ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • שב×Ē ומו×ĸדים
  • הלכו×Ē שב×Ē
  • הכנו×Ē לשב×Ē, כניס×Ēה וי×Ļיא×Ēה
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • שב×Ē
  • הכנו×Ē לשב×Ē, כניס×Ēה וי×Ļיא×Ēה
undefined
17019
14 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē שי×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

הרב אברהם בן ×Ļיון ב"ר שב×Ēי ז×Ļ"ל

אזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
א - ההכנו×Ē לשב×Ē
׊׊×Ē ימי החול ושב×Ē קשורים זה בזה, שכשם שיש באדם גו×Ŗ ונשמה, כן לשבו×ĸ יש גו×Ŗ ונשמה. ימי החול הם הגו×Ŗ והשב×Ē היא הנשמה. וכשם שהאדם השלם הוא אדם ׊נ׊מ×Ēו וגופו פו×ĸלים יחד בהרמוניה, כאשר הגו×Ŗ מקבל השראה רוחני×Ē מהנשמה, ונו×Ēן לנשמה יכול×Ē לבוא לידי ביטוי; כן השבו×ĸ השלם הוא שבו×ĸ שבו הקשר בין השב×Ē לימי החול הוא ק׊ר הדוק. בימי החול אנו מכינים א×Ē כל ×Ļרכי השב×Ē, ו×ĸל ידי כך ימי החול מ×Ēרוממים ומ×Ēקדשים, ויונקים מן השב×Ē א×Ē ×ĸרכם.
אמרו חכמים (בי×Ļה טז, א) ×ĸל שמאי הזקן, שכל ימיו היה אוכל לכבוד שב×Ē, היה מו×Ļא בהמה נאה, אומר: זו לשב×Ē. מ×Ļא אחר×Ē נאה הימנה, אכל הראשונה ושייר השנייה המשובח×Ē יו×Ēר לשב×Ē. כלומר, בכל ימו×Ē החול היה אוכל ×Ēמיד א×Ē המאכל הפחו×Ē טוב, משום ׊א×Ē הטוב היה שומר לשב×Ē. נמ×Ļא אפוא, שכל ימיו היה אוכל לכבוד שב×Ē וחושב כי×Ļד לכבדה ולקדשה. אבל הלל הזקן מידה אחר×Ē הי×Ēה לו, שכל מ×ĸשיו לשם שמים, וא×Ŗ א×Ē ימו×Ē החול היה מכבד ומקדש, ׊נאמר: "ברוך ה' יום יום". לכן כשהיה מזדמן לפניו מאכל טוב בימו×Ē השבו×ĸ, היה אוכלו, שהיה בוטח בה' שכמו שזימן לפניו מאכל טוב ליום חול, כך יזמן לפניו מאכל משובח יו×Ēר לכבוד שב×Ē קודש. וכך היה נו×Ēן לכל יום א×Ē הכבוד וה×ĸרך הראוי לו (ר׊"י ׊ם; רמב"ן שמו×Ē כ, ח).
כ×Ēבו הפוסקים, שגם לד×ĸ×Ē הלל הזקן, בדרך כלל ×ĸדי×Ŗ לנהוג כשמאי, ולשמור א×Ē המאכל הטוב לשב×Ē, אלא שהוא היה מיוחד במיד×Ē בטחונו, שבטח בה' שיזמן לו א×Ē המאכל המשובח ביו×Ēר לשב×Ē. אבל אדם שאינו בוטח בזה, ×Ļריך לכבד א×Ē השב×Ē ולשמור א×Ē המאכל הטוב לשב×Ē (מ"ב רנ, ב).
בימינו, אין כמ×ĸט מ׊מ×ĸו×Ē לדין זה, משום שבחנויו×Ē, מ×Ļוי ׊פ×ĸ ×ĸ×Ļום של מו×Ļרים במשך כל ימו×Ē השבו×ĸ, ואין סיבה לחשוש ׊אם נאכל מאכל טוב מסוים בימו×Ē החול, לא נוכל למו×Ļאו בחנויו×Ē לקרא×Ē השב×Ē. לפיכך ה×ĸיקר כיום, ל×Ēכנן א×Ē הקניו×Ē באופן כזה, שמאכלי השב×Ē יהיו המשובחים ביו×Ēר.
טוב לומר בש×ĸ×Ē הקניו×Ē, שקנייה זו "לכבוד שב×Ē קודש", והרי זה בכלל מ×Ļוו×Ē 'זכור' (רמב"ן ׊ם). וטוב לט×ĸום א×Ē המאכלים שמכינים לשב×Ē, כדי להט×ĸימם כראוי ול×ĸנג בהם א×Ē השב×Ē (מ"א רנ, א, בשם האר"י; מ"ב ב).

ב - יום שישי
א×Ŗ שמבחינה מסוימ×Ē בכל ימו×Ē השבו×ĸ ×Ļריכים לה×Ēכונן לשב×Ē, ×ĸיקר ההכנה לשב×Ē ×Ļריכה להי×ĸשו×Ē ביום שישי, ׊נאמר (שמו×Ē טז, ה): "וְהָיָה בÖŧַיÖŧוֹם הַשÖŧִׁ׊Öŧִׁי וְהÖĩכִינוÖŧ אÖĩ×Ē אֲ׊ׁÖļר יָבִיאוÖŧ". וכשם שבני ישראל במדבר היו ניזונים מהמן שירד בלילה, ומיד בבוקר יום השישי י×Ļאו ללקטו, כן מ×Ļווה להזדרז ולהכין א×Ē ×Ļרכי השב×Ē בבוקר יום שישי (שו"×ĸ או"ח רנ, א). ומנהג טוב לאשה להשכים ביום שישי ולאפו×Ē חלו×Ē לכבוד שב×Ē ולהפריש מהן חלה (רמ"א רמב, א).
א×Ŗ שיש מ×Ļווה להזדרז ולהקדים א×Ē קניו×Ē השב×Ē בבוקר, מכל מקום אין להקדימן ל×Ēפיל×Ē שחרי×Ē. וכן מי שרגיל ללמוד לאחר ה×Ēפילה, ילמד כמנהגו, ולאחר מכן יזדרז לקנו×Ē ולהכין א×Ē ×Ļרכי השב×Ē. ורק כאשר יש חשש ׊מא לאחר ה×Ēפילה לא ישארו בחנו×Ē מו×Ļרי מזון לשב×Ē, מו×Ēר להקדים ולקנו×Ē א×Ē ×Ļרכי השב×Ē לפני ×Ēפיל×Ē שחרי×Ē (מ"ב רנ, א).
כ×Ēבו האחרונים שיו×Ēר טוב לקנו×Ē א×Ē מאכלי השב×Ē ביום שישי מא׊ר ביום חמישי, מכיוון שניכר יו×Ēר בקניו×Ē הנ×ĸשו×Ē ביום שישי שהן לכבוד שב×Ē. ו×ĸוד ט×ĸם ישנו, שב×ĸבר, כשלא היו מקררים, לא היו אמ×Ļ×ĸים לשמר א×Ē המאכלים טריים, וכדי שמאכלי השב×Ē יהיו משובחים, היה ×Ļורך לקנו×Ēם ולבשלם ביום שישי. אולם גם אז, וקל וחומר היום, מאכלים שי×Ēכן שלא ימ×Ļאם ביום שישי, או שהכנ×Ēם לוקח×Ē זמן מרובה - ×ĸדי×Ŗ לקנו×Ē ביום חמישי (מ"ב רנ, ב).
אשה ׊×ĸומדו×Ē בפניה ׊×Ēי אפשרויו×Ē: לבשל א×Ē המאכלים ביום שישי ולהיו×Ē ×ĸייפה בליל שב×Ē, או לבשלם ביום חמישי ולשמרם במקרר ולהיכנס לשב×Ē בנח×Ē - ×ĸדי×Ŗ ׊×Ēגמור א×Ē הבישולים ביום חמישי ורק מ×ĸט מן ההכנו×Ē ×Ēשאיר ליום שישי. משום שהמ×Ļווה ה×ĸיקרי×Ē היא לכבד א×Ē השב×Ē ול×ĸנגה, ולשם כך חשוב ׊×Ēהיה ×ĸרני×Ē ונינוחה.
יש משפחו×Ē שמרוב מ×Ēח להספיק א×Ē כל ההכנו×Ē ×ĸד כניס×Ē השב×Ē, יום שישי הופך א×Ļלם ליום של ×ĸ×Ļבנו×Ē וקטטו×Ē. וא×Ŗ השטן וי×Ļר הר×ĸ מ×ĸורבים בזה, שלפני כניס×Ē 'שב×Ē-שלום', מ×Ē×ĸורר הכוח שכנגד ל×ĸורר כ×ĸץ ומחלוק×Ē, ולמנו×ĸ מישראל לקבל א×Ē השב×Ē כראוי. וכן מסופר ב×Ēלמוד (גיטין נב, א), ×ĸל בני זוג אחד שבכל שבו×ĸ סמוך לכניס×Ē השב×Ē היו מ×Ēקוטטים באופן איום ונורא. הזדמן רבי מאיר למקומם, ובמשך שלושה שבו×ĸו×Ē, בכל ×ĸרב שב×Ē שהה בבי×Ēם, ×ĸד שהשכין שלום ביניהם. ׊מ×ĸ ב×Ē קול מפי המקטרג: "ווי לי שגרשני רבי מאיר מבי×Ē זה". ×ĸל מנ×Ē שלא ל×Ē×Ē למקטרג מקום, ×Ļריך ל×Ēכנן היטב א×Ē ההכנו×Ē לשב×Ē, כדי שנוכל לקבל א×Ē השב×Ē מ×Ēוך נח×Ē ושמחה (וכן מ׊מ×ĸ מ×Ēקנ×Ē ×ĸזרא המובא×Ē בהלכה ד).
ישנו מנהג קדוש, לגמור א×Ē כל ההכנו×Ē לשב×Ē ×ĸד ח×Ļו×Ē היום, ולאחר מכן לנוח ול×ĸסוק בלימוד ×Ēורה לקרא×Ē השב×Ē. וכל הנוהג כך, זוכה לקבל א×Ē השב×Ē מ×Ēוך נח×Ē ושמחה, וזוכה להרגיש א×Ē הנשמה הי×Ēירה ׊מ×Ēווספ×Ē לו בשב×Ē.

