ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
גדולה תורה שנאמר בה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, כי התורה יקרה מכל דבר, ולא רק מפנינים ואבנים טובות ומרגליות. אלא אפילו מחפצי שמים, אפילו ממצוות ד', שנאמר בפסוק נוסף "וכל חפציך לא ישוו בה". הווי אומר, לא רק חפציך חפצים שלך לא ישוו בתורה, אלא כל חפצים גם חפצי שמים, גם מצוות אינם שוות לתלמוד תורה. על כן אין להפסיק מתלמוד תורה לקיום מצוה אלא אם כן זו מצוה עוברת שאינה יכולה להתקיים על-ידי אחרים.
הירושלמי במסכת פאה אומר יותר מזה. אפילו כל המצוות כולם אינם שוות לדבר אחד מן התורה. עד כדי כך גדול תלמוד תורה. במילה אחת של תורה אדם מקיים מצות תלמוד תורה ששקולה כנגד כל המצוות ויותר מהן.
לפיכך אמרה המשנה במסכת פאה שלתלמוד תורה אין שיעור כי אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה. אין לו שיעור למעלה, שנאמר והגית בו יומם ולילה ואין לו שיעור למטה שאפילו בתיבה אחת מקיים מצות תלמוד תורה.
כלומר מי שיש לו פנאי צריך ללמוד ככל האפשר. מי אין לו פנאי משום שיש עליו עול פרנסה, הרי אם למד תיבה אחת ביום, כבר קיים מצות תלמוד תורה. ואומר הגר"א בפירוש המשנה הזו, שהתנא בא ללמדנו שצריך האדם לחבב מאד מאד את התורה, שכל תיבה ותיבה שלמד - היא מצוה בפני עצמה. והראיה, שיוצא בתיבה אחת במצות תלמוד תורה ששקולה כנגד כל המצוות.
והכלל בזה, שאין מבטלין תורה אפילו למצוה אם יכולה להיעשות על-ידי אחרים. והשכל מחייב בזה. מפני שכל תיבה ותיבה היא מצוה גדולה בפני עצמה והיא שקולה כנגד כולם. אם כן כשלומד למשל דף אחד, מקיים כמה מאות מצוות, אם כן בודאי טוב לקיים מאה מצוות ממצוה אחת. רק כאשר אי-אפשר לקיים המצוה על-ידי אחר אזי רשאי לבטל תורה ולקיים המצוה.
אמור מעתה, מה גדול חלקם של לומדי תורה, אשריהם ואשרי יולדתן. בכל שעה שהם עוסקים בתורה הם מקיימים מאות רבות של מצות תלמוד תורה ובכל יום אלפי מצות, שכל אחת מהן ערכה לא יסולא בפז, ובכל אחת זוכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות, כדברי המשנה בסוף מכות.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
