ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- שירות לאומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
שאלה:
מדוע הרב מתייחס בנוגע לשירות הלאומי לשאלות כמו נישואין, פרנסה, דמוגרפיה, ולא למציאות שבמקומות רבים בנות השירות הלאומי עלולות להתדרדר מבחינה דתית. הנה למשל אימי עבדה במקום שבו היתה בת שירות שהגיעה לשירות כבחורה מצוינת, עד שכל העובדות ייחלו שיזכו בה לכלה לבנם, ולבסוף בעקבות קשר שנוצר עם ערבי במקום ההתנדבות, התאסלמה.
תשובה:
אכן ברור שאסור לבת ללכת למקום שבו יש חשש סביר שתתקלקל מבחינה דתית, ועל כך כבר דיברו רבות - רבנים ומחנכים. ברצוני היה לבחון את עצם מסגרת השירות הלאומי, האם היא הדבר הטוב ביותר כיום.
האם יש בשירות הלאומי איסור?
שאלה:
יישר כוח על התנגדות הרב לשירות הלאומי אבל מדוע כבודו אינו כותב באופן מפורש כי אסור ללכת לשירות לאומי? הלא ידוע כי גדולי הדור אמרו שזה איסור גמור?
תשובה:
אין בזה איסור אלא להפך - כל בת שעושה מעשה של חסד מקיימת בזה מצווה. הדיון היה כיצד ניתן לעזור יותר לפרט ולכלל. ומה שבזמנו יצאו גדולי הרבנים, ובראשם הרבנים הראשיים, כנגד גיוס בנות ואף במסגרת שירות לאומי, זה היה כנגד קביעת חובה של שירות לאומי, ומפני החשש שמא לאחר שהדבר ייקבע כחובה ישתלטו על המסגרת גורמים חילוניים שיגרמו לקלקול הבנות, אבל על מסגרת התנדבותית לא דיברו.
האם אפשר להספיק הכול
שאלה:
אני חייבת לציין שאני ממש לא מסכימה עם הגישה של הרב בקשר לשירות הלאומי! ראשית כל, כל בת המעוניינת הן להתחתן מוקדם והן להשקיע בלימוד מקצוע שיתאים לה והן להתנדב בשירות הלאומי ולתרום לעצמה עוד שנה במדרשה - יכולה לעשות זאת. לדעתי זה מאוד אפשרי, ואין בזה שום דבר סותר. למשל, אם בת תתנדב בחינוך המיוחד, היא תפתח לעצמה דלתות, ויכול מאוד להיות שעל ידי כך תתקבל שם לעבודה לאחר שתלמד. אני לחלוטין לא מסכימה אם הקביעה שהשירות הלאומי עלול לפגוע באפשרות של הבנות ללמוד מקצוע ולהתחתן. הנה אני, כיום בת עשרים ושבע, שרתי במשך שנתיים, התחתנתי בגיל עשרים ושתיים, והספקתי להשלים לאחרונה תואר שני".
תשובה:
לא כתבתי שלא ניתן להתנדב לשירות לאומי וגם להתחתן וגם ללמוד מקצוע, אלא שזה נעשה קשה יותר. למשל, זו שהצליחה לגמור תואר שני, אולי בלי שירות לאומי יכלה לסיים תואר שלישי. אם היתה עושה כך, לדעתי יכולתה לקדש שם שמיים ולתרום לעם ולארץ היתה גדולה יותר. וזו שהספיקה לעשות תואר ראשון אולי היתה יכולה לסיים תואר שני. ויש כאלה, בעיקר ממשפחות חלשות מבחינה כלכלית, שבעקבות השירות לאומי לא ירכשו מקצוע שהולם את כשרונן. ואם יש מספר בנות מוכשרות במיוחד שהספיקו לעשות הכול, אל ילמדו מעצמן על הכלל, שלא כולן זכו לכישרונות מיוחדים כמותן.
האם לא צריך לסמוך על ה'?