ג - קניי×Ē המאכלים לשב×Ē
מ×Ļווה ל×ĸנג א×Ē השב×Ē במאכלים ו×Ēבשילים משובחים ובמשקאו×Ē מבושמים, הכל לפי ממונו של האדם, וכל המרבה בהו×Ļאו×Ē שב×Ē וב×Ēיקון מאכלים רבים וטובים, הרי זה משובח (רמב"ם שב×Ē ל, ז). זהו ׊נאמר (יש×ĸיה נח, יג): "וְקָרָא×ĒÖ¸ לַשÖŧַׁבÖŧÖ¸×Ē ×ĸÖš× Öļג". אמרו חכמים (שב×Ē קיח, קיט, א), כל המ×ĸנג א×Ē השב×Ē זוכה לדברים גדולים: נו×Ēנים לו נחלה ללא מי×Ļרים, וממלאים משאלו×Ē ליבו, וני×Ļול מחבלי משיח וממלחמ×Ē גוג ומגוג ומדינה של גיהנם, וא×Ŗ זוכה ל×ĸשירו×Ē. וזא×Ē משום שהחיים והברכה ×Ēלויים בקשר שבין ×ĸולם החומר ל×ĸולם הרוח. אדם חי הוא אדם ׊נ׊מ×Ēו שוכנ×Ē בגופו, ואילו במוו×Ē הנשמה נפרד×Ē מהגו×Ŗ. כש×ĸולם החומר קשור ל×ĸולם ׊מ×ĸליו, הרי הוא מ×Ēחייה ומ×Ēברך משורשו; וכשהוא מ×Ēרחק משורש חיו×Ēו, מהאמונה ו×ĸרכי הרוח, חייו מ×Ēמ×ĸטים והרי הוא הולך ומ×Ēנוון והקללה רודפ×Ēו. ×ĸניינה המיוחד של השב×Ē שיש בה ×Ēוספ×Ē קדושה ׊מ×Ēגלה בנשמה ובגו×Ŗ כאחד, ב×Ēורה וב×Ēפילה וגם בס×ĸודו×Ē השב×Ē. ×ĸל ידי כך נו×Ļר איחוד גדול בין הרוח לחומר, בין הנשמה לגו×Ŗ, והחיים מ×Ēגברים והברכה שופ×ĸ×Ē ל×ĸולם. לפיכך אמרו חכמים, שהמ×ĸנג א×Ē השב×Ē כראוי זוכה לברכו×Ē רבו×Ē וני×Ļול מן הפור×ĸנו×Ē (×ĸיין ×ĸוד להלן ז, א).
×Ļריך אדם להשקי×ĸ במאכלי השב×Ē כפי יכול×Ēו וכפי רגילו×Ēו במשך השבו×ĸ. כלומר, אין ×Ļורך לקנו×Ē לכבוד שב×Ē א×Ē המאכלים היקרים ביו×Ēר שקיימים בשוק, אלא ×Ļריך לקנו×Ē מאכלים יו×Ēר טובים מהמאכלים שרגילים לאכול בימי החול, כל משפחה לפי מנהגה. אפ׊ר לומר שראוי שמחיר המאכלים של שב×Ē יהיה לכל הפחו×Ē כפול ממחיר המאכלים ביום חול. והמהדרים מרבים יו×Ēר בהו×Ļאו×Ē שב×Ē, ויש להם ×ĸל זה שכר גדול.
מי ׊מ×Ļבו דחוק ואין ביכול×Ēו לקנו×Ē מאכלים משובחים לשב×Ē, י×Ļמ×Ļם בהו×Ļאו×Ē מאכליו בימו×Ē החול כדי שלכל הפחו×Ē יוכל להוסי×Ŗ דגים קטנים לכבוד שב×Ē (שב×Ē קיח, ב). ויש אנשים שרגילים לבזבז כס×Ŗ ×ĸל מו×Ēרו×Ē, ורק כשהם מגי×ĸים להו×Ļאו×Ē הקשורו×Ē ל×Ļרכי מ×Ļווה, הם מ×Ēחילים לחסוך ולקמ×Ĩ. אולם באמ×Ē ראוי לאדם לחסוך במו×Ēרו×Ē ולפזר ולהדר בהו×Ļאו×Ē מ×Ļווה. אמרו חכמים (בי×Ļה טז, א), ׊פרנץ×Ēו של אדם ק×Ļובה לו מרא׊ השנה ×ĸד רא׊ השנה, ו×ĸליו להיזהר שלא יו×Ļיא הו×Ļאו×Ē מיו×Ēרו×Ē פן יחרוג ממה ׊ק×Ļבו לו וישאר ללא כלום. חו×Ĩ מהו×Ļאו×Ē שב×Ēו×Ē וימים טובים והו×Ļאו×Ē בניו ל×Ēלמוד ×Ēורה, ׊אם הו×Ļיא פחו×Ē - פוח×Ēים לו ממה ׊נק×Ļב, ואם הוסי×Ŗ והו×Ļיא יו×Ēר - מוסיפים לו ×ĸל ק×Ļב×Ēו (ט"ז רמב, א).
מי שאין לו כס×Ŗ מזומן לקניי×Ē מאכלי השב×Ē, ילווה כס×Ŗ כדי ל×ĸנג א×Ē השב×Ē. ואל ידאג ׊מא ×Ēאר×ĸ לו ×Ēקלה ולא יוכל להחזיר א×Ē ההלוואה, ׊"אמר הקב"ה לישראל: בָÖŧנַי, לוו ×ĸלי וקדשו קדוש×Ē היום והאמינו בי ואני פור×ĸ" (בי×Ļה טו, ב). וזא×Ē ב×Ēנאי שאינו סומך ×ĸל הנס, אלא יש לו ×ĸץק מסודר או משכור×Ē קבו×ĸה או חסכון ׊×ĸליו הוא יכול להיש×ĸן. ׊×ĸליו אמרו חכמים שלא ידאג ׊מא לא י×Ļליח להחזיר א×Ē חובו, כי אם ינהג כראוי, י×ĸבוד בחרי×Ļו×Ē ולא יבזבז א×Ē כספו, ה' יסיי×ĸ בידו שיוכל לשלם א×Ē חובו.
אבל מי שאינו יוד×ĸ כי×Ļד יחזיר א×Ē חובו, לא יקח הלוואה כדי ל×ĸנג א×Ē השב×Ē, שלא יהיה ח"ו ר׊×ĸ שאינו משלם א×Ē חובו×Ēיו. 1 וגם לא יפשוט ידו לקבל ×Ļדקה, אלא יאכל בשב×Ē מאכלים פשוטים, וכפי ׊אמר רבי ×ĸקיבא: "×ĸשה שב×Ēך חול ואל ×Ē×Ļטרך לבריו×Ē" (פסחים קיב, א). ובזכו×Ē שלא יזדקק לבריו×Ē - י×Ē×ĸ׊ר (פאה ח, ט). אבל ×ĸני שכבר נאל×Ĩ לפשוט ידו לקבל ×Ļדקה ל×Ļרכים שונים, ייטול ×Ļדקה כדי ל×ĸנג א×Ē השב×Ē (מ"ב רמב, א).

