ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כא - לא שכחנו ולא סלחנו
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- חבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת גרציה
חכמינו ז"ל לימדו אותנו שבעקבתא דמשיחא, בדור שבן דוד בא בו, יהיו צרות רוחניות וגשמיות גדולות וקשות. הגמרא במסכת סנהדרין דף צז מספרת:
"אמר ר' יוחנן דור שבן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבוא... תניא ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בית הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב... וחכמת הסופרים תסרח ויראי חטא ימאסו ופני הדור כפני כלב והאמת נעדרת שנאמר 'ותהי האמת נעדרת'! מאי ותהי האמת נעדרת? אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה מאי 'וסר מרע משתולל'? אמרי דברי ר' שילא כל מי שסר מרע משתולל על הבריות...
תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו לפני נערים ובת קמה באימה וכלה בחמותה ופני הדור כפני כלב ואין הבן מתבייש מאביו. תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעוות והגפן יתן פריו - והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה, מסייע ליה לר' יצחק דאמר ר' יצחק אין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור הוא? תנו רבנן 'כי ידין ה' עמו... יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב' אין בן דוד בא עד שירבו המסורות... דבר אחר - עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב, כביכול אין סומך ועוזר לישראל...".
הדבר תמוה, מדוע דווקא בעקבתא דמשיחא, בדור שבן דוד בא בו, יהיה מצב כה ירוד מבחינה רוחנית וגשמית? ההגיון מחייב שצריך להיות דווקא להיפך – כאשר עם ישראל יתקן דרכיו וישוב בתשובה, יתוקנו החטאים שהם סיבת הגלות ואז, כשיהיו ראויים, תבוא הגאולה. מדוע אמרו חכמים שתהיה תקופה של משבר רוחני וצרות דווקא לקראת הגאולה? המהר"ל עומד על שאלה זו ומבאר שכך סדר העולם – לפני התחדשות מציאות חדשה, צריך להיות ביטול של המציאות הקודמת, וככל שעומדת להיות התחדשות גדולה יותר כן צריך להיות גדול ההרס והביטול של המצב הקודם. לאמור – כשם שבניית בניין חדש וגדול מצריכה להרוס את הבניין הישן והרעוע, כן הדבר במובן הרוחני, שמציאות רוחנית חדשה ועמוקה יכולה להשתרש בעולם רק לאחר שהתבטלה המציאות הרוחנית הקודמת, עם כל מעלותיה ויתרונותיה. הגאולה העתידה תגלה אור חדש, גודל חדש של תורה, ועל כן השבר הרוחני שלפניה עמוק כל כך, על פי ביאורו של המהר"ל.
מרן הרב קוק מוסיף עוד קומה על גבי דברי המהר"ל. יש להבדיל בין המציאות החיצונית לבין המציאות הפנימית. מצד החיצוניות, אומר הרב, כל ימי החורבן אין לך יום שאין קיללתו מרובה משל חברו, המצב הולך ופוחת, הולך ומתדרדר והעולם נשפל מיום ליום, פנימיות העולם, לעומת זאת, הולכת ומתבסמת. מקור דברי הרב בתקוני זוהר, תיקון שישים, שם נאמר שתמצא בר נש שגופו שפיר וסימנים שלו כולם שפירים ונשמתו נשמה של חייב, ותמצא בר נש שגופו רע בכל הסימנים ונשמתו מבפנים היא טובה, ואומר הזוהר "טוב מלגאו ולבושא דיליה ביש זהו עני ורוכב על חמור".
תקוני הזוהר אומר שהדור הזה של עקבתיו של משיח הוא טוב מבפנים ולבושו החיצוני רע, והרב מסביר את הדברים באגרות ראיה אגרת תקנ"ה, "אבל דור של עקבא-דמשיחא הם יוצאים מכלל זה, שהם כדברי תקוני זוהר 'טוב מלגו וביש מלבר', והם 'חמורו של משיח' שנאמר עליו 'עני ורוכב על חמור' והכונה: כמו חמור, שמבחוץ יש בו שני סימני-טומאה, אם כן הטומאה בולטת בו יותר מבחזיר וגמל וכיו"ב, שיש בהם סימן-טהרה אחד על כל פנים, ומכל מקום יש בו בפנימיות ענין-קדושה גם כן, שהרי הוא קדוש בבכורה, וענין מה שהתורה אמרה ע"ז שם 'קדש לי' הוא גדול מאד מאד, וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבא-דמשיחא, ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סירחון גדול וחושך רב וכבד מאד".
