גמרא-כללי

הרמב"ם אומר שברכת האירוסין היא ברכת המצוות ולכן צריך לברך לפניה וא"א אחריה דעת הראב"ד שאפשר וצריך לברך אח"כ שמא האישה לא תרצה להתחתן, הרמ"ך אומר את זה בכל מקרה שבו המצווה תלויה בבן אדם אחר מקור מהגמרא לדברי הרמב"ם שא"א לברך אחרי, הגמ' מסבירה שזה תלוי בכך שהברכה דרבנן הרא"ש מביא חכם שאומר שברכה מעכבת בשחיטה הסבר החכם הוא בירושלמי שאומר שברכות דאורייתא שני אפשרויות לטעם ברכת המצוות והסבר מחלוקת הרמב"ם והראב"ד

ראינו כבר שני תירוצים לשאלה למה "לדרוש להו דאונס שרי" הרי מדובר בגילוי עריות, המאור מביא תירוץ נוסף, גילוי דעריות מותר במקרה שהגוי עושה להנאת עצמו, הרמב"ן חולק. הנאת עצמן שמותרת בע"ז זה כשהגוי נהנה שהיהודי מכבד אותו ולא שנהנה מעצם הע"ז. הבנת לפני עור. כל יהרג ואל יעבור נובע מחילול ה'

הגמ' בכתובות אומרת שאשת איש לא צריכה למסור את הנפש על להיבעל להגמון, שואלים הראשונים למה והרי זה גילוי עריות? ר"ת עונה שביאת גוי לא נחשבת עריות וע"פ זה התיר לגוי שבא על אשת איש ואז התגייר להתחתן עם אותה אישה הרא"ש מחדש שלא אסורה לבועל משום שהאיסור מגיע דוקא שלפני כן היתה מותרת לו התפארת שמואל מחדש מכך עוד היתרים והתרומת הדשן דוחה אותו

הרמב"ם אומר שקודם מתן תורה אדם פשוט היה מכניס את האישה לביתו והיו נחשבים נשואים. מהתורה יש הבדל בין ליקוחין-קידושין לבין נישואין. ע"פ הרמב"ם בין האירוסין לנישואין אסור לו לבוא עליה מדברי סופרים, מה משתנה בין האירוסין לנישואין. אם היא נערה מאורסה אם היא זינתה היא בסקילה ונשואה דינה בחנק. אם היא נערה גם אביה וגם בעלה יכולים להפר את נדריה. מה מהות הנישואין

אישה נחשבת נשואה מהחופה, כאשר היא נידה ישנה מחלוקת אם נחשבת כנשואה הרמב"ם אומר שלא נחשבת נשואה, אך הר"ן אומר שכן נחשבת נשואה, לעומת זאת אומר הרמב"ם שאם ברך ברכת חתנים לא צריך לברך שוב. אלא אומר הבית מאיר יש פה שני חלקים היתר הביאה והקניינים. דיון על קניין בשבת

ההסתכלות על המצב, אפשר לראות את הנישואין כשותפות, אפשרות שנייה זה שהנישואין נעשים מתוך חזון משותף. רוח השוויון שיש בעולם היא טובה במקורה. צריך להבין את המציאות באותם זמנים ולהבין את רוח ההלכה במציאות השונה היום

הרב הביא מחלוקת רמב"ם ראב"ד מה הטעם שיוצאים יד"ח בשופר גזול מחלוקת נוספת האם פסול לולב הגזול הוא גם בשאר הימים או שלא - הרב העמיד את המחלוקת בתור מחלוקת רב ושמואל השו"ע פוסק כמו הרמב"ם והרמ"א כמו הראב"ד מספר סברות מתי אומרים מצווה הבאה בעבירה ומתי לא.

הרב הסביר את מחלוקת רש"י תוס' מה המקור של הצורך בהדר, הרב חקר אם ההידור הוא חלק מהמצווה ובלעדיו אין מצווה או שבלעדיו המצווה לא שלמה, אך אם אין אפשרות אחרת עדיף ליטול ארבעת המינים ללא הדר, הרב בירר את זה ע''פ מחלוקת ראשונים