ד - כבוד השב×Ē בבגדים
מ×Ļווה לכבד א×Ē השב×Ē, ׊נאמר (יש×ĸיהו נח, יג): "וְקָרָא×ĒÖ¸ לַשÖŧַׁבÖŧÖ¸×Ē ×ĸÖš× Öļג לִקְדוֹשׁ ה' מְכÖģבÖŧָד". מכבודה של השב×Ē שלא יהא מלבושו בשב×Ē כמלבושו בחול (שב×Ē קיג, א), אלא בגדי השב×Ē יהיו נאים יו×Ēר ונקיים. כ×Ēבו הפוסקים בשם האר"י ז"ל, שטוב שלא ללבוש בשב×Ē דבר ממה שלבש בחול (מ"א רסב, ב). היינו שהבגדים ה×ĸליונים יהיו מיוחדים לשב×Ē וחגים, וא×Ē הלבנים יחלי×Ŗ לקרא×Ē השב×Ē בלבנים נקיים ומכובסים. ויש מחמירים לקנו×Ē אפילו × ×ĸליים מיוחדו×Ē לשב×Ē (×ĸיין ׊׊"כ מב, ה×ĸרה רו). גם מי ׊נמ×Ļא לבדו בשב×Ē, מ×Ļווה שיכבד א×Ē השב×Ē בבגדים נאים, משום שאין הבגדים לכבוד הרואים, כי אם לכבוד השב×Ē (מ"ב רסב, ו).
אדם ׊נמ×Ļא במקום שאין לו בגדי שב×Ē, או ×ĸני שיש לו בגד אחד, יש×Ēדל ליפו×Ē א×Ē בגדו ×ĸד כמה ׊אפ׊ר לקרא×Ē שב×Ē. וכן מסופר ב×Ēלמוד הירושלמי (פאה פ"ח ה"ז), שדרש רבי שמלאי ב×Ļיבור, ׊×Ļריך שיהיו לכל אדם שני מלבושים, אחד לחול ואחד לשב×Ē. בכו ×Ēלמידיו כנגדו ואמרו: ×ĸניים אנחנו, ואין לנו אלא מלבוש אחד. אמר להם: א×Ŗ ×ĸל פי כן ×Ļריכים א×Ēם לייפו×Ē או×Ēו לקרא×Ē שב×Ē. וכן חיילים ×Ļריכים ללבוש בשב×Ē מדי א', וכשאין להם אפשרו×Ē, יסדרו וינקו א×Ē בגדיהם כפי יכול×Ēם.
אח×Ē מ×ĸ׊ר ה×Ēקנו×Ē ׊×Ēיקן ×ĸזרא הסופר היא, שיכבסו א×Ē הבגדים ביום חמישי (ב"ק פב, א). ׊×Ēי מ׊מ×ĸויו×Ē ל×Ēקנה: א) שאין ללבוש בשב×Ē בגדים שאינם נקיים, ולכן ×Ēיקן לכבסם לכבוד שב×Ē. ב) הואיל ומלאכ×Ē הכביסה הי×Ēה קשה, ×Ēיקן שיכבסו ביום חמישי, כדי שיום שישי ישאר פנוי להכנ×Ē ה×Ēבשילים והבי×Ē לשב×Ē. אמנם כיום, שמלאכ×Ē הכיבוס × ×ĸשי×Ē במכונה, מו×Ēר לכבס בגדים ביום שישי, שאין בזה טורח והפר×ĸה להכנו×Ē לשב×Ē. אך א×Ē בגדי השב×Ē, טוב להקדים ולכבס ביום חמישי כ×Ēקנ×Ē ×ĸזרא.
ככלל ני×Ēן ללמוד מ×Ēקנ×Ē ×ĸזרא, שיש להיזהר שלא להפוך א×Ē יום שישי ליום ×ĸמוס ב×ĸבודו×Ē קשו×Ē וטרדו×Ē, אלא להשאירו פנוי יחסי×Ē, כדי שנוכל לה×Ēכונן בו לשב×Ē בנח×Ē ורוג×ĸ (כמבואר בהלכה ב).

