רביבים

בימי ההסתגרות יש לנו הזדמנות להשתחרר מהשעבודים שהגבילו אותנו * נדמה היה שהמודרנה פטרה אותנו ממגיפות, והנה מתברר שדווקא הקדמה, הגלובליזציה והמערכות הכלכליות נמצאות תחת איום * החמץ רומז ליכולתו של האדם לפתח את העולם, ולכן בכל השנה הוא רצוי, אך בפסח יש לשוב אל שורשי האמונה * ימי ההסגר מעניקים לנו הזדמנות להשקיע במצוות "והגדת לבנך" * זו ההזדמנות גם לתכנן מחדש את חיינו, להבחין בשעבודים לרמת חיים מסוימת או לאזור מגורים מסוים ולצאת מהם לחירות רוחנית, משפחתית וכלכלית.

גיל החיוב במצוות מוזכר בגמרא ונפסק להלכה * בגיל זה נכנס באדם יצר הטוב, כלומר היכולת לקבל אחריות ולפעול למען הכלל * ההורים המהדרים במצווה נוהגים להתכונן עם ילדיהם לגיל מצוות, וגם יוזמות כמו מסעות להכרת השורשים או מפגש עם דמויות מופת נחשבות להידור מצווה * אומנם בעבר לא ערכו חגיגות בת מצווה, אך גם חגיגות סביב בר המצווה לא היו רווחות * כיום, משנתרבו האמצעים ופשט המנהג, גם חגיגת בת מצווה היא ראויה, ורצוי שהבת תכין אליה דרשה ואף תסיים ספר.

יש חושבים שהתקשרות אל הקודש פירושה התרחקות מהעולם, ושכאשר ייבנה המקדש תתגלה המציאות באפסיותה * אך באמת המקדש נועד להביא ברכה לעולם, וממילא גם לימוד פרשות המקדש מוסיף ברכה * בקודש הקודשים מופיעה הברית בין הקב"ה לישראל, ובקודש – החוכמה, הפרנסה והתפילה שיונקות מקודש הקודשים * כמו המקדש, גם תלמידי החכמים בארץ ישראל אמורים להביא ברכה לעולם בלימודם * החכמים שבגלות זקוקים להתנגדות ולשלילה כדי לשמור על עצמאותם ולהיאבק בהתבוללות. בגולה זה חשוב, הבעיה היא כשדרך הכעס והקטרוג מגיעה לארץ ישראל

גם אם למפלגות הדתיות יהיה רוב בכנסת, לא ייקבעו חוקים שמחייבים קיום מצוות * פרט לנימוקים הפרקטיים שהכפייה חסרה תועלת, הבעיה בה עקרונית – היא שוללת את חופש האדם לבחור * החיוב לקיים את התורה בנוי על קבלת העם, ולכן במתן תורה ביקש הקב"ה את הסכמת בני ישראל * מכוח העם נתונה הסמכות לסנהדרין, וגם היא פועלת רק בשיקול דעת * מדינת הלכה לא תכפה מצוות על היחיד, אלא תחזק באופן דמוקרטי את הצביון היהודי במרחב הציבורי ותקדם את ערכי התורה

איסור שעטנז חל רק על צמר ופשתים, ורק אם הם מחוברים * בעבר רוב הבגדים היו מצמר ופשתים, אולם לימים הצטרפה הכותנה, ובדורות האחרונים גבר השימוש בחומרים סינתטיים * נכון להיום, שיעור הצמר והפשתן מכלל תעשיית הבגדים ירד לאחוז אחד בלבד * בקניית בגדים, אם לפי הכתוב על התווית הבגד אינו עשוי מצמר ופשתן, הסיכוי לשעטנז נמוך ביותר * בחליפות ובמעילי יוקרה הסיכוי לשעטנז קטן, אך עדיין מחייב בדיקה * על המוכרים עדיין מוטלת האחריות לבדוק את הבגדים שנמכרים בחנותם

האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב מבורך, אך אין מקום לתחזיות אימים על מחסור במשאבים * תחזיות כאלה הופרכו שוב ושוב לאורך עשרות השנים האחרונות * עובדה היא שככל שהאוכלוסייה גדלה, כן משתכללים המדע והטכנולוגיה ומתרבים הפתרונות לבעיות משאבים וסביבה * יש מקום להשמיע אזהרות, אולם יש לעשות זאת בדרך מתונה ולא בדרך של הטלת פחד * יש שלוש מדרגות במצוות פרייה ורבייה ויש מקום לשיקול דעת בקיום המדרגה השלישית * עם ישראל מונה רק 0.15% מאוכלוסיית העולם. הוא בסכנה קיומית, ועליו לגדול

תפקידו העיקרי של הרב הוא ללמד תורה, מכיוון שהלימוד ירומם את נשמתם של הלומדים ויתקן את מידותיהם * יש ללמד באופן שמכבד את הלומדים ומשתף אותם, וכך יתלבן הלימוד גם לרב וגם לתלמידים * בשעת הצורך הרב נדרש גם לפעול נגד רוחות מבחוץ, אבל בהעצמת האנשים ולא להפך * מאבקים של רבנים נגד נשים שרוצות לרקוד עם ספר תורה בשמחת תורה, או לקרוא מגילה במניין נשים, חורגים לעיתים מגדר הרצוי ועשויים לעורר מחלוקות מיותרות * ומכתב על השפעת התורה במשמרת בבית החולים

מנהג חבישת הכיפה לא היה מחייב בימי האמוראים, אך התחזק מאוד בימי הגאונים והראשונים # בימינו, כיסוי הראש בכיפה נעשה למנהג מחייב # חבישת כיפה מהווה תחליף לחבישת התפילין במהלך כל היום, שהייתה נהוגה בדורות קודמים # ראוי להחמיר ולחבוש כיפה שמכסה את רוב הראש, אך מי שרוצים להסתפק בכיפה קטנה רשאים, ואין להחשיבם חלילה לקלים

גם אם הטענות על המצב הרוחני הקשה בצבא נכונות, יש לשקול אותן באופן הנכון – בתור טענות פרטיות * התורה מבחינה הבחנה יסודית בין מצוות כלליות למצוות פרטיות, וקושיות פרטיות אינן יכולות לדחות מצווה כללית * כשם שאין מבטלים את מצוות יישוב הארץ בגלל בעיות מסוימות בקרב היושבים בה, ואין סוגרים את הישיבות בגלל כמה רבנים שנחשדים בהתנהלות פסולה, כך הליקויים הפרטיים בצבא אינם דוחים את המצווה הגדולה לשרת בו * יש ללמוד על ערך השירות בצבא, ובמקביל לתקן את הבעיות

הבהרת הנאמר בגיליון שעבר: במנהגים נחרצים וברורים, שנוהגים בקרב קהילות שלמות, יש להחמיר גם כשמתארחים אצל אדם שאינו נוהג בהם * שלושה מנהגים נחרצים ישנם: הקפדה על בשר בהמה חלק, אי-אכילת קטניות בפסח לאשכנזים ואכילת ירקות עלים מגידולים מיוחדים או השרייתם במים עם סבון * מנהגים אחרים, שהם בגדר הידור וחומרה, אינם מערערים את הכלל ההלכתי – כשמתארחים אצל יהודי כשר שנוהג לפי ההלכה, יש לסמוך על כשרותו * גם בעניין חלב נוכרי ואבקת חלב נוכרי, ההכשר הרגיל של הרבנות הוא לפי שורת ההלכה