"אנחנו לא כופים, המדינה היא מדינה דמוקרטית"

אחת השאלות העומדות על הפרק כיום, ומטרידה רבים מן הציבור היא שאלת אופייה של המדינה.
ישנם המצדדים כי עליה להיות יהודית יותר מאשר דמוקרטית וישנם המצדדים כי עליה להיות יותר דמוקרטית. שוחחנו עם הרב ברוך וידר, ראש ישיבת "הכותל" הפוגש את הסוגיה במהלך לימודו עם תלמידיו הרבים.

מה זה אומר מדינה יהודית?
השאלה הראשונה שעלתה במהלך השיחה הייתה מה הסיסמה "מדינה יהודית" אומרת בפועל?

"הרב (קוק, י.ג) כותב באורות שמדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם. פירוש הדבר, שמדינת ישראל וחזונה היא הבסיס לגאולת עולם ותיקון עולם, היינו לגילוי מלכות ה' בעולם. חזונה של מדינת ישראל הוא להיות מדינה שחיה על פי התורה בצורה ממלכתית והיא מהווה בסיס לחזון שמצינו בימי שלמה. כדי להגיע לדבר הזה הדרך היא ארוכה ומחייבת עבודה רבה של כולנו יחד לתיקון הדברים."

כפייה דתית וכפייה חילונית
על אף הדברים המכוונים לכאורה לקראת "מדינת הלכה" מדגיש הרב כי מדינה בעלת אופי יהודי אינה בהכרח כפייה, לדעתו הדרך לקדם את המדינה מבחינה יהודית עוברת דרך חיזוק מפלגות:

"אנחנו לא כופים. המדינה היא מדינה דמוקרטית,  ולכן יש כח למפלגות. ככל שנחזק יותר את המפלגות העומדות על ערכי הקודש אז יהיה יותר כח עמידה לתכנים שלנו"

הרב טוען כי לעומת הצד הדתי שאינו כופה מתרחשת כפייה אינטינסיבית דווקא מהצד המגדיר את עצמו כדמוקרטי, כאשר שאלנו את הרב מהם הגורמים לאותה כפייה שעליה הוא מדבר, הוסיף הרב מימד רוחני לדברים:

"יש גורמים רוחניים ויש גורמים חיצוניים. העומק הוא כמו שמובא בספרים שבתהליך של הגאולה, לקראת הגאולה, אז כח הטומאה בעולם מרגיש שהוא הולך להיאבד ולכן הוא מתחזק, כמו שכתב הרב חרל"פ זצ"ל - כמו נר לפני כבייתו הוא קופץ. אבל הגורמים החיצוניים של העניין הם שיש מאבק תרבותי על הרוח הזרה שנכנסת מאומות העולם, מכיון שהעולם נהפך להיות אוניברסלי גדול. בשנים האחרונות, בגלל החיבור של האינטרנט, הפך העולם כולו לכפר אחד. בעקבות החיבור של העולם, ממילא נכנסות הרוחות הרעות  בצורה חלקה ופשוטה דרך כל האינטרנט והתרבות."

על אף המתקפה שהרב מדבר עליה, הוא אינו נלחץ או חושש:
"ידועים הדברים של הרב זצ"ל שהדס העומד בין הקוצים הוא נקרא הדס והדס שרואים שהוא נדקר מהקוצים אנחנו יודעים שזו רק פגיעה חיצונית אבל  ההדס עצמו נשאר הדס. ככה גם בעם ישראל, נכון שיהיו פגיעות חיצונית ברוח האומה אבל פנימיותו של העם היא קודש ותפקידנו אנשי התורה שבמדינת ישראל להרים את ערך הקודש מעל ערך החיים"

תפקידו של הציבור הדתי
הרב ברוך וידר (60) מכהן מזה כעשר שנים כראש ישיבת הכותל ומקבל מדי שנה עשרות בחורים מהארץ ומחו"ל בכניסתם לעולם הישיבות. את שנותיהם בישיבה מלווה הרב ומלבן יחד איתם סוגיות רבות.
אחת הסוגיות הקשות שמפריעות לנוער הדתי היא מה תפקידו כיום, הרי איפה שלא מסתכלים רואים כיפות סרוגות, בצבא, במערכות הביטחון ובמשפט. הרב מחלק את תשובתו לשני חלקים: 

”התפקיד הכללי של הציונות הדתית להיות ציבור של קודש, להשפיע את הקודש בחיים היום-יומיים של עם ישראל ומתוך כך יתוקנו כל המערכות, יתוקנו במובן של יבנו בצורה נכונה כל מערכות החיים של מדינת ישראל להיות יסוד כסא ה' בעולם. ציבור שמבין את הדבר הזה אם בצורה מפורשת או בצורה לא מפורשת, מנהל את כל חייו סביב זה. כלומר, רוח הדברים בציבוריות הדתית לאומית, הרוח הנושבת בחינוך שלנו, היא בעצם השראת קודש בכל מערכי החיים. למשל, הצבא והתורה זה באותו צד, באותו מהלך, אבל חובתנו היא להפוך את הצבא להיות תורני יותר.
דוגמא שנייה: היום רואים דבר שפעם לא ראו, רואים היום הרבה  שוטרים עם כיפות. יש פה תהליכים ב"ה שהתחילו אותם בשנים האחרונות, והם הולכים ומתחזקים של כניסת בוגרי ישיבות לתוך עולם המשטרה עוד כמה שנים אנחנו נראה משטרה ערכית יותר, משטרה מתוקנת יותר".

לגבי תפקידו של הנוער אומר הרב כי על הנוער להוסיף קדושה, בינו לבין עצמו וכלפי חוץ: 

”התפקיד של בני הנוער הוא תפקיד ענק כיוון שהם מלאי חיים וכל דבר אצלם הוא מלא חיים אז קודם כל צריכים הרבה תורה, כי אם זה לא יבוא מתוך תורה, לא יהיה לזה קיום. לממש ולהופיע בחיים את התורה הגדולה הזו מתוך הכוחות הצעירים ומלאי החיים של בחורים צעירים שסופגים את רוח התורה הגואלת ומופיעים אותה בחיים ונאבקים על הדברים, נאבקים על הופעת הקודש.”

בדבריו של הרב כלפיי תפקידו של הנוער מתייחס הרב גם לחלק המעשי שיש לבני הנוער במערכה על הזהות היהודית של המדינה, תוך התייחסות לקמפיין שהניעה לפני זמן לא רב תנועת 'חזון': "אני מצפה מבחור צעיר שיבוא ויחתים את האמנה הזו שחזון התחילו בה עכשיו. צריך להעלות את הנושא הזה בתנועות הנוער, צריך להיות חדורי אידיאלים לתחום הזה ולהבין שהמאבק היום הוא לא עם עזה, המלחמה העיקרית שלנו היא על הזהות היהודית של מדינת ישראל."


עורך הראיון: יעקב גרינץ