ה - כבוד השב×Ē בהכנ×Ē הגו×Ŗ והבי×Ē
כשם ׊×Ļריך להכין בגדים נאים ונקיים לשב×Ē, כך ×Ļריך להכין א×Ē הגו×Ŗ לקרא×Ē השב×Ē, וא×Ŗ זה מכלל מ×Ļוו×Ē 'כבוד השב×Ē'. לפיכך אמרו חכמים (שב×Ē כה, ב), ׊מ×Ļווה לה×Ēרח×Ĩ לקרא×Ē שב×Ē. והרח×Ļה ×Ļריכה להיו×Ē במים חמים שהם מנקים א×Ē הגו×Ŗ היטב, אבל המ×Ēרח×Ĩ במים קרים או פושרים, לא קיים א×Ē המ×Ļווה (שו"×ĸ רץ, א). ב×ĸבר, כשהיה קשה להביא מים לרח×Ļה, המ×Ļווה הי×Ēה לרחו×Ĩ א×Ē הפנים, הידיים והרגליים, ולחפו×Ŗ א×Ē הראש, והמהדרים היו רוח×Ļים א×Ē כל הגו×Ŗ בחמים. אבל כיום, שיש לנו מקלחו×Ē ודודי חימום חשמליים, מ×Ļווה לרחו×Ĩ א×Ē כל הגו×Ŗ בחמים. קל וחומר הוא, ׊אם לפני אירו×ĸים חבר×Ēיים אדם רגיל לרחו×Ĩ א×Ē כל גופו, ודאי שלקרא×Ē שב×Ē המלכה יש לה×Ēרח×Ĩ ב×Ļורה המושלמ×Ē ביו×Ēר.
אין לה×Ēרח×Ĩ סמוך מדי לשב×Ē, כדי שלא יבוא מ×Ēוך כך לחילול שב×Ē בכיבוי האור והדוד, וי×Ļא שכרו בהפסדו.
אדם ׊×Ļריך להס×Ēפר, מ×Ļווה שיס×Ēפר ביום שישי לקרא×Ē שב×Ē. ומי שרגיל לה×Ēגלח, מ×Ļווה שי×Ēגלח לקרא×Ē שב×Ē. וכן מ×Ļווה לק×Ļו×Ĩ ×Ļיפורניים לכבוד השב×Ē. ויו×Ēר טוב לה×Ēגלח ולק×Ļו×Ĩ א×Ē ה×Ļיפורניים ב×ĸרב שב×Ē לאחר ח×Ļו×Ē, שאז ניכר יו×Ēר שמדובר בהכנו×Ē לשב×Ē, אבל גם לפני ח×Ļו×Ē היום הוא זמן טוב להכנו×Ē. ומי שיוד×ĸ שיהיה טרוד ביום שישי, יס×Ēפר ויק×Ļו×Ĩ א×Ē ×Ļיפורניו ביום חמישי (שו"×ĸ רץ, א; ×ĸרה"׊ רץ, ו).
גם א×Ē הבי×Ē ×Ļריכים להכין לכבוד השב×Ē, לנקו×Ēו, ל×ĸרוך א×Ē השולחן במפה נאה ולסדר א×Ē הכיסאו×Ē שסביבו. ויש להקפיד בכל משך השב×Ē, גם בין הס×ĸודו×Ē, שהבי×Ē והשולחן יהיו מסודרים כראוי (שו"×ĸ רסב, א). כמו כן ראוי ל×ĸרוך א×Ē שולחן השב×Ē לקרא×Ē הס×ĸודו×Ē ב×Ļלחו×Ē נאו×Ē וסכו"ם נאה וכוסו×Ē יפים.
בדרך כלל אנשים סבורים שהקדושה מ×Ēגלה רק ב×ĸנייני הרוח כלימוד ו×Ēפילה, ואילו ×Ļרכי הגו×Ŗ, כאכילה ושינה, ×ĸיסוק בנוי וטיפוח הגו×Ŗ, מנוגדים ומפרי×ĸים לה×Ē×ĸלו×Ē רוחני×Ē, ו×ĸדי×Ŗ לאדם לסג×Ŗ א×Ē גופו, שכן שורש י×Ļר הר×ĸ בגו×Ŗ. והנה באה השב×Ē ומלמד×Ē או×Ēנו כי אפ׊ר לקדש א×Ē הגשמיו×Ē. הקדושה יכולה לה×Ēגלו×Ē גם באכילה מ×ĸנג×Ē, בבגדים נאים ובסידור הבי×Ē. י×Ēר ×ĸל כן, השלימו×Ē היא דווקא כאשר הקדושה מ×Ēגלה בכל מרכיבי המ×Ļיאו×Ē - הרוחני והגשמי. ולכן אנו מברכים איש א×Ē ר×ĸהו ב'שב×Ē שלום', שהשב×Ē ×ĸושה שלום בין הרוח והחומר, ומ×Ēוך כך × ×ĸשה שלום בין איש לאש×Ēו ובין אדם לחבירו (×ĸיין ל×ĸיל א, טו).
זהו שאמרו חז"ל (שב×Ē קיט, ב): "שני מלאכי השר×Ē מלווין לו לאדם ב×ĸרב שב×Ē מבי×Ē הכנס×Ē לבי×Ēו, אחד טוב ואחד ר×ĸ. וכשבא לבי×Ēו ומ×Ļא נר דלוק ושולחן ×ĸרוך ומט×Ēו מו×Ļ×ĸ×Ē, מלאך טוב אומר: יהי ר×Ļון ׊×Ēהא לשב×Ē אחר×Ē כך. ומלאך ר×ĸ ×ĸונה אמן ב×ĸל כרחו. ואם לאו, מלאך ר×ĸ אומר: יהי ר×Ļון ׊×Ēהא לשב×Ē אחר×Ē כך, ומלאך טוב ×ĸונה אמן ב×ĸל כרחו". בשב×Ē אפ׊ר לגלו×Ē א×Ē ×ĸרכי הקודש בשלמו×Ē, ברוח ובחומר כאחד, ולכן כשהבי×Ē והשולחן ×ĸרוכים כראוי, א×Ŗ המלאך הר×ĸ ×ĸונה אמן ב×ĸל כרחו.
אמנם, גם כאשר הבי×Ē והשולחן לא סודרו כראוי, ומאכלי השב×Ē ה×Ēקלקלו, ×Ļריך להיזהר מאוד שלא לכ×ĸוס ולה×Ēקוטט, כי כבודה של השב×Ē שיהיו בני המשפחה בשלום זה ×ĸם זה. וכפי ׊נאמר: "טוֹב אֲרÖģחַ×Ē יָרָק וְאַהֲבָה ׊ָׁם מִ׊Öŧׁוֹר אָבוÖŧץ וְשִׂנְאָה בוֹ" (משלי טו, יז), "טוֹב פÖŧÖˇ×Ē חֲרÖĩבָה וְשַׁלְוָה בָהÖŧ מִבÖŧַיִ×Ē מָלÖĩא זִבְחÖĩי רִיב" (׊ם יז, ט). וכ×Ēב בספר חסידים (×Ē×Ēץ"ג): "טוֹב אֲרÖģחַ×Ē יָרָק - בשב×Ē וְאַהֲבָה ׊ָׁם - ×ĸם א׊×Ēו ובני בי×Ēו. מִ׊Öŧׁוֹר אָבוÖŧץ וְשִׂנְאָה בוֹ - שלא יאמר אדם אקנה מ×ĸדני שב×Ē ויוד×ĸ שי×Ēקוטט ×ĸם א׊×Ēו או אביו ואמו ואשר ×ĸמו... זהו ׊נאמר (יש×ĸיה נח, יג): וְכִבÖŧַדְ×ĒÖŧוֹ - יכבד א×Ē השב×Ē שלא יריב בו".

