ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
לאחרונה, עם התרבות עלוני פרשת השבוע, התעוררו רבים לשאול האם צריכים לגנוז עלונים אלו. מוסיפים הגבאים ואנשי המועצות הדתיות וטוענים, שכל המקומות שיועדו לגניזה התמלאו עד אפס מקום, וכבר אין יודעים לאן להוליך את כל דפי הגניזה המתרבים מיום ליום, ומוטלים בביזיון סביב למקומות המיועדים לגניזה.
הקדמה על דין גניזה
ראוי להקדים כי אסור מן התורה למחוק אחד מן השמות הקדושים שנכתב לשם קדושה, שלגבי עבודה זרה נאמר (דברים יב, ג-ד) "ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא", אבל לגבי שמותיו של הקב"ה נאמר בהמשך "לא תעשון כן לה' אלוקיכם". ונפסק להלכה שכל המוחק במזיד אחד מן השמות שנכתבו בקדושה, נענש במלקות (רמב"ם הל' יסודי התורה ו, א). וחכמים הוסיפו לאסור גם מחיקת פסוק בדרך ביזיון, למרות שאין בו שם קדוש. אבל מותר למחוק פסוק כדי לכתוב פסוק אחר, שרק מחיקה בדרך ביזיון אסרו חכמים (רמב"ם שם ו, ח).
וכן הוא דין הגניזה: ספר תורה שיש בו שמות קדושים, צריך גניזה מהתורה. ספר קדוש שאין בו שם קדוש, צריך גניזה מדברי חכמים.
דין ספרים המודפסים
לפני כמה מאות שנים, לאחר שנתרבו כתבי הקודש בעקבות התחדשות הדפוס, התחילה שאלת הגניזה להתעורר. פעמים רבות המקומות שנועדו לאיסוף הגניזה נתמלאו, ואנשים הניחו את ספריהם הישנים מחוצה למקום הגניזה בצורה שאין בה כבוד, ופעמים שגויים לקחום כדי להשתמש בהם לצורכי קינוח בבית הכסא. לפיכך היו שהורו לשרוף את הספרים הישנים בצנעה, כדי שלא יגיעו לידי ביזיון (שבות יעקב ג, י יב). בנוסף לכך, היו שסברו שקדושת הספרים הנדפסים על ידי מכונה פחותה מקדושת כתבי היד שנכתבו מתוך כוונה קדושה (בדומה לדעת הפוסלים מצת מכונה למצווה וחוטי מכונה לציצית). ויש מי שסובר שהחובה לנהוג כבוד בספרים של תורה שבעל פה היא רק בשעה שמתכוונים ללמוד בהם, אולם אחר שבלו אין בהם יותר קדושה, ורק לאבדם בידיים דרך ביזיון אסור, אבל להניחם בדרך כבוד במקום שמשם ייקחום לאיבוד אין איסור (אג"מ או"ח ד, לט). אבל דעת רוב הפוסקים שגם ספרי קודש מודפסים שבלו חייבים בגניזה, ואסור לשורפם או להניחם באשפה. וכך נוהגים למעשה (ט"ז יו"ד רעא, ח, ועיין ציץ אליעזר ח"ג א).
דין דפים שהודפסו ללימוד חד פעמי
לפני שמורידים ספר לדפוס מוציאים הדפסה של דפיו לצורך. ועולה השאלה האם צריך לגנוז את אותם דפים. ודעת רוב האחרונים שהואיל והודפסו לצורך הגהה בלבד, לא חלה עליהם קדושה ומותר לאבדם או לזורקם באשפה (משיב דבר ב, פ; עין יצחק ה-ז). ואמנם יש אומרים שמדברי חכמים צריך לגונזם (שדי חמד באר בשדי ח'). ולמעשה דעת רוב הפוסקים להקל (ציץ אליעזר ג, א).