כן בכתבי האר"י ז"ל בשער הגלגולים (אחרי הקדמה ל"ח) אומר ר' חיים ויטל תלמיד האר"י "פעם אחת שאלתי למורי ז"ל איך היה אומר לי שנפשי היתה כל כך עולה... והרי הקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאין אני מגיע לעקבו ואמר לי 'דע לך כי אין גדלות הנפש תלויה כפי מעשה האדם רק כפי הזמן והדור ההוא כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים כי בדורות אלו הקליפות גוברות מאוד מאוד לאין קץ מה שאין כן בדורות ראשונים' ואלו הייתי בדורות הראשונים היו מעשי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים ושאמרו חז"ל על נח שתמים היה בדורותיו ואלו היה בדורות צדיקים היה יותר צדיק ולכן שלא אצטער על זה כלל כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים ראשונים מזמן תנאים ואמרואים".
בשער המצוות פרשת ראה בעניין מצוות זכירת יציאת מצרים מסביר האר"י שלכל גלות יש תפקיד של תיקון. גלות ראשונה תיקנה את הבחינה של "ראש" וגלות האחרונה שהיא לאחר שתוקנו כל האיברים ונשאר לתקן את הרגליים ולבסוף את העקבים של הרגליים, וברגליים יש התגברות של החיצוניים והבירור של הקדושה הוא קשה ועל כן הקושי רב. הווה אומר – העולם הולך כל הזמן ומיתקן, הולך ומתעצם ורק החיצוניות נראית כאילו היא הולכת ומידרדרת.
דברי הרב זצ"ל מבוססים היטב מתוך המקורות היותר פנימיים של התורה. התבוננות כזו היא נחלת נשמות גדולות ופנימיות. כך אומר הרב בהמשך האגרת, על אמירת רב יוסף ייתי ואזכי ואיתיב בטולא דכופיתא דחמריה, "רב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות, ותלה גדולתו בגדולת ההוא יומא דקא גרים, ואמר על אמו: 'איקום מקמי שכינתא דאתיא', ואמר על עצמו: 'לא תיתני ענוה דאיכא אנא', אע"פ שמצד החיצוניות נראה הדבר לגאווה חלילה, אבל בעל סגולה נפשית שכמותו... אמר זה בכל מילוי הקדושה והענוה האמיתית, מעין ענותנותו של אדון הנביאים עליו השלום, ותלמידיו הם ההולכים בדרכיו. ומפני כך היתה מידתו של משה רבינו ע"ה לקרב רחוקים, עד שקרב אפילו את הערב רב, אע"פ שזה גרם אריכות-הגלות, מ"מ סוף כל סוף יתעלו גם הם, כי בודאי יקיים ביה 'יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא', ו-ה' י"ת 'מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים', ואמרו בזוהר שחסדיו של משה היו גדולים משל אברהם, שאברהם אבינו, אע"פ שמדתו חסד היתה גדולה מאוד, ולא היה כנח שלא בקש רחמים על רשעים בני-דורו, מכל מקום לא ביקש רק בתנאי, 'אולי ימצאון שם עשרה'".
מדברי הרב הננו למדים להכיר את דורנו, דור עקבתא דמשיחא, דור שבן דוד בא בו. זה דור שהוא טוב מבפנים למרות שהוא נראה לא טוב מבחוץ. ערך של מעשה טוב שאדם עושה הוא גדול ועצום וכל הרהור של תשובה יש לו משמעות גדולה. זה דור של תשובה מאהבה, שכל מי ששב בתשובה אמיתית, מהפך את הזדונות לזכויות ממש. קשה להאמין שכך הדבר, אבל כבר הראינו שאמנם כך וביססנו את הדברים. זה דור שכלל האומה הולך ומתגלה בו בארץ, ומופיעה בו האומה כאומה. על כן כל מעשה של יחיד איננו עוד מעשה בודד שעומד בפני עצמו אלא מחובר אל הופעת הכלל ומתגדל בגדלות הכלל.
אלו דברי הרב במאורות הראי"ה "ירח האיתנים" עמוד נ"ט, "ובעלי רזין צריכין הם להודיע לעולם, שהירידה שלו היא רק חיצונית, אבל בפנים הכל מתעלה, וממילא ההארה היא גדולה, ועצם הנשמות גדולות הן, וגם בתוך החוצפה יש גדלות וקדושה, וכי יבוא נהר צר רוח ה' נוססה בו (ישעיה נ"ט, י"ט), והתשובה בזמן הזה היא תמיד תשובה עילאה, תשובה מאהבה שזדונות נעשים זכויות גמורות, והחטא אינו יכול לפגום כל כך כבדורות הראשונים מפני רוב הביסום של העולם, ושפע הרחמים והחסדים שזורחים בו".
במבט גדול זה הננו מסתכלים על הדור ועל התשובה. מכל הצרות ננוחם וניוושע ישועה שלמה במהרה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מרחבי הרוח באור התחייה
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בחיבור שבין עומק האמונה והקדושה לבין פתיחות לרוחב הדעת, המדע, האמנות והתרבות האנושית הכללית. מתוך לימוד תורת הרב קוק, מובהר כיצד משברים ושינויים היסטוריים אינם באים להרוס, אלא לרומם את האומה לגילוי שלם ועוצמתי של האמת האלוקית במציאות המעשית.