ו - המ×Ļווה להש×Ē×Ē×Ŗ בהכנו×Ē לשב×Ē
נאמר (שמו×Ē טז, ה): "וְהָיָה בÖŧַיÖŧוֹם הַשÖŧִׁ׊Öŧִׁי וְהÖĩכִינוÖŧ אÖĩ×Ē אֲ׊ׁÖļר יָבִיאוÖŧ", מכאן שיש מ×Ļווה להכין ביום שישי א×Ē ×Ļרכי השב×Ē. ואפילו אדם ×ĸשיר ונכבד, שיש לו מ׊ר×Ēים שמכינים לו א×Ē כל ×Ļרכיו, ובמשך השבו×ĸ הוא אינו נוק×Ŗ א×Ļב×ĸ בבי×Ēו, ×Ļריך להש×Ēדל ל×ĸשו×Ē ב×ĸ×Ļמו משהו לכבוד שב×Ē. ולא יאמר: היאך אטרח במלאכו×Ē פשוטו×Ē אלו ואפגום בכבודי, אלא יד×ĸ שזהו כבודו לה×Ēכונן לשב×Ē קודש ולכבדה. ואפילו מי ששוקד ב×Ēורה, ויש אחרים שמכינים ×ĸבורו א×Ē השב×Ē, מ×Ļווה שיש×Ē×Ē×Ŗ ב×ĸ×Ļמו באיזו הכנה לקרא×Ē השב×Ē (שו"×ĸ רנ, א; רמ"א רנא, ב).
מסופר ב×Ēלמוד (שב×Ē קיט, א), ×ĸל גדולי ישראל ונכבדי הדורו×Ē, שהיו מ׊×Ē×Ēפים ב×ĸ×Ļמם בהכנו×Ē לשב×Ē. רבא היה ממלח דגים לקרא×Ē השב×Ē. רב חסדא היה מח×Ēך א×Ē הירקו×Ē דק דק לקרא×Ē השב×Ē. רבה ורב יוס×Ŗ היו מבק×ĸים א×Ē ה×ĸ×Ļים ל×Ļורך האש שב×Ēנור. רבי אבהו ורבי זירא היו מדליקים א×Ē האש ל×Ļורך ×Ēבשילי השב×Ē. רב הונא ורב פפא היו מכינים א×Ē נרו×Ē השב×Ē, ורב נחמן היה מנקה א×Ē הבי×Ē, מכניס א×Ē הרהיטים ל×Ļורך השב×Ē, ומפנה א×Ē רהיטי החול.
לא כאן המקום לספר בהרחבה ×ĸל מ×ĸמדו של כל אחד מגדולי ישראל שהזכרנו, אולם ×Ļריך ל×Ļיין, שמדובר באנשים נכבדים ביו×Ēר, שלא היו בדורם נכבדים כמו×Ēם. הם היו גדולי ה×Ēורה וראשי ה×Ļיבור. למשל, רבה ורב יוס×Ŗ, כיהנו כראשי ישיבו×Ē בבבל, ובאו×Ēם הזמנים, שני ראשי הישיבו×Ē הגדולו×Ē שבבבל (סורא ופומבדי×Ēא) הנהיגו יחד ×ĸם ריש גלו×Ēא א×Ē כל ה×ĸולם היהודי. באזור שהיה ×Ēח×Ē אחריו×Ē רא׊ הישיבה, לא היה אדם מ×Ēמנה למשרה ×Ļיבורי×Ē ללא הסכמ×Ēו, ולא הי×Ēה נקב×ĸ×Ē ×Ēקנה או החלטה ×ĸל גביי×Ē מסים ללא אישורו. והם, ×ĸם כל כבודם וגדול×Ēם, היו מבק×ĸים ב×ĸ×Ļמם ×ĸ×Ļים לכבוד השב×Ē. גם רב הונא, רב חסדא, רב פפא ורבא, כיהנו כראשי ישיבו×Ē בבבל, ורבי אבהו היה מנהיג היהדו×Ē באר×Ĩ ישראל.
אמרו חכמים (שב×Ē לד, א): "שלושה דברים ×Ļריך אדם לומר ב×Ēוך בי×Ēו ×ĸרב שב×Ē ×ĸם חשיכה": א) לשאול אם ×ĸִשׂרו א×Ē הפירו×Ē, ׊אם לא ×ĸִשׂרו - י×ĸשׂר הוא. ב) לשאול אם הניחו ×ĸירוב ח×Ļרו×Ē, ׊אם לא הניחו ×ĸירוב - יניח הוא. ג) להזכיר להדליק א×Ē הנר בזמן. כיום בדרך כלל הפירו×Ē שאנו קונים מ×ĸושרים, וא×Ē ה×ĸירוב הגבאים מ×Ēקנים, ולכן אין ×Ļורך לשאול ×ĸל כך. אבל כל אדם ×Ļריך לוודא שבי×Ēו ×ĸרוך לקרא×Ē שב×Ē: ׊׊×ĸוני השב×Ē של האור והמזגן והחימום מכוונים כראוי, שהמאכלים מונחים ×ĸל הפלטה, שהאור במקרר נו×Ēק, ובמקררים החדשים - שהו×ĸברו למ×Ļב שב×Ē (להלן יז, ח-ט). וכן נכון להפריד ב×ĸרב שב×Ē א×Ē גבי×ĸי הפלסטיק של מ×ĸדני החלב (להלן טו, יד), ולפ×Ēוח בקבוקים שיש להם פקקי מ×Ēכ×Ē (טו, יג). וטוב לפ×Ēוח לפני שב×Ē קופסאו×Ē שימורים ואריזו×Ē שמשמשו×Ē לאחסון המאכלים שבהם למשך כמה ימים (טו, יא-יב).

ז - איסור קבי×ĸ×Ē ץ×ĸודה ב×ĸרב שב×Ē
יום שישי הוא יום שבו ×Ļריך לה×Ēכונן לשב×Ē, לפיכך אסרו חכמים לקבו×ĸ בו ץ×ĸודה ומש×Ēה, יו×Ēר ממה שרגילים בימו×Ē החול. ׊אם יאכל ץ×ĸודה גדולה ביום שישי, לא יהיה לו ×Ēיאבון לס×ĸוד×Ē ליל שב×Ē (שו"×ĸ או"ח רמט, ב). ו×ĸוד, שיש בזה פגי×ĸה בכבוד השב×Ē, שהוא משווה א×Ē כבוד השב×Ē לכבוד ימי החול (פמ"ג). ו×ĸוד, שיש לחוש שה×ĸיסוק בס×ĸודה הגדולה יפרי×ĸ להכנו×Ē לקרא×Ē שב×Ē (מ"א בשם ר"ח). ואפילו ץ×ĸוד×Ē מ×Ļווה, כגון שרו×Ļים ל×ĸרוך ץ×ĸודה גדולה לכבוד סיום מסכ×Ē, אסור לקבו×ĸ ביום שישי. אמנם לפני ח×Ļו×Ē היום, מו×Ēר לקיים ארוחה רגילה לכבוד הסיום.
מסופר ב×Ēלמוד (גיטין לח, ב) ×ĸל משפחה אח×Ē שהי×Ēה בירושלים, שהי×Ēה נוהג×Ē ל×ĸרוך ץ×ĸודו×Ē חשובו×Ē ביום שישי, וב×ĸוון זה ירדה מגדול×Ēה ונ×ĸקרה.
כאשר זמנה של ץ×ĸוד×Ē המ×Ļווה קבו×ĸ, כס×ĸוד×Ē ברי×Ē מילה ביום השמיני ופדיון הבן ביום השלושים, מו×Ēר לקיימה ביום שישי. שהואיל וזמנם קבו×ĸ מה×Ēורה, ומ×Ļווה ל×ĸרוך לכבודם ץ×ĸודה גדולה, אין בקיום הס×ĸודה הגדולה פגי×ĸה בכבוד השב×Ē. ונכון לקיימה לפני ח×Ļו×Ē, כדי שלא לפגו×ĸ בהכנו×Ē לשב×Ē, וכדי שיהיה לסו×ĸדים ×Ēיאבון בס×ĸוד×Ē ליל שב×Ē (שו"×ĸ רמט, ג; מ"ב יג, ו×Ēר×Ļה, י; באו"ה 'מו×Ēר'). 2
וכל מה שאסרו חכמים הוא דווקא ץ×ĸודה גדולה, אבל ארוחה רגילה מו×Ēר מ×ĸיקר הדין לאכול במשך כל יום שישי, אלא שאמרו חכמים, ׊מ×Ļווה להימנ×ĸ מלאכול ארוחה ×ĸם לחם במשך שלוש הש×ĸו×Ē שסמוכו×Ē לשב×Ē, כדי להגי×ĸ לס×ĸוד×Ē ליל שב×Ē ב×Ēיאבון. ומ×ĸט ×ĸוגו×Ē ופירו×Ē - אפ׊ר לאכול ×ĸד לש×ĸ×Ē קבל×Ē השב×Ē, וב×Ēנאי שאכיל×Ēם לא ×Ēפג×ĸ ב×Ēיאבון של ץ×ĸוד×Ē השב×Ē.
היו חסידים שהחמירו ×ĸל ×ĸ×Ļמם שלא לאכול כלל במשך כל יום שישי, משום שהרגישו ב×ĸ×Ļמם, ׊אם יאכלו, ×Ēאבונם ב×ĸ×Ē ץ×ĸוד×Ē השב×Ē יפח×Ē. ומי שסובל מה×Ē×ĸני×Ē, אין ראוי שינהג כך, כדי שלא יכנס לשב×Ē כשהוא מ×ĸונה (שו"×ĸ רמט, ב-ג; מ"ב יח). בכל אופן ראוי לכל אדם ל×Ēכנן א×Ē מאכליו ביום שישי כך שיכנס לשב×Ē כשהוא ר×ĸב, ויוכל לה×Ē×ĸנג בס×ĸוד×Ē ליל שב×Ē.

