ובטל: 03-6775521
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
