ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
דברים דומים לכך אומרת הגמרא 2 לגבי תרגומו של יונתן בן עוזיאל, שכתיבתו גרמה לכך ש"נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה; יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!" וכו'. תרגום התורה היה צריך להיות לכאורה מעשה חיובי, שכן יש בו משום הרחבת התורה, שהרי מעתה יש יותר אנשים שיכולים ללמוד את התורה. אולם, למעשה גרם הדבר לזעזוע, ויש להבין מדוע?
ראשית, יש בפרסום התרגום משום פגיעה בייחודו של עם ישראל. עם ישראל נתייחד בלשון הקודש, והניתוק בין עם הקודש ותורת הקודש לבין לשון הקודש, הוא עצמו גורם לחשכה. אולם מעבר לכך יש בתרגום משום פגיעה בייחודו של עם ישראל, מכיוון שהוא גורם למסירתה של התורה שבעל פה לגויים. התרגום - הרי הוא פירוש של התורה שבעל פה, שכן הוא מפרש את כוונת התורה, ומסירתו לגויים מהווה פגיעה בייחודו של עם ישראל.
עם ישראל נתייחד בתורה שבעל פה, וכפי שאומרת הגמרא 3 ש"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר: 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל'". קודם לכן היתה עדות, ואילו עתה נכרתה ברית על התורה שבעל פה עם ישראל דווקא, ולא עם הגויים.
לגבי הגויים אומרת הגמרא 4 , "שאפילו נכרי ועוסק בתורה, שהוא ככהן גדול". לכאורה נראה שזו היא מעלה גדולה, שהוא ככהן גדול. אולם למעשה מרומז בכך גם חסרונו של הגוי, שהוא ככהן גדול השוהה זמן מועט בקודש הקודשים, ולאחר מכן פורש ממנו 5 . לגבי ישראל נאמר, שהתורה "'יקרה היא מפנינים' - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים" 6 , אולם הגוי הרי הוא בבחינת כהן גדול השוהה בקודש הקודשים זמן מועט, ולאחר מכן פורש ממנו, מכיוון שברית התורה שבעל פה נכרתה רק עם ישראל ולא עם הגויים.
והיוונים תרגמו את התורה ליוונית, ועל ידי כך רצו לפגוע בייחודה של התורה שבעל פה, השייכת רק לעם ישראל. מלחמתם של היוונים הייתה "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך". הגזרה התחילה באופן מתון, בחכמה יוונית, ובתרגום התורה ליוונית, אולם המטרה היתה ניתוקו של עם ישראל מהתורה השייכת רק לו. ועל כן הניצחון על היוונים הוא ניצחון הקשר הבלתי ינתק שבין ישראל לבין התורה.
-------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