ח - איסור ×ĸשיי×Ē מלאכה ב×ĸרב שב×Ē
אסרו חכמים ל×ĸשו×Ē מלאכה ב×ĸרב שב×Ē מזמן המנחה, וה×ĸושה אז מלאכה, אינו רואה ממנה ברכה. וזמן האיסור הוא מ׊×ĸ×Ē מנחה קטנה, כלומר בש×ĸ×Ēיים וח×Ļי (הזמניו×Ē) שלפני שקי×ĸ×Ē החמה (ר׊"י). ואמנם יש מחמירים וסוברים שהאיסור מ×Ēחיל כבר מ×ĸ×Ē מנחה גדולה, היינו ח×Ļי ׊×ĸה אחר ח×Ļו×Ē היום (מהר"ם). אלא שהואיל ודין זה מדרבנן, אפ׊ר לסמוך ×ĸל הד×ĸה המקילה ול×ĸבוד ×ĸד ׊×ĸ×Ēיים וח×Ļי לפני שב×Ē (שו"×ĸ או"ח רנא, א; מ"ב ג). וא×Ŗ מי שסיים א×Ē כל הכנו×Ēיו לשב×Ē, אסור לו ל×ĸשו×Ē מלאכה באו×Ēו הזמן, מפני שאין זה מכבוד השב×Ē שסמוך לכניס×Ēה י×ĸסוק יהודי במלאכה שאינה קשורה להכנו×Ē לקרא×Ēה (×ĸיין בהרחבו×Ē).
דווקא מלאכ×Ē קב×ĸ אסרו חכמים באו×Ēן הש×ĸו×Ē, אבל מלאכה אר×ĸי×Ē מו×Ēר ל×ĸשו×Ē. לפיכך, אסור לאדם לב×Ļ×ĸ באו×Ēן ׊×ĸו×Ē ×ĸבוד×Ē נגרו×Ē, חייטו×Ē, חשמל, ×ĸבודו×Ē גדולו×Ē בגינה, ×ĸבודה במחשב, כ×Ēיב×Ē ץ×Ē"ם והגה×Ē ספרים בשכר, שכל אלו ×ĸבודו×Ē קבו×ĸו×Ē. אבל מו×Ēר למומחה לב×Ļ×ĸ פ×ĸולה ק×Ļרה, כגון להניח מ×Ļודה ל×Ļיד חיו×Ē, לשרו×Ē סממנים ל×ĸשיי×Ē ×Ļב×ĸ, ול×Ē×Ē הוראה למחשב לב×Ļ×ĸ פ×ĸולה מ×Ēוחכמ×Ē, שזוהי מלאכ×Ē אר×ĸי. וכן מו×Ēר ל×ĸשו×Ē באו×Ēן ׊×ĸו×Ē ×ĸבודו×Ē שאינן דורשו×Ē מומחיו×Ē, כדוגמ×Ē השקיי×Ē גינה, ניקוי חדרים, ×Ēפיר×Ē כפ×Ēורים, כיבוס במכונה, כ×Ēיב×Ē חידושי ×Ēורה ביד או במחשב. וגם מו×Ēר לקבל ×ĸליהם שכר. אבל אם משלמים לו שכר כדי שי×ĸשה א×Ē המלאכו×Ē הללו בכל ×ĸרב שב×Ē, א×Ŗ שאינן דורשו×Ē מומחיו×Ē, אסור ל×ĸשו×Ēן, מפני שהשכר וה×Ēדירו×Ē הופכים או×Ēן למלאכו×Ē קב×ĸ (×ĸיין רמ"א רנא, א, באו"ה 'אגר×Ē', ׊׊"כ מב, לח-לט, וה×ĸרה קלג).
ל×Ļורך שב×Ē מו×Ēר ל×ĸשו×Ē מלאכה קבו×ĸה וא×Ŗ לקבל ×ĸליה שכר, וב×Ēנאי שיהיה ניכר שהמלאכה × ×ĸשי×Ē ל×Ļורך שב×Ē. למשל, מו×Ēר לספר אנשים בשכר, משום שברור לכל שמס×Ēפרים לכבוד שב×Ē. וכן מו×Ēר לנהג לב×Ļ×ĸ הס×ĸו×Ē לפני שב×Ē, כי א×Ŗ זה בכלל ההכנו×Ē לשב×Ē. וכן מו×Ēר לחשמלאי לב×Ļ×ĸ ×Ēיקונים בשכר ל×Ļורך שב×Ē. אבל אסור לחייט ל×Ēפור בגד בשכר באו×Ēן הש×ĸו×Ē אפילו ל×Ļורך שב×Ē, משום שאין ניכר שהוא ×Ēופר ל×Ļורך השב×Ē, כי י×Ēכן שאו×Ēו הבגד נו×ĸד ליום אחר. אך אם י×ĸבוד בחינם, מו×Ēר לו ל×Ēפור ל×ĸ×Ļמו או לחבירו בגד לקרא×Ē שב×Ē. וקל וחומר, שמו×Ēר לאדם שאינו חייט מק×Ļו×ĸי, ל×Ēפור או ל×Ēקן בגדים בחינם לכבוד שב×Ē באו×Ēן ׊×ĸו×Ē (שו"×ĸ רנא, ב; מ"ב ז; באו"ה 'ל×Ēקן').
בשני מקרים נוספים הקילו חכמים ל×ĸשו×Ē מלאכה קבו×ĸה באו×Ēן הש×ĸו×Ē: א) ×ĸני שאין לו ל×Ļרכי שב×Ē, מו×Ēר לו להמשיך ל×ĸבוד באו×Ēן הש×ĸו×Ē (מ"ב רנא, ה). ב) כדי למנו×ĸ נזק או הפסד. לפיכך, מו×Ēר לאומן לגמור א×Ē מלאכ×Ēו, כאשר יש חשש ׊אם לא יסיים א×Ē מלאכ×Ēו יפסיד א×Ē לקוחו×Ēיו (באו"ה רנא, ב, 'ואינו'. וכן כל מה שמו×Ēר ל×ĸשו×Ē בחול המו×ĸד מו×Ēר ל×ĸשו×Ē באו×Ēן ׊×ĸו×Ē, מ"ב ה).
מסחר, לד×ĸ×Ē הרבה פוסקים אינו נכלל באיסור מלאכה, ומו×Ēר למכור בחנויו×Ē באו×Ēן הש×ĸו×Ē. ומכל מקום יש לסגור א×Ē החנויו×Ē לפחו×Ē ח×Ļי ׊×ĸה לפני כניס×Ē השב×Ē, כדי להספיק לה×Ēרח×Ĩ ולה×Ēלבש לקרא×Ē שב×Ē. כיום נוהגים להחמיר ולסגור א×Ē החנויו×Ē כמה ׊×ĸו×Ē לפני שב×Ē, ורק חנויו×Ē שמוכרו×Ē ×Ļרכי שב×Ē פו×Ēחים ×ĸד סמוך לשב×Ē (מ"ב רנא, א, ד; באו"ה ד"ה 'ה×ĸושה' 'ואינו').
הנוס×ĸים לקרא×Ē שב×Ē, ×Ļריכים ל×Ēכנן א×Ē נסי×ĸ×Ēם כך שיוכלו להגי×ĸ למחוז חפ×Ļם לכל הפחו×Ē ח×Ļי ׊×ĸה קודם כניס×Ē השב×Ē, כדי שיוכלו לה×Ēארגן לשב×Ē. ואם הנסי×ĸה ארוכה, ×Ļריכים לקח×Ē בחשבון ×Ēקלו×Ē ׊×ĸלולו×Ē לקרו×Ē בדרך. והרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל המלי×Ĩ, ל×Ēכנן זמן כפול ממה שהדרך אורכ×Ē בדרך כלל. ׊אם היא אורכ×Ē ׊×ĸ×Ēיים, י×Ļאו לדרך ארב×ĸ ׊×ĸו×Ē לפני כניס×Ē השב×Ē.


