ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- אורות ארץ ישראל
- ספריה
- שיעורים בספר אורות
- אורות ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' חיים שלמה בן ר' יעקב איל
הַדִּמְיוֹן שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא צָלוּל וּבָרוּר, נָקִי וְטָהוֹר וּמְסֻגָּל לְהוֹפָעַת הָאֱמֶת הָאֱלֹהִית, לְהַלְבָּשַׁת הַחֵפֶץ הַמְרוֹמָם וְהַנִּשְׂגָּב שֶׁל הַמְּגַמָּה הָאִידֵאָלִית אֲשֶׁר בְּעֶלְיוֹנוּת הַקֹּדֶשׁ, מוּכָן לְהַסְבָּרַת נְבוּאָה וְאוֹרוֹתֶיהָ, לְהַבְהָקַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ וּזְהָרָיו. וְהַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הָעַמִּים עָכוּר הוּא, מְעֹרָב בְּמַחֲשַׁכִּים, בְּצִלְלֵי טֻמְאָה וְזִהוּם, לֹא יוּכַל לְהִתְנַשֵּׂא לִמְרוֹמֵי קֹדֶשׁ וְלֹא יוּכַל לִהְיוֹת בָּסִיס לְשִׁפְעַת הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית הַמִּתְעַלָּה מִכָּל שִׁפְלוּת הָעוֹלָמִים וּמְצָרֵיהֶם. מִתּוֹךְ שֶׁהַשֵּׂכֶל וְהַדִּמְיוֹן אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה וּפוֹעֲלִים וְנִפְעָלִים זֶה עַל זֶה וְזֶה מִזֶּה, לָכֵן לֹא יוּכַל הַשֵּׂכֶל גַּם שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ לִהְיוֹת מֵאִיר בְּאוֹרוֹ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. "אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים".
הַדִּמְיוֹן שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא צָלוּל וּבָרוּר, נָקִי וְטָהוֹר וּמְסֻגָּל לְהוֹפָעַת הָאֱמֶת הָאֱלֹהִית, לְהַלְבָּשַׁת הַחֵפֶץ הַמְרוֹמָם וְהַנִּשְׂגָּב שֶׁל הַמְּגַמָּה הָאִידֵאָלִית אֲשֶׁר בְּעֶלְיוֹנוּת הַקֹּדֶשׁ, מוּכָן לְהַסְבָּרַת נְבוּאָה וְאוֹרוֹתֶיהָ, לְהַבְהָקַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ וּזְהָרָיו. וְהַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הָעַמִּים עָכוּר הוּא, מְעֹרָב בְּמַחֲשַׁכִּים, בְּצִלְלֵי טֻמְאָה וְזִהוּם, לֹא יוּכַל לְהִתְנַשֵּׂא לִמְרוֹמֵי קֹדֶשׁ וְלֹא יוּכַל לִהְיוֹת בָּסִיס לְשִׁפְעַת הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית הַמִּתְעַלָּה מִכָּל שִׁפְלוּת הָעוֹלָמִים וּמְצָרֵיהֶם.
מקור הדברים
מקור הדברים
הרב לא מביא מקור לדברים ואף לא מוכיח אותם. דברי הרב הם מה שהרב מרגיש, רואה ומתרשם וקובע זאת כעובדה. הרב כתב מה שהוא חש ורואה. באגרות הראי"ה 1 כותב הרב על מעלתה של ארץ ישראל. שם כותב הרב שכמה שאדם ישבח את ארץ ישראל, וכביכול יגזים בדבריו, לא יצליח לומר אפילו אחד מני רבבה מערכה האמיתי של ארץ ישראל, "ואני יודע ועד בדבר". לא כל אחד יכול לומר כך על עצמו. ההבדל בין לימוד תורה בארץ ללימוד תורה בחוץ לארץ הוא הבדל תהומי. אין הכוונה שבארץ ישראל יש רק השגה גדולה יותר במובן כמותי או עמוקה יותר, אלא יש כאן משהו אחר שונה. בלימוד בארץ ישראל הכל מופיע בבהירות מיוחדת במינה.
