ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מרן הרב קוק זצ"ל מדגיש שעניינו של החינוך הוא העתיד. פעמים שאנו עושים פעולות חינוכיות שאין מטרתן בעצמן וזמנן, אלא להכשיר את האדם לקראת העתיד. אף מצות חינוך קטן נועדה להרגיל את הקטן לקיים מצוות לכשיגדול בשנים. ואלה דברי מרן הרב:
"אמנם ערך החינוך הוא, שהוא משפיע על יתר השנים של הגדלות, שהרי אין ידוע לנו עד כמה תגיע פעולתו של החינוך... אלא שכל הרגל טוב מועיל ופועל עליו להכשירו יותר לדרכים טובים... ונמצא שהחינוך הוא כח פועל על יתר הזמנים... ואין פעולת התחלתו בעלת מציאות מלאה בעצמה, אלא שהיא מכינה את ההשפעה אל העתיד".(עולת ראי"ה ח"א, עניני חנוכה, עמ'' תל"ג)
כיצד בונים לנער המתחנך, לעצמנו ולאומה, עתיד נכון? מהן הפעולות שאנו צריכים לעשות בהווה, כדי שהעתיד יהיה ראוי?מספר פסוקים בספר משלי מעמידים אותנו על התוכן העמוק של החינוך; אליבא דהרב:-
בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.
יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.
בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.
בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה.
חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.
(פרק כט, טז-כ'')
יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.
בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.
בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה.
חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.
(פרק כט, טז-כ'')
הפסוקים מעמידים זה מול זה את הבן ואת העבד. "יסר בנך", מול: "בדברים לא יוסר עבד". שתי בחינות לפנינו, בן ועבד. את הבן יש לייסר, ולעבד - לא יעזרו הייסורים.
הבן מסמן את ההמשכיות ואת העתיד. ביחס לבן מופנה המבט אל העתיד, ולא להווה. אין האב מבקש מבנו תפוקה ותועלת. אין הוא מבקש אלא שיהיה בן נאמן לאומה ולמשפחה. כל הפעולות מכוונות לעתיד, ועל כן יש צורך בסבלנות. "איש אץ" לא יצליח בחינוך בניו.
כאשר אב מייסר את בנו נראה הדבר כלפי חוץ כנתק בין האב לבן. אולם, הפסוק מבטיח: "יסר בנך - ויניחך". עם כל הכאב בהווה, היסורים הם נוחים לבן, והם יגרמו לנחת גם לאב. העתיד, סופו של התהליך, הוא: "ויתן מעדנים לנפשך" - הבן יאהב את אביו ויהיה לו קשר עמוק איתו.
הפסוק הבא עוסק גם הוא באותו ענין, אך במבט לאומי.
"באין חזון - יפרע עם". החזון הוא המחשבה על העתיד, על האידיאלים, על הדרך בה צועדים ועל האתגרים אותם רוצים להגשים. החזון הוא אשר מדבק את חלקי העם ונותן לו קיום. באין חזון – הרינו בלא מבט על העתיד, כל אחד צועד לעצמו, והעם נפרע - מתפרק ומתפרד. אובדן החזון גרם לנפילתם של עמים רבים במהלך ההיסטוריה.
גם אם ההווה טוב ומצליח, יש צורך בחזון, ובלעדיו לא יכולה האומה להתקיים.
כשעוסקים בבן ובעם - עוסקים בנצח, בעתיד. למען עתיד גדול ונראה שיש "לשלם מחיר" בהווה. יש להקריב את הנחת בהווה בשביל הנחת שתבוא בעתיד. מי שאיננו מוכן להקריב עבור העתיד, ומעוניין רק בהווה מצליח - יכול להצליח בצורה זמנית, אך "צדיקים במפלתם יראו" - זוהי דרך שעתידה ליפול, ואין לה קיום.
עבד שונה הוא מבן. כשעוסקים בעבד מצפים לתוצאות בהווה, ולא לעתיד גדול ומבטיח. על כן "בדברים לא יִוּוָסר עבד", אין זמן להסברה ולשיחות מוסר. כאן יש צורך בדרך המהירה ביותר המביאה לתוצאות.
"עבדא-בהפקירא ניחא ליה" (גיטין דף יג, א). העבד אינו חפץ באחריות, והוא רוצה רק את ההווה. "אחריות" היא גם לשון "אחר" - מה יהיה אחר כך. העבד איננו מעונין במה שיהיה אחר כך. גם אם יבין את מה שאומרים לו - "ואין מענה", אין בכך תוצאות מעשיות ומיידיות.
הפסוקים חוזרים לעסוק בבן ובאומה. "חזית איש אץ בדבריו" - מי שממהר ואין לו סבלנות - "תקוה לכסיל ממנו" - העתיד שהוא התקוה לא יכול להבטיחו כי אם כסיל.
הפסוקים מעמידים זה מול זה את הבן מול העבד, כשתי תפיסות חינוכיות מנוגדות.
כל אדם צריך לשאול את עצמו, במעגלים שונים של חייו, במה הוא עוסק: בבן או בעבד?
האם אדם מתייחס לעצמו כבן או כעבד. אם הוא בן, הרי שמבטו מופנה אל העתיד, והוא מוכן לסבול יסורים וקשיים בהווה כדי שבעתיד יהיה בדרך נכונה. אדם מחנך את עצמו והוא מצוי בתהליך. אין רואים תוצאות ביום אחד, אך הוא הולך בדרך שהציב לעצמו, והוא מוכן להקריב בשביל היעד.
כך גם בחינוך בניו. המתייחס לבניו כבנים, מבין כי הוא בונה את עתידם, והוא מוכן לייסר אותם בהווה כדי לבנות להם עתיד נכון. המחשבה על העתיד מניעה את האב להקריב את הנחת המדומה בהווה, למען נחת אמיתית בעתיד.
כך הדבר גם בתפיסה הלאומית. אנו צועדים לקראת עתיד גדול, ועל כן אנו מוכנים לקבל ייסורים בהווה. שכן כדי לבנות את הנצח יש להקריב בהווה.
אמנם, איננו בוחרים בקשיים וביסורים, אך כאשר הם מגיעים אלינו, אנו מבינים כי

איך להתכונן לחגים?

איך עושים קידוש?

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י

האם מותר להתקלח ביום טוב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

איך ללמוד גמרא?

איך ללמוד אמונה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