^ 1.. כך מ׊מ×ĸ מ×Ēוס' בי×Ļה טו, ב, וכ"כ במפורש א"א בוטשאטש רמב מהדו"×Ē. וב×ĸרוה"׊ רמב, מד, כ×Ēב שילווה רק כשיש לו ×ĸץק ויכול להחזיר ×ĸל ידו. ובהגהו×Ē אשרי כ×Ēב שילווה ×ĸל משכון, וכך אין חשש שיהיה "לווה ר׊×ĸ ולא ישלם", ׊אם לא ישלם - המשכון יהיה ×Ēשלום. וכ"כ א"ר, שו×ĸה"ר רמב, ג. אמנם לגר"א, הלווה ל×Ļורך שב×Ē, יכול לסמוך ×ĸל הנס. ואפשר שזוהי מחלוק×Ē ר' ישמ×ĸאל ורשב"י בברכו×Ē לה, ב, האם ×Ļריך לנהוג כמנהג דרך אר×Ĩ או ׊אפ׊ר לסמוך ×ĸל הנס. ו×ĸיין בהרחבו×Ē.
^ 2.. לד×ĸ×Ē מ"א רמט, ג, מו×Ēר לאדם לארס אשה (בקידושין) ביום שישי, כדי שלא יקדמנו אחר. ולד×ĸ×Ēו גם נישואין (חופה וכניסה לחיים משו×Ēפים) מו×Ēר לקיים ביום שישי, כדי להזדרז בקיום מ×Ļוו×Ē פריה ורביה. וממילא יו×Ļא, שמו×Ēר ל×ĸרוך ביום שישי ח×Ēונה, שיש בה אירוסין ונישואין. וכ"כ ×ĸוד פוסקים וביניהם הגר"א ובא"ח (׊"ב לך לך כא). אולם מנגד, לד×ĸ×Ē רבים, אסור לקיים א×Ē ץ×ĸוד×Ē הנישואין ביום שישי, ורק כאשר לא ני×Ēן לדחו×Ē א×Ē הס×ĸודה ליום אחר, מו×Ēר לקיים א×Ē הח×Ēונה ביום שישי (א"ר, אבה"×ĸ, ×ĸרוה"׊). ואם כן כיום, שקוב×ĸים א×Ē הח×Ēונה זמן רב מרא׊, ואפשר לקבו×ĸ א×Ē זמן הח×Ēונה ליום אחר, ברור שאין לקבו×ĸ ח×Ēונה וס×ĸודה ביום שישי. וכ"כ בחזון ×ĸובדיה ×ĸ' לב-לד. ולמ"ב רמט, ט, מ×Ļד הדין מו×Ēר לקיים ח×Ēונה ביום שישי, אבל לכ×Ēחילה טוב ונכון כשאפשר לדחו×Ēה ליום אחר. ויש לה×ĸיר, כי דיון זה אינו נוג×ĸ למנהג שהיה מקובל ב×ĸבר, ב×ĸיקר בקרב ×ĸניים, לקבו×ĸ ח×Ēונה ביום שישי אחר ה×Ļהרים. כי אז לא קיימו א×Ē ץ×ĸוד×Ē הנישואין ביום שישי אלא בליל שב×Ē יחד ×ĸם ץ×ĸוד×Ē השב×Ē, וכך חסכו בהו×Ļאו×Ē.
undefined

הרב אלי×ĸזר מלמד

רא׊ ישיב×Ē הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדר×Ē ספרי "פניני הלכה".
  • ×Ēורה לשמה - לא פה ולא ׊ם
    58 דק'
    אורו×Ē ה×Ēורה

    ×Ēורה לשמה - לא פה ולא ׊ם

    אורו×Ē ה×Ēורה, פרק ב'

    ט"ז אדר ב' ×Ē׊×ĸ"א
  • ×Ļביון נכון ליום השואה
    רביבים

    ×Ļביון נכון ליום השואה

    ×Ē׊×ĸ"ד
  • שמו×Ē ×ĸם שורשים
    רביבים

    שמו×Ē ×ĸם שורשים

    טב×Ē ×Ē׊×ĸ"ב
  • חוגגים יום ×ĸ×Ļמאו×Ē – מהמנגל ו×ĸד בי×Ē המדרש
    רביבים

    חוגגים יום ×ĸ×Ļמאו×Ē – מהמנגל ו×ĸד בי×Ē המדרש

    אייר ×Ē׊×ĸ"ד
הכנו×Ē לשב×Ē, כניס×Ēה וי×Ļיא×Ēה
הכנו×Ē לשב×Ē, כניס×Ēה וי×Ļיא×Ēה
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרה"ג י×ĸקב אריאל
     הרה"ג י×ĸקב אריאל
  • הרב אלי×ĸזר מלמד
     הרב אלי×ĸזר מלמד
  • הרב יהוש×ĸ שפירא
     הרב יהוש×ĸ שפירא
  • הרב אליקים לבנון
     הרב אליקים לבנון
  • הרה"ג דוב ליאור
     הרה"ג דוב ליאור
  • הרב מרדכי גרינברג
     הרב מרדכי גרינברג
  • הרב משה ברלינר
     הרב משה ברלינר
  • הרב חיים כ×Ĩ
     הרב חיים כ×Ĩ
  • הרב חנן פור×Ē ז"ל
     הרב חנן פור×Ē ז"ל
  • כוחה וייחודה של ×Ēפיל×Ē הסליחו×Ē
    8 דק'
    סליחו×Ē

    כוחה וייחודה של ×Ēפיל×Ē הסליחו×Ē

    הרב מאיר גולדויכט | אלול ×Ē׊פ"ו
  • הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē
    47 דק'
    הלכו×Ē רא׊ השנה

    הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē

    הלכה למ×ĸשה

    השי×ĸור מאיר א×Ē מהו×Ē רא׊ השנה מ×Ēוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה ל×Ļד כובד הראש והר×Ļינו×Ē הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכ×Ēי×Ē ומ×ĸשי×Ē לקרא×Ē החג שחל בשב×Ē, כולל ה×Ēר×Ē נדרים, הכנו×Ē מוקדמו×Ē, סדר ה×Ēפילו×Ē והקידוש, והלכו×Ē החג והשב×Ē בהרחבה.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸליו×Ē ל×Ēורה של חולה ביום כיפור
    26 דק'
    הלכו×Ē יום הכיפורים

    ×ĸליו×Ē ל×Ēורה של חולה ביום כיפור

    רבי ×ĸקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול ל×ĸלו×Ē ל×Ēורה, כיוון שברכו×Ē הקריאה × ×Ēקנו ×ĸל יום ה×Ļום ומאחר שאכל – ה×Ļום אינו מ×Ēקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו הח×Ēם סופר סובר כי החולה רשאי ל×ĸלו×Ē ל×Ēורה, מכיוון שאכיל×Ēו הו×Ēרה ×ĸל פי דין ×Ēורה משיקולי פיקוח נפ׊, ולכן קדוש×Ē היום והחובו×Ē ההלכ×Ēיו×Ē שבו נשארו×Ē ב×Ēוקפן לגביו באופן מלא.

    הרב חיים כ×Ĩ
  • שו"×Ē בוגרים ×Ē׊פ"ו
    53 דק'
    כינוסי אברכים

    שו"×Ē בוגרים ×Ē׊פ"ו

    איך להמשיך ל×ĸלו×Ē בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפ×ĸר בין הה×Ļלחה לה×Ēיישבו×Ē לבין מינוי רבני ×ĸרים

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ ק"ל
    22 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ ק"ל

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ה אלול ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸומק הסליחה ומידו×Ē הרחמים
    18 דק'
    סליחו×Ē

    ×ĸומק הסליחה ומידו×Ē הרחמים

    שיחה לפני סליחו×Ē ×Ē׊פ"ו

    השי×ĸור ×ĸוסק במהו×Ē אמיר×Ē הסליחו×Ē לקרא×Ē הימים הנוראים, ×Ēוך בירור מקומו של ה×Ļדיק שאינו חוטא במזיד מול ×Ēבי×ĸ×Ē הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידו×Ē הרחמים, מודגש כי כוחה האמי×Ēי של ה×Ēשובה נוב×ĸ מה×Ļ× ×ĸ×Ē האדם ב×Ēוך הכלל ומהידמו×Ē מוסרי×Ē מ×ĸשי×Ē למידו×Ēיו של הבורא.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • שורשי האמונה ומשמ×ĸו×Ē החיים
    48 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    שורשי האמונה ומשמ×ĸו×Ē החיים

    אמונה כ"ג -כ"ה

    השי×ĸור ×ĸוסק בחשיבו×Ē החיבור לאמונ×Ē הילדו×Ē ה×Ēמימה כבסיס ×ĸמוק הנשגב מכל ×Ēובנה שכלי×Ē מאוחר×Ē. בנוס×Ŗ, מוסבר כי×Ļד הכר×Ē האמ×Ē האלוקי×Ē מ×ĸניקה ×ĸוגן, מ׊מ×ĸו×Ē ו×ĸרך ממשי לכל פי×Ēוחי ה×Ēרבו×Ē וקנייני החיים של האדם.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • הרמב"ם ו×Ēשוב×Ē החכמים המבזים
    ×ĸסקי גוג ומגוג

    הרמב"ם ו×Ēשוב×Ē החכמים המבזים

    הרמב"ם כ×Ēב שכל חכמי דורו של רבי ×ĸקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא ×Ēורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ץפרא וסייפא וה×Ēגייס ל×Ļבא בר כוכבא, חזרו ב×Ēשובה והסכימו ×ĸם רבי ×ĸקיבא.