אורות ארץ ישראל (9)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
4 - טומאת ארץ העמים
5 - ההשפעה של אויר ארץ ישראל
6 - כוחה של הציפיה לארץ ישראל
טען עוד
אם כן, הרב רואה שהדמיון של ארץ ישראל צלול וברור, נקי וטהור. הדמיון הוא הציור. הנבואה מבוססת על כוח הדמיון של האדם. תלמידי חכמים מבררים את התורה בהבנה שכלית, ואילו הנביאים רואים מראות אלקים. יחזקאל רואה מראה מרכבה ומתאר זאת 2 . אף ישעיה רואה את הקדוש ברוך הוא יושב על כסא רם ונישא 3 . בנבואה יש הרבה מדרגות, ואף רוח הקודש שלמטה ממנה שייכת לתחום הדמיון. והנבואה שייכת לארץ ישראל, כפי שאמרו חכמים שכל מי שהתנבא לא התנבא אלא בה או בעבורה. נבואה היא השגה זכה וצלולה, ועל כן היא יכולה להיות רק במקום מתאים לכך.
תורה היא מדרגה גבוהה יותר מהנבואה ואיננה זקוקה לארץ ישראל. על כן היא נלמדת בכל מקום. "חכם עדיף מנביא" 4 . התורה היא על-גבולית, מופשטת ועל כן מתאימה לכל מקום במידה שווה. היא איננה זקוקה למסגרת כיון שהיא למעלה מכל גבול. ואילו הנבואה היא כבר הופעה עליונה של קדושה שחודרת אל תוך המציאות. מה שחודר פנימה צריך להיות מוגבל. הנבואה שייכת לאדם המתנבא, שדרכו עובר דבר ה'. היא זקוקה למסגרת מתאימה שתוכל לקלוט אותה. על כן מקומה של הנבואה הוא רק ארץ ישראל, שבה יש אויר צלול וטהור.
יש מעלה לנבואה על פני התורה, שהיא חודרת אל תוך המציאות, מרוממת ומקדשת אותה. על כן אמרו חכמים 5 : "שאלו לנבואה: חוטא מה עונשו? אמרה הנבואה: 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לתורה: חוטא מה עונשו? אמרה: יביא קרבן ויתכפר". הנבואה לא יכולה לסלוח כיוון שהיא דורשת מציאות של קדושה בפועל. היא איננה יכולה לקבל מציאות של חטא. לא יכולים להיות במקום אחד גם חטא וגם קדושה. המציאות חייבת להיות טהורה ושלמה. לעומת זאת, התורה היא מעל למציאות ויכולה לשנות אותה, להפוך אותה. על כן מציעה התורה פתרונות לחוטא. התורה והנבואה יחד משלימים זה את זה. שתיהן מחוברות זו לזו. הנביאים היו גם גדולי ישראל
אם כן, כפי שאומר הרב, הנבואה מלבישה את הרעיון המרומם והנשגב בלבוש ציורי רוחני. הלבוש מאפשר את החיבור אל המציאות. וכיון שהרעיון בא בלבוש הוא זקוק למקום מתאים כארץ ישראל. זהו הבדל משמעותי בין ארץ ישראל לחוץ לארץ. הדמיון בחוץ לארץ עכור ומגושם.
מִתּוֹךְ שֶׁהַשֵּׂכֶל וְהַדִּמְיוֹן אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה וּפוֹעֲלִים וְנִפְעָלִים זֶה עַל זֶה וְזֶה מִזֶּה, לָכֵן לֹא יוּכַל הַשֵּׂכֶל גַּם שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ לִהְיוֹת מֵאִיר בְּאוֹרוֹ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. "אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים".
אויר ארץ ישראל מחכים
מוסיף כאן הרב נקודה חשובה. כיון שהשכל קשור אל הדמיון והדמיון זקוק לאויר צלול וברור, אז במקום שהדמיון מופיע בשלמותו הוא פועל גם על השכל. נמצא שהשכל בארץ ישראל מאיר באור חדש ששונה מחוץ לארץ. על כן אמרו חכמים 6 : "אוירא דארץ ישראל מחכים". אם כן, לא רק הנבואה שייכת לארץ ישראל אלא גם החכמה. אנו לא אומרים שאין חכמה בחוץ לארץ, אלא שאויר ארץ ישראל מחכים. הגמרא בכתובות אומרת שהוא מחכים פי ארבעה. כשר' ירמיה היה בבבל, לא היה מהמצטיינים בלימוד, ואילו אחר שעלה לארץ ישראל התבטא "הני בבלאי טיפשאי" 7 . מכאן מסביר המהרש"א 8 שמי שהיה חלש בבבל התחזק בזכות היותו בארץ ישראל. ומי שהיה חכם בבבל נהיה עוד יותר חכם בארץ ישראל. כלומר, יכולים להיות תלמידי חכמים בחוץ לארץ, אבל העלייה לארץ ישראל מגדילה את החכמה.
