חסידות

יהודי נדרש להיות שמח בכל עת, ובמיוחד בעבודת הבורא. איך מגיעים לשמחה זו, ואיך מתגברים על קשיים ובעיות, שעלולים לפגוע בשמחה. ומהי השמחה? האם היא קלות-דעת והתייחסות קלילה לדברים, או שהיא עניין רציני ביותר? ניצוצות מתורת החסידות על מהותה של השמחה.

עמלק עומד כנגד עם ישראל, מפני שהוא מתנגד לייצוגו של ה' בעולם. היות עמלק שורש הכפירה והשנאה שאין להם יסוד רציונאלי, מחייבת להשמיד אותו בלא להיכנס לשיח עמו. גם אל עמלק שבפנימיות – המנתק בין השכל והרגש, ובכך יוצר ספיקות רגשיים בנוגע למושכלות, יש להתייחס באותה הדרך.

המן יודע שהקב"ה אוהב את עם-ישראל. איך הוא מנסה לפעול שגם מלמעלה יסכימו לפגוע בעם-ישראל? לשם כך הוא מפיל 'גורל' ועושה עץ גבוה חמישים אמה. הוא שואף להגיע לדרגה העליונה באלוקות, שבה אין הנבראים תופסים מקום, עד שישראל והאומות שווים ממש, וכדי לבחור ביניהם צריך להטיל גורל. אך דווקא בנקודה זו היתה מפלתו, ואנו מבטאים נקודה זו על-ידי "עד דלא ידע"

ההתוועדות המרכזית לי"ט כסליו לבני הישיבות והאברכים. בהשתתפות הרב יואל כהן, ה"חוזר" של הרבי, הרב הראשי לישראל שלמה עמאר שליט"א ורבנים נוספים. בליווי הניגונים המכוונים של אדמור"י חב"ד.

גדול שימושה - מרשימות הרבי הריי"ץ חלק מתיאור יום השבת של רבינו הזקן במינסק ימים ספורים לפני הויכוח הגדול בשנת תקמ"ג (ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ב' עמוד 394)

גדול שימושה - מרשימות הרבי הריי"ץ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמוד 1145)

לרגל ההוצאה החדשה של "המשך תרס"ו" המפורסם, פנינו לרב שניאור זלמן גופין ולרב יהושע שפירא. ביקשנו להבין מהו בכלל "המשך", קיבלנו טעימה מתוכנו של ס"ו ושמענו חוויה אישית מהלימוד בספר זה.

אדמו"ר הזקן מבאר בספר התניא שהיסוד בעבודת ה' הוא הדעת – "התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ברוך הוא ואינו מסיח דעתו" (פרק ג'). איך מעסיקים את המחשבה באותו רעיון? איך "קושרים" אותה? "המשך תרס"ו" נותן מענה מיוחד במינו לדבר זה. ההעמקה, ההסברה וה"בכן" (ההשלכות המעשיות בעבודת ה' הנובעות מההשכלה), של מאמרי ההמשך, מעסיקים ונחקקים במוח הלומד, תוך תנועה סיבובית על ציר אחד.