שאלה:
הרב כתב שעיכוב הנישואין והלימודים המקצועיים בשנתיים עלול לגרום לחלק מהבנות שלא להינשא או לא ללמוד מקצוע הולם. מי שיחליט מה יקרה בסוף הוא אך ורק ה', וגם מי שלא תעשה שירות לאומי עלולה שלא להתחתן או לא ללמוד מקצוע הולם, לא? ובכלל מדוע הרב מכניס את השיקולים הכלכליים, האם אדם לא צריך למסור את עצמו למען הכלל?
תשובה:
גם כשאדם בא לקיים מצווה ולהתנדב עליו לבחון כיצד יוכל לתרום יותר, וכדי לבחון זאת צריכים לקחת בחשבון גם השיקול הכלכלי. הקב"ה נתן לנו שכל לבחון את הדברים כדי שנוכל לבחור את הדרך הטובה ביותר, ואם איננו מפעילים את שכלנו והולכים בדרך שעלולה לגרום לחלק מהבנות שלא להינשא ולחלקן שלא ללמוד מקצוע הולם, אל נבוא אח"כ בטענות לריבונו של עולם. אילו היתה מצווה בתורה להתנדב דווקא בגיל זה למשך שנתיים, היינו יכולים לשאול מדוע הקב"ה אינו מסייע לעושי מצוותיו. אבל אין מצווה ספציפית בתורה להתגייס לשירות לאומי ודווקא בגיל זה, אלא המצווה היא כללית, לעשות חסד עם הפרט והכלל, להרבות בתורה ובחינוך, ליישב את הארץ וכו', ועלינו לבחון מעת לעת כיצד לעשות חסד זה בצורה הטובה ביותר.
מדוע לא מדברים על הבנים?
שאלה:
מדוע הרב מדבר רק על הבנות? גם הליכתם של הבנים לישיבה ולצבא גורמת לדחיית הנישואין ולימוד המקצוע.
תשובה:
מה שהבנים עושים הוא הכרחי. מצווה על הבנים ללמוד תורה ולהגיע לרמה תורנית שתאפשר להם להקים משפחה שנוהגת בכל דרכיה על פי הדרכת התורה. וכיוון שהבנים לא מספיקים ללמוד כראוי עד גיל 18, חובה עליהם להמשיך ללמוד עוד כמה שנים, כדי שיוכלו להקים בית נאמן בישראל. כמו כן מצווה לשרת בצבא כדי להגן על העם והארץ, ומאופיו של השירות הצבאי שלא ניתן לבצעו בגיל מבוגר יותר או צעיר יותר, אלא בגיל הבחרות, לפני הנישואין. ועל כן נוצר הכרח שלימוד המקצוע של הבנים נדחה לגיל 23 בערך.
מדוע שהגברים לא יפרנסו?
שאלה:
כל הדיבורים על לימוד המקצוע לבנות הוא כדי שהבנות יגדלו את כל הילדים, ובנוסף לכך יפרנסו את הבעל שיוכל ללמוד בכולל עד גיל שמונים. מדוע הגברים לא מפרנסים?!
תשובה:
המצב הרגיל הוא שהבעל נושא בעיקר עול הפרנסה - לכך הוא מתחייב בכתובה. אמנם במצבנו הנוכחי, בו יש הכרח לשרת בצבא, וללמוד יותר תורה כדי להיות מסוגלים להתמודד עם החיים החילוניים שמסביב, הזמן שבו יוכלו להתחיל ללמוד מקצוע נדחה. ועל כן הסדר הטוב הוא שהבנות יסיימו את לימודי המקצוע שלהן מוקדם יותר, ובשנים הראשונות, בעוד הבעל לומד תורה ומקצוע, יוכלו לשאת בעול הפרנסה. ולאחר שהבעל יסיים את לימודיו, יתחיל הוא לשאת בעיקר עול הפרנסה, והאישה, שאולי כבר תזכה שיהיו לה מספר ילדים, תוכל להפחית מעבודתה כדי להתפנות יותר לטיפול בילדים ובבית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