רואים את הנשמה
מי שנולד לתוך אווירא דארץ ישראל, לא יודע לחוש את ההבדל. לכן צריך לקרוא וללמוד זאת. יתכן שלא כל מי שעלה מחוץ לארץ יודע ומרגיש את השינויים הללו. צריך להיות אדם בעל כוחות מיוחדים לשם כך. ר' מנחם מנדל מויטובסק, רבו של בעל התניא, היה בראש העלייה הראשונה של החסידים. אילו היה נשאר בחוץ לארץ היה המנהיג של חסידות חב"ד. לאחר שעלה, כתב ר' מנחם מנדל באיגרת לחסידיו, שארץ ישראל היא משהו שונה לגמרי. מה הוא ראה בארץ ישראל? תנאי החיים היו מאוד קשים, לא כמו היום. ההתנכלויות מצד האויבים, מחלות וצרות היו פי כמה וכמה. השליטה על ארץ ישראל הייתה של הגויים. אף על פי כן אומר ר' מנחם מנדל שהאדמה אחרת, השמים אחרים, הכול אחרת. מי שרואה עמוק רואה את הנשמה. יש אנשים שרואים רק את הגוף, אז הם אומרים שההרים בשווייץ ,למשל, יפים הרבה יותר, ושיש עוד מקומות יפים רבים בחוץ לארץ. אבל מי שרואה את הנשמה רואה שההרים בארץ ישראל מלאים תוכן, קדושה, עוצמות פנימיות רוחניות. בחוץ לארץ זה בבחינת "אשה יפה וסרת טעם" 9 . יש נשים יפות אבל חסרות תוכן. כך יש ארצות יפות אך ללא חן, ללא פנימיות. הרב כותב שכשהיה עובר בחוץ לארץ בעל כרחו על יד גינות של עבודה זרה היה מרגיש סירחון. היו שם פרחים עם ריח טוב אבל הוא הרגיש סירחון של עבודה זרה. הגמרא מספרת על הקיסר שהגישו לו בשר ורב אשי ראה שיש עליו טומאת צרעת 10 . יש אנשים שיכולים לראות את הפנימיות. דבר רקוב יכול להיראות טוב מבחוץ, אך מי שיאכל אותו יוכל לחלות. אדם שזוכה למדרגות רוחניות עליונות מבחין בהבדלים. הדברים שאומר כאן הרב הם מתוך ראייה ותחושה פנימית מציאותית.
סדר הכתיבה של הרב
פרק זה דומה לפרק הקודם. יש לדעת כי הרב לא כתב את הדברים ברצף, אלא בכל פעם רשם הברקה שהייתה לו. לפעמים הדברים באים זה אחר זה, ולפעמים לא, אלא שצורפו מפני שעוסקים באותו עניין. בכל מקום מופיעה נקודה שלא קיימת במקום האחר. על כן, אין צורך לנסות להבחין בסדר עמוק פנימי, אלא אם כן מישהו יודע לכוון לרוח הקודש של הסדרן. אפשר לחבר את הפרקים בכל מיני אופנים. פעמים יש בפרק אחד הרבה רעיונות מרכזיים שאפשר לחבר לכל מיני פרקים מתאימים. זאת משום שהרב היה שופע ולא הצטמצם לנקודה אחת שעסק בבירורה. הכל פרץ מתוך עומק פנימי. כמעט אף פעם לא תיקן הרב את כתביו, אלא הדברים נכתבו ברצף כמעיין הנובע. יש מאמר אחד בלבד שהרב חזר עליו - מאמר "קרבת אלקים". אפשר לראות זאת על כתב היד. לפעמים היה כל כך שקוע בכתיבה, שהמשיך לכתוב מן הדף אל השולחן…
^ 1.אגרת צו.
^ 2.יחזקאל א.
^ 3.ישעיה ו, א.
^ 4.בבא בתרא יב, א. ועיין אורות, זרעונים פרק ב.
^ 5.ירושלמי מכות פרק ב, הלכה ו. ועיין נתיבות עולם, נתיב התשובה פרק א.
^ 6.בבא בתרא קלח, ב.
^ 7.עיין כתובות עה, א; פסחים לד, ב ועוד.
^ 8.חידושי אגדות סנהדרין נד, א ד"ה ואקח לי.
^ 9.משלי יא, כב.
^ 10.עיין כתובות סא, ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
