ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
הבה ונבין שלשה פרטים שהזכיר. כיצד יקרא ליוסף "נער"? והרי היה בן שלושים, כפי שהמקרא מבאר (בראשית מא, מו) כאשר יצא למלוך? אלא פירש "מתנות כהונה" (ב"ר פרשה פט) שהזכירו במדרש המקביל (במד"ר יד, ו) את הפסוק "אולת קשורה בלב נער" (משלי כב, טו). והוא כנוי לכל מי ש"עושה מעשה נערות". הוא מלשון מנוער וריק (עיין חגיגה יד. "ונתתי נערים שריהם").
מה שכתב רש"י כי יוסף לא ידע כהוגן שפת המצרים, מוזכר במפורש בזוהר (ח"ג דף ריג:) ונהג כך יוסף כתכסיס כדי לשמור על עצמו מחברת המצרים. אמנם ידע כמה עשרות מלים שהם יסוד לניהול ביתו של פוטיפר, אבל לא ידע כל המשמעויות השונות (הנואנסים) של המלים.
אבל משום מה הזכיר השר מלת "עברי"? [אין אנו חוקרים על רבוי מלים של הגוי, אלא משום מה תאריך התורה להעתיק כל המלים?] אלא ידוע שמתוך שנאתם לא אכלו המצרים על שולחן אחד עם העברים. "לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם, כי תועבה היא למצרים" (בראשית מג, לב). כי העברים היו רועי צאן, והצאן הם אליל של מצרים (כמו בימינו היחס של ההודיים לפרות קדושות). "כי תועבת מצרים כל רועה צאן" (בראשית מו, לד). ולכן בכונה זדונית הזכיר השר שיוסף הוא "עברי", כדי למנוע ממנו כל קידום אפשרי. זאת נוסף על כפיית טובה מרושעת של השר. יוסף שירת אותו שנים בעת ששהה בבית הסוהר, וגם הטיב לו במה שפתר לו חלומו. אח"כ יוסף התחנן אליו "כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך וכו' והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה". הא כיצד אירע, "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו" (בראשית מ, כג). מדוע יש כאן ביטוי כפול? עונה רש"י כדי ללמד ששכח בקשתו זאת של יוסף כבר בעצם אותו היום שיוסף בקש ממנו!
אבל מה שצריכים ליישב ולענות הוא, מפני מה יוסף עצמו מכריז שהוא בא מארץ העברים? גלום לא היה ניצול מצרות אם יסתיר ידיעה זו? כאשר אמר לשר המשקים "כי גונב גונבתי מארץ העברים, וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור", כלום לא היתה מן התבונה ועצה טובה אם יוסף יעלים פרט מרשיע זה שהוא "עברי"? כיצה עלה על דעתו שיעזרו לו אם היה מפורסם שהמצרים שונאים לעברים? אלא ענו חז"ל "יוסף הודה בארצו", ולכן נקבר בארצו (מדרש דברים רבה, תחילת פרשת ואתחנן). מה פירוש "הודה"? היה מודה ומשבח ומתפאר בכך.
ומצאנו כי בני שבטו גם הם היו מחבבים את הארץ. בנות צלפחד תבעו חלק בא"י, והם הרי היו מצאצאי יוסף. גם משיח בן אפרים, שליח ה' לגאול את ישראל, הוא מצאצאי יוסף, כי הוא המתפאר בארצו. מהר"ל (בספר "אור חדש") מפרש כי מרדכי לא הגיע לשושן על דעת עצמו, אלא הוגלה מן הארץ. כך לשונו (על אסתר ב, ו): "שלא תאמר שיצא חוץ לא"י מדעתו, ודבר זה אינו ראוי לצדיק. ועל זה אמר 'אשר הגלה' ולא יצא לחו"ל מדעתו. שלא יקשה, כיון שהיה מרדכי מוכן לגאולה באחרונה [לבסוף] אם כן היה ראוי שלא ילך בגולה הוא [ע"פ דעת] עצמו. ועל זה אמר שהוגלה [ע"י אחרים]". הרי כמו כן יוסף וכן משיח בן אפרים, היו דבוקים בארץ, מתפארים בארצנו. ולכן הם הם הראויים להיות גואלים.
מצאנו כי יוסף הזהיר לאחיו "אל תרגזו בדרך" (בראשית מה, כד), ופירשו חז"ל: "אל תפסיעו פסיעה גסה" (תענית י:) כי זה מזיק לראיית העיניים. יש לשאול, מפני מה יעקב עצמו לא הזהיר אותם על כך בדרכם לרדת מצרימה? והרי ירידתם למצרים קדמתה לעלייתם ממנה? אלא הבדל יש ביו היוצא מא"י לבין החוזר אליה. היוצא ממנה בודאי לא ירוץ. הרי הוא יוצא מהקודש! אבל העולה אליה, יש חשש שירוץ מתוך שמחה וחשק. ולכן דוקא יוסף הצדיק, האוהב כל כך את ארצו, הוא שהזהיר על כך.
כמה יש לנו ללמוד מיוסף הצדיק, להתפאר בארצנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