דין עיתונים שיש בהם דברי תורה
לדעת רוב הפוסקים, הואיל ורוב העיתון עוסק בדברי חול, כוונת הדפסתו אינה לשם קדושה, ועל כן גם דברי התורה שבו אינם צריכים גניזה. אלא שאסור לבזותם, כגון להשתמש בהם תשמישי גנאי (עיין מנחת יצחק א, יז-יח). ויש מחמירים לגזור את המאמרים התורניים ולגונזם. וכיוון שגם למחמירים החיוב הוא מדברי חכמים בלבד, להלכה יש להקל, ובתנאי שלא יניחום בביזיון, היינו שהמאמר התורני לא יהיה נראה כלפי חוץ. ודברים אלו אמורים לגבי עיתונים חיוביים כמו 'בשבע', אבל את דברי התורה שבעיתונים החילוניים דוגמת 'ידיעות אחרונות' לא שייך להביא לגניזה. ואף שבצד אחד מודפסים דברי תורה, הלא בצד השני יכולים להיות דברים הפוכים לגמרי, ואיך יתכן להחשיב דף זה כקדוש ולהביאו לגניזה. ובגניזת עיתונים אלו יש יותר חילול ה' מקידוש ה'.
עלוני השבת
לגבי עלוני השבת, יש מקילים, בדומה לדפי ההגהה, הואיל ונועדו ללימוד חד פעמי. ויש מחמירים. ונראה שלפי דעת רוב הפוסקים הדין יהיה תלוי ברוב: אם רוב העלון או חציו עוסק בדברי תורה, הרי שעיקר הדפסתו לשם לימוד תורה, ויש בו קדושה, וצריך לגונזו. ואם רוב ברור של העלון עוסק בדברי חול, הולכים אחר הרוב, ודינו כעיתון שאין צריך לגונזו. ויש להוסיף עוד צד להקל, שבימי הפוסקים שדנו בדין זה היתה האשפה מטונפת בצואה, וגם מי שסבר כי דפים מודפסים שיש בהם דברי תורה אינם חייבים בגניזה, מכל מקום הסכים שאסור לבזותם, ועל כן הצריך לגונזם. אבל כיום האשפה נקייה יותר, ואין בהנחה בה ביזיון כל כך, ולעומת זאת גם בהנחה בגניזה אין כל כך כבוד, ופעמים רבות הדפים מונחים בביזיון.
לפיכך, נכון לעטוף את עלוני השבת בנייר או בשקית ניילון שאינה שקופה, וכך להניחם בפח בפחות ביזיון. וכן אפשר להניח את עלוני השבת בתוך עיתון (שדברי התורה שבו מוצנעים בעמודים הפנימיים), וכשיניחום כך בפח, לא יהיה בהם ביזיון. (ועל כל זה ויותר אפשר לעיין בפניני הלכה ליקוטים א, ה, ח-יז).
דין העלונים למעשה
קיבצתי מספר עלוני שבת וחישבתי את אחוז דברי התורה כולל הכותרות, לעומת הפרסומות, ההודעות, הסיפורים והדיווחים השונים. וכך יצא כי גיליון 'באהבה ואמונה' ו'קוממיות' - כמחצית מתוכנם או קרוב למחצית עוסק בדברי תורה, ועל כן ראוי לגונזם. לעומת זאת יש רוב דברי חול בגיליונות 'שבת בשבתו' (60% חול), 'מעייני הישועה' (63% חול), 'מעט מן האור' (70% חול), 'שבתון' (70% חול), 'השבת' (70% חול). 'עולם קטן' (80% חול). וכיוון שרובם חול, אין חובה לגונזם, אלא יש לעוטפם בשקית שאינה שקופה וכך להניחם בפח. וכן אפשר להניחם בתוך עיתון אחר, כדוגמת 'בשבע', וכך להניחם בפח. העיקר שדברי התורה לא ייראו כלפי חוץ. ראוי להדגיש כי אחוז החול אינו קובע את איכותם של הגיליונות. למשל ב'מעייני הישועה' ו'מעט מן האור' יש אמנם אחוז גבוה יחסית של חול, אולם מדובר בסיפורים, כתבות והודעות שיש בהם ערך רב, אלא שאינם צריכים גניזה. לעומת זאת ב'שבתון' ו'השבת' עיקר החול עוסק בפרסומות, שאין בהם שום צד ערכי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".

אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?










