^ 1. בתחילה הכנתי סדרה של שלושה מאמרים על נושא זה. כאשר המאמר הראשון פורסם בי"ג אייר תשס"ו, והשני, הוא זה שלפנינו, בכ"ז אייר תשס"ו, והשלישי בד' סיון תשס"ו. ולאחר מכן הגיעו תגובות ואליהן התייחסתי בי"ט סיון, ושוב בג' תמוז.
^ 2. בשנים האחרונות משרתות במסגרת השירות הלאומי כ-8,000 בנות בשנה. מתוכן כ-3,500 מתוקצבות ישירות דרך משרד החינוך והרווחה. השאר מתוקצבות על ידי בתי חולים, עיריות, עמותות ומוסדות ציבור אחרים (תקנים פרטיים). אותן 3,500 שמתוקצבות ישירות מחושבות לפי 2,150 ₪ לחודש. במידה והבת מתגוררת בבית הוריה, היא מתוקצבת ב-1,400 ש"ח לחודש. כך בערך העלות של שאר הבנות שמתוקצבות דרך מה שנקרא 'תקנים פרטיים'. בנוסף לכך ישנה עלות ניהול, הכשרה, מענק ופיקדון.
^ 3. גם זה עולה כסף, שכן עובדים בשכר משקיעים חלק מעבודתם כדי להכשיר וללוות את בנות השירות הלאומי בהתנדבותן. ולכן בסך הכל אפשר להחשיב את עלות בת שירות לאומי בכ-3,500 ₪, אף שההוצאה הישירה על כל בת קרובה יותר ל- 3,000.
^ 4. הדבר בולט בבנות המשרתות במערכת החינוך, בה המדינה מממנת כ-3,000 תקנים, מאחר ובתי הספר פועלים 'נטו' כשמונה וחצי חודשים, בהפחתת החופשות הרבות ובהתחשב בתקופת ההסתגלות של הבת, התקופה היעילה בה מפיקים תועלת מעבודת הבת אינה עולה על שישה-שבעה חודשים. המדינה מממנת את כל השנה כולל החופשות, שבהן רבות מן הבנות מובטלות רוב הזמן.
^ 5. שאלה: אם כל בנות השירות הלאומי ילכו מיד ללימודים גבוהים ובמקומן יקבלו מובטלים, כשאותן בנות יסיימו את לימודיהן תחזור בעיית האבטלה לקדמותה? תשובה: ככל שיהיו יותר עובדים מקצועיים במשק, כך הוא יוכל להתרחב יותר, ויווצרו על ידי כך יותר מקומות תעסוקה. אמנם זה דורש תכנון לאומי, וכשהתכנון לקוי, אכן נוצרת אבטלה בקרב לומדי מקצועות מסוימים. מכל מקום, עובדה היא שבדרך כלל, רוב המובטלים באים מקרב המגזר שאינו משכיל ומקצועי.
^ 6. דרך משל, אם הוסכם במשא ומתן שלפני הגשת התקציב, כי נציגי המפד"ל יתמכו בתקציב תמורת שלוש מאות מיליון, הרי שכחמישים הולכים לישיבות תיכוניות, שלושים לאולפנות, שלושים לישיבות ההסדר, עשרים למכינות, וכחמישים מיליון לבנות השירות הלאומי.
^ 7. טענו כנגד חישוב זה, שאמנם מורה או אחות מתחילה מקבלת כ-4,000 ש"ח בחודש, אבל זה הנטו ועלות המעביד גבוהה יותר. ואע"פ כן עדיין אין מדובר בעלות של למעלה מ-5,000 ש"ח בחודש, והתועלת מעובדת מקצועית כפולה (על פי הערכת אישים שמעסיקים בנות שירות לאומי בבתי ספר), הרי שבמקום להוציא כ-7,000 ש"ח בחודש עבור שתי בנות בשירות לאומי עדיף להשקיע בעובדת מקצועית 5,000 ₪. ואם אותה מורה מקצועית מקבלת דמי אבטלה, הרי שבאותו זמן המדינה צריכה לתת לה דמי אבטלה, וההפסד לקופת המדינה כ-4,000 ש"ח לחודש.
^ 8. אף שהדברים נכונים בשיקול הכלל-לאומי, מבחינת מוסדות מסוימים ביטול השירות הלאומי יגרום נזק. מפני שאין שום ודאות שהמדינה אכן תעניק לאותם המוסדות את הכסף שיחסך בעקבות ביטול השירות הלאומי. לדוגמא, אולפנות שמקבלות בנות להדרכה, או תנועות נוער שמקבלות בנות לריכוז סניפים, יתכן שבלא השירות הלאומי לא יקבלו תקצוב נוסף מהמדינה ויקשה עליהם לקיים את פעילותם השוטפת. ועל כן, נכון שאלו שרוצות להתנדב ילכו תחילה להתנדב במערכות הללו. בנוסף לכך דווקא במערכות אלו, תרומתן של בנות השירות לאומי יחודית, שכן קשה למצוא בחורה מבוגרת יותר שתתאים להדרכה.