    הרב מרדכי הוכמן | אב ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸבוד×Ē הלב: מהשכל אל הרגש
    25 דק'
    × ×Ļבים

    ×ĸבוד×Ē הלב: מהשכל אל הרגש

    שיח×Ē מו×Ļ"׊ פר׊×Ē ני×Ļבים - וילך

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēור×Ēו של הרב אליהו לופיאן לקרא×Ē יום הדין, ומדגיש כי קיום מ×Ļוו×Ē ומ×ĸשי חסד מ×Ēוך חובה שכלי×Ē אינם מספיקים לאדם. ×ĸיקר ה×ĸבודה הרוחני×Ē היא להפנים א×Ē הדברים ברגש ×ĸמוק, לפ×Ēח אהבה ו×Ē×ĸנוג פנימי ב×ĸבוד×Ē השם, ולחבר בין המושכלו×Ē למורגשו×Ē.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • הבחירה בחיים מ×Ēוך קיום ר×Ļון ה'
    אור החיים ×ĸל הפרשה

    הבחירה בחיים מ×Ēוך קיום ר×Ļון ה'

    אור החיים ×ĸל פר׊×Ē × ×Ļבים חלק א'

    שלשה דברים כלליים במ×Ļוו×Ē ה' שמרומזים בפרשה. פירוש ×Ēיאור ה×Ēורה ×ĸל המ×Ļו×Ē שהם לא רחוקו×Ē להשגה. פירוש כפילו×Ē ה×Ēורה "ראה × ×Ē×Ēי לפניך...א×Ē החיים וא×Ē הטוב וא×Ē המוו×Ē וא×Ē הר×ĸ...החיים והמוו×Ē...הברכה והקללה".

    הרב חיים כ×Ĩ | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ קכ"ט
    31 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ קכ"ט

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • הופ×ĸ×Ē המלכו×Ē: מהכלל אל הפרט
    43 דק'
    לנ×Ēיבו×Ē ישראל

    הופ×ĸ×Ē המלכו×Ē: מהכלל אל הפרט

    לנ×Ēיבו×Ē ישראל א' , מאמר × "א, × "ה

    השי×ĸור ×ĸוסק בהופ×ĸ×Ē מלכו×Ē שמיים ב×ĸולם דרך כלל ישראל, וכי×Ļד היא מ×Ēגלה בחיי הפרט באמ×Ļ×ĸו×Ē מ׊מ×ĸ×Ē ×ĸ×Ļמי×Ē, ×Ēורה ומ×Ļוו×Ē. מ×Ēוך כך מוארים מו×ĸדי ×Ēשרי – מביטול הגבולו×Ē בראש השנה ויום הכיפורים ו×ĸד לחירו×Ē, שמחה וה×Ē×ĸ×Ļמו×Ē מ×ĸשי×Ē בסוכו×Ē.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ קכ"ח
    33 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ קכ"ח

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ג אלול ×Ē׊פ"ו
  • כוח הר×Ļון וה×Ē×ĸלו×Ē ה×ĸולמו×Ē
    40 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    כוח הר×Ļון וה×Ē×ĸלו×Ē ה×ĸולמו×Ē

    חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג

    השי×ĸור ×ĸוסק בהשפ×ĸ×Ēו ה×ĸמוקה של היחיד ×ĸל כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל ה×Ē×ĸלו×Ē רוחני×Ē אישי×Ē סוחפ×Ē ומרוממ×Ē א×Ē המ×Ļיאו×Ē כולה. דרך בירור הר×Ļון הפנימי, ה×Ēפילה וחיבור המ×ĸשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה א×Ē כוחו לחבר א×Ē ה×ĸולם למקורו האלוקי.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • מקור הקודש: נ׊מ×Ē ישראל ואחדו×Ē החיים
    41 דק'
    אורו×Ē ה×Ēחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

    מקור הקודש: נ׊מ×Ē ישראל ואחדו×Ē החיים

    אורו×Ē ה×Ēחיה -פסקה ג'

    השי×ĸור ×ĸוסק בייחודו של ×ĸם ישראל כנושא ׊ם ה' ב×ĸולם, ×Ēוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נוב×ĸים מאחדו×Ē וממקור הקודש ולא מ×ĸרכים מפורדים. מ×Ēוך כך מוסבר כי×Ļד כל רובדי הקיום, המשפט והמ×ĸשה האנושי מ×Ē×ĸלים בישראל לדרג×Ē קדושה ומבטאים א×Ē ר×Ļון ה' השלם.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ קכ"ז
    34 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ קכ"ז

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • מכוח המדמה אל האמ×Ē הפנימי×Ē
    שמונה פרקים לרמב"ם

    מכוח המדמה אל האמ×Ē הפנימי×Ē

    שי×ĸור 3

    השי×ĸור ×ĸוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחו×Ē הנפש וב×Ē×ĸ×Ēו×ĸי "כוח המדמה", הנוטה להשוו×Ē בין דברים ב×ĸלי דמיון חי×Ļוני אך ב×ĸלי מהו×Ē שונה לחלוטין. דרך ×ĸקרון זה וההבנה של "×ĸולם הפוך", מוסבר כי×Ļד השקר והדמיון של המ×Ļיאו×Ē וה×Ēקשור×Ē מס×Ēירים א×Ē האמ×Ē ה×ĸמוקה – מהגדר×Ē האדם ו×ĸד לזכו×Ē ×ĸל אר×Ĩ ישראל.

    הרב יהודה מלמד | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • "ארב×ĸה חילוקי כפרה..."
    13 דק'
    × ×Ēיב ה×Ēשובה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

    "ארב×ĸה חילוקי כפרה..."

    × ×Ēיב ה×Ēשובה

    × ×Ēיב ה×Ēשובה

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • שב×Ē, רא׊ השנה, ומה ×ĸם רא׊ חודש?
    ×ĸנינו של רא׊ השנה

    שב×Ē, רא׊ השנה, ומה ×ĸם רא׊ חודש?

    כשראש השנה חל בשב×Ē נפגשים שלושה מו×ĸדים במקביל, אך באופן מפ×Ēי×ĸ – רא׊ חודש × ×ĸלם לחלוטין מנוסח ה×Ēפילה. המאמר חוש×Ŗ א×Ē הסוד שמאחורי הה×ĸלמה הזו, ומגלה מדו×ĸ ביום הדין ×ĸדי×Ŗ "להש×Ēיק א×Ē הקטרוג" ולה×Ēמקד בהמלכה ולא בחטאים

    הרב אץ×Ŗ מישור | אלול ×Ē׊פ"ו
  • הקדמה לכללי ספיקו×Ē בממון
    33 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    הקדמה לכללי ספיקו×Ē בממון

    בבא מ×Ļי×ĸא ב

    הגדר×Ē הספק אינה חוסר ידי×ĸה גרידא, אלא חוסר ידי×ĸה שיש בה רי×ĸו×Ēא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקו×Ē, שבדרך כלל ׊×Ēיהן הנהגו×Ē ולא ראיו×Ē, והיחס בין בירור להנהגה.

    הרב דוד ניסים זאגא | כ' אלול ×Ē׊פ"ו
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il