חינוך

שאלה: לפני כמה שבועות כבוד הרב כתב כי המסגרת החינוכית האידיאלית היתה אמורה לכלול את כל הציבור הדתי. אולם בפועל, ישנם מוסדות פרטיים אליטיסטיים שמקבלים את התלמידים הטובים מהמשפחות הטובות, וכך בתי הספר הממלכתיים-דתיים הרגילים מתמוטטים. אני אישית מחנך בבית ספר ממ"ד שנמצא כיום בסכנת סגירה עקב פתיחת מוסדות פרטיים בסביבה.

באחת השבתות הזדעזעה השכונה כולה. הבחור נראה נוסע בשכונה להנאתו ברכב בעיצומו של היום הקדוש! דבר כזה לא נראה בשכונה מאז ומעולם. אביו התחנן לפניו שיימנע לפחות מלנסוע ברחובות שכונתם ולא יגרום בושה נוראה לבני משפחתו, אך ללא הועיל. הבן היה אטום לגמרי לתחינתו.

ר' משה נכנס בצעד נלהב לכיתה א', והניח את תיקו החדש בסמוך לשולחן המורה. מולו ישבו עשרים ילדים, ותלו בו עיניים תמימות, שמחות ומשתוקקות ללמוד. משה חייך בסיפוק, והתפלל בליבו שתשוקת לימוד זו תימשך לעד. לפתע, חש זוג עיניים שונות ננעצות בו בלגלוג. הוא הסתובב בחדות, וזיהה בפינת הכיתה את אחד מהורי הילדים, המסתכל בו במבט מבוגר של מי שכבר ראה בחיים ומכיר את תחילת כיתה א'... ואת ההמשך. משה הביט שוב בילדים, וחשב: באמת עלי להתייעץ - כיצד לחנך לאהבת